שמונה מספרי האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל "בני יששכר", חלקם במהדורות ראשונות:
• ספר ריח דודאים, ביאורים על מסכת מגילה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ט 1879. מהדורה ראשונה.
• ספר ברכה משולשת, פירוש על משניות (מסכת שבת-מעילה), מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, תרנ"ז 1896. מהדורה ראשונה.
• ספר והיה ברכה, על משניות ברכות ותוספתא, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק עט קנאללער, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
• ספר והיה ברכה, ביאורים על משניות זרעים ומסכת שבת, עם שתי תשובות בענין עגונה ושבויה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט האממערשמידט, תרמ"ח [1888].
חתימה בדף השער: "הק' דוד צבי פעטעני פק"ק פ"ב [פרשבורג] שב"ת לפ"ק". הגאון רבי דוד צבי פעטעני (תרנ"ו-תש"ב), מחכמי פרשבורג. בעל "מהרש"א הארוך". תלמיד בישיבת דודו, רבי יוסף אבעלעס מפרשבורג, ולאחר מכן תלמיד רבי יוסף צבי דושינסקי בישיבת גאלאנטא. נספה באושוויץ בכ"ב תמוז תש"ב, וספרו "מהרש"א הארוך" על מסכת ראש השנה (גרוסוורדיין תש"ג), נדפס לאחר הירצחו (בלא ידיעת המדפיסים על כך – בשער הספר עדיין הופיע שמו בברכת החיים).
• פירוש הר"א מגרמיזא על ספר יצירה – פירוש מאת רבינו אליעזר בעל הרוקח, עם הגהות מהרצ"א מדינוב. בסוף הספר: ליקוטים והוספות לספרי רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב: דרך עדותיך, דרך פיקודך ואגרא דכלה. פרמישלה, [תרמ"ג] 1883. מהדורות ראשונות.
• ספר חדושי מהרצ"א על הלכות חנוכה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט האמערשמיט, תרמ"ו 1885. בהוצאת נכד המחבר רבי משה שפירא מפרמישלה. מהדורה שניה מתוקנת, בהשמטת "לוח התיקונים והשמטות" (כאן תוקנו השיבושים, וההשמטות הוכנסו בפנים הספר). כרוך בסופו עם ההוספות לספרי רבי צבי אלימלך מדינוב, שנדפסו במקור בסוף פירוש הר"א מגרימיזה על ספר יצירה. פרמישלה, תרמ"ג [1883].
• ספר חכמת הנפש, דברי קבלה על נפש האדם, מאת רבי אלעזר מגרמייזא, עם פירוש טעמי המצוות, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל "בני יששכר". לבוב, תרל"ו 1876. מהדורה ראשונה. עם [4] דפי פרנומרנטן בסוף הספר, שנמצאים רק בחלק מהעותקים (דפים אלו לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה ואינם מופיעים בקטלוג הספריה הלאומית).
• ספר חכמת הנפש, לאחד קדוש קדמון [רבי אלעזר מגרמייזה בעל הרוקח], עם ביאורי האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (בעל ה"בני יששכר"), ובסופו טעמי המצוות, מאת מהרצ"א מדינוב. צפת, תרע"ג [1913]. הובא לבית הדפוס ע"י האברך ר' אברהם אלטרמן, בהסכמות רבני צפת וטבריה.

המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא בעל ה"בני יששכר" (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.

8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן מבוטשאטש. לבוב, [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה.
בגב השער נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות היתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה, ומאותה הסיבה שזויפו בשער שם המדפיס ותאריך ההדפסה – ראה להלן. 

המחבר, האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ. מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עז מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" – על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].

[2], קפב דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות ורישומים בדף השער ובדפים נוספים. כריכת עור חדשה.

שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ה" ובדפוסת בלועזית "1800", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלהי דוד", העולות בגימטריה תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].

ספר נר ישראל, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב". "ווילנא" [למברג?, תר"ב-תרי"ב בקירוב]. מהדורה ראשונה של הפירוש "נר ישראל".

בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.

חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים הקדומה, בשילוב כתבי האר"י ויסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".

