מכירה פומבית 94 חלק א' פריטים מיוחדים מאוסף משפחת גרוס
טס לספר תורה, "מבית הכנסת מראשקוב וואליחיש" (כתובת חקוקה מאחור). רשקוב, חבל פודוליה / ולאכיה, כיום חבל טרנסניסטריה, מולדובה, כתובת הקדשה משנת תקפ"א [1821].
כסף (אינו חתום) רקוע, מקודח וחקוק; הזהבה; אבן-זכוכית.
טס מהודר, המשקף מסורת אמנותית ומלאכת צורפות האופייניות לתשמישי קדושה מאזור גליציה (פולין). מבנהו הפיזי כולל דופן-גב חלקה, עבה ומוזהבת, אליה מחובר בברגים לוח כסף המקודח בדגמים צמחיים עשירים ובעיטורי בעלי חיים. בלוח הכסף העליון מקודחים פרחים גדולים, ובעלי חיים שונים: נשר דו-ראשי המעוטר באבן-זכוכית אדומה, ציפורים, וצמד אריות התומכים בארון הקודש שבמרכז; בשני צידי החלונית התחתונה מופיעים עיטורי אייל וחד-קרן ובראש הטס מוברג עיטור גדול בצורת כתר קמור, מוזהב אף הוא ומעוטר בצמד איילים. הטס מעוצב בהשראת ארונות-קודש מזרח-אירופאיים המגולפים בעץ, ועיטורי בעלי החיים המופיעים עליו (ובראשם חד-הקרן) אופייניים למלאכת העיטור הגליצאית.
בדופן-הגב האחורית מוטבעים שני עיטורים המתקמרים כלפי החזית: עיטור בצורת ספר תורה עטוף מעיל עם מגן-דוד (במרכז), הממוקם מאחורי שתי דלתות הנפתחות על גבי צירים ונסגרות באמצעות ידית זעירה (על דלתות ארון הקודש חקוקות עשרת הדברות); ועיטור דמוי כיפה, עליו ממוקמת דיסקית מסתובבת המאפשרת להציג את הכתובת הרלוונטית לחגים: "ראש השנה", "יום כפור, "הסוכות", "המצות" ו"השבועות" (המילה "השבועות" מופיעה בשתי שורות נפרדות). מאפיין זה – של הדיסקית המסתובבת – אינו אופייני לאזור גליציה דוקא וכפי הנראה מבטא השפעה מולדובנית-רומנית.
בצדו האחורי חקוקה כתובת: "מבית הכנסת מראשקוב וואליחיש"; המילה "וואליחיש" מתייחסת כנראה לחבל הארץ ולאכיה, בו התקיימה נסיכות עצמאית עד שנת 1859 (בשנה זו התאחדה נסיכות ולאכיה עם נסיכות מולדובה ומאז נקראו השתיים "הנסיכויות הרומניות המאוחדות").
גובה: 29 ס"מ, רוחב: 22.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
להשוואה, ראו:
Crowning Glory: Silver Torah Ornaments of the Jewish Museum, New York, by Rafi Grafman. Boston, David R. Godine, 1996, Nos. 186-92.
תערוכה:
Reise an kein Ende der Welt. Vienna, Jüdisches Museum Wien, 2001, pp. 60-61.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 051.001.039.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37241.
טס כסף מעוטר, נושא כתובת "שויתי ה' לנגדי תמיד" וכתובת הקדשה. [גליציה / פולין, המאה ה-19].
כסף (אינו חתום) רקוע, מוחתם וחקוק; הזהבה.
טס מרובע, אשר חלקו העליון מעוצב כקשת אדריכלית. במרכזו מובלטת הכתובת "שויתי ה' לנגדי תמיד" (השם המפורש והמלה "תמיד" רקועות בתוך עיגול קמור); מעל הכתובת מופיע עיטור גדול בצורת כתר, נתמך בידי צמד אריות הניצבים על כותרותיהם של שני עמודים אדריכליים רחבים (העמודים מעוטרים בדגמים צמחיים); בין שני העמודים ממוקמת סלסילה גדולה ממנה עולים ענפים עם עלים ופרחים וציצים. השוליים מעוטרים אף הם, בדגמים צמחיים וגיאומטריים חוזרים. ריבוי הנקבים בשולי הטס (כמו גם דקותו היחסית) מעידים כי ככל הנראה היה תפור לפרוכת או ל"מעיל" של ספר תורה.
