ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).

בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו "בית אהרון": "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".

[5], 316, [5] עמ'. דף השער הראשון חסר. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר ונייר-דבק משני צדדיו. קרעים משוקמים בהדבקות נייר-דבק במספר דפים נוספים. חותמת, חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

בגב דף השער תו-ספר מעניין של יעקב צבי יוסקוביץ, מניצולי גטו לודז' (וחתימה שלו בדף השער).
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [5], הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין העותקים השונים של הספר, ראה: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת ספה"ק בית אהרן והדפסת, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].

ספר קול שמחה, על התורה ועל הש"ס, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא. [ברעסלויא], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה, עם הסכמות תלמידי המחבר, האדמו"רים רבי יצחק מאיר בעל "חידושי הרי"מ" [מגור] ורבי ישעיה מושקט מפראגא-וורשא.

בדף השער חתימת רבי "שלום מנחם חודרוב".

רבי שלום מנחם חודרוב, בן-בתו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, ובנו-חורגו של האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור. אמו הרבנית רייזיל הייתה נשואה בזיווג ראשון להרה"צ רבי משה אייכנשטיין (בנו של האדמו"ר רבי אלכסנדר ליפא מזידיטשוב), ולאחר פטירתו בדמי-ימיו נישאה בזיווג שני לרבי פנחס חודרוב אב"ד זעביא, ממנו נולד בנה רבי שלום מנחם – החתום בספר שלפנינו. לאחר שנתאלמנה בשנית, נישאה בשנת תרס"ב להרה"ק רבי יהודה ליב אלטר האדמו"ר השני מגור בעל ה"שפת אמת". מסופר כי הרה"ק רבי ברוך מגורליץ היה מתנגד חריף לדרכם של חסידי קוצק, כרובם של אדמו"רי גליציה. פעם ביקר רבי יודל קמינר (גיסו של ה"שפת אמת") אצל דודו בעל ה"דברי חיים" בעיר צאנז, ורבי ברוך אמר בפניו דברי קנטור על חסידות קוצק, יצא רבי יודל מחדרו לאות מחאה. כאשר שמע על כך אביו האדמו"ר הזקן בעל ה"דברי חיים", אמר "כי ענשו יהיה, שיקח חסיד קוצק לבתו", ואכן לבסוף בתו של רבי ברוך נישאה בחיי אביה לבעל ה"שפת אמת" מגור, הממשיך העיקרי בדורו של הנהגת חסידי קוצק (ראה: ויסברג, הרב הקדוש מצאנז, ב, עמ' שע; ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, צאנז, עמ' קסח). מעניין לציין כי רבי שלום מנחם חודרוב בן-בתו של רבי ברוך החזיק בבעלותו את הספר שלפנינו, של רבי בונם מפשיסחא, אביה הראשון של תורת קוצק.

[1], נח; כח, [1] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכה חדשה.

אוסף גדול של ספרים מספרי האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, רובם במהדורות ראשונות:

