ספר מגלת שיר השירים – רנה של תורה, עם פירוש רש"י ופירושי "מטיב שיר" מאת הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ראש ישיבת וולוז'ין (הנצי"ב מוולוז'ין). עם מאמר "שאר ישראל" על האנטישמיות – "ע"ד השנאה אשר עוררו שונאי בני-שם (אנטיסעמיטיס) על אחב"י מארצות שונות". וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרמ"ו 1886. מהדורה ראשונה.

בראש השער הקדשה (קצוצה) בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, הנצי"ב מוולוז'ין: "...ביאליסטאק – ממני המחבר נפתלי צביהודא ברלי--" [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה: "נפתלי צביהודא"].

הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו הייתה סמכותית ומכרעת בכל ענייני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" – חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; אמרי שפר על הגדה של פסח; רנה של תורה על שיר השירים; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.

[2], 3-134, [1] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. קרע חסר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכת עור חדשה.

אוסף של שבעה ספרים, מספרייתו הפרטית של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, עם חותמות בעלות שונות: מתקופת כהונתו כ"אב"ד גלינא" ומתקופת כהונתו כ"אב"ד פיעטרקוב". בכל הספרים מופיעות גם חותמות של ספריית הישיבה בלובלין (אליה עברו הספרים לאחר פטירתו): "בית עקד ספרים, ישיבת חכמי לובלין". רישומים שונים והגהות בכתב-יד (מכותבים שונים, חלקם כנראה מבני הישיבה), חתימות וחותמות נוספות.

• ספר מקור ברוך, בסוגיות שונות בהלכה, מאת רבי ברוך כהנא קיטיסקי ממינסק, ווילנא, דפוס אברהם יצחק דווארזעץ, תרכ"ה 1865. מהדורה יחידה. • ספר עדות ביהוסף, חלק א', שו"ת על יורה דעה ודרושים מאת רבי יוסף רייזין אב"ד טעלז. ווילנא, דפוס אברהם יצחק דווארזעץ, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה. • ספר תורת אביגדור, על שו"ע אורח חיים, מאת רבי אביגדור מרדכי כ"ץ אב"ד אסטרין. ווילנא, דפוס אברהם יצחק ובנו שלום יוסף דווארזעץ, תרל"א 1870. מהדורה יחידה. חותמת בעלות קודמת של רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ. • שו"ת מהרלב"ח, מאת רבי לוי בן חביב. למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ה] 1865. • שו"ת מהר"י הכהן, מאת רבי ישראל הכהן רפופורט אב"ד טרנוב. למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרכ"ט 1869. מהדורה יחידה. חסר 8 דף בסוף המפתחות. • שו"ת מהרש"ם, חלק ה', מאת רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון אב"ד בערזאן. Seini [ס' וואראהל, סאטמר], דפוס יעקב ווידער, [תרפ"ו 1926]. מהדורה ראשונה. כרוך עם ספר גילוי דעת, על יורה דעה, סימנים סא-סט, מאת רבי שלום מרדכי שבדרון – המהרש"ם. סעאיני, [ס' וואראהל], דפוס יעקב ווידער, תרפ"ו [1926]. מהדורה שניה. בדף המגן הראשון: רשימת דברי תורה בכתב-יד, בשם ר' משה רבינוביץ "בשם זקינו הגאון ר"מ בהגה"ק מהר"ח מקראסנא".

הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.

7 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.

חמישה ספרים עם חתימות ורישומי בעלות של תלמידי ה"חתם סופר" ובני דורו:

• ספר אמרות טהורות, חמשה מאמרים מספר "עשרה מאמרות" להרמ"ע מפאנו, עם פירוש "יד יהודה" מאת רבי יהודה ליב אב"ד מגנצא. מאהלוב, דפוס צבי זאב בן דוד [רבין שטיין], [תק"ע 1810]. מעבר לדף השער, הסכמת "הרב המאור הגדול המפורסם... הגאון האמיתי איש אלוקי, קדוש יאמר לו מוהר"ר לוי יצחק זצללה"ה שהיה אב"ד דק"ק בארדיטשוב". רישום בעלות בדף השער: "לד' הארץ ומלואה, הק' זאב וואלף חיות חפ"ק פאלאטא יע"א" – הגאון רבי בנימין זאב וואלף חיות (תקכ"ח בערך-תר"ז, אישים בתשובות חת"ס, עמ' צא). תלמיד ה"חתם סופר", דר בלאקענבאך, ולמד גם בטריטש אצל רבי לוי פולק. לאחר מכן התמנה לאב"ד שטאמפען, ומשנת תק"ע בערך אב"ד ווארפלאטא במשך כ-37 שנה. בשו"ת חתם סופר מובאות מספר תשובות אליו (ראה אישים בתשובות חת"ס, שם).

