מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove of filter of
- and (22) Apply and filter
- the (22) Apply the filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- רבנים (18) Apply רבנים filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- מכתבי (18) Apply מכתבי filter
- כתבייד (18) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (18) Apply כתבי-יד filter
- כתבי (18) Apply כתבי filter
- יד (18) Apply יד filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- יהדות (18) Apply יהדות filter
- דפוס (18) Apply דפוס filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- item (18) Apply item filter
- jewri (18) Apply jewri filter
- letter (18) Apply letter filter
- letters, (18) Apply letters, filter
- manuscript (18) Apply manuscript filter
- print (18) Apply print filter
- rabbin (18) Apply rabbin filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- ברסלב (6) Apply ברסלב filter
- ספרי (6) Apply ספרי filter
- חסידות (6) Apply חסידות filter
- book (6) Apply book filter
- breslov (6) Apply breslov filter
- chassidut (6) Apply chassidut filter
- הגר (4) Apply הגר filter
- הגרא (4) Apply הגרא filter
- ובית (4) Apply ובית filter
- מדרשו (4) Apply מדרשו filter
- מווילנא (4) Apply מווילנא filter
- הגר"א (4) Apply הגר"א filter
- discipl (4) Apply discipl filter
- gaon (4) Apply gaon filter
- his (4) Apply his filter
- vilna (4) Apply vilna filter
ספר "יראת ה' לחיים – נפש החיים", מאת רבי חיים מוואלוז'ין, גדול תלמידי הגר"א מווילנא. ווילנא והוראדנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תקפ"ד [1824]. מהדורה ראשונה.
"יראת ה' לחיים – קונטרסים [בדברי מוסר] מכתבי... מו' חיים נ"ע האב"ד ור"מ דק"ק וולאזין. אשר יקרא... בשם... נפש החיים...". הקדמות מבניו רבי יצחק מוולוז'ין ורבי יוסף משרשוב. הסכמות רבני ווילנא רבי שאול קצנלבוגן ורבי אברהם אבלי פאסוואלער.
מספרי היסוד של תורת הגר"א ותלמידיו, בדרכי ההנהגה ועבודת ה' טהורה על פי תורת הנגלה והנסתר [חלקים רבים מהספר נכתבו כתשובה ומענה לדעות תנועת החסידות, לפי דרכם ושיטתם של הגר"א ותלמידיו]. המחבר רבינו חיים מוולוז'ין החשיב את ספרו זה יותר מכל כתביו המרובים בהלכה, ולפני פטירתו ציוה את בניו שיזדרזו להוציאו לאור. הספר נערך והובא לדפוס על ידי בנו הגאון רבי יצחק מוולוז'ין ועל ידי בן-אחותו הגאון המקובל רבי אברהם שמחה מאמציסלב, ששימשו שניהם כראשי הישיבה בוולוז'ין.
בראש השער, רישום בעלות מתקופת ההדפסה (קצוץ ומחוק בחלקו): "קניתי מהוני... יצחק במו"ה שמואל גינצבורג". כפי הנראה, זו חתימת רבי יצחק מהורודנא אחיינו של המחבר רבי חיים מוולוז'ין, שכן אביו רבי שמואל גינצבורג מראשי קהילת הורודנא היה אחי-אשתו של רבי חיים מוולוז'ין (ראו: תולדות משפחת גינצבורג, פטרבורג תרנ"ט, עמ' 62, ובתיקונים והשמטות עמ' 164).
[6], יז; י; ח, [1]; ד; יז דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה ישנה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1417.
תשעה ספרי קבלה ודרוש מתורת הגר"א מווילנא ותלמידיו:
• ספר אפיקי יהודה, עשרים וארבעה דרושים מאת רבי יהודה ליב הלוי אדל. לבוב, דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, תקפ"ט 1828. בדרוש "עמק הבכא" מופיע הספד על הגאון מווילנא.
• ספר היכלות הזוהר מפרשת בראשית ופקודי, עם ביאור הגר"א. [קניגסברג], דפוס גרובער אונד לאנגריען, [תרי"ז 1856]. מהדורה ראשונה. הספר "נדפס בהתאמצות הרב גאון יעקב צבי ישורון המפורסם מוהר"ר יעקב צבי מעקלענבורג הגאב"ד [קניגסברג] נ"י" (בעל "הכתב והקבלה").