• ספר מנחת אלעזר, שו"ת על ארבעה חלקי שו"ע, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. מהדורות ראשונות של שלושת החלקים הראשונים, שנדפסו בחיי המחבר: חלק א-ב, מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא ועוזר פריד, תרס"ב [1902]-תרס"ז [1907]; חלק ג, ברטיסלבה (פרשבורג), דפוס שלמה זלמן נייפעלד, תרפ"ב [1922]. שלושה כרכים.
החלק הראשון כרוך (בראשו) עם: ספר בית יצחק, על מסכת מגילה, מאת הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק וייס אב"ד סוואליווע. מונקאטש, דפוס דובער בלייער וגיסו צבי יעקב קאהן, [תרנ"ז] 1896.
בכרך ב' רישומי בעלות של רפאל שטרן מאונגוואר. בכרך ג' חותמת רבי יאיר פטרזייל מו"צ בברלין והגהות רבות בכתב יד.
• ספר נימוקי אורח חיים, חידושי הלכות, הגהות ונימוקים על שו"ע אורח חיים, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. טארנא, דפוס יהושע יהודה גלאנץ, [תר"ץ 1930].
• ספר עולת תמיד, חידושים על מסכת תמיד, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. ברטיסלבה, דפוס שלמה זלמן נייפעלד ובניו, תרפ"ב [1922].
• ספר חמשה מאמרות, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. בערעגסאס, דפוס שמואל שמעלקא קליין, תרפ"ב [1922].
• ספר דברי תורה – מהדורה קמא, תניינא, תליתאה, רביעאה, חמישאה, שביעאה, ותמינאה, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. ברטיסלבה-מונקאטש, [דפוס שלמה זלמן נייפעלד ובניו], דפוס אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, דפוס "Grafia", תרפ"ב-[תרצ"ו 1922-1936]. שבעה כרכים.
• מאמר זכרון צדיקים, דברי הספד מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, על הסתלקות האדמו"ר רבי אברהם יששכר הכהן מראדומסק והאדמו"ר רבי שלמה שפירא ממונקאטש. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ה [1905].
• מאמר מילי דהספידא, הספדים מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, על רבי שרגא יאיר מביאלאבזעג ובנו רבי נתן דוד אב"ד שידלאווצי, על רבי משה יהודא ליב שפירא אב"ד סאסוב וסטריזוב, ועל רבי אליעזר צוקער רבדק"ק בערעגסאס. ברטיסלבה (פרשבורג), [דפוס שלמה זלמן נייפעלד ובניו], תרפ"ב [1922].
• רשומי דברי תורה מסדר ההושענות, של כ"ק מרן רבינו הגאון האדיר... אב"ד דק"ק מונקאטש, אשר נאמרו מפיו בעת אמירת ההושענות ביום הו"ר בשנת תרפ"ט. [ירושלים, תרצ"א 1931].
• קצת רשומי דברים אמרות טהורות היוצאים מפה קדוש וטהור, מרן רבינו... האב"ד דק"ק מונקאטש והגלילות, בעת אמירת ההושענות ביום הו"ר שנת תרצ"א. [ירושלים, דפוס ארץ ישראל, תרצ"א 1930].
• הגדה של פסח, עם פירוש מאמר אגדתא דפסחא, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. מונקאטש, דפוס גראפיא, [תרצ"ח 1938]. יערי 2258; אוצר ההגדות 3652.
• דברי קודש שנאמרו ביום הושענא רבה – ארבעה קונטרסים, עם דרושים שנאמרו בשנים תרצ"ג, תרצ"ד, תרצ"ה, תרצ"ז, מפי האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. ירושלים-מונקאטש-בערגסאס, [תרצ"ג-תרצ"ז 1933-1937]. כרוך עם: ספר סדר שנה האחרונה, של רבינו הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, חוברת א'. מונקאטש, דפוס "Grafia" אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, תרצ"ז 1937.
• ספר שער יששכר, על חודשי השנה והחגים, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש – חלקים ראשון, שני ושלישי. מונקאטש, דפוס "גראפיא" (אליעזר יחיאל קאלליש), תרצ"ח-ת"ש [1938-1940]. מהדורה ראשונה. שלושה כרכים.
• ספר חיים ושלום, על התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. סיגעט-מאראמורעש, דפוס א. קויפמאן ובנו, [תרצ"ח]-ת"ש [1938-1940]. שני כרכים.
• ספר דרכי חיים ושלום, אוצר כל המנהגים ופסקי הלכות על סדר הש"ע, עפ"י דברי האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. מונקאטש, דפוס אלכסנדר טייכמאן, ת"ש [1940].
• ספר תולדות רבינו, תולדות אדם הגדול בענקים, מרן רבי חיים אלעזר שפירא זצ"ל, מאת רבי דוד כהנא. מונקאטש, דפוס "Grafia", [תרצ"ח 1938].

הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.

