אוסף מגוון של מכתבים מרבנים שונים מארץ ישראל ומרחבי העולם. [המאה ה-20].
בין המכתבים:
• מכתב ארוך (2 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס, ראב"ד "העדה החרדית". ירושלים, אדר ב' ת"ש [1940].
• קבלה מודפסת, מהקהילה האשכנזית בטבריה. סיון תרע"ג [1913]. עם חתימות חשובי חסידי קרלין בטבריה: רבי "יחיאל אהרן ברמ"א" שרייבר (תר"ד-תרפ"ח; בן רבי מרדכי אברהם) ורבי "אלטיר חיים בהרר"מ הלוי" שיפמן (תרמ"ג-תשי"א; בן רבי משה ליב).
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ניסים קרליץ – המלצה על "חברת משמחי לב" של הרב יואל זלמן אשכנזי, המסייעת לאלמנות ונצרכים. [בני ברק], אדר תש"נ [1990].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יהודה ליב הכהן קאגאן (מגדולי רבני ארה"ב). ניו יורק, שבט תשכ"ח [1968].
• מכתב באנגלית, בחתימת הרב עמנואל רקמן (מרבני ארה"ב, מראשי "ישיבה יוניברסטי" וממקימי "אוניברסיטת בר אילן"). ניו יורק, [תשכ"ט], 1969.
• מכתב בחתימתו של הגאון רבי אריה ליב גרוסנס, מדייני בד"ץ לונדון – עם מאמר מצורף בענין "השתלת אברים מהאדם לזולתו". לונדון, חנוכה תשכ"ט [1968].
• מאמר מודפס (בהדפסת סטנסיל; 5 דפים) מהאדמו"ר מבעלז שליט"א – "מכתב קודש – אשר כתב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, אל בחורי חמד דישיבתנו הקדושה, ביום י"ב אב תשל"ט לפ"ק, בעת שהותו בעיר המרפא באד גסטיין יע"א אוסטרייך יצ"ו".