• ספר תיקוני הזהר, עם תיקונים מזוהר חדש, עם ביאור הגר"א. ווילנא, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. השער הראשון מאויר.
• ספרא דצניעותא, עם ביאור הגר"א. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרמ"ב] 1882.
• ספר זהר חדש, עם ביאור רבי משה זכות, ביאורים נוספים, ועם ביאורים והגהות מהגר"א. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרמ"ה] 1885. רישום בעלות בדף השער.
• ספר מנחם ציון, פירוש על האדרא זוטא, וחלק נוסף (עם שער נפרד) עם פירוש על זוהר רות ומאמרי זהר נוספים. פרעמישלה, דפוס קנאללער עט האמערשמיד, [תרמ"ה] 1885. מהדירי הספר והמסכימים יחסו את הספר בטעות לרבי מנחם מנדל מוויטבסק, אך המחבר האמיתי הוא רבי מנחם מנדל משקלוב, תלמיד הגר"א. ראה: פרומקין-ריבלין, תולדות חכמי ירושלם, ג, עמ’ 161, הערה 1.
• "פירוש יקר ונפלא על אדרא זוטא… נקרא בשם מים אדירים", מאת רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א, עם הגהות באר יצחק מרבי יצחק אייזיק חבר. וורשא, [תרמ"ו] 1886. ספר זה זהה למעשה לספר "מנחם ציון" שנדפס בפרעמישלה תרמ"ה, ויוחס לרבי מנחם מנדל מוויטעבסק.
• ספר שער השירים, שירים לסעודות שבת ולחגים, עפ"י הזוהר וכתבי האריז"ל, מאת רבי משה שלמה מטאלאצין (תלמיד חבר של הגר"א). וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, [תר"נ] 1889.
• ספר מעלות התורה, עם אגרת הגר"א. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ד 1894.
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר פאת השלחן, הלכות התלויות בארץ ישראל, מאת רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א מווילנא. צפת, דפוס רבי ישראל ב"ק, תקצ"ו [1836]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי ישראל משקלוב (תק"ל-תקצ"ט), תלמידו המובהק של הגר"א (אצלו זכה ללמוד בימיו האחרונים), עסק בהדפסת ספרי הגר"א והפצת תורתו והיה ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל.
בראש הספר הקדמה ארוכה וחשובה, בה מספר המחבר על הרפתקאותיו וייסוריו לאחר עלייתו לארץ ישראל. בין היתר הוא מספר על המגפה שפרצה בגליל בשנת תקע"ג, על פטירת אשתו בעת בריחתם לירושלים, על פטירת ילדיהם מהמגפה שהתפשטה גם בירושלים ועל פטירת הוריו בגליל. הוא ממשיך ומספר על חזרתו לגליל לאחר מכן, על השלכתו לבית הסוהר בעת מצור שהוטל על עכו, על הצלתו בנס ממפולת בתים בחורף בעיר צפת, ועוד.
המשך הקדמתו היא מקור חשוב מאוד לתולדות הגר"א מווילנא, בה מספר רבי ישראל משקלוב באריכות על גדולת רבו הגר"א, על שיטתו ודרכיו, על בקיאותו המופלגת בתורה ובמדעים ועוד.
חתימה בדף השער: "יוסף ישראל סג"ל".
[5], ב-קט, [1] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו כהים. בלאי קל. סימני עש, מרביתם בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה חדשה.
מהספרים האחרונים שנדפסו בצפת לפני "הרעש" (רעידת האדמה) בשנת תקצ"ז, בעקבותיו עברו המחבר והמדפיס – רבי ישראל ב"ק – לירושלים.
העותק שלפנינו כולל את הדף האחרון עם "לוח הטעות והתקון".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1543.
"וזכות רבינו הגדול והקדוש נשמתו עדן יעמוד לימיני… כל תוחלתי וסברי הוא זכותו הגדול אשר זיכני השי"ת ב"ה לראות באור פני המלך בחיים חיותו חצי שנה טרם נתבקש בישיבה של מעלה, וזכיתי לשרתו ולהיות כעבד לפני המלך זה עשרים יום לפני גויעתו, הרבה פעמים קריתי ושניתי לפניו ולא זזה ידי ממנו עד הלקח נזר תפארתנו מעל ראשנו". (הקדמת רבי ישראל משקלוב לביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים, שקלוב תקס"ג).
