ספר תולדת יצחק, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, ועל ספר תהלים, מאת האדמו"ר רבי יצחק שפירא מנסכיז. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה. שני שערים. בדף השער הראשון נדפס שמו של המחבר באותיות גדולות ובדיו זהובה.
עם הסכמות גדולי החסידות, האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, רבי יהושע מאוסטרובה ורבי אלימלך מגרודז'יסק. האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב בהסכמתו על סגולת החזקת הספר בבית: "ומהראוי לכל אחב"י [=אחינו בני ישראל] עדת ישורון להביא כ"א [=כל אחד] ס'[פר] הק'[דוש] הלזה בחדרי משכיותו למען להיות למשמרת ברכה".

בדף השער השני, בשורה של פרטי הדפוס, נכתב על המדפיס רבי נתן שריפטגיסער: "אשר הדפיס בשנת תרכ"ד ששת אלפים ספרי תהלים בהוצאת מרן זצוקלה"ה [האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז] כדי לזכות את הרבים". מסופר שבעת שהיה רבי יצחק מנסכיז אומר את רעיונותיו על תהלים שנדפסו בספר שלפנינו, "היה רגיל כבוד אדמו"ר להחזיק... התהלים שהדפיס בווארשא, ומהם היה מבאר חידושי תורתו" (זכרון טוב, ענייני חידושי תורתו, אות יא; על מהדורת תהלים זו, ראה: קטלוג קדם, מכירה 65, פריט 129).

המחבר, האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), היה בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז (נשכיז, Niesuchojeże). תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין. נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי מופתים וגילויים שמימיים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש לייחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל – בבחינת צדיק יסוד עולם" (עפ"י מכתב רבי ברוך שפירא מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים, האדמו"רים רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב ועוד.

האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז המעיט כל ימיו באמירת דברי תורה. רק בשנה האחרונה לחייו התחיל לומר כמעט מידי יום ביומו את רעיונותיו על הפרשיות ועל התהלים. הדברים נכתבו על ידי תלמידו ומשמשו הנאמן (מו"ל הספר) רבי יצחק לנדא והוגהו על ידו מספר פעמים (על זאת מסופר באריכות רבה בספר "זכרון טוב" שחיבר רבי יצחק לנדא הנ"ל).

העותק של האדמו"ר רבי ברוך אברהם רוקח מפרמישלא. בדף המגן ובדף השער חותמותיו: "ברוך אברהם רוקח".

האדמו"ר רבי ברוך אברהם רוקח מפרמישלא (אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' שפז), בנו של האדמו"ר רבי יהודה זונדל רוקח מלוביטש-קרולווסקי (משושלת בעלז: בנו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מלוביטש-קרולווסקי, בנו של האדמו"ר רבי אלעזר רוקח, בנו הבכור של ה"שר שלום" מבעלז).וחתנו של הרב הקדוש מזעליחוב (ראה: רפופורט, ויקהל שלמה, פיעטרקוב תרס"ט, עמ' 3).

[4], לב; ל; כב; לב דף. 27.5 ס"מ. שוליים רחבים במיוחד. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר אגרת הקודש, מאמרי חסידות וליקוטים שונים מאת גדולי החסידות: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק, רבי חיים חייקל מאמדור, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. אוסף מהדורות (עם שני ספרים נוספים מכתבי רבי מנחם מנדל מוויטבסק):

• ספר אגרת הקודש. [לבוב או זולקווא, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך].
• ספר אגרת הקודש. [לבוב או זולקווא, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך]. רישום בעלות "להגאון הג' מוה"ר רפאל אב"ד עה"ק צפת"ו" וחתימות מחוקות.
• ספר אגרת הקדש. לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ט 1858.
• ספר אגרת הקודש. וורשא, דפוס ישראל הכהן אלאפין, תרל"ט 1879. חתימת רבי "אליעזר אלימלך וואלדמאן" [מרבני בארדיוב].
• ספר מכתבי קדש, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק. לבוב, דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תרכ"ג] 1863. מהדורה ראשונה. בשער הספר נכתב: "ראיתי כי טוב להדפיס פה דבריו הק' במכתביו מאה"ק למדינת רוסי', ודלגתי מענין לענין המצטרך, שלא להכביד על הקורא, והוצאת הדפוס כי רבה היא".
• ספר אגרות קודש מארץ הקודש, "כתבי יד קודש ממאורעות הישוב באה"ק בשנות תקל"ז ותקל"ח" מאת האדמו"רים רבי מנחם מענדל מוויטבסק, רבי אברהם קאליסקער ורבי ישראל פאליצקר. [בארדיוב, דפוס מנשה יחזקאל הורוויץ], תרפ"ז [1926].

הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק (תק"צ-תקמ"ב), מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ממנהיגי החסידות בליטא וברוסיה הלבנה ("רייסין"), וראש עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777). בצעירותו היה אחד מבני היכלא קדישא של הבעש"ט, ולאחר פטירת הבעש"ט, הפך לאחד מתלמידיו החשובים של המגיד ממזריטש, אשר בצוואתו מינהו לממלא מקומו בהנהגת החסידים ברוסיה הלבנה. תלמידיו הגדולים מבית מדרשו של המגיד הם: רבי אברהם מקליסק, רבי ישראל מפולוצק, רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, רבי ברוך מקוסוב, ועוד. בשנת תקל"ז עמד בראש השיירה החסידית, שכללה שלוש מאות איש, שעלתה לארץ ישראל. התיישב בטבריה וייסד את היישוב החסידי בגליל. אף ביושבו בארץ-ישראל עמד בקשרים הדוקים עם חסידיו בגולה באמצעות אגרות ושד"רים. מקום קבורתו בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין הישן בטבריה. עיקרי תורתו מכונסים בספריו "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד), "פרי עץ" (זיטומיר, תרל"ד) ו"לקוטי אמרים" (לבוב, תרע"א). כמה מאגרותיו ששלח מארץ ישראל אל חסידיו בגולה, להורות להם את תורת החסידות ודרכיה, נדפסו בספר "אגרת הקודש" (מזירוב, תקנ"ד).

6 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.

שלוש מהדורות של צוואת רבי אהרן הגדול מקרלין, עם "זמר נאה" (י-ה אכסוף), והנהגות ישרות מאת בנו, האדמו"ר רבי אשר מקרלין:

• ספר "צוואה מכתובת[!] יד קודש הרב... בוצינא קדישא... מו"ה אהרן מקארלין". טשרנוביץ, דפוס Johan Eckhardt, תרט"ו 1855. מהדורה שניה.
ד דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה.

• ספר צוואה מכתיבת יד קודש. [יאהאניסבורג, ללא שם מדפיס, תרט"ו 1855?]. במהדורה זו (וכן במהדורה הבאה שלפנינו), נוספו: סוד השבת לרבי יוסף מג'יקטיליה, הנהגות האדם לרבי אלימלך מליז'נסק, ו"הנהגות טובות" מאת רבי דוד הלוי מסטעפין.
ח דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

• ספר "צוואה מכתיבת יד קודש הרב... בוצינא קדישא... מו"ה אהרן מקארלין" (עם: סוד השבת לרבי יוסף מג'יקטיליה, הנהגות האדם לרבי אלימלך מליז'נסק, ו"הנהגות טובות" מאת רבי דוד הלוי מסטעפין). וורשא, דפוס בערוש מונק, תרכ"ג 1862.

ו דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים בכל הדפים. בלאי קל. קרעים. כריכה חדשה.

אחד עשר ספרים מתורתם, תולדותיהם והנהגותיהם של אדמו"רי חסידויות רוז'ין וטשורטקוב – בהם, הספדים על פטירת האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב בשנת תרס"ד, ומאמרים מבנו האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב בימים הראשונים לשבתו על כסאו של אביו:

• ספר דברי דוד, ליקוטים וסיפורים מאת האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב ואודותיו. הוסיאטין, דפוס פ’ קאוואלעק, תרס"ד [1904]. מהדורה ראשונה. כרוך עם המעטפת המקורית. רישום בעלות בדף המגן. משנת תרס"ו.
• מאמר נשמת כל חי, הספד על מות האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב, מאת רבי יצחק וובר המגיד בקולומיאה. קאלאמעא (קולומיאה), דפוס ווילהעלם ברוינער, תרס"ד 1904.
• ספר תפארת ישראל, אמרות טהורות מאת האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב (בימים הראשונים לשבתו על כסאו של אביו), בעריכת רבי ישראל ראפאפורט. הוסיאטין, דפוס פ’ קאוואלעק, תרס"ד [1904]. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות.
• קונטרס עטרת ישראל, דברי קודש שאמר האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, בימים הראשונים לשבתו על כסאו של אביו. וורשא, דפוס "הצפירה", תרס"ד 1904.
• ספר כנסת ישראל, לקט אמרות טהורות מאת רבי ישראל מרוז'ין ובניו, בעריכת רבי ראובן ז"ק מאוסטילא. ווארשא, תרס"ו [1906].
• ספר בית ישראל, לקט אמרות טהורות על פרשיות התורה והחגים, מאת רבי ישראל מרוז'ין ובניו, בעריכת רבי ראובן ז"ק מאוסטילא. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, [תרע"ג] 1912.
• ספר בית ישראל, קובץ אמרות טהורות על פרשיות התורה והחגים, מאת רבי ישראל מרוז'ין, בעריכת רבי ראובן ז"ק מאוסטילא. ניו יורק, [דפוס Edison Lithographing Corp., גראס אונד ווייס], תשי"ט [1959 – דפוס צילום של מהדורת פיעטרקוב תרע"ג].
• ספר פאר לישרים, תורת רבי ישראל מרוז'ין וגדולי החסידות. ירושלים, דפוס ש’ הלוי צוקערמאן, [תרפ"א 1921].
• ספר ישמח ישראל, אמרות טהורות לשבתות ולמועדים, מאת האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב. וינה, דפוס האחים אפפעל, תרצ"ג [1933]. מהדורה ראשונה. עם המעטפת המקורית.
• ספר תפארת אדם, תולדות האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב, מאת רבי ראובן מרגליות. לבוב, דפוס R. Margulies, [תרצ"ג 1933?].
• ספר אבן ישראל, מאמרי נועם וסיפורי קודש מאת האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, מאת רבי שלמה טליגטור. ירושלם, דפוס "כנרת" יהודא שיש, תש"ה [1945].

11 ספרים. גודל ומצב משתנים. רובם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.