7 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

אוסף גדול של אלפי דפים – מכתבים ומאמרים תורניים, מארכיונו של הרב חיים דב שעוועל. [תשט"ז בקירוב-תשמ"ב 1956-1982].
הארכיון מכיל: מכתבי רבנים רבים; מאמרים ומאמרי-תגובה לפרסום ב"הדרום", לעתים עם מספר שורות בקשה קצרות וחתימות; הערות על ספריו הרבים של הרב שעוועל, בעיקר על ספרי הרמב"ן שההדיר מחדש; בין הדפים המצורפים מופיעים צילומי מכתבים ישנים מגדולי הדורות; מכתבים וניירת בעניינים שונים.
בין הרבנים שולחי המכתבים: רבי זאב וואלף לייטער; רבי ראובן מרגליות; רבי מאיר בלומנפלד; רבי חיים אורי ליפשיץ; רבי דובעריש צוקרמן; רבי שמריה שולמן; רבי חיים בן ציון נטולוביטש; רבי אפרים גרינבלט; רבי שילה רפאל; רבי אשר כצמן; רבי יהודא זרחיה סג"ל; רבי ישראל בארי (קולודנר); רבי אליהו הכהן רבה של ברטיסלבה ובאר שבע; רבי אהרן קלר; רבי אהרן דוב דאכאוויץ; רבי יחזקאל גרובנר; רבי שמואל טוביה שטרן; רבי אהרן סדובסקי; רבי ישעיה שטיינברגר, רבי עקיבא הכרמי, רבי משה דוויק הכהן; רבי יהודה הרצל הנקין; רבי חיים וואלקין; רבי שמריה מלצר; רבי נחום אליעזר רבינוביץ; רבי יחיאל הלוי לווינברג; רבי גבריאל קרויס; ועוד רבנים רבים.
בנוסף, האוסף מכיל מכתבים רבים מחוקרים, סופרים ואישי רוח, ביניהם: ר' שאול ליברמן, ר' הלל זיידמן, ר' משה זיידל, ר' מאיר הילדסהיימר, ר' דב היימן, דב ירדן, שלמה זלמן שרגאי, אברהם ב. ריבלין, צבי הרכבי, אברהם ביק, דניאל פרסקי, חיים ראובן רבינוביץ, דוד יוסיפון, ועוד.
חלק מן המאמרים שצורפו לא פורסמו לבסוף. כך למשל, למכתב ששלח רבי משה לייטר מצורף מאמר היסטורי לפרסום ב"הדרום" אודות שו"ת שאלת שלום לרבי שלום טויבש, שבו נזכרת פרשיית התקבלותו של המלבי"ם בקהילת בוקרסט, הפולמוסים והרדיפות נגדו. ככל הידוע לנו מאמר זה לא נדפס לבסוף.
בין המכתבים הרבים, מכתב בקשה מאת ד"ר יוסף בורג, שר הסעד (י"ט חשון תשכ"ג): "מכובדי, בועידת המזרחי הקשבתי קשב רב על הרמב"ן ז"ל, ורשמתי גם כמה מראי מקומות. בעטיה של בהילות שובי חזרה, אבד לי אותו הפתק, ואשמח אם תוכל לשלח לי את אותם המקומות, בפרוש הרמב"ן שהזכרת".
רבי חיים דוב שעוועל (תרס"ו-תשמ"ב), מגדולי מהדירי ספרי הראשונים בדור הקודם, מייסד ועורך כתב העת "הדרום". נולד בטשכנוב שבפולין, בשנת תר"פ היגרה משפחתו לארה"ב. בשנת תרפ"ט הוסמך לרבנות, והשתלם גם בפילוסופיה ובמשפטים. במשך שנים רבות כיהן כרב קהילת "שערי צדק" בלונג איילנד. היה חבר בית הדין הארצי של הסתדרות הרבנים דאמריקה. בשנת תשי"ז ייסד את כתב העת "הדרום", ששימש במה מרכזית לדברי תורה מגדולי הרבנים באמריקה ומקומות נוספים, ובראשו עמד עד לפטירתו. לקראת סוף ימיו, בשנת תשל"ט, עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. הרב שעוועל ההדיר מספר ספרי ראשונים, ביניהם פירוש רש"י לתורה, כתבי הרמב"ן, ספרי רבינו בחיי, ספר החינוך ועוד רבים. בארכיונו נשמר עושר רב של מכתבים במגוון נושאים מאת חכמים ואנשי רוח רבים מרחבי העולם היהודי.

כ-160 פריטים, למעלה מ-2000 דף + עשרות מעטפות. גודל משתנה. רוב הפריטים במצב טוב.
הארכיון לא נבדק באופן יסודי ויתכן שהוא כולל פריטים חשובים נוספים שלא צוינו.