קונטרס מודפס, "אגרת השלוחה מחכמי ורבני האשכנזים שבארץ ישראל תוב"ב, לבני משה רבנו ע"ה ועשרת השבטים", מאת רבי ישראל משקלוב, ראש קהילת האשכנזים בצפת. [אמשטרדם, חסר שם מדפיס, תקצ"א 1830].
אגרת זו נשלחה בידי רבי ברוך בן רבי שמואל, שנשלח כשד"ר מטעם עדת הפרושים בצפת, בשנת תקצ"א. לצד משימתו לאסוף כספים הוטלה עליו שליחות נוספת – למצוא את עשרת השבטים במדבר שעל גבול תימן. לצורך כך ניתנה לו אגרת מיוחדת זו מאת רבי ישראל משקלוב מנהיג הפרושים בצפת, עליה חתמו גם יתר מנהיגי הפרושים והחסידים בירושלים ובצפת. באיגרת מופיעה סקירה על מצב הישוב בארץ ישראל ומוזכרות ידיעות שהתקבלו מעשרת השבטים בתקופות שונות. לאחר מכן מתאר הכותב את מצב עם ישראל בגולה, מתאר את השתלשלות התורה שבעל-פה מן המשנה ועד הגר"א, ובסיום האיגרת מבקש מספר בקשות מבני עשרת השבטים. העתק של האיגרת נשלח אל "הפקידים והאמרכלים" – ראשי המרכז לתרומות ארץ ישראל באמשטרדם, שם נדפסה והופצה האיגרת לאחר שעשתה רושם רב. רבי ברוך בן רבי שמואל הגיע לצנעא באב תקצ"ג, כשנתיים לאחר צאתו לדרך, אך לאחר שנחשד בריגול נרצח על ידי האימאם אל-מאהדי באב תקצ"ד (ראו: א' יערי, 'שליחים מארץ ישראל לעשרת השבטים' [ד], סיני, ו, ת"ש, עמ' שמח-שנב).
ד דף. נדפס בלא שער. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כריכה ישנה.
ארבעה דפים מהמהדורה הראשונה הנדירה של ספר ליקוטי תפילות, מהחלק הראשון שנדפס בבית דפוסו הביתי של רבי נתן שטרנהארץ (מוהרנ"ת), תלמידו של רבי נחמן מברסלב. [ברסלב, דפוס רבי נתן שטרנהארץ, תקפ"ב].
לפנינו דף השער (קרוע וחסר בחלקו), עם שלושה דפי ההקדמה שאחריו. בדף האחרון סיום ההקדמה, שאחריו נדפסה "תפילה שמצאנו באמתחת הכתבים...".
הדפים שלפנינו נדירים מאד וחסרים בעותקים שבספריה הלאומית.
ספר ליקוטי תפילות נדפס בסתר ובצנעא בביתו של רבי נתן, בעיצומם של הרדיפות נגדו ונגד חסידי ברסלב; וכפי שנרמז בפרט השנה בשער: "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה לפ"ק". ההדפסה החלה בשנת תקפ"ב, אך נמשכה מספר שנים בשל הקשיים הרבים שהיו מנת חלקם של רבי נתן ומקורביו. בשנת תקפ"ד נשלמה הדפסת החלק הראשון, ועם התחלת החלק השני נעצרה ההדפסה למספר שנים, כשנסגר דפוסו של רבי נתן עקב הלשנה. לבסוף הצליח להשלים את הדפסת הספר, על שני חלקיו, בשנת תקפ"ז (ראו פריט הבא). ביומנו מתאר רבי נתן את תהליך הדפסת הספר: "...בשנת תקפ"ב בתחלתו, התחיל בני הנ"ל תכף להדפיס כל התפלות, אך היו מניעות עצומות מאד, ולא נגמרו כי אם עשרים ושתים תפלות. ובאותה השנה היא שנת תקפ"ב, נסעתי לארץ ישראל... ובשנת תקפ"ג באתי לביתי בשלום... ובשובי משם סמוך לראש השנה תקפ"ד נתחזקתי לעסוק בהדפסת התפלות... ובשנת תקפ"ד הדפסתי את התפלות מסימן סה עד סוף חלק ראשון וחלק שני עד סימן יד... עד שגמרנו כל הנ"ל בלי בעלי מלאכות מבחוץ, רק אנשי שלומנו בעצמן למדתי אותם האמנות... (ימי מוהרנ"ת חלק א, צט).