30 ספרים וחוברות ב-26 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר ליקוטי תפילות, חלק שני, שנדפס בבית דפוסו הביתי של רבי נתן שטרנהארץ (מוהרנ"ת), תלמידו של רבי נחמן מברסלב. [ברסלב, דפוס רבי נתן שטרנהארץ, תקפ"ז 1827].
נדפס ללא שער. בראש העמוד הראשון הכותרת: "ליקוטי תפילות – חלק שני"

ספר ליקוטי תפילות נדפס בסתר ובצנעא בביתו של רבי נתן, בעיצומם של הרדיפות נגדו ונגד חסידי ברסלב; וכפי שנרמז בפרט השנה בשער החלק הראשון: "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה לפ"ק". הדפסת החלק הראשון החלה בשנת תקפ"ב ונשלמה בשנת תקפ"ד (ראה פריט קודם). באותה עת החלו להדפיס את החלק השני, אך ההדפסה נעצרה בעקבות הלשנה שגרמה לסגירת בית דפוסו של רבי נתן. רק בשנת תקפ"ז חזר רבי נתן והשלים את הדפסת החלק השני. ביומנו מתאר רבי נתן את תהליך הדפסת שני חלקי הספר: "...בשנת תקפ"ב בתחלתו, התחיל בני הנ"ל תכף להדפיס כל התפלות, אך היו מניעות עצומות מאד, ולא נגמרו כי אם עשרים ושתים תפלות. ובאותה השנה היא שנת תקפ"ב, נסעתי לארץ ישראל... ובשנת תקפ"ג באתי לביתי בשלום... ובשובי משם סמוך לראש השנה תקפ"ד נתחזקתי לעסוק בהדפסת התפלות... ובשנת תקפ"ד הדפסתי את התפלות מסימן סה עד סוף חלק ראשון וחלק שני עד סימן יד... עד שגמרנו כל הנ"ל בלי בעלי מלאכות מבחוץ, רק אנשי שלומנו בעצמן למדתי אותם האמנות... ואחר כך בימי הפורים... היה מחלוקת גדול פה... נמצאו מוסרים והלשינו עלי, עד שבאו לביתי, וסגרו וחתמו בית הדפוס..." (ימי מוהרנ"ת חלק א, צט). בשנת תקפ"ו הותר לרבי נתן לפתוח את הבית שבו היה הדפוס, אך הוא לא קיבל היתר להדפסה, וכפי שכותב (שם, קב): "ביום חמישי כ"ד תשרי... תקפ"ו, עזרני השם יתברך ופתחו לי הבית שהדפוס עומד בו, שהיה חתום עד הנה... אבל הדפוס בעצמה עדין חתומה, עד ירחם השם מהרה...". לבסוף, החליט לסיים את הדפסת התפילות בדפוס אחר, וכפי שהוא מספר (שם, קד): "ונסעתי ביום ראשון סליחות לאומין... ובזאת הנסיעה דיקא עוררני אדם אחד מאנשי שלומנו, שאראה להדפיס גמר התפלות בדפוס אחר שלא בביתי... וכן עשיתי... ותהלה לאל גמרתי התפלות בשנה הזאת, היא שנת תקפ"ז...". לא ברור היכן בדיוק נדפס המשכו של החלק השני. יש לציין כי צורת האותיות והטיפוגרפיה בהמשך הכרך זהה לתחילתו.

מח, נ-עב, עד-עה, עז-קו דף. חסרים: דפים מט, עג, עו, והדף האחרון – דף קז. 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. במספר דפים הדבקת נייר לשיקום על חלק מטקסט הכותרת. דף נב קרוע וחסר בחציו (משוקם במילוי נייר). דפים מנותקים. ללא כריכה.

ספרות: ג' שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 19, מס' 59; א’ יערי, הדפוס העברי בברסלב – קרית ספר, יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ’ 532; נ"צ קעניג, נוה צדיקים, עמ’ קיח-קל.
נדיר.