מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove ודברי filter ודברי
- דפוס (26) Apply דפוס filter
- item (26) Apply item filter
- print (26) Apply print filter
- letter (24) Apply letter filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- יד (20) Apply יד filter
- כתבי (20) Apply כתבי filter
- יהדות (20) Apply יהדות filter
- jewri (20) Apply jewri filter
- manuscript (20) Apply manuscript filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- רבנים (18) Apply רבנים filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- מכתבי (18) Apply מכתבי filter
- כתבייד (18) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (18) Apply כתבי-יד filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- rabbin (18) Apply rabbin filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- מכתבים (6) Apply מכתבים filter
- תעודות (6) Apply תעודות filter
- מכתבים, (6) Apply מכתבים, filter
- וארץ (6) Apply וארץ filter
- ירושלים (6) Apply ירושלים filter
- ישראל (6) Apply ישראל filter
- document (6) Apply document filter
- eretz (6) Apply eretz filter
- israel (6) Apply israel filter
- jerusalem (6) Apply jerusalem filter
- איטליה (2) Apply איטליה filter
- italian (2) Apply italian filter
אוסף מגוון של מכתבים בכתב-יד, מרבנים ומאישים שונים. הונגריה והסביבה, המאה ה-19.
האוסף כולל בין היתר:
• מכתב מאת רבי מרדכי רייכנפעלד אב"ד יאנוש האזא, תרח"י [1858]; • מכתב מאת השתדלן הנודע רבי שלמה רוזנטל מפעסט. אייר תר"א 1841; • מכתב מאת רבי משה פליישמן מקאמראן, אל חתנו רבי יעקב חיים פליישמן בעת שכיהן כדיין בעיר אבאני [קאמראן, שנות התרט"ז-תר"כ בקירוב; לימים כיהן חתנו הנ"ל כאב"ד זשאמבק, בעל שו"ת משיב דבר]; • מכתב בדברי תורה, מאת רבי שמואל צבי שפיטצער (בן רבי בנימין זאב הלוי), אל רבי אליהו מנחם גאטיין אב"ד העדיאס. תרכ"ה [1865]; • מכתב רבי משה שטמפפר, אל רבי אליהו מנחם גאטיין אב"ד העדיאס. תרל"ד 1874; • מכתב מאת רבי ליפמן אדלער. תרל"ה [1875]; • מכתב בחתימת רבי גבריאל קאהן, נאמן חברה קדישא בק"ק פרונקירכן. תרל"ט 1879; • מכתב מאת רבי איצק הרש לעדנער. טריש, תר"ג [1843]; • מכתב מאת רבי אהרן לעווי. פאפא, תשרי תרכ"ד 1863; • מכתב מאת רבי נתן פרידלנד. גרוסוורדיין, תרכ"ח 1868; • מכתב מאת רבי יעקב צבי קאלטמאן אב"ד ווירטיש. תרמ"ח [1888]; • מכתב רבי דוד צבי קאטצבורג (עורך ה"תל תלפיות"), אל רבי אליהו מנחם גאטיין אב"ד העדיאס. ווייטצען, חנוכה תרנ"ח 1897. • ועוד מכתבים.
18 מכתבים. גודל ומצב משתנים. ברובם חותמות דואר ורישומי כתובת בגב המכתב.
![גלויית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג. [לוגאנו, שווייץ], "עש"ק וברך את לחמ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/524_1.jpg "מכתב רבי עקיבא סופר אב\"ד פרשבורג – מתקופת שהותו בשווייץ במלחמת העולם ה")
![גלויית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג. [לוגאנו, שווייץ], "עש"ק וברך את לחמ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/524_2.jpg "מכתב רבי עקיבא סופר אב\"ד פרשבורג – מתקופת שהותו בשווייץ במלחמת העולם ה")
גלויית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג. [לוגאנו, שווייץ], "עש"ק וברך את לחמך ואת מימך תרנ"ן לפ"ק" [עש"ק משפטים כ"ג שבט ת"ש – פברואר 1940].
נשלח לירושלים אל תלמידו הבחור רבי אהרן טויסיג, בן הדיין ממטרסדורף. הוא מתעניין בשלום תלמידו הנ"ל, ופורס בשלומם של תלמידים נוספים.