[4] דף. 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רישומים. חותמות "נחמן ישראל הכהן מארייאסין" (מתלמידי רבי הלל מפאריטש ומקורב לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש).
ספרות: ג' שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 19, מס' 59; א’ יערי, הדפוס העברי בברסלב – קרית ספר, יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ’ 532; נ"צ קעניג, נוה צדיקים, עמ’ קיח-קל.
ספר ליקוטי תפילות, חלק שני, שנדפס בבית דפוסו הביתי של רבי נתן שטרנהארץ (מוהרנ"ת), תלמידו של רבי נחמן מברסלב. [ברסלב, דפוס רבי נתן שטרנהארץ, תקפ"ז 1827].
נדפס ללא שער. בראש העמוד הראשון הכותרת: "ליקוטי תפילות – חלק שני"
ספר ליקוטי תפילות נדפס בסתר ובצנעא בביתו של רבי נתן, בעיצומם של הרדיפות נגדו ונגד חסידי ברסלב; וכפי שנרמז בפרט השנה בשער החלק הראשון: "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה לפ"ק". הדפסת החלק הראשון החלה בשנת תקפ"ב ונשלמה בשנת תקפ"ד (ראה פריט קודם). באותה עת החלו להדפיס את החלק השני, אך ההדפסה נעצרה בעקבות הלשנה שגרמה לסגירת בית דפוסו של רבי נתן. רק בשנת תקפ"ז חזר רבי נתן והשלים את הדפסת החלק השני. ביומנו מתאר רבי נתן את תהליך הדפסת שני חלקי הספר: "...בשנת תקפ"ב בתחלתו, התחיל בני הנ"ל תכף להדפיס כל התפלות, אך היו מניעות עצומות מאד, ולא נגמרו כי אם עשרים ושתים תפלות. ובאותה השנה היא שנת תקפ"ב, נסעתי לארץ ישראל... ובשנת תקפ"ג באתי לביתי בשלום... ובשובי משם סמוך לראש השנה תקפ"ד נתחזקתי לעסוק בהדפסת התפלות... ובשנת תקפ"ד הדפסתי את התפלות מסימן סה עד סוף חלק ראשון וחלק שני עד סימן יד... עד שגמרנו כל הנ"ל בלי בעלי מלאכות מבחוץ, רק אנשי שלומנו בעצמן למדתי אותם האמנות... ואחר כך בימי הפורים... היה מחלוקת גדול פה... נמצאו מוסרים והלשינו עלי, עד שבאו לביתי, וסגרו וחתמו בית הדפוס..." (ימי מוהרנ"ת חלק א, צט). בשנת תקפ"ו הותר לרבי נתן לפתוח את הבית שבו היה הדפוס, אך הוא לא קיבל היתר להדפסה, וכפי שכותב (שם, קב): "ביום חמישי כ"ד תשרי... תקפ"ו, עזרני השם יתברך ופתחו לי הבית שהדפוס עומד בו, שהיה חתום עד הנה... אבל הדפוס בעצמה עדין חתומה, עד ירחם השם מהרה...". לבסוף, החליט לסיים את הדפסת התפילות בדפוס אחר, וכפי שהוא מספר (שם, קד): "ונסעתי ביום ראשון סליחות לאומין... ובזאת הנסיעה דיקא עוררני אדם אחד מאנשי שלומנו, שאראה להדפיס גמר התפלות בדפוס אחר שלא בביתי... וכן עשיתי... ותהלה לאל גמרתי התפלות בשנה הזאת, היא שנת תקפ"ז...". לא ברור היכן בדיוק נדפס המשכו של החלק השני. יש לציין כי צורת האותיות והטיפוגרפיה בהמשך הכרך זהה לתחילתו.
מח, נ-עב, עד-עה, עז-קו דף. חסרים: דפים מט, עג, עו, והדף האחרון – דף קז. 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. במספר דפים הדבקת נייר לשיקום על חלק מטקסט הכותרת. דף נב קרוע וחסר בחציו (משוקם במילוי נייר). דפים מנותקים. ללא כריכה.
