מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- book (158) Apply book filter
- חסידות (136) Apply חסידות filter
- ספרי (124) Apply ספרי filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- letter (54) Apply letter filter
- print (47) Apply print filter
- chassidut (37) Apply chassidut filter
- יד (33) Apply יד filter
- כתבי (33) Apply כתבי filter
- manuscript (33) Apply manuscript filter
- signatur (32) Apply signatur filter
- רבנים (31) Apply רבנים filter
- יהדות (31) Apply יהדות filter
- מכתבי (31) Apply מכתבי filter
- jewri (31) Apply jewri filter
- rabbin (31) Apply rabbin filter
- והקדשות (29) Apply והקדשות filter
- dedic (29) Apply dedic filter
- signatures, (29) Apply signatures, filter
- כתבי-יד (28) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (28) Apply כתבייד filter
- דפוס (26) Apply דפוס filter
- ודברי (26) Apply ודברי filter
- item (26) Apply item filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- מכתבים (23) Apply מכתבים filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- פולין (18) Apply פולין filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- poland (18) Apply poland filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- ashkenazi (16) Apply ashkenazi filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- import (16) Apply import filter
- ownership (16) Apply ownership filter
- ownerships, (16) Apply ownerships, filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- stamp (16) Apply stamp filter
ספר אהבת דודים, פירוש על שיר השירים בדרך הנגלה והנסתר, מאת רבי בנימין – המגיד מזאלוזיץ. לבוב, דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, [תקנ"ג 1793]. מהדורה יחידה.
המחבר, רבי בנימין – המגיד מזאלוזיץ (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א', שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" – על התורה; "חלקת בנימין" – על הגדה של פסח; "אמתחת בנימין" – על מגילת קהלת. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמות לספריו "חלקת בנימין" ו"אמתחת בנימין": "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
[3], צד דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים גדולים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום). סימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר אמתחת בנימין, על מגילת קהלת, מאת רבי בנימין – המגיד מזאלוזיץ. מינקוביץ, דפוס יוסף בן יצחק, יחזקאל בן שבח ומשה בן יוסף הנ"ל, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה. הספר העברי הראשון שנדפס במינקוביץ.
החיבור נפסק באמצע פרק ט, הואיל והמחבר נפטר באמצע כתיבתו, וכפי שנכתב בדברי הסיום שבדף האחרון: "ולא הספיק לגומרה עד שיצאת נשמתו בטהרה".
המחבר, רבי בנימין – המגיד מזאלוזיץ (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א, שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" – על התורה; "חלקת בנימין" – על הגדה של פסח; "אהבת דודים" – על שיר השירים. כל חיבוריו נדפסו על ידי בנו רבי אשר זליג, לאחר פטירתו. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמתו לספר שלפנינו (ובהסכמתו לספרו "חלקת בנימין"): "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
[2], א-יג, יח-קכח דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים גדולים סביב שולי דף השער, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום משני צדי הדף). קרעים חסרים במספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במקומות רבים. כריכת עור חדשה.
ספר ברית כהונת עולם, דרוש ורמז בענייני המועדים על פי הקבלה, מאת רבי יצחק אייזיק כ"ץ אב"ד קוריץ ואוסטרהא. שלושה חלקים – מהדורות ראשונות:
• ספר ברית כהונת עולם, חלק ראשון. לבוב, דפוס יהודית אשת הרב צבי הירש [רוזאניש], [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה של החלק הראשון.
[4], טז, [2]; ז; יח; כז דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר (השלמה בכתב-יד בדף האחרון). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. מספר דפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.
• ספר ברית כהונת עולם, חלק ראשון ושני. לבוב, [דפוס Joseph Schnayder, תר"ח] 1848. מהדורה ראשונה של החלק השני. שער כללי בראש הספר ושער נפרד לחלק השני.
הדפסת החלק השני התעכבה שנים רבות, בגלל האיסור בגליציה להדפיס ספרי קבלה (חוק שנחקק ביוזמת משכילי גליציה). כשבוטל חוק זה בשנת תר"ח, הובא מיד לדפוס החלק השני שהיה בכתב-יד. יחד עמו נדפס באותו כרך גם החלק הראשון שאזל מן השוק.
[3], לז; כג; [1], ג-טו דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
מצורף עותק נוסף, עם החלק השני בלבד (דף השער פגום וחסר בחלקו). רישומי בעלות בדף המגן האחורי, ביניהם של בני משפחת גבירר.
• ספר ברית כהונת עולם, חלק שלישי. מונקאטש, דפוס דוב בער בלייער וגיסו צבי יעקב קאהן, [תרנ"ב] 1891. מהדורה ראשונה של החלק השלישי.