• ספר איוב, עם הביאורים "באור המלות" ו"באור הענין", מאת רבי שמחה אריה מהרובשוב. לבוב, דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, [תקצ"ד] [1834]. חותמת בדף השער של רבי "פייביל שלעזינגער רב בק"ק טאפאלטשאן והגליל". רישום בעלות בדף המגן: "שייך לאאמ"ו הרב הגאון מו"ה פייבל שלעזינגר נ"י אבדק"ק טאפאלטשאן יע"א, הק' נחום שלעזינגר". – רבי כלב פייביל שלזינגר (תקפ"ח-תרע"א), מגדולי תלמידי ה"כתב סופר", בעל "תורת בר נש". חתנו של רבי אהרן יוסף שמואל הלוי סג"ל. בנו, רבי נחום שלזינגר (נפטר תרע"ח), נתמנה על מקום אביו עוד בחיי אביו, שפרש מן הרבנות. מכתבי ידו יצאו לאור ספרי "חזון נחום" על סוגיות אגדה ועל התורה.

• ספר בני אהובה, חידושים על הלכות אישות, גירושין ואיסורי ביאה להרמב"ם, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. פראג, דפוס Schollischen Buchdruckerey, תקע"ט 1819. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק. חסר אחד מדפי ההסכמות בראש הספר. בדף השער רישום בעלות של רבי יוסף שמואל פריינד מקראלי (נפטר בשנת תרכ"ח), בנו של רבי יהושע מקראלי. עלה בסוף ימיו לארץ ישראל, והיה אחד מחכמי ירושלים.

• ספר גבורות ארי, חידושים על מסכת תענית, מאת רבי אריה ליב אב"ד מיץ, בעל שאגת אריה וטורי אבן. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. חתימה בדף השער: "משה זאקס" – רבי משה זאקס אשכנזי (תק"ס-תר"ל), תלמידם של גדולי גרמניה, מורביה והונגריה – רבי וולף מהמבורג, רבי נחום טריביטש, רבי מרדכי בנעט, רבי יחזקאל פאנעט וה"חתם סופר". מראשי הישוב בירושלים וממקימי "בתי מחסה", מתחם דיור לעניים בעיר העתיקה. על מצבתו נכתב: "פ"נ הרב המפורסם מו"ה משה בהרב מו"ה מרדכי זאקס אשר שמש גאוני הדור וזכה לשבת באה"ק ארבעים שנה על התורה והעבודה".
• שאלות ותשובות לרבי משה טירני – המבי"ט, חלק ראשון ושני. לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר, אורי זאב סאלאט, שמואל גאלדבערג וישראל אלימלך שטאנד, תרכ"א 1860 (פרטי הדפוסת מופיעים במלואם בשער החלק השני בלבד). בדפי המגן והשער חתימות רבי אברהם ארנשטיין אב"ד בארדיוב, יליד פרשבורג ומגדולי תלמידי ה"חתם סופר". בעל ספר דברי אברהם על התורה. רבי אברהם היה מתלמידיו החביבים של ה"חתם סופר", והיה יוצא ונכנס לביתו.

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

דף מודפס, עלון פרסומת של מכתב המדפיס אנטון שמיד ("אנטאן עדלער פאן שמיד"), להדפסת מהדורה חדשה של ספרי הרי"ף והלכות הרמב"ן "בהוספות ותקונים רבים"; עם צילום ליטוגרפי של מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה סופר אב"ד פרשבורג בעל ה"חתם סופר", מהתאריך כ"ג חשון תקצ"ו. [פרשבורג, תקצ"ו 1835 בקירוב].

במכתבו מתייחס ה"חתם סופר" למכתב קודם שכבר כתב על רצונו וחפצו להדפיס מחדש את הלכות הרמב"ן על בכורות וחלה, יחד עם פירוש הגאון מהרי"ט אלגזי להלכות הרמב"ן (המכתב הנ"ל מאלול תקצ"ה נדפס בליקוטי שו"ת חתם סופר, לונדון תשכ"ה, חלק ההסכמות, סימן לה). ה"חתם סופר ממליץ במכתב שלפנינו להרבות מנויים לחזק ידי המדפיס [הנוצרי] בהוצאת הספרים הנ"ל: "מלתי כבר אמורה... באורך בכתב... על דבר ששמתי חפצי וחשקי להוציא לאור עולם תעלומו'[ת] ספרי הלכו' הרמב"ן על בכור'[ות] חלה ונדרי'[ם] ונושאי כליו – ואין מצוה נקראת אלא על מי שגמרה, ע"כ אוחיל לרבני הדור ואחינו בני ישראל שיהי'[ו] מסייעים לדבר מצוה להמציא קונים למלאות ידי האדון עדלער פאן שמיד במחיר כסף הראוי לספרים נחמדים כאלו, וזכותם יעמוד לנו ויהי'[ו] דברי אלה מחזיקים כמרובים... יום א' כ"ג מרחשון תקצ"ו לפ"ק – משה"ק סופר מפ"פדמיין".

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, מודבקים בנייר דבק.

דף נדיר זה, צולם ופורסם ברבעון התורני "צפונות" (גליון יח, בני ברק תשנ"ג, עמ' קג-קד) – ראה חומר מצורף.