הגאון מפרשבורג – רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן 33 שנה ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה בפרשבורג, מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ אל בנו בעיר לוגאנו, ובתקופת השואה עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו. מראשי "מועצת גדולי התורה".
גלויית דואר: 10.5 X כ-15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעצ'קע בעל ה"דברי סופרים". פאקש, חנוכה "חצר"ת" [1937].
נכתב אל הרב ד"ר אלי' יונג. ברכת תודה ואישור על משלוח תרומה להחזקת לומדי תורה. עם דברי הלל וברכות: "גדולה מאד מאד המצוה שעשו עמנו, ייטיב הקב"ה להטובים והישרים נדיבי עם אלוקי אברהם נ"י ולכל המשתדלים ועוסקים במצוה הגד[ו]לה ורמה להחזיק במעוז התורה ולומדי'[ה]. מברככם בכל מידי דמיטב, בכל מכל כל, ככל אות נפשם הטהורה, יתברכו באורך ימים ושנות חיים טובים ובכל הברכות הכתובות בתה"ק, ויזכו להטיב לת"ח ולעניים עד ביאת ג"צ ועד בכלל בב"א... שמואל בנימין סופר בהגרא"ז זצוק"ל".
הגאון רבי שמואל בנימין סופר (תרל"ג בערך-תש"ג), מגדולי רבני הונגריה. בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש (בעל "עט סופר" ו"ילקוט אליעזר"; תלמיד החתם סופר). משנת תרס"ג מילא מקום אחיו רבי יוסף ליב סופר ברבנות דערעטשקע. עקב בריאותו הרופפת עזב את הרבנות בשנת תרע"ח והתגורר בעיר זענטא, ומשנת תרצ"ג התגורר בפאקש (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תריח). מפורסם בסדרת ספריו החשובים: "דברי סופרים", כללים ושו"ת.
[1] דף כפול. 23 ס"מ. מצב טוב.
דף (2 עמודים כתובים), חידושים על התורה – פרשת במדבר, בכתב-ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".
אוטוגרף בכתב-יד קדשו של המחבר. חידושי רבי אליעזר דוד על התורה נדפסו לאחר פטירתו בספר "קרן לדוד" על חומש בראשית (סאטמר, תר"צ) ועל חומש שמות (סאטמר, תרצ"ט). יתר חלקי חיבורו על התורה לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, והשלמת הדפסתם התעכבה עד שנת תשל"ו, אז נדפסו בארה"ב ע"י האדמו"ר בעל ה"ויחי יוסף" מפאפא, ולאחר כמה שנים נדפסה מהדורה נוספת ע"י הרה"צ רבי אהרן שפירא מנארול (בני ברק, תשס"ח). יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.
החידושים בכתב-היד שלפנינו נדפסו, בשינויי עריכה ועם קטעים שאינם מופיעים לפנינו, במהדורות ברוקלין ובני ברק. כפי הנראה, לפנינו כתיבה ראשונית של המחבר, שאחר כך הורחבה ונערכה.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעות בטקסט. קרעים מודבקים ברצועות נייר ודבק סלוטייפ (עם כתמים כהים ועקבות הדבקה).
אוסף מכתבי רבנים ושוחטים, תעודות סמיכה לשוחט רבי חיים בן ר' הלל פרידמן מהעיר טורץ. סיגט, גרוסוורדיין והסביבה. שנות התר"ע-תר"צ בקירוב.
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי מאיר דוד טאבאק דומ"ץ סיגט. סיגט, אייר תרע"ה [1915].
• מספר מכתבים משוחטי העיר סיגט, מהשנים תרע"ה, תר"פ ותרפ"ה: רבי שלמה ב"ר יעקב הכהן שו"ב, רבי משה יעקב הכהן שו"ב, רבי מרדכי ב"ר יצחק אהרן שווארץ.
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי נתן אנשיל קרויס אב"ד סאניסלא והגליל. סאניסלא [אייר], תר"פ [1920].
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי בנימין פוקס "אב"ד דק"ק ווארדיין גדול" [גרוסוורדיין]; נכתב מעברו השני של מכתב בחתימת שוחטי גרוסוורדיין: רבי שמואל ברוך גוטמאן, רבי אברהם ל[---] ורבי צבי דוב שו"ב. גרוסוורדיין, [חשון], תרפ"ב [1921].
