דע לפני מי אתה עומד. לוח "שויתי" קבלי, עם מנורת "למנצח". [מעשה ידי משה ארי' ברי"ץ מיארמוט (Balassagyarmat), הונגריה, כנראה בודפשט, שלהי המאה ה-18 / 1800 בקירוב].
דיו וצבע על קלף.
מגזרת קלף ייחודית עם מנורת "למנצח", פסוקים וצירופי שמות קבליים לשמירה ולהגנה. בחלקו העליון של הלוח מופיעים הכתובת "דע לפני מי אתה עומד..." וראשי תיבותיה "דלמ"א" באותיות רבתי חלולות, צבועות בוורוד ומעוטרות בעלים ובפרחים זהובים, עם עיטורי פרחים וכתרים זהובים מעליהן; במרכז הלוח מופיעה הכתובת "שויתי ה' לנגדי תמיד" ותחתיה מופיעה מנורת "למנצח" גדולה, צבועה אף היא בצבעי ורוד וזהב.
כל שטחו של הלוח מכוסה בפסוקים, בצירופי אותיות קבליים, בשמות קדושים, בראשי ובסופי תיבות, שנועדו לשמירה ולהגנה, ומשולבות בו גם "כוונות" קבליות (לדוגמה: "לכוון בק"ש [בקריאת שמע] על אלו ע"ב שמות היוצאים מפסוקים ויסע ויבוא ויט ישר הפוך ישר").
זיהוי הסופר-האומן שיצר את הלוח שלפנינו נעשה בהשוואה ללוח אחר מאוסף משפחת גרוס – תפילת "יהי רצון" מעוטרת על קלף (פריט 090.012.012) – עליו חתום הסופר-האומן ומופיעים בו גם פרטי המקום והשנה (ראו: המרכז לאמנות יהודית, פריט 49811; קטלוג "קדם" מס' 92, פריט 125).

49.5X42 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט קמטים וכתמים, קרעים קלים ונקבים קטנים בשוליים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 058.012.175.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 49579.

"מנורה" – לוח "שויתי" נושא כתובת הקדשה. מרוקו, [אולי מרקש / דרום מרוקו, המחצית השניה של המאה ה-19].
דיו וצבע על נייר.
לוח "מנורה" גדול (כך נקראו לוחות אלה בצפון אפריקה), מעוטר ערבסקות בדגמים צמחיים וגיאומטריים בגוני ירוק ואדום. ערוך בקומפוזיציה כמעט-סימטרית ומורכב משתי יריעות נייר המודבקות זו לזו – בעליונה מופיעה המנורה ובתחתונה כתובת ההקדשה.
בחלקו העליון של הלוח מופיעה מנורת "למנצח" גבוהה, ניצבת על גב ציפור גדולה ומסוגננת, המעוטרת אף היא בצבעי ירוק ואדום; סביב למנורה מופיעים כמה מכלי המקדש (בהם מחתה, המעוצבת בצורת נרתיק אבק-שריפה מרוקאי), שני עיטורי חמסות וראשי תיבות הפיוט "אנא בכח". המסגרת המקיפה את הלוח מעוטרת בדגם צמחי חוזר של פרחים בעלי חמישה עלי כותרת, המדמים את צורת החמסה.
בחלקו התחתון של הלוח מופיעים פסוקי-ברכה ושמירה לבית – "אשתך כגפן פוריה...", "ברוך אתה בבאך...", ראשי תיבות "בן פורת יוסף..." ונוסח "ברכת כהנים" – המופיעים לעתים גם בכתובות ממרוקו; במרכז מופיעה כתובת הקדשה ארוכה ומפורטת לכבוד "הגביר המרומם הנעלה, רודף צדקה וחסד, שמו נודע בשערים...", כולל ברכות לכבוד "בניו הנעימים" וברכת "ויתן לו הקב"ה חן וחסד בעיני המלך והשרים ובעיני כל רואיו". בכתובת ההקדשה מופיע השם "מסעוד אלקאיים הי"ו", אך נראה כי במקור הופיע שם נמען אחר, אשר שמו נמחק בשלב מאוחר יותר, ועליו נכתב השם הנ"ל.
"מנורה" זו מזכירה בעיטוריה ובצבעיה מגילת אסתר מרוקאית מאוסף משפחת גרוס (081.012.016), ראו פריט מס' 69 בקטלוג זה (וראו גם פריט מס' 7).

52X44 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. פגיעות קלות בטקסט ובעיטורים. קרע חסר בשוליים הימניים העליונים, ללא פגיעה בעיטורים (הושלם בנייר). מוצמד לדף נייר נטול חומציות לשימור.