ספרות: ג' שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 19, מס' 59; א’ יערי, הדפוס העברי בברסלב – קרית ספר, יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ’ 532; נ"צ קעניג, נוה צדיקים, עמ’ קיח-קל.
נדיר.
ספר ליקוטי הלכות, אורח חיים חלק שני [הלכות נשיאת כפיים – הלכות קריאת שמע שעל המטה], מיוסד על תורת רבי נחמן מברסלב, מאת תלמידו רבי נתן שטרנהרץ מברסלב (מוהרנ"ת). [זולקווא, תר"ט 1849]. מהדורה ראשונה.
לפנינו החלק השני של החיבור, על חלקו השני של אורח חיים (סימן קכח-רלט), ומפתחות.
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו – רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". תהליך ההדפסה נמשך על פני כעשרים שנה. רק החלק הראשון נדפס בחיי המחבר רבי נתן מברסלב, בעיר יאסי. החלקים הבאים נדפסו לאחר פטירתו, בזולקווא ובלמברג (לבוב). ספרים אלו זכו למהדורות רבות כבר בשנים הראשונות לאחר הדפסתם. עד ימינו נדפסות מהדורות נוספות לספר קדוש זה.
המחבר, רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב – מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים – תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
[1], קד, קז-קח; סו דף. חסרים דפים קה-קו מהספירה הראשונה. דפים לא-לב מהספירה השניה נכרכו שלא כסדרם. ברוב הטפסים חסר דף השער של חלק זה; לפנינו טופס עם דף שער. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרע חסר בדף השער, משוקם במילוי נייר, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש מעטים, עם פגיעה מזערית בטקסט. חותמות בדף השער (חלקן מחוקות). כריכת עור חדשה.
דף השער נוסף רק לחלק מן העותקים, ובחלקם מופיע גם מקום הדפוס ותאריך ההדפסה (1849). ראה עוד: י' יודלוב, מהדורה ראשונה של "לקוטי הלכות חלק אורח חיים", קרית ספר, סב, עמ' 933-935 (יודלוב כותב כי החלק השני של אורח חיים נדפס בשנת תר"ז בערך, ודף השער נוסף לחלק מהטפסים מאוחר יותר); ג' שלום, אלה שמות, עמ' 10, מס' 22.
ספר קנאת ה' צבאות, חיבור פולמוסי נגד משה מנדלסון ומשכילי ברלין, המיוחס לרבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת). [לבוב?, חסר שם מדפיס, תר"מ 1880 בקירוב]. מהדורה ראשונה.
לפנינו המהדורה הראשונה שנדפסה בעילום שם המחבר. בשער מיוחס החיבור ליהודי מארצות המערב (צפון אפריקה) שהגיעה אליו השמועה על מעלליהם של המשכילים: "העתקה מגוף הכתב אשר הגיע מארץ המערב ע"י שד"ר מא"י". הספר יוחס לרבי נתן מברסלב ובמהדורות הבאות נדפס שמו על החיבור. עם זאת, ספק אם רבי נתן אכן היה מחברו. רנ"צ קעניג, הביבליוגרף של ספרי ברסלב, כותב שאין הכרעה ברורה בדבר, אך מציין ש"כמה מלשונות הספר מתאימים במקצת לספרי ליקוטי הלכות" (נוה צדיקים, עמ' קפ).
הספר כולל התקפות חריפות על משכילי ברלין ובראשם משה מנדלסון, עם אזכור שמותיהם בליווי כינויי גנאי. בחיבור מוזכרים "ראש התנין מ"ד [משה דעסוי = מנדלסון]", נפתלי הרץ וייזל, דוד פרידלנדר, כתב העת של תנועת ההשכלה "כרם חמד"; ומופיעים בו דברים חריפים נגד המשורר שמואל רומאנילי, נגד רבי יהודה אריה ממודינא וספרו "ארי נוהם", נגד הפילוסוף לייבניץ ("המשוגע ליובאניץ ישו"ז [ימח שמו וזכרו]"), ועוד. בעמ' 11-12 מצטט המחבר בשם "גדול א'[חד]" שיר בגנות "מורה נבוכים" להרמב"ם.