כח דף. ללא דפים כט-לב עם "שמות הפרענומעראנטען", שאינם נמצאים בחלק מהעותקים. 23.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה חדשה.
על קדושת המחבר וספריו כותב האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא בספרו "נוצר חסד": "הרב הגאון הקדוש המקובל אלקי, החריף הגדול, חסיד שבכהונה, מוהר"ר יצחק אייזיק הכהן זצללה"ה, אב"ד ור"מ קאריץ ואוסטרהא, מתלמידי המגיד הגדול הרה"ק ר' דוב בער ממזריטש זצללה"ה, בעל המחבר ספר ברית כהונת עולם... אשר לא נראה כבושם הזה מכמה מאות שנה, והוא האיר עינינו בכמה סודות התורה והחכמה". רבי יצחק אייזיק נולד בין השנים תקי"ג-תקי"ח בקירוב, ונפטר בשנת תקנ"ג. גדולי החסידות מביאים מדבריו בחרדת הכבוד. האדמו"ר בעל "אהבת ישראל" מוויז'ניץ היה לומד מידי יום ביומו בספר קדוש זה, וגם בימי מלחמת העולם הראשונה, בשעת ההפגזות, לא ויתר על שיעוריו הקבועים בספר.
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
חתימה בדף השער: "מרדכי מערקיל".
[2], טז; כט דף. 37 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים, וקרע בדף השער, ללא חיסרון. סימני עש מעטים. כריכה חדשה.
ספר אותיות דר' יצחק, חיבור קבלי על סדר אותיות א-ב, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ. זולקווא, דפוס מרדכי רבין שטיין, [תקס"א 1801]. מהדורה ראשונה.
בין ההסכמות שבראש הספר – הסכמת הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב. המחבר רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), מקובל וצדיק נסתר, מן הל"ו צדיקים בדורו של הבעש"ט, ומרבותיו של רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה". שימש כשו"ב ומלמד בכפר זורוביץ, והבעש"ט היה נוסע להמתיק סוד עמו. מחבר הספרים "רזא מהימנא" (לבוב, תקנ"א) "אותיות דרבי יצחק" (זולקווא, תקס"א) ו"יסוד יצחק" (זולקווא, תק"ע).
כרוך בסופו עם: ספר לקוטי אברהם, לקוטים שונים בענייני אמונה ועבודת ה', מאת רבי אברהם משווערזענץ. [וורשא, תר"ה 1844 – עותק חסר שער].
רישומים בכתב-יד בדף המגן הקדמי, ורישום בדף האחורי: "שייך להרב הגדול ר' יהושע במ"ה דוד"; "שייך להרב הגדול ר' יהשוע[!] במ"ר דוד מ' יעֶלאָן ועתה ב' טאלשען".
ספר אותיות דר' יצחק: [4], לו, יב דף. ספר לקוטי אברהם: ב-ז, ז-ל, סא-סב דף (חסר דף השער, דפים כה-ל נכרכו שלא כסדרם). 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בחלקה התחתון של מסגרת השער, בכותרות הדפים ובטקסט. חותמות (חותמת צנזורה גדולה בחלקו העליון של דף השער). כריכת עור חדשה.
ספר יסוד יצחק, חלק ראשון – ענייני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני – "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, חסר שם מדפיס, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ל"לילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט" [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
[5], ה-סט דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים ברובם במילוי נייר. סימני עש קלים עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות הדפים במספר מקומות. רישומים בכתב יד. כריכת עור חדשה.
ספר גאולת ישראל, חלק ראשון ושני, ליקוטים מהבעש"ט וגדולי החסידות, של ביאורי פסוקים, מאמרי חז"ל ומדרשי פליאה, מאת רבי יהושע אברהם מזיטומיר. [אוסטרהא, דפוס אהרן מדפיס ובנו אברהם, תקפ"א 1821]. בדף השער: "כ"ש [כמו שנדפס] באמשטרדם". מהדורה ראשונה ונדירה.
שני חלקים, דף שער נפרד לכל חלק. בחלק הראשון נדפסו מאמרים מהבעש"ט, רבי דוב בער המגיד ממעזריטש, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי אהרן מז'יטומיר (שמותיהם נזכרו בדף השער). לצידם הובאו גם מאמרים מרבי שמשון מאוסטרופולי, האר"י הקדוש, רבי העשיל מקראקא, רבי יהונתן אייבשיץ, ועוד. חלקו השני של הספר כולל לקט מאמרים מחמישה צדיקים נוספים (ששמותיהם נזכרו ברמז בראש כל קובץ ממאמרי הצדיקים), והם: רבי פינחס מקוריץ, רבי שלמה מהאייסין, רבי אפרים מסדילקוב בעל "דגל מחנה אפרים", רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי שלום שכנא מפראהביטש.