כתובת הקדשה חקוקה בשוליים העליונים (בתוך הקשת): "מתנת ר' שמעיה ארי' ווייסענבעעק ואשתו / לכבוד המקום ולכבוד התורה מן הספר והציץ הזאת". צורת הכתיב "ווייסענבעעק" אופיינית לארצות הולנד וגרמניה, ואמנם נראה כי תורם הטס – ר' שמעיה אריה – היה אביו של ר' אשר וייזנבאק אשר נפטר בשנת תרנ"ה [1895] ונקבר ב-Herwijnen, הולנד; על מצבת קברו של האחרון מופיעה הכתובת "הח' ר' אשר בן שמעי' ארי' בנימן וייזנבאק / Andries Levie Wijsenbeek" (בנו של Semaja Wijsenbeek).
גובה: 24 ס"מ, רוחב: 19 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים קלים. שברים ישנים, משוקמים בהלחמה באופן מקצועי.
ספרות: סידור כלל ישראל: בליווי מדרשים ודרשים, ביאורים והנחיות - נוסח ספרד , בעריכת יואל רפל ויוחנן פריד. ירושלים, מסורה לעם, 1991, עמ' 224.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 051.001.011.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 3985.
זוג "רימונים" לספר תורה. בלגרד, סרביה, [ראשית המאה ה-19]; אחד הרימונים נושא כתובת הקדשה משנת תקס"א [1801].
כסף יצוק, רקוע, מוטבע וחקוק.
דוגמה נדירה ומוקדמת לרימונים מהעיר בלגרד, סרביה. תשמישי קדושה יהודיים מסרביה אינם נפוצים כלל, ובהשוואה ליתר הפריטים המתועדים מסרביה או מבלגרד בפרט, נראה כי ה"רימונים" שלפנינו מהווים דוגמה מוקדמת ומפוארת במיוחד. מעוצבים בסגנון המוכר מהאימפריה העות'מאנית (בין היתר, מיוון, מאיסטנבול ומירושלים): גוף כל "רימון" מעוצב כשני כדורים פחוסים המעוטרים בדגמים צמחיים חוזרים; חלקו העליון של כל "רימון" דמוי חרוט ובקצהו עיטור קטן. שש שרשראות עם פעמונים בקצותיהן משתלשלות מכל "רימון". ניצבים על רגל גבוהה.
כתובות הקדשה חקוקות בחלקיהם העליונים, בבסיס העיטור החרוטי: "רמוני החברה קדושה של ק"ק בילוגראדו יע"א שנת הת'ק'ס'א' [1801]" על האחד, ו"רמונים מהחברה קדושה של ק"ק בילוגראדו יע"א" על השני. השינויים הקלים בצורת האותיות ובנוסח הכתובות שבשני ה"רימונים" מעידים כי ייתכן שהן נחקקו בידי צורפים שונים, או בזמנים שונים.
גובה: 44 ס"מ בקירוב. מצב טוב. ייתכן כי הרגליים והעיטור הקטן שבראש הוחלפו.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 050.001.107.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37161.
זוג "רימונים" לספר תורה. המזרח הרחוק [כנראה סין, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
כסף יצוק, מולחם, רקוע וחקוק (אינו חתום).
זוג "רימונים" המורכבים משלושה חלקים המולחמים אחד לשני: רגל גלילית, גוף בצורת כדור פחוס ועיטור עליון גדול בצורת ניצן. גוף ה"רימון" מעוטר בענפים עם עלים ופרחים, בסגנון המופיע גם על תיקים לספרי תורה מהמזרח הרחוק – מהודו, מבורמה ומסין. עשר שרשראות עם פעמונים משתלשלות מכל "רימון". העיטור העליון מעוצב כניצן המזכיר בצורתו את פרח הלוטוס.