• קטע ממכתב (קרוע), כפי הנראה מאת רב או שוחט מהעיר טורץ [במחוז אוגוצ'ה ליד סאטמר].
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי לוי יצחק מיללער אב"ד דעווא. דעווא, [טבת] תש"ח [1948].
הגאון רבי מאיר דוד טבק דומ"צ סיגט (תר"י-תרצ"ו), בנו של הגאון הנודע רבי שלמה יהודה לייב טבק ראב"ד סיגט בעל "ערך ש"י" ו"תשורת ש"י" (תקצ"ב-תרס"ח). מתלמידי הרה"ק משינאווא. כיהן כדיין ומו"צ בקרעטשניף ולאחר פטירת אביו עבר למלא את מקומו כאב"ד ומו"צ בסיגעט.
הגאון רבי בנימין פוקס אב"ד גרוסוורדיין (תרל"ז-תרצ"ו), בנו של רבי משה צבי פוקס אב"ד גרוסוורדיין (תר"ג-תרע"א). בשנים תרס"א-תרע"ח כיהן ברבנות בראשוב, יאקא, פעזינג ונאדי באניא, ובשנת תרע"ח עלה לכהן על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה גרוסוורדיין.
הגאון רבי נתן אנשיל קרויס (נספה בשואה אייר תש"ד), בנו של רבי שלום קרויס אב"ד לעגענע-מיהאי שבסלובקיה. תלמיד רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. בשנת תר"ע בערך נתמנה לרב סאניסלא (כפר סאניסלוי, סמוך לעיר קראלי), ונודע במתן הכשרים למהדרין, על תוצרת היין שנעשה בסביבתו.
7 דפים. גודל ומצב משתנים.
![מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מיכאל דוב וייסמנדל. ניו יורק, תשי"ד [1954].כתב המלצה לתלמיד ישיבתו, הבחור "החשוב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/528.jpg "מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מיכאל דוב וייסמנדל – ניו יורק")
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מיכאל דוב וייסמנדל. ניו יורק, תשי"ד [1954].
כתב המלצה לתלמיד ישיבתו, הבחור "החשוב והיקר ויר"א [=וירא אלוקים] חיים פריעד נ"י, אשר למד איזה זמנים בבית מדרשנו והתנהג ביראת שמים ובמידות טובות ובדרכים מהוגנים ונפשו חשקה בתורה". הרב וייסמנדל כותב כי מסיבות אישיות ומשפחתיות נקלע הבחור לקשיים ונאלץ לעזוב את הישיבה, ועל כן הוא מבקש את עזרת הציבור לתמוך בו, "וכל המקרבו ומיקל עליו את דרכו מצוה גדולה ורבה יעשה, ומתברך מאת נותן התורה בכל מיני ברכות וישועות... עבד לעבדי ה' חיים מיכאל דוב ווייסמאנדל".
רבי מיכאל דוב וייסמנדל (תרס"ד-תשי"ח), גאון מופלא, מפעילי ההצלה הידועים בימי השואה ומייסד ישיבת נייטרא בארה"ב. נודע מנערותו לעילוי גאוני ובקי מופלג, והיה יגע תורה בהתמדה ובשקיעות. בבחרותו נסע לספריית הבודליאנה באוקספורד כדי להעתיק כתבי-יד עתיקים. בשנת תרצ"ז נישא למרת ברכה רחל בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד וראש ישיבת נייטרא. בימי השואה פעל בדרכים שונות ונועזות להצלת יהודים מידי הנאצים הארורים. בין היתר, הגה עם "קבוצת העבודה" המחתרתית בסלובקיה את "תוכנית אירופה" להצלת היהודים. את פעליו בימי השואה תיאר בספרו "מן המצר". בדרך נס הצליח להימלט מהרכבת שהייתה בדרכה לאושוויץ, ובעזרת רכבת קסטנר הגיע לשווייץ. בשנת תש"ו הגיע לארה"ב, שם ייסד מחדש את ישיבת נייטרא. בספר "תורת חמד" (ניו יורק תשי"ח) שיצא לאור לאחר פטירתו הוצגו דוגמאות מתגליתו הידועה בדבר קיומם של רמזים מיוחדים העולים מתוך דילוגי אותיות בתורה (לתולדותיו בהרחבה: אברהם חיים אליהו וייסמנדל, איש חמודות, ניו יורק תשס"ח).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וסימני קיפול, עם פגיעות קלות בטקסט (משוקם חלקית בנייר דבק).