הליקוטים מרבי פנחס מקוריץ משתרעים על פני דפים רבים בספר, וכוללים עשרים ושלושה מאמרים בביאור מקראות ומאמרי חז"ל, לצד כמאתיים מאמרים ופתגמים קצרים. זהו כפי הנראה הלקט הראשון מדברי תורתו של רבי פנחס מקוריץ שבא בדפוס.
על מחבר הספר, רבי יהושע אברהם בן רבי ישראל מזיטומיר, ידועים פרטים מעטים. בהקדמתו לחלק הראשון כותב המחבר כי יש בידו עוד מאמרים נוספים מ"צדיקי יסודי עולם", אך עקב השריפה שפרצה בז'יטומיר, התרושש מנכסיו. עם זאת, מבטיח המחבר שידפיסם לאחר חג הפסח. כפי הנראה קיים המחבר את דבריו, והדפיס את חלקו השני של הספר, בו מופיע נוסח זהה של הקדמת המחבר ושל ההסכמות מהחלק הראשון, אך עם שינויים בנוסח השער. המחבר מדגיש כי שמע מרבותיו את דברי התורה המוזכרים בספר ורשמם, ורק לאחר פטירת הצדיקים נענה לבקשת חבריו להביא את הדברים לדפוס. בנוסף לדברי הצדיקים הידועים, מביא המחבר בספר דברי תורה מזקנו, רבי יצחק אייזיק מהובנוב, ואף מאביו, רבי ישראל. בסיום הקדמתו מספר המחבר על רצונו לעלות לארץ ישראל עם בני משפחתו באותה השנה לאחר חג השבועות, אך לא ברור אם הדבר עלה בידו.
[2], ח, יא-כה, כט-לא; [2], כה דף. חסרים 5 דפים מהספירה הראשונה: ט-י, כו-כח. 20 ס"מ. נייר ירקרק. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים. בלאי. סימני עש רבים (בחלק מהדפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים, בהם קרע חסר גדול בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. חתימה וחותמות. כריכה חדשה.
ספר חסידות נדיר. ברוב המהדורות הבאות נדפס הספר באופן חלקי בלבד.
לפירוט על הספר ועל מחברו, ראה: קובץ שפתי צדיקים, ב, כסלו תש"ן, עמ’ סז-עג (חומר מצורף).
ספר אור החכמה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא. [לאשצוב, דפוס יהודה ליב רבין שטיין ומשה ציקור, תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
ספר זה הוא סגולה ללידה קלה. בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין נכתב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דבריו הובאו בספרי הפוסקים). כמו כן, מובא שהגה"ק רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען "היה רגיל לשלוח את הספר 'אור החכמה' לאשה היושבת על המשבר, שתניח את הספר תחת הכר לסגולה שתלד בנקל".
המחבר, המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא (נפטר בין השנים תקס"ד-תקס"ח), תלמיד מובהק לרבי קהת מוועריש, תלמיד הבעש"ט. על פי המסופר בהקדמת בנו לספר שלפנינו, היה רבי פייבל ספרא רבה. חיבורו על התורה המכיל ט"ו פירושים על כל פסוק, וכן חיבוריו על חמש המגילות ועל תיקוני זהר ואידרות וספרא דצניעותא ועל ספר יצירה, "פרושים נוראים נעלמים וסתומים", אבדו כולם בשריפה. רבי מאיר אב"ד בראד כותב בהסכמתו לספר אודות המחבר: "שמעודו לא מש מתוך אהלו של תורה בנגלה ובנסתר, והיה ירא ד' מאהבה, ורוב חכמתו ולימודו היה בחכמת הקבלה".
שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [2], עו; מו דף. דפים א-ב מהספירה הראשונה נכרכו לאחר דף ד. דפים כה-כו מהספירה הראשונה, ודפים יג-יד מהספירה השניה מופיעים פעמיים. כרך שני: [1], ס, נט-קג דף. דפים יג-יד נכרכו שלא כסדרם. 23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, דפים ראשונים בכרך הראשון ודפים אחרונים בכרך השני במצב בינוני. מרבית הדפים האחרים במצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעוה. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקות רצועות נייר לאורך שולי הדפים במספר מקומות). סימני עש עם פגיעות בטקסט. חתימה וחותמות. כריכות חדשות.