באוסף מוזיאון ישראל שמורים שני תיקים לספר תורה שהיו בשימוש הקהילה היהודית-עיראקית בכלכותה (קולקטה), הודו, אך נוצרו בסין (פריטים B94.0540, B94.0656); עיטורי התיקים הללו דומים מאוד לעיטורי ה"רימונים" שלפנינו.
גובה: 18 ס"מ. מצב טוב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 050.001.103.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37159.
"יד" לספר תורה, נושאת לוחית עם כתובת הקדשה. שנגחאי, סין, [העשורים הראשונים של המאה ה-20].
כסף (חתום) יצוק, חרוט וחקוק (ה"יד" חתומה בחותמת היצרן Zee Sung, שפעל בשנגחאי במחצית הראשונה של המאה ה-20; לוחית ההקדשה חתומה בחותמות סיניות).
"יד" ארוכה ודקה, ההולכת וצרה כלפי הקצה המחודד. מעוטרת בחריצים רוחביים, המזכירים את צורת מקל הבמבוק (עיטור זה מופיע גם בידיות של נרתיקים למגילות אסתר מסין). בלולאה הממוקמת בקצה הידית תלויה לוחית הקדשה המעוצבת כמגן ומעוטרת בענפים ובפרחים; במרכזה חקוקה הכתובת "למנו' המ' יוסף רחמים אליהו נ"ע [נוחו עדן]". כפי הנראה, ה"יד" היתה בשימוש באחת מקהילות היהודים העיראקים במזרח הרחוק – בסין, בהודו או בבורמה.
אורך ה"יד": 30.5 ס"מ, לוחית ההקדשה: 6X5 ס"מ. מצב טוב.
ספרות:
Haggadah de Pessah, En hommage aux Juifs d'Inde. Lod, 2010, pp. 82-83.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 052.001.117.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37277.
זוג "תפוחים" ("רימונים") לספר תורה. מרוקו, [כנראה תאפילאלת, המאה ה-19].
כסף יצוק ומקודח; עבודת אזמל; הזהבה; פליז יצוק וחקוק; אבני זכוכית.
זוג "תפוחים" המעוטרים בדגמים צמחיים (חלקם בעבודת אזמל וחלקם יצוקים), בעיטורים מקודחים ובאבני זכוכית צבעוניות. גופם של ה"תפוחים" מורכב משתי לוחיות כסף מעוטרות, שביניהן חגורה מרכזית – מעוטרת אף היא – המקנה ל"תפוח" את עוביו (חגורה זו עשויה, כנראה, פליז). ניצבים על רגל גלילית וארוכה עם בסיס רחב.
זוג "תפוחים" זה מייצג בצורה יפה דגם אשר מוכר מאזור תאפילאלת ומצפרו, מהמאות ה-19 וה-20. הזוג שלפנינו עשוי באיכות גבוהה: הרגליים מעוטרות בעבודת אזמל מוקפדת וחלקם העליון מעוטר אבני זכוכית צבעוניות (הגדולות שבהן בצבעי אדום וירוק, האופייניים למרוקו).
נדיר. ידועים אך זוגות בודדים של ''תפוחים'' מרוקאיים מטיפוס זה.
גובה: 26.5 ס"מ. תיקוני הלחמה רבים. אבני-זכוכית חסרות. כיפופים. אחד מעיטורי-הצד שבור. שרשראות עם פעמונים חסרות. עיטור עליון אחד משוחזר.
ראו: חיי היהודים במארוקו, בעריכת אביבה מולר-לנצט. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1983, פריטים 68-69; מוזיאון ישראל, פריט מס' B63.11.3282(a-b).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 050.001.050.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 341910.
כוס הדלקה – נר נשמה לבית כנסת (כּאס / כּאס דסעיל). מרוקו, [1900 בקירוב].
פליז יצוק וחקוק, עבודת אזמל; זכוכית צבועה.