חמישה ספרים ופרסומים שהדפיס הרב מאדא הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר: חידושים על ש"ס, חידושי אגדה וקונטרסי פולמוס. ירושלים, תרמ"ה-תרמ"ט 1885-1889:
• ספר מלחמת חובה – "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב" (פולמוס נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים"). מהדורה מורחבת. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי מס' 508.
• קונטרס אופל ובוחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" שכתב רבי שלמה גנצפריד. [ירושלים, דפוס שמואל צוקרמן, תרמ"ט 1889]. ש' הלוי, מס' 637.
• ספר ערך דל, על מסכת ערכין (כולל ההקדמה "מדבר קדמות", על קורות המחבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי מס' 522.
• ספר עץ אבות, חלק א', חידושי אגדה על מסכת ערכין ועל פרקי אבות (פרקים א-ג). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי, מס' 523.
• ספר תמורת תודה, על מסכת תמורה. ירושלים, דפוס אלחנן טננבוים, [תרמ"ז 1887]. ש' הלוי, מס' 607.
5 פריטים. גודל ומצב משתנים. כולם נתונים בכריכות חדשות.
הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.
הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה – הנמצאת באוסף שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראה ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן" (הנמצא באוסף שלפנינו), בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638]. על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראה עוד: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.
אוסף מגוון של מכתבי רבנים. ירושלים, יפו, פתח תקוה, טבריה וצפת, שנות הת"ר.
האוסף כולל בין היתר:
• מכתב בחתימת רבי אברהם צבי הלוי אב"ד טבריה, תרכ"ב (1862); • מכתב בחתימות רבני וממוני צפת (בהם רבי רפאל זילברמן רב העיר). צפת, תר"ן (1890); • מכתב רבי משה קלירס אב"ד טבריה, אל רבי חיים ברלין. טבריה, תר"ע (1910); • פסק דין בחתימות דייני ירושלים, רבי ליפמן דוד שובקס וחברי בית דינו. ירושלים, חשון תרס"ט (1908); • מכתב בחתימות רבי יעקב קרוטהיימר, רבי אהרן שמואל ורבי יחיאל אהרן שרייבר. טבריה, תרנ"ד (1894); • מכתב רבי יהושע העשיל אייזן. צפת תר"ן (1889); • מכתב רבי ישראל דוב פרומקין, ירושלים, תשרי תרנ"ט (1898); • מכתב קבלה רבי אלעזר נתן כהנא שפירא ורבי מאיר לאנדי. ירושלים, תר"נ (1890); • מכתב קבלה, בחתימות רבי מאיר מייזיל, רבי מענדיל מוינשטר ורבי יעקב בלומנטהל. ירושלים, תרס"ב (1902); • מכתב רבי מיכל הכהן, ירושלים, טבת תרס"ב (1901); שני מכתבים מאת רבי ברוך מרקוס אב"ד חיפה, חשון תרפ"ג/תשרי תרצ"ג (1922/1932); שני מכתבים מעניינים מאת רבי חיים דוב קנטור שו"ב בשפיה. חיפה, תרע"ד (1914)/ שפיה, תרפ"ה (1925); • מכתב בחתימת רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת, תרפ"ד (1924); • חוזה בחתימת רבי ישראל אבא קטרוני-ציטרון אב"ד פתח תקוה, תרפ"ה (1935); • מכתב רבי אברהם זקהיים. פתח תקוה, טבת תרצ"ב (1931); • מכתב בענין אתרוגי ארץ ישראל, מאת רבי מנדל פרידמן (חתן הרב זוננפלד). ירושלים, אדר תרצ"ז 1937; • מכתב רבי אבא יעקב הכהן ברוכוב, ירושלים תרצ"ב (1932); • ועוד רבנים.
למעלה מ-20 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב טוב.
ארבעה מכתבים מצפת ומירושלים, המאה ה-20:
• מכתב אל נדיבי הגולה בחתימות רבני וממוני צפת, הקוראים לתמוך במגביות "ועד הכללי – כנסת ישראל". [צפת, שנות התר"פ בקירוב]. חתומים: "יעקב צבי באהר"; "אברהם ליב זילבערמאן ראב"ד"; "יוסף ליבמאן" [ר' יוס'ל חאטינער, שייסד מחדש את בית המדרש של חסידי בויאן בצפת]; רבי "אפרים שרגא בהרה"ג אב"ד קוואהל" [הרב ויינגוט]; "שלמה ברב הר' נפתלי דוד זללה"ה"; ועוד חותמים.