40 עמ'. 18.5 ס"מ. עמ' 17-24 נכרכו בטעות לפני עמ' 9. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש וקרעים קטנים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט בדף האחרון, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
בשער הספר מופיעה דפוסת מזוייפת: "...תרי"ב לפ"ק, כ"ש [כמו ש] נדפוס[!] ביאס".
ראה עוד: ג' שלום, אלה שמות, מס' 117; נוה צדיקים, עמ' קעז-קפ; מנדל פייקאז', לשאלת זהות מחברו של הקונטרס 'קנאת ה' צבאות', קרית ספר, מה (תש"ל), עמ' 617-620.
ששה מספרי חסידות ברסלב, שנדפסו ברוסיה-פולין, בשנות הת"ר המוקדמות:
• ספר לקוטי תפלות. [זולקווא או לבוב, ללא שם מדפיס, תר"ח 1848, בערך].
• ספר לקוטי עצות. [זולקווא? ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך]. בדף השער: "נדפס כעת שנית" (באותן השנים יצאה מהדורה נוספת, גם היא ללא מקום ושנת דפוס).
• ספר לקוטי עצות. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך].
• ספר קיצור לקוטי מהר"ן. [זולקווא או לבוב, חסר שם מדפיס, תר"ט 1849]. חסר דף אחד באמצע.
• ספר לקוטי עצות. זולקווא, דפוס Saul Meyerhoffer, [תר"ט] 1849.
• ספר לקוטי עצות. [לבוב, תר"כ 1860, בערך]. חסרים 20 דפים בסוף הספר. בסוף הכרך הודבק דף השייך למהדורה אחרת דומה של הספר. חתימה בדף השער.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים.
אוסף ספרים מספרי חסידות ברסלב, שנדפסו בשנות התר"מ-הת"ש:
• ספר תפלות הבוקר, תפלות המיוסדות על תורת רבי נתן מנמירוב, "הועתק מכ"י זעירא דמן חבריא קדישא חד מן קמאי". ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרמ"א 1881]. חסר דף אחרון. ש' הלוי, מס' 386.
• ספר השתפכות הנפש. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרס"ד] 1904.
• ספר לקוטי תפלות. ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרס"ה 1905]. כרוך עם: ספר תיקון הכללי. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ד [1904].
• ספר שיר ידידות, לכבוד רבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן, מאת רבי יחיאל מנדל ממדוודיבקה. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ז [1907]. מהדורה ראשונה ונדירה.
• ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלם, דפוס י"ד פרומקין, [תר"ע 1910].
• סדר הגדה של פסח, אור זורח, על פי ספרי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, וספרי תלמידו רבי נתן ושאר תלמידיו. ירושלים, דפוס "ברסלב", תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. יערי 2058; אוצר ההגדות 3083.
• ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלים, דפוס "מנורה" של הרב זלמן גרוסמן, [תרצ"ו 1936]. שני החלקים בשני כרכים.
• ספר זמרת הארץ, ענייני קדושת ארץ ישראל, מלוקטים ומיוסדים על ספרי רבי נחמן מברסלב ובפרט על ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלים, חברת "מפיצי ספרי מוהר"ן", תרצ"ו [1936].
• ספר שבחי הר"ן, עם סדר נסיעתו לארץ הקדושה. ירושלים, דפוס "מנורה", תרצ"ו [1936].
• ספר לקוטי תפלות ותחנונים, מיוסדות על המאמרים שבספר ליקוטי מוהר"ן, מאת רבי נחמן מטשעהרין. [וורשא, דפוס "ברסלב"], תרצ"ז [1937].
• ספר ארץ-ישראל, מאמרים מלוקטים מעניני ארץ-ישראל הנמצאים בספר "לקוטי מוהר"ן". ירושלים, דפוס יהודה עמרם "איתאח", [תש"א 1941]. בדף האחרון: "תפלה השייך לארץ-ישראל". דף זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר חיי מוהר"ן ושבחי מוהר"ן. ירושלים, דפוס "חורב", תש"ז [1947].