שני החלקים נדפסו בלאשצוב, אך עקב הצנזורה הדפיסו בחלק מהעותקים, וכך בעותק שלפנינו, מקום דפוס מזויף בדף השער של הכרך הראשון – "קארעץ", ושינו את תאריך ההדפסה וההסכמות לשנת תקנ"ה (1795). ראה מפעל הביבליוגרפיה רשומה 0202798.
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מספרי היסוד של תורת החסידות, מאת האדמו"ר רבי אלימלך (וייסבלום) מליז'נסק. [רוסיה-פולין, תק"פ 1820].
מעבר לדף השער נדפסו "הנהגות האדם" מאת רבי אלימלך מליז'נסק. בדף השער מיוחסות הנהגות אלו לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, המתואר כמחבר הספר.
[1], ג, ה-צא, צג-צה דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
אוסף גדול – עשרים וארבעה ספרים, מהדורות שונות של הספר הקדוש "נועם אלימלך" מאת האדמו"ר הרבי ר' אלימלך מליז'נסק, מספרי היסוד של תורת החסידות. מהדורות שנדפסו בלבוב (למברג), וורשא, קראקא, לובלין ומונקאטש. שנות הת"ר בקירוב (המאה ה-19 והמאה ה-20).
רשימת המהדורות:
• לבוב, ללא שם מדפיס, תר"ט [1849]. חתימה בדף השער: "יוסף אדליר מב----".
• לבוב, דפוס מיחאל פ’ פארעמבא, [תר"י] 1850.
• לבוב, דפוס M. F. Poremba, תרט"ז 1856.
• לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858.
• לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ט 1859.
• לבוב, דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א 1861.
• לבוב, דפוס יהודה ליב מדפיס, תרכ"ב 1862. רישום בעלות בדף השער: "שייך להצעיר חנוכה בכ"ר זאב...".
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ד 1864.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ו 1865.
• [לבוב], דפוס ישראל אלימלך שטאנד, תר"ל 1869. דף השער קרוע וחסר ברובו (הושלם בצילום).
• לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרל"א] 1870.
• לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרל"ה] 1874.
• לבוב, דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875.
• וורשא, (דפוס N. Shriftgisser), תרמ"א 1880.
• קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ו 1896. מהדורה ראשונה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, הכותב: "וזכות המחבר יגן עלינו... להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב".
• וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ב 1901.
• טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה עם הכוכביות •.
• וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ח 1908.
• וורשא, דפוס האחים לוין-אפשתין ושותפם, [תר"פ 1920, בערך]. דפוס סטראוטיפי.
• וורשא, דפוס האחים לוין-אפשתין, [שנות ה-20-30?]. בשער: "תרפ"ב". דפוס סטראוטיפי.
• לובלין, דפוס נחמה אשת יעקב הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ז 1926. מהדורה עם הכוכביות •.
• קראקא, דפוס י’ שטראם (טארנא), תרצ"ב 1932. מהדורה עם הכוכביות •. עם הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא (ממהדורת קראקא תרנ"ו), הכותב: "וזכות המחבר יגן עלינו... להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב".
• מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות •.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב. מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).
24 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף גדול – שנים-עשר ספרים, מהדורות שונות של הספר הקדוש "נועם אלימלך" מאת האדמו"ר הרבי ר' אלימלך מליז'נסק, מספרי היסוד של תורת החסידות. מהדורות שנדפסו בארץ ישראל ומקומות שונים (מונקאטש, שנחאי, גרמניה, וניו יורק). שנות הת"ש בקירוב [המאה ה-20].
רשימת המהדורות:
• ירושלים, דפוס האחים לוין-אפשטין ושותפיהם, [תרצ"ה 1935, בערך].
• מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. חתימה בדף השער: "יעקב ב"ה וויינברגר".
• ירושלים, דפוס האחים לוין-אפשטין ושות’, [תש"ה 1945, בערך].
• שנחאי, הוצאת ועד הפסה "מפיצי אור" אצל ישיבת חכמי לובלין, תש"ו [1946]. עם מכתב מספר "דרך אמת" לרבי משולם פייוויש מזבריז.
• פערנואלד (גרמניה), דפוס יפה, [תש"ז 1947].
• ניו יורק, [דפוס "נאבעל" אפסעט פרינטערס אינק (שלום וויינרייך)], תשט"ז [1956].
• ירושלים, הוצאת "אמרי שפר", תש"כ [1960].
• ראשון לציון, הוצאת אגודת חסידי קאליב, [תשל"ג 1973]. עם הקדמת האדמו"ר רבי מנחם מנדיל טאוב מקאליב.