• מכתב מטעם "כולל באקאווינא" בצפת, אל האדמו"ר רבי ישראל בעל "אהבת ישראל" מויז'ניץ – "...עטרת ראשנו אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש... אור ישראל שליט"א, נשיא ואמרכל אה"ק ת"ו", בחתימות תושבי כפר משמר הירדן, אשר קיבלו את מעות החלוקה שנשלחו עבורם. משמר הירדן, טבת תרצ"ד [דצמבר 1933].
• מכתב בחתימת המגיד הירושלמי הגאון הצדיק רבי בן ציון יאדלר. ירושלים, תשכ"א [1961].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי עמרם ברש"י בלויא, המלצה לעזרה לרבי יצחק דוד גוטפרב "המפורסם ברב צדקתו, תמימותו וחסידותו". ירושלים, טבת תשל"ב [1971].
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
מכתב בכתב-יד, עם שבע חתימות של גדולי רבני ירושלים: רבי צבי פסח פראנק, רבי שמשון אהרן פולנסקי (הרב מטעפליק), רבי יוסף גרשון הורוויץ, רבי אליהו ראם, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי שמואל פסח הלפרין ורבי יחיאל מיכל הורוויץ. ירושלים, ט' תמוז תרצ"ג.
קול-קורא לגבאי חברות-קדישא גחש"א בירושלים, להשתתף בהוצאות התקנת העירובין בירושלים, עקב ריבוי ההוצאות לרגל הוספת הבתים והשכונות החדשות לגבולי העירוב העירוני.
כל המכתב נכתב בכתיבת-יד קדשו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ רבה של שכונת שערי-חסד.
[1] דף. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקרעים (מודבקים מאחור בנייר דבק). קרעים חסרים קלים בשולי הדף.
צרור מכתבים מהגאון הצדיק רבי בן ציון יאדלר. ירושלים, תש"ז-תשכ"ב בקירוב.
תשעה מכתבים בכתיבת-יד סופר ובחתימת ידו של רבי בן ציון יאדלר. נשלחו אל רבי שבתי יגל ראש ישיבת סלונים ברמת גן, ואל בנו רבי אברהם יגל – ברכות "שנה טובה" ובקשת עזרה להוצאותיו הרפואיות לעת זקנה [במכתבים מהשנים המאוחרות יותר, חתימתו אינה ברורה כל כך, עקב מצבו הרפואי בזקנתו המופלגת].
מצורפים: מכתב בשמו, שנכתב על נייר מכתבים שלו משנת תש"ז, ודף עם מכתב במכונת כתיבה מאת רבי בן ציון, עם העתקה בכתב-יד של המלצות הרבנים שקראו לתמוך בו.
"המגיד הירושלמי" רבי בן ציון יאדלער (תרל"ב-תשכ"ב) מגדולי חכמי ירושלים. מונה למגיד קבוע ב"חורבת רבי יהודה החסיד" בשנת תרס"ב. היה נוסע לדרוש במושבות ברחבי הארץ לחיזוק שמירת הדת והקמת תלמודי תורה. פעל רבות בחיזוק קיום המצותת התלויות בארץ, מעשרות ושביעית. מזכרונותיו יצא הספר "בטוב ירושלים".
11 מכתבים וגלויות. מתוכם תשעה חתומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף גדול של 63 חוברות, לוחות עם דינים ומנהגים, לפי מנהגי ארץ ישראל ולפי מנהגי חו"ל (ולאופק ניו יורק), בעריכת הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי, לשנים תרס"ז-תשי"ט. האוסף כולל את רוב הלוחות שהוציא הגרימ"ט בחייו:
• לוח לארץ ישראל, דיני ומנהגי בית הכנסת [לפי מנהגי ארץ ישראל], בעריכת רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי עם הערות האדר"ת וגדולי ירושלים. לשנים: תרס"ז-תרס"ט, תרע"א-תשט"ז, תשי"ח-תשי"ט. ירושלים, דפוסי רי"ן לעווי ושותפיו; רי"ד פרומקין; האחים סלומון, [תרס"ו-תשי"ח 1906-1958].