13 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
דף מודפס, עלון פרסומת של מכתב המדפיס אנטון שמיד ("אנטאן עדלער פאן שמיד"), להדפסת מהדורה חדשה של ספרי הרי"ף והלכות הרמב"ן "בהוספות ותקונים רבים"; עם צילום ליטוגרפי של מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה סופר אב"ד פרשבורג בעל ה"חתם סופר", מהתאריך כ"ג חשון תקצ"ו. [פרשבורג, תקצ"ו 1835 בקירוב].
במכתבו מתייחס ה"חתם סופר" למכתב קודם שכבר כתב על רצונו וחפצו להדפיס מחדש את הלכות הרמב"ן על בכורות וחלה, יחד עם פירוש הגאון מהרי"ט אלגזי להלכות הרמב"ן (המכתב הנ"ל מאלול תקצ"ה נדפס בליקוטי שו"ת חתם סופר, לונדון תשכ"ה, חלק ההסכמות, סימן לה). ה"חתם סופר ממליץ במכתב שלפנינו להרבות מנויים לחזק ידי המדפיס [הנוצרי] בהוצאת הספרים הנ"ל: "מלתי כבר אמורה... באורך בכתב... על דבר ששמתי חפצי וחשקי להוציא לאור עולם תעלומו'[ת] ספרי הלכו' הרמב"ן על בכור'[ות] חלה ונדרי'[ם] ונושאי כליו – ואין מצוה נקראת אלא על מי שגמרה, ע"כ אוחיל לרבני הדור ואחינו בני ישראל שיהי'[ו] מסייעים לדבר מצוה להמציא קונים למלאות ידי האדון עדלער פאן שמיד במחיר כסף הראוי לספרים נחמדים כאלו, וזכותם יעמוד לנו ויהי'[ו] דברי אלה מחזיקים כמרובים... יום א' כ"ג מרחשון תקצ"ו לפ"ק – משה"ק סופר מפ"פדמיין".
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, מודבקים בנייר דבק.
דף נדיר זה, צולם ופורסם ברבעון התורני "צפונות" (גליון יח, בני ברק תשנ"ג, עמ' קג-קד) – ראה חומר מצורף.
כתב-יד, העתקה של שירי ה"חתם סופר", עם פירוש מאת המחבר רבינו משה סופר אב"ד פרשבורג. "פ"ח" [פעטשי חדש, פעטשי-ניידורף, Pechy Neudorf – כיום: Pečovská Nová Ves], תרכ"ה [1865].
כתיבה נאה וקליגרפית, בכתב מרובע ובינוני ("כתב רש"י"). בדף המגן הקדמי רישום: "הק' מאיר במוהרר"ש ז"ל דיאמאנט פה פ"ח [=פעשטי חדש] תרכ"ה לפ"ק". יתכן והוא הכותב.
שירי ה"חתם סופר" נדפסו לראשונה בספר "שירת משה" (פרשבורג תרי"ז), אך לא נכללו בו כל השירים שבכתב-היד שלפנינו, ואף לא הפירוש של המחבר. בשנת תשל"ז יצאה לאור מהדורה נרחבת של "שירת משה השלם" (על-ידי הרב יצחק ישעיה ווייס), ובה נכללו כל השירים שלפנינו, בתוספת הפירוש, על פי כתבי יד אחרים. מנגד, בכתב-היד שלפנינו לא נכללו כל השירים שבספר הנדפס.
בסוף כתב היד, שני עמודים בכתיבה רהוטה, עם: תפילה "קודם הדלקת נר חנוכה"; "הלחש שאומרים על עין הרע ר"ל ובדוק ומנוסה הוא"; "תפלה כדי לקום באשמורת והמשכיל יוסיף בה דברים".
כפי הנראה, רבי מאיר דיאמנט החותם בראש כתב-היד הוא בנו של הגאון רבי שבתי דיאמנט תלמיד ה"חתם סופר", שכיהן ברבנות בשנים תר"י-תרכ"ה בעיר פעטשי-חדש. רבי שבתי היה חתנו של רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך" וחידושיו נדפסו בספר "לחם ושמלה". רבי שבתי דיאמנט נפטר בכ"ח טבת תרכ"ה בגיל חמישים בערך. החתימה שלפנינו היא מאותה שנה, לאחר פטירת האב, המוזכר כאן בברכת המתים "במוהרר"ש ז"ל".
[1], טו, [1] דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. דפים רופפים. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.