ספר דברי צדיקים, חידושים על התורה וליקוטים על נ"ך ומסכתות הש"ס, מאת הרה"ק רבי דב בעריש פרומר מאושפיצין. זולקווא, Moses Meyerhoffer, [תר"ה 1845, בערך]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הרה"ק רבי דוב בעריש פרומר (נפטר תקצ"ח), תלמידם של "החוזה" מלובלין ורבי שלמה אב"ד קראשנוב. הסתופף גם בצל בעל ה"אור לשמים" מאפטא, בעל ה"מאור ושמש" וה"ארי' דבי עילאי". רבו, רבי שלמה מקראשנוב, העיד עליו שלמד מה"חוזה" את מידת התפשטות הגשמיות, ואילו הרה"ק רבי משה מלעלוב העיד עליו שיש לו את כל המדרגות של ה"חוזה", ושאין כמותו בכל גדולי הדור. בסוף ימיו התמנה לאב"ד אושפיצין (עפ"י מהדורת אהבת שלום, ירושלים תשמ"ו).
בדפים האחרונים נקטעו ה"לקוטים" באמצע (מסיבה שאינה ברורה), ונדפסו בשנית "דברי המסדר המביא לבית הדפוס", וכן שער הספר וההסכמה, ולאחריהם נדפסו המשך הלקוטים.

[2], לב, [4] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, וקרע חסר זעיר עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. סימני עש מעטים. רישומים. כריכה חדשה.

תאריך ההדפסה בשער: 1826 [תקפ"ו] אינו נכון, שכן המחבר נזכר בשער בברכת המתים והוא נפטר ביום כ' כסלו תקצ"ח, כמובא בהקדמות של ההוצאות הבאות. גם המסכים, רבי משה יעקב שארף, נתמנה לראב"ד באושפיצין רק אחר שנת ת"ר.

ספר פרי קדש הלולים, הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, [תקצ"ג 1833]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" – חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושעליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; וכן ספרו "בית ישראל" – דרושים על התורה בדרך החסידות.

[1], כא; טו, [1] דף. 22 ס"מ. מצב משתנה, דף השער ודפים ראשונים במצב בינוני, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר, וקרעים חסרים במספר דפים נוספים. סימני עש. חתימות מטושטשות. כריכה חדשה.

שנת הדפוס נרשמה בשער: [תקס"ב] "1802", ושם הדפוס: Jides Rosanes [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ופרטי השנה מזוייפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "ישראל ויהודה יחד" (ללא ו' החיבור), "ויבשר לגאולה", העולות בגימטריה תקצ"ג. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 108, מס' 47].

ספר תורת כהנים, עם פירוש עשירית האיפה, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". למברג, דפוס Loebl Balaban, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש.
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.

[2], קנח דף [צ"ל קנז; ספירת הדפים משובשת]. דף נד מופיע פעמיים, פעם אחת עם טעות בהדפסה (עמוד השייך להמשך הספר), ופעם כתקנו. דפים עא-עב כרוכים שלא כסדרם. 38 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרע חסר קטן בשולי דף השער. הדבקת נייר-דבק בשוליים הפנימיים של דף השער, משני צדיו. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר נתיב מצותיך, הקדמות וביאורים בענייני אמונה, עבודת ה' וייחודים, עם ספר אוצר החיים "חלק ראשון בראשית" – על תרי"ג מצוות בדרך פרד"ס, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא. לבוב, דפוס Michael F. Poremba, תרי"ח 1858. מהדורה ראשונה.

שער מיוחד לחלק אוצר החיים. כאן נדפס רק חלקו הראשון של החיבור "אוצר החיים" – קיצור תרי"ג מצוות, והפירוש על המצוות לפרשיות בראשית-וישלח. מאוחר יותר שולב החיבור במלואו בחומשי היכל הברכה, שהדפיס המחבר בשנים תרכ"ד-תרל"ד.
בראש הספר הקדמה ארוכה ומעניינת מאת המחבר, בסופה הוא מבטיח למסייעים להדפסת הספר ולחסידיו: " ...והתומכים אותנו החפצים בדבקות אהבת נפשנו, ובפרטות אנשי שלומנו שבמדינות אונגרין ועיר מונקאטש ישמרם צורם מכל מחלה ונגע ויתרומם קרנם ומזלם בברכה ועושר וכבוד ושמחה מזל בני חיי ומזוני".
בספרו "זוהר חי" (פרשת פנחס, דף רא) כותב המחבר על חיבורו זה: "...על כל אני העני חברתי חיבור על כל תרי"ג מצות בפשט, רמז, דרש, סוד. והלומד בו בעיון רב, יהיה בטוח שינוח בעולם הבא בלי גלגול, ואני ערב לו".

המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.

חותמת בדף השער: "הק' מתתי' סגל דומ"ץ דק"ק טור טערעבעש" [רבי מתתיהו סג"ל רוזנבליט, אב"ד ט' טרבעש. תשובה אליו בשו"ת זכרון יהודה (גרינוולד) סימן ריד, ובשו"ת לבושי מרדכי (וינקלר), או"ח סימן צז].