נר נשמה גדול לזכר רבי יעקב אבוחצירא – ה"אביר יעקב" – מאבות משפחת אבוחצירא ומגדולי רבני מרוקו. הקולב מעוצב בצורת חמסה, עם אגודל פונה הצידה; מעוטר בדגמים צמחיים וגיאומטריים ונושא כתובת הקדשה: "לעלוי נשמת הרב הגדול מעוז / ומגדול ח"ק [חסידא קדישא] ופרישא המקובל / האלהי בוצינא קדישא כמו"ההר / יעקב אביחצירא זלה"ה זיע"א / כיר"א [זכותו יגן עלינו אמן כן יהי רצון אמן]". כד הזכוכית לשמן (מאוחר יותר) מעוטר בצבע ותלוי באמצעות חמש שרשראות.
רבי יעקב אבוחצירא – ה"אביר יעקב" (1806-1880), נודע מצעירותו כגאון, כקדוש וכמקובל. רב ואב"ד בקהילת תאפילאלת (שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום מרוקו); נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל ארצות צפון אפריקה. נודעו אודותיו סיפורי מופת רבים ומסופר שזכה לגילוי אליהו הנביא; שמו נודע גם בקרב תושבי מרוקו המוסלמים, שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול]. נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה – יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו – נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד ימינו גם בבתיהם של רבים מיוצאי מרוקו בישראל. אף בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם; המפורסמים שבהם הנם רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי", רבי מאיר אבוחצירא ה"בבא מאיר" ועוד עשרות רבנים מובהקים ממשפחת אבוחצירא.
גובה (עם הכד): 84 ס"מ בקירוב, קוטר הכד: 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב.
תערוכות:
1. חיי היהודים במארוקו. ירושלים, מוזיאון ישראל, בעריכת אביבה מולר-לנצט, 1983, עמ' 40-45.
2. Great Jewish Treasures, by Moshe Bamberger. New York, 2015, pp. 56-57.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 118.002.005.
זוג בתי תפילין מעוטרים. ממל, פרוסיה המזרחית, כיום קלייפדה (Klaipėda), ליטא, 1843.
כסף גזור, מולחם וחקוק (חתום בחותמות מלאות, כולל חותמות העיר, השנה (האות A), האיכות והיצרן – Evers – Jacob Albrecht Evers); גרנולציה; הזהבה.
בתי תפילין מהודרים. מעוצבים כקופסאות מרובעות, עם בסיס נפתח המחובר בצירים. מעוטרים בדגמים צמחיים וגיאומטריים חוזרים ותואמים ובכדוריות כסף זעירות (גרנולציה). חלק מהעיטורים מוזהבים בחן רב.
זוג בתי תפילין זהה לזוג שלפנינו מתועד בספרו של פרופ' פרנץ לנדסברגר, Einführung in die Jüdische Kunst; הזוג המתועד בספרו של לנדסברגר היה שמור באוסף המוזיאון היהודי בברלין, אשר נסגר בשנת 1938 ומרבית מוצגיו אבדו.
גובה: 6 ס"מ, אורך: 9 ס"מ, רוחב: 6.5 ס"מ. מצב טוב.
ספרות ותערוכה:
1. Einführung in die Jüdische Kunst, by Franz Landsberger. Berlin, Philo, 1935. Plate 6, pic. 12.
2. Jodendom: een boek vol verhalen, by Edward van Voolen. Amsterdam, Museumshop De Nieuwe Kerk, 2011, item no. 21.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 018.001.006.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 35930.
נרתיק לקמע. [ונציה, איטליה, המאה ה-18].
כסף רקוע וחקוק (אינו חתום).
נרתיק דו-צדדי לקמע, מעוטר ברוקיות ובדגמים צמחיים בסגנון הרוקוקו.
בקצהו העליון עיטור דמוי כתר ומעליו מתלה תלתני. בקצהו התחתון עיטור בצורת אשכול ענבים, המסמל פוריות ושפע. בשני הצדדים מופיע במרכז קרטוש בצורת לב ובמרכזו שם ה', ולצדו עיטורים שונים: בצד אחד מופיעים מצנפת כהונה עם שם ה' ולוחות הברית (חקוקים עם עשרת הדברות); ובצד השני מופיעים מנורה בעלת שבעה קנים וכלי לקטורת.