ספרות:
1. מראקש וחכמיה: פרקים מקורות היהודים בארץ מרוקו, תולדות העיר מראקש תושביה, חכמיה ומוסדותיה לצד מאות תמונות ומסמכים נדירים, מאת שלמה מייארא. אלעד, מכון יד הרב זריהן, 2015, עמ' 133.
2. Kabbalah, edited by Klaus Davidowicz, Mirjam Knotter and Domagoj Akrap. Bielefeld, Kerber Verlag, 2018, p. 41.
3. Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross Collector of Judaica. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 98 (illustrated).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 058.011.066.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 48461.

עבודת רקמה המציגה תיאור של הכותל המערבי מוקף בלווייתן הבולע (או נושך) את זנבו. ירושלים, תרפ"ח (1928).
רקמת חוטי משי צבעוניים על בד משי-סאטן.
עבודת רקמה ירושלמית איכותית ולא-שגרתית. במרכזה מופיע תיאור של הכותל המערבי, כשמאחוריו שורת עצים וציפור, משמאלו כפת הסלע ומימינו מסגד אל-אקצא, עם כתובת רקומה: "כותל מערבי". תיאור הכותל המערבי מוקף במסגרת עגולה, המורכבת למעשה מרקמה המתארת את החיה המיתולוגית לווייתן (כתובת רקומה: "לויתן"), המתואר כאן כשהוא נושך את זנבו. קשקשיו של ה"לווייתן" רקומים בחוטי משי בכמה גוונים מתחלפים של אפור ובז', המקנים לו איכות תנועתית וחיה; סנפיריו וראשו מעוטרים בגוני אדום-בורדו, המעשירים אף הם את הרקמה. בראש רקומה הכתובת "ירושלים" ומשני צדיה ציפורי-שיר בעלות חזה צהוב; בתחתית רקום התאריך "שנת תר"פח".
ה"לווייתן" (גם "לווייתן נחש בריח" או "לווייתן נחש עקלתון") נזכר בתנ"ך ובדברי חז"ל מספר פעמים. הוא מופיע ביהדות כ"מלך הדגים" ושליטו של הים. דמותו של הלוויתן היא סמל יהודי לחזון אחרית הימים, שכן בתלמוד נאמר, כי לעתיד לבוא יזכו הצדיקים להשתתף בסעודה מבשרו של לווייתן וכי הקב"ה יקים להם סוכה מעורו של לווייתן (בבא בתרא, דף עה, א). זהו גם מקורה של התפילה הנאמרת בעת היציאה האחרונה מהסוכה, ביום הושענא רבה: "...כשם שקימתי וישבתי בסכה זו, כן אזכה לשנה הבאה לישב בסכת עורו של לויתן" (מקור תפילה זו הוא ממנהג המהר"ם מרוטנבורג שהיה נוהג במוצאי סוכות לעלות לסוכה, "...ונוטל רשות ממנה ואומר יהי רצון שנזכה לשנה הבאה לישב בסוכה של לויתן" – ארחות חיים, הלכות סוכה, סוף סימן מ; ספר כל בו, הלכות סוכה).
מוטיב משיחי זה אינו נפוץ במיוחד באמנות היהודית, אך תיאורים גרפיים שלו מופיעים גם בכתבי-יד מאוירים. כמו כן, הוא מופיע על מפה לשבת, שנרקמה בירושלים בשנת תרל"ו בידי חנה רבקה הערמאן, אך שם הוא משמש כמסגרת לתיאור של מערת המכפלה (ראו "ספרות" להלן).
יש לציין כי מוטיב זה – של נחש או דרקון האוכל את זנבו – הנו סמל מיתולוגי עתיק המופיע בכמה תרבויות ומכונה "אוּרוֹבוֹרוֹס" (Ouroboros), שפירושו ביוונית "אוכל זנב".

46X52.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פגיעות קלות ברקמה ובבד.

ספרות ותערוכות:
1. אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה הי"ט, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1979, עמ' 69-71, פריט 36.
2. דרכי ארץ. אשדוד, מוזיאון מונארט, 2006.
3. Jodendom: een boek vol verhalen, by Edward van Voolen. Amsterdam, Museumshop De Nieuwe Kerk, 2011, item no. 54.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 005.013.002.
הפריט מתואר גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 39233; צילום הפריט נדפס גם באנציקלופדיה לפולקלור ולמסורת יהודיים (Encyclopedia of Jewish Folklore and Traditions, edited by Rafael Patai and Haya Bar-Itzhak. New York: Armonk, 2013), עמ' 460.