בדף [2] נדפסו מספר חידושי-תורה של "היהודי הקדוש" מפשיסחא על פרק "המפקיד": "אמר המביא לביהד"פ, הן הובא לפני בפקודת הרב... החסיד המפורסם מ"ו נחמיה נ"י, מעט מזעיר מחידושי גפ"ת מאביו הגאון הקדוש החריף בנגלה ובנסתר מ"ו יעקב יצחק זצ"ל הנקרא 'יהודי' מפשיסחוב....". המו"ל מסביר את הסיבה להדפסת הדברים, כתשובה לפולמוס רבנים בפולין נגד החסידים: "...וגם אמרתי להראות את רבני זמננו מחברי ספרים, אשר ידמו בנפשם כי להם לבדם מו"מ של הלכה ובזאת מתנשאים על חסידי וצדיקי הזמן. ע"כ הצגתי להם עלה לדוגמא מהחסיד הצדיק הנ"ל... ומי בין רבני זמנינו זה יפלפל בהלכה כאיש יהודי הלזה זללה"ה וזי"ע".
בסוף הספר נדפסה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים.

[2], כד דף. 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים חסרים, עם פגיעה בשולי הטקסט במספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. [לבוב, ללא שם מדפיס, תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.

המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים – "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.

על הספר ועל מחברו כותב בן המחבר, האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בספרו "ליקוטי מהר"א" (תהלים קיט): "הלא על כבוד קדושת אאמ"ו זצלה"ה, בעל המחבר ספר באר משה על התורה, בעודו בחיים חיותו אתנו, רבים קמו והתנגדו עליו ופערו פיהם לבלי חק, באמרם שאין יכול ללמוד, רק הוא אומר תהלים, וקראו אותו 'תהלים זעגר' [=קורא תהלים], ובעניני לימוד אמרו שאינו יודע מה שכתוב בספר; וכאשר הדפיסו ספרו באר משה על התורה, כולם נעשו אלמים, ויסכרו פי דוברי שקר, וראו כל העולם כי היה מלא בגפ"ת ובפלפול, כמעט בכל התורה כולה".
רישומים בכתב-יד בדף המגן האחורי, מהעיר יאסי בשנת תר"ל.

[1], קפח דף. 27 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (כתמים כהים בדף השער). בלאי קל וקמטים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (במספר דפים סימני עש רבים). קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט שבדף השער, משוקמים בהדבקות נייר (דף השער הושלם כפי הנראה מעותק אחר). כריכת עור חדשה.

שבע מהדורות של הספר דברי תורה, ליקוטים מש"ס ומדרשים, ספרי מוסר, ומאמרים מגדולי החסידות, בעריכת הרה"צ רבי משה ווארטמן:

• ספר דברי תורה – ליקוטים בענייני עבודת השי"ת. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תר"ו] 1845. מהדורה ראשונה, עם הסכמת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט מפראגא. המחבר העלים את שמו מחיבורו, אולם שמו מוזכר בשולי העמוד האחרון: "זה הספר בנמצא לקנות אצל ר' משה מ"ס [=מוכר ספרים] הדר ברחוב נאלווקע".
• ספר דברי תורה. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, [תרי"א 1851]. עם הסכמת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט מפראגא, והסכמה חדשה מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא "השרף ממוגלניצא" – מורו ורבו של המחבר.
• ספר דברי תורה. יוזעפאף, דפוס דוד סעדי’ ישעי’ וואקס, תרי"ב 1852.
• ספר דברי תורה. וורשא, דפוס יהושע גרשון מונק, [תרל"ד 1874].
• ספר דברי תורה. וורשא, הוצאות בית מסחר הספרים שלל ר' עקיבא פרענקיל, תר"נ 1890. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר דברי תורה. לובלין, דפוס אברהם פעדער וברוך זעצר, תרנ"ד 1893.
• ספר דברי תורה. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרנ"ז 1897.

ספר דברי תורה כולל ליקוטים מספרים שונים ומגדולי החסידות בעניינים שונים בעבודת ה', על פי נושאים. המחבר, הרב הצדיק רבי משה ווארטמן מקוז'ניץ (נפטר תרל"ד), נודע בכל מדינות פולין כצדיק העוסק בתורה יומם ולילה. נהג להסתופף אצל גדולי הצדיקים, ביניהם מורו ורבו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא השרף ממוגלניצא, גיסו רבי זאב מיוזעפאף, ורבי ירחמיאל מפרשיסחא. נהג להתענות שנים רבות משבת לשבת, והיה מחלק את כל הונו ורכושו לאלמנות וליתומים. עלה לירושלים בשנת תר"כ, והמשיך בהנהגותיו הנעלות. בספר שלפנינו מביא המחבר בין היתר דברים ששמע מרבותיו הצדיקים, אך את שמו העלים מחיבורו. מספריו הנוספים: רוממות נשמת ישראל, צדה לדרך, ספר החיים, קדושת הארץ, שבחי הארץ הקדושה, ועוד.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.