נרתיקים מסוג זה שימשו לנשיאת קמעות אשר קופלו ואוחסנו בחללם הפנימי. לעתים נכתבו הקמעות לכבוד אדם מסוים או למען מטרה ספציפית, ואלה הוחלפו כאשר הנרתיק עבר לרשותו של אדם אחר; במרוצת הימים, גם הנרתיקים עצמם החלו לשמש כקמעות.
גובה: 12.5 ס"מ, רוחב: 9 ס"מ. מצב כללי טוב.
ספרות:
La menorà: culto, storia e mito, edited by Alessandra Di Castro, Francesco Leone, Arnold Nesselrath. Milano, Skira, 2017, p. 124.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 027.001.238.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 36169.
כריכת כסף מפוארת ומעוטרת, נושאת כתובות הקדשה. [האימפריה העות'מאנית, אולי בולגריה, תקע"ח 1818; כתובת נוספת משנת תרנ"ו 1896].
כסף (אינו חתום) יצוק, גזור, רקוע וחקוק.
כריכה מפוארת לספר (מחזור או סידור תפילה), מעוטרת בשני צדדיה במוטיבים צמחיים, בדגם סימטרי האופייני למלאכת העיטור של האימפריה העות'מאנית, ולעיטורים שהוטבעו על כריכות-ספרים עות'מאניות.
על השדרה, המחולקת לשישה מלבנים, מופיעה כתובת הקדשה רקועה באותיות מסוגננות: "זכיתי לי לעבודתו יתברך / אני אבחור וחשוב כה"ר מרדכי בכר / אשר ביטי יצ"ו שנת התקע"ח". בחזית ובגב הכריכה חקוקה כתובת מאוחרת יותר (של בעלים שני, אברהם שלמה ראובן): "אברהם שלמה / 5656 [תרנ"ו 1896]" (בחזית) ו"ריאובין [ראובן] הי"ו" (בגב).
משפחות בשם ביטי וראובן חיו בעיר סקופיה שבבולגריה (Skopje, כיום בירת מקדוניה הצפונית). ייתכן כי מקורה של הכריכה בעיר זו, אשר ההתיישבות היהודית בה החלה כבר במאה ה-3 לספירה.
עיטורים בסגנון דומה מופיעים גם על גבי תשמישי קדושה מהאימפריה העות'מאנית, בהם טסים וכתרים לתורה, פרוכות, מפות רקומות וכדומה. עם זאת, כריכות כסף יהודיות מהאימפריה העות'מאנית אינן מצויות, ובייחוד כריכות כסף ברמת הידור גבוהה כמו זו שלפנינו (ידועות דוגמאות בודדות בלבד).
גובה: 17.5 ס"מ, רוחב: 12.5 ס"מ, עובי: 4 ס"מ. מצב טוב. ללא ספר.
ספרות ותערוכות:
1. יהודי ספרד באימפריה העות'מאנית. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1989.
2. The Sephardic Journey: 1492-1992, edited by Marc Engel, Shalom Sabar and Chaya Benjamin. New York, Yeshiva University Museum, 1992, p. 225, no. 136.
3. Reise an kein Ende der Welt. Vienna, Jüdisches Museum Wien, 2001, pp. 74-75.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 025.001.009.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 3900.
קופסת תכשיטים מאסיבית ומעוטרת. דמשק, סוריה, תרס"ה [1905].
מלאכת דמשק: פליז חקוק, משובץ נחושת וכסף; כסף משובץ זהב; עבודת אזמל; מסמרות; עץ ארז.
קופסת תכשיטים מהודרת ומאסיבית, נושאת כתובות ברכה בעברית ובערבית; דוגמה איכותית ומתוארכת למלאכת שיבוץ המתכת היהודית-דמשקאית. ייתכן כי ניתנה כמתנת אירוסין או כמתנת חתונה.
קופסה מלבנית ומאסיבית, עשויה לוחות עץ ארז המחופים ביריעות עבות של פליז משובץ כסף ונחושת; בעלת מכסה זוויתי וכבד הקבוע על ציר; ניצבת על ארבע רגליים זוויתיות, גבוהות ומסוגננות, הממוקמות בארבע פינות הבסיס.