• ירושלים, [דפוס חמד, תשל"ז 1977]. מהדורת צילום של הדפוס הראשון (לבוב תקמ"ח), הביא לדפוס אוריאל אברהם הלוי טלר הרופא. עותק 741 מתוך מהדורה ביבליופילית בת 1000 עותקים.
• ירושלים, דפוס סלומון, תשל"ז [1977].
• ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, [תשל"ח 1978]. עם מבוא, פיסוק, ציוני מקורות, הערות ומפתחות; ההדיר גדליה נגאל.
• ירושלים, הוצאת מכון ישרים, תשס"א [2001]. שני כרכים. מהדורה מתוקנת על פי שני הדפוסים הראשונים, עם הערות, מראי מקומות ומפתחות.
ספר קדוש זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).
12 ספרים ב-13 כרכים. גודל ומצב משתנים. רובם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר נחלת שמעון, מאמרי מוסר וחסידות על פרשיות התורה, מאת רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. [לאשצוב], ללא שם מדפיס, [תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל (נפטר חשון תקס"ב), גאון וקדוש, מחשובי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. נקדש ונערץ ע"י גדולי החסידות. שמועותיו מובאות בהערכה בכתבי גדולי החסידות, כדוגמת ה"בני יששכר", "מלוא הרועים", רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי משה מקוז'ניץ ועוד. התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו, והשאיר אחריו בכתב-יד חיבורים רבים על הש"ס והפוסקים, ושאלות ותשובות. לאחר פטירתו כילתה שריפה את כל חיבוריו. חיבורו זה נכתב ע"י תלמידיו שהעלו על הכתב את דרשותיו שנשא מידי שבת בשבתו. המחבר לא השאיר אחריו צאצאים. הספר נקרא ע"י המו"ל "נחלת שמעון", כי "זה חלקו מכל עמלו, לא הניח אחריו ברכה זרע ברך, כי אם בגפו יבא בגפו יצא, וזאת יהיה לו למורשה" (מהקדמת המו"ל). בעל ה"ישועות יעקב" כותב בהסכמתו לספר: "בעת היות משכני בק' יערסלב, היה סמוך ונראה אלי, וכמה פעמים היה לו פתחון פה לפני בענינים הנוגעים לדינא, וכל דבריו בחזקת בדוקין". בספר זה מביא המחבר מדברי רבו הגדול מליז'נסק: "וכן הוא בספר מו"ר הרב הקדוש מו' אלימלך זללה"ה" (פר' וארא). מקום מנוחתו של רבי שמעון אשכנזי בעיר דובראמיל, היה מקום תפילה, ועד לימי השואה היו רבים הנוהרים להעתיר תפילה במקום קבורתו. מאחר שלא זכה לבנים, הונהג בבית מדרשו שבעירו, לומר תפילת "עלינו לשבח" אחר תפילת שחרית של שבת לפני קריאת התורה, והיו אומרים קדיש מיוחד לעילוי נשמתו (אור יקרות לרש"ח פרוש, ד', עמ' שעט). האדמו"ר בעל "בית אברהם" מסלונים היה רגיל לספר (עפ"י מסורת שבעל פה) בשם הרב המחבר "נחלת שמעון", שהיה מתאר את רוממות יום השבת בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק. הוא סיפר כי קדושת השבת היתה כה מורגשת בבית רבו, עד שבכל יום שישי היו העוזרות המבשלות במטבח מבקשות סליחה אחת מהשניה, כפי הנהוג בערב יום כיפור בתפוצות ישראל, "כדי שלא יעכב אותן מלהרגיש קדושת השבת, על ידי התרעומת שיש מזו על זו", וסיפר רבי שמעון מדובראמיל, שבעת שראה זאת, אמר לו רבי אלעזר, בנו של רבי אלימלך: "ראה איך מגיע אור שבת קודש של מר אבא... אפילו השפחות משיגים האור" (בית אברהם, סלונים, עמ' סז, רנט).
רישומי בעלות בשער ובדף י/1: "למד'[רש] הג'[ביר] ג'י[ליבי] נתנאל לזבו[נה] ס"ט"; "גואל אחרון מע'[לת] הג'[ביר] ג'י[ליבי] מאיר לזבונה ס"ט".
[4], [2] (מסומנים ב, ה), ה-כ; לח דף. חסרים שני דפים (במקור: [4], ב-ה, ה-כ; לח דף; חסרים דפים ג-ד מהספירה הראשונה). 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות במסגרת השער, בטקסט ובכותרות הדפים במספר מקומות. חותמת. כריכת עור חדשה.