מ, [1]; כו, [1] דף. 25.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בשני דפים כתמים כהים רבים. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר ונייר-דבק, עם פגיעה במסגרת השער. הדבקת נייר בדף השני, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכת עור חדשה.

ספר זוהר חי, פירוש על ספר הזהר על פי הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". לבוב-פרמישלה, [תרל"ה-תרמ"א] 1875-1881. מהדורה ראשונה. ארבעה מתוך חמישה חלקים, ללא החלק הרביעי – חלקו השני של ספר שמות (פרשות תרומה-פקודי).

ספר זוהר חי הוא פירוש עמוק ומקורי על הזהר הקדוש, בנוי על יסודות תורת האריז"ל ועל יסודות תורת הבעש"ט. המחבר משלב וממזג בחיבורו זה, כמו בכל חיבוריו, את הקבלה עם החסידות. בשונה משאר חיבוריו, חיבורו זה נדפס לאחר פטירתו, על ידי בנו האדמו"ר רבי אליעזר צבי, בעל "דמשק אליעזר". הכרך הראשון נדפס בשנת האבל, ובתחילתו נדפסה הקדמה ארוכה ומופלאה מאת בנו ה"דמשק אליעזר". בהקדמה מספר בנו על מדרגותיו המופלאות של אביו בתורה ובעבודת ה', על גילויי רוח הקודש ועל מופתים שמימיים שראה בעיניו אצל אביו הקדוש.
בין היתר מספר בנו שלאחר שכתב אביו את ארבעת הדפים הראשונים של פירושו, נכנס אל אביו מישהו שביקש ממנו שיתפלל על חולה מסוכן. אביו שראה ברוח קודשו שאותו חולה זקוק לרחמי שמים מרובים, אמר לאותו אחד: "אין לי שום דרך לעזור לו, אלא יש תחת ידי ארבעה דפין שכתבתי על הזוהר, לך ואמור להחולה הזה שאני נותן לו במתנה גמורה חדושים של הזוהר... ובזכות זה אפשר יכריע הכף זכות ויחיה לאורך ימים ושנים". וכך עשה האיש, "ומיד כשאמר האיש הזה להחולה דבורים הללו, התחיל תיכף להזיע, ונתרפא". עוד מסופר בהמשך ההקדמה, שארבעת הדפים הראשונים מהפירוש נכתבו על שתי השורות הראשונות של הקדמת הזהר. דפים אלו נכתבו בקיץ תרי"ז, ומאז עשה הפסקה של עשר שנים מכתיבת הפירוש. בערך בשנת תרכ"ז "ראה בחלום הבעש"ט זלה"ה, והסכים עמו שיתחיל לכתוב פירוש על הזוהר... ותיכף ומיד ביום המחרת התחיל לכתוב". את פירושו סיים לכתוב מספר שבועות לפני פטירתו. ב"סיום הספר" שבסוף הכרך החמישי (שאינו נמצא לפנינו), מספר בנו המו"ל, שאביו השביעו פעמיים בתקיעת כף קודם פטירתו "שאדפוס פרושו זהר חי הזה עד גמירא על נייר שרייב [=נייר כתיבה] ושמחתי במה שגמרתי אמונתי [=הבטחתי] שלי וקיימתי דברי אאמו"ר זלה"ה".

המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
בשער חלק שמות, חותמות רבי "מרדכי בהרא"ד בערקאוויץ בעה"ק ירושלים תובבא" [רבי מרדכי ברקוביץ היה בן-זקוניו של הגאון המקובל רבי אברהם דוב ברקוביץ אב"ד לאחאווא (תקפ"ה-תר"ס), וחתן-חתנו של הגאון המפורסם רבי אלעזר משה הורוויץ אב"ד פינסק]. רישום בכתב-יד בדף השער של הכרך האחרון: "זאת נדב ה"ה הרבני החסיד המופלג מו"ה משה יעקב בן געלא חנה נ"י מסאמבור לבהמ"ד של צפת תובב"א מכבוד קדושת אדמו"ר שליטא מקאמרנא" [בעמוד האחרון של כרך זה, הודפסה תודה מיוחדת לרבי משה יעקב (הולצמן) מסאמבור, שהפיץ את הספר – "הוא האיש אשר טרח ויגע ושם לילות כימים ליסע ממקום למקום לחלק אור בהיר ספרי 'זהר חי' של אדמו"ר הרב הקדוש זלה"ה ע"פ תבל..."].

ארבעה כרכים. ללא חלקו השני של ספר שמות (פרשות תרומה-פקודי). כרך ראשון (בראשית, חלק ראשון): [4], רטו דף. כרך שני (בראשית, חלק שני): [1], רטז-שמח, שמח-תנו, [1] דף. כרך שלישי (שמות, חלק ראשון): [4], קסו דף. כרך רביעי (ויקרא-דברים): [2], רכח, [5] דף. 24-24.5 ס"מ. נייר יבש ושביר (לעיתים גם מעט כהה). שלושת הכרכים הראשונים במצב כללי טוב, כרך רביעי במצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש (בעיקר בכרך הרביעי), עם פגיעות בטקסט. קרעים. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. חותמות (מחוקות בחלקן). כריכות חדשות (אחידות).