עשירה בעיטורים, בטכניקות שונות ובדגמים שונים: חלקי הפליז שאינם משובצים כסף או נחושת מעוטרים בדגמים צמחיים צפופים בעבודת אזמל; במרכז הדופן הקדמית משובץ מדליון כסף אובאלי עם כתובת ערבית ולצדו מדליוני כסף עגולים ועיטורי כסף נוספים עם דגמים צמחיים; במרכז כל אחת מדפנות הצד משובץ מדליון כסף עגול עם כתובות ערביות; במרכז הדופן האחורית מדליון אובאלי עם כתובת ערבית ומשני צדדיו עיטורי ערבסק; על המכסה משובצים שני מדליוני כסף עגולים עם כתובות בערבית ושמונה עיטורי-פינה מכסף עם כתובות בעברית: "בן פורת / יוסף / שנת / התרס"ה [1905]", "בן פורת / עלה [!] עין / עסק ישראל בדמשק". הכתובות בערבית כוללות פתגמים קצרים ואמרות חכמה ואמונה, דוגמת "הכל מן האל", "האל ישמור", "השמח בחלקו הנו בעל אוצר", "שום דבר אינו לנצח" וכדומה. כל הכתובות (כמו גם חלק מהעיטורים) משובצים בזהב.
גובה: 16 ס"מ, אורך: 10.5 ס"מ, רוחב: 22.5 ס"מ. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 103.002.001.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37600.
Juifs Polonais, צלחת מעוטרת בדמויות יהודים פולנים. פריז, [1816-1820 בקירוב].
פורצלן (Hard-paste porcelain), צבוע, מוזהב ומזוגג; חתום בגב באות M, ובחותמת יצרן (דהויה וקשה לפענוח) – כנראה: M.ture de MADAME. / Duchesse d'Angouleme / P.L. Dagoty E. Honore / a Paris"".
במרכז הצלחת, על רקע לבן, מופיע איור של שני יהודים שקועים בשיחה בשדה פתוח, עוטים תלבושות האופייניות ליהודי פולין בראשית המאה ה-19. תחת האיור מופיעה כתובת באותיות מוזהבות: Juifs Polonais ("יהודים פולנים"). המסגרת צבועה ירוק בהיר ומעוטרת בזהב, בדגם צמחי חוזר. עיטורים מוזהבים גם במסגרת הפנימית.
כלי הפורצלן תוצרת בית המלאכה Dagoty et Honoré בפריז נודעו באיכותם הגבוהה, בעיטוריהם הנאים, ובצבעיהם העזים. עיטורי הכלים הוקדשו למגוון נושאים, בהם איורי נופים, צמחים ובעלי-חיים, סצנות ספרותיות, מלחמת רוסיה-צרפת (1812), סצנות דקורטיביות מספרות סין והמזרח הרחוק (Chinoiserie), ועוד.
הצלחת שלפנינו נוצרה, כנראה, כחלק מסדרה בת תריסר צלחות, אותה הקדיש בית המלאכה לאיורי דמויות שונות מעמי העולם. עם זאת, למיטב ידיעתנו, הצלחת שלפנינו וצלחת אחת נוספת בלבד (ראו פריט הבא) הנן הצלחות היחידות מתוצרת Dagoty et Honoré עליהן מוצגות דמויות יהודיות (או נושא יהודי).
בית המלאכה הוקם בפריז בשנת 1800, על ידי הצייר Pierre-Louis Dagoty (1771-1840). בשנת 1804 קיבל בית המלאכה את חסותה של הקיסרית ז'וזפין דה בוארנה, והחל לספק מתוצרתו לארמון בוורסאי. לאחר מפלת נפוליאון בשנת 1815, המשיך בית המלאכה לפעול תחת חסותה של נסיכת צרפת, מארי תרז דוכסית אנגולם (Duchesse d'Angouleme). בין השנים 1816-1820 פעל בית המלאכה בשותפות עם Edouard Honoré. החותמת בגב הצלחת שלפנינו מתאימה לתקופת השותפות בין שני היצרנים, 1816-1820.
להשוואה, ראו: כריסטי'ס, ניו יורק, 18 במאי 2005 (Important European furniture, works of art and carpets), פריט 97.
קוטר: 23 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. שרידי הדבקה בגב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 022.006.007.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 41238.