אוסף מגוון של מכתבי רבנים. ירושלים, יפו, פתח תקוה, טבריה וצפת, שנות הת"ר.
האוסף כולל בין היתר:
• מכתב בחתימת רבי אברהם צבי הלוי אב"ד טבריה, תרכ"ב (1862); • מכתב בחתימות רבני וממוני צפת (בהם רבי רפאל זילברמן רב העיר). צפת, תר"ן (1890); • מכתב רבי משה קלירס אב"ד טבריה, אל רבי חיים ברלין. טבריה, תר"ע (1910); • פסק דין בחתימות דייני ירושלים, רבי ליפמן דוד שובקס וחברי בית דינו. ירושלים, חשון תרס"ט (1908); • מכתב בחתימות רבי יעקב קרוטהיימר, רבי אהרן שמואל ורבי יחיאל אהרן שרייבר. טבריה, תרנ"ד (1894); • מכתב רבי יהושע העשיל אייזן. צפת תר"ן (1889); • מכתב רבי ישראל דוב פרומקין, ירושלים, תשרי תרנ"ט (1898); • מכתב קבלה רבי אלעזר נתן כהנא שפירא ורבי מאיר לאנדי. ירושלים, תר"נ (1890); • מכתב קבלה, בחתימות רבי מאיר מייזיל, רבי מענדיל מוינשטר ורבי יעקב בלומנטהל. ירושלים, תרס"ב (1902); • מכתב רבי מיכל הכהן, ירושלים, טבת תרס"ב (1901); שני מכתבים מאת רבי ברוך מרקוס אב"ד חיפה, חשון תרפ"ג/תשרי תרצ"ג (1922/1932); שני מכתבים מעניינים מאת רבי חיים דוב קנטור שו"ב בשפיה. חיפה, תרע"ד (1914)/ שפיה, תרפ"ה (1925); • מכתב בחתימת רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת, תרפ"ד (1924); • חוזה בחתימת רבי ישראל אבא קטרוני-ציטרון אב"ד פתח תקוה, תרפ"ה (1935); • מכתב רבי אברהם זקהיים. פתח תקוה, טבת תרצ"ב (1931); • מכתב בענין אתרוגי ארץ ישראל, מאת רבי מנדל פרידמן (חתן הרב זוננפלד). ירושלים, אדר תרצ"ז 1937; • מכתב רבי אבא יעקב הכהן ברוכוב, ירושלים תרצ"ב (1932); • ועוד רבנים.

למעלה מ-20 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב טוב.

מכתב בכתב-יד, עם שבע חתימות של גדולי רבני ירושלים: רבי צבי פסח פראנק, רבי שמשון אהרן פולנסקי (הרב מטעפליק), רבי יוסף גרשון הורוויץ, רבי אליהו ראם, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי שמואל פסח הלפרין ורבי יחיאל מיכל הורוויץ. ירושלים, ט' תמוז תרצ"ג.
קול-קורא לגבאי חברות-קדישא גחש"א בירושלים, להשתתף בהוצאות התקנת העירובין בירושלים, עקב ריבוי ההוצאות לרגל הוספת הבתים והשכונות החדשות לגבולי העירוב העירוני.
כל המכתב נכתב בכתיבת-יד קדשו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ רבה של שכונת שערי-חסד.

[1] דף. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקרעים (מודבקים מאחור בנייר דבק). קרעים חסרים קלים בשולי הדף.

אוסף גדול של 63 חוברות, לוחות עם דינים ומנהגים, לפי מנהגי ארץ ישראל ולפי מנהגי חו"ל (ולאופק ניו יורק), בעריכת הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי, לשנים תרס"ז-תשי"ט. האוסף כולל את רוב הלוחות שהוציא הגרימ"ט בחייו:
• לוח לארץ ישראל, דיני ומנהגי בית הכנסת [לפי מנהגי ארץ ישראל], בעריכת רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי עם הערות האדר"ת וגדולי ירושלים. לשנים: תרס"ז-תרס"ט, תרע"א-תשט"ז, תשי"ח-תשי"ט. ירושלים, דפוסי רי"ן לעווי ושותפיו; רי"ד פרומקין; האחים סלומון, [תרס"ו-תשי"ח 1906-1958].
• לוח, עם דיני ומנהגי בית הכנסת ושאר דיני ומנהגי השנה, למנהגי חו"ל, ועם זמני היום לאופק ניו יורק, לשנים: תרצ"ב-תרצ"ו, ת"ש-תש"א, תש"ה-תש"ח. ירושלים, דפוס סלומון, [תרצ"א-תש"ז 1931-1947].
• ספר תקופת החמה וברכתה, לשנת תרפ"ה, מאת רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי. ירושלים, דפוס סלומון, [תרפ"ד 1924].

הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי (תרל"ב-תשט"ו), ראש ישיבת "עץ חיים" ומנהלה. נולד בלחוביץ' שבליטא ובשנת תרמ"ב עלה ללא משפחתו לארץ ישראל. למד בישיבת "עץ חיים", ולאחר נישואיו עם נכדת הגאון רבי שמואל סלנט, נכנס להנהלת ישיבת "עץ חיים", עסק רבות בעסקי ציבור ולצד זאת חיבר ספרים ומאמרים רבים בהלכה. אחד ממפעליו הגדולים היה הוצאת ה"לוח" לארץ ישראל.
הלוח לארץ ישראל של הגרימ"ט, שהחל לצאת באופן סדיר משנת תרס"ה, התבסס על מנהגי קהילות הפרושים תלמידי הגר"א מווילנא, השפעת הלוח על הציבור האשכנזי בארץ ישראל הייתה ועודנה גדולה ביותר. במשך עשרות שנים היה הלוח תלוי במהדורת הקיר שלו על קירות של מאות בתי כנסת בארץ ישראל. עד היום נוהגים על פיו במרבית בתי הכנסת שבנוסח אשכנז בארץ ישראל.
הלוח נכתב עפ"י "לוח ווילנא" שנדפס בהשראת פסיקותיו של רבי שלמה הכהן מווילנא (בעל ה"חשק שלמה") והותאם למנהגי ה"פרושים" – הקהילות שנוסדו בארץ ישראל ע"י תלמידי הגר"א. הלוח משקף את מנהגים אלו, כפי שהתעצבו בקהילות האשכנזיות בירושלים, עפ"י רבי שמואל סלנט והמהרי"ל דיסקין, בלוח גם שולבו הערות הלכתיות מגדולי ירושלים בזמנו, בעיקר הערות הגאון האדר"ת, שהיה מיוזמי ומעודדי הלוח, וגדולי ירושלים נוספים (הגרצ"פ פרנק – רעו הקרוב הרב טיקוצ'ינסקי, הגרנ"צ וייס, ועוד). הגראי"ה קוק, עוד מימי כהונתו כאב"ד יפו, עודד וחיזק את הדפסת והפצת ה"לוח".
המיוחד בלוחות אלו הוא גם קביעת זמני היום בהלכה קבע הרב טוקצ'ינסקי על סמך מסקנותיו ההלכתיות ועל סמך תצפיות ומדידות שערך בעצמו, במשך אלפי ימים יחד עם רעיו רבי נתנאל הסופר ועוד מחכמי "עץ חיים". [על חשיבות הלוח לשמירת מנהגי הגר"א בארץ ישראל, כתב הרב ש"י זווין: "ומבחינה זו של מנהגי הגר"א בארץ ישראל, יש ערך מיוחד ללוח של הרב טוקצינסקי. עלולים היו מנהגים הללו להיות פורחים באויר, מבלי אחיזה ממשית. הרי בחוץ לארץ קיימים מנהגים אלה במקום אחד בלבד: בקלויז של הגר"א בווילנה... תורה שבעל פה זקוקה לזו שבכתב, והרב טוקצינסקי "הנציח" את המנהגים בלוחותיו...". ראה: סופרים וספרים, ג, עמ' 356-360; עוד על הלוח ראה: י' תבורי, 'לוח דינים ומנהגים', עלי ספר, יט, תשס"א, עמ' 195-207].
63 כרכים. גודל ומצב משתנים. כל החוברות נתונות בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
הרב טוקצ'ינסקי הוציא לאור את הלוח במשך חמישים שנה. לאחר פטירתו, בשנת תשט"ו, המשיך בהוצאת הלוח בנו רבי ניסן אהרן טוקצ'ינסקי. מאז פטירתו, בשנת תשע"ב, ממשיך בכך בנו רבי צבי אריה יחד עם אחיו רבי יוסף. שלושה לוחות באוסף שלפנינו נדפסו אחרי פטירתו של רבי יחיאל מיכל.