• לוח, עם דיני ומנהגי בית הכנסת ושאר דיני ומנהגי השנה, למנהגי חו"ל, ועם זמני היום לאופק ניו יורק, לשנים: תרצ"ב-תרצ"ו, ת"ש-תש"א, תש"ה-תש"ח. ירושלים, דפוס סלומון, [תרצ"א-תש"ז 1931-1947].
• ספר תקופת החמה וברכתה, לשנת תרפ"ה, מאת רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי. ירושלים, דפוס סלומון, [תרפ"ד 1924].
הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי (תרל"ב-תשט"ו), ראש ישיבת "עץ חיים" ומנהלה. נולד בלחוביץ' שבליטא ובשנת תרמ"ב עלה ללא משפחתו לארץ ישראל. למד בישיבת "עץ חיים", ולאחר נישואיו עם נכדת הגאון רבי שמואל סלנט, נכנס להנהלת ישיבת "עץ חיים", עסק רבות בעסקי ציבור ולצד זאת חיבר ספרים ומאמרים רבים בהלכה. אחד ממפעליו הגדולים היה הוצאת ה"לוח" לארץ ישראל.
הלוח לארץ ישראל של הגרימ"ט, שהחל לצאת באופן סדיר משנת תרס"ה, התבסס על מנהגי קהילות הפרושים תלמידי הגר"א מווילנא, השפעת הלוח על הציבור האשכנזי בארץ ישראל הייתה ועודנה גדולה ביותר. במשך עשרות שנים היה הלוח תלוי במהדורת הקיר שלו על קירות של מאות בתי כנסת בארץ ישראל. עד היום נוהגים על פיו במרבית בתי הכנסת שבנוסח אשכנז בארץ ישראל.
הלוח נכתב עפ"י "לוח ווילנא" שנדפס בהשראת פסיקותיו של רבי שלמה הכהן מווילנא (בעל ה"חשק שלמה") והותאם למנהגי ה"פרושים" – הקהילות שנוסדו בארץ ישראל ע"י תלמידי הגר"א. הלוח משקף את מנהגים אלו, כפי שהתעצבו בקהילות האשכנזיות בירושלים, עפ"י רבי שמואל סלנט והמהרי"ל דיסקין, בלוח גם שולבו הערות הלכתיות מגדולי ירושלים בזמנו, בעיקר הערות הגאון האדר"ת, שהיה מיוזמי ומעודדי הלוח, וגדולי ירושלים נוספים (הגרצ"פ פרנק – רעו הקרוב הרב טיקוצ'ינסקי, הגרנ"צ וייס, ועוד). הגראי"ה קוק, עוד מימי כהונתו כאב"ד יפו, עודד וחיזק את הדפסת והפצת ה"לוח".
המיוחד בלוחות אלו הוא גם קביעת זמני היום בהלכה קבע הרב טוקצ'ינסקי על סמך מסקנותיו ההלכתיות ועל סמך תצפיות ומדידות שערך בעצמו, במשך אלפי ימים יחד עם רעיו רבי נתנאל הסופר ועוד מחכמי "עץ חיים". [על חשיבות הלוח לשמירת מנהגי הגר"א בארץ ישראל, כתב הרב ש"י זווין: "ומבחינה זו של מנהגי הגר"א בארץ ישראל, יש ערך מיוחד ללוח של הרב טוקצינסקי. עלולים היו מנהגים הללו להיות פורחים באויר, מבלי אחיזה ממשית. הרי בחוץ לארץ קיימים מנהגים אלה במקום אחד בלבד: בקלויז של הגר"א בווילנה... תורה שבעל פה זקוקה לזו שבכתב, והרב טוקצינסקי "הנציח" את המנהגים בלוחותיו...". ראה: סופרים וספרים, ג, עמ' 356-360; עוד על הלוח ראה: י' תבורי, 'לוח דינים ומנהגים', עלי ספר, יט, תשס"א, עמ' 195-207].
63 כרכים. גודל ומצב משתנים. כל החוברות נתונות בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
הרב טוקצ'ינסקי הוציא לאור את הלוח במשך חמישים שנה. לאחר פטירתו, בשנת תשט"ו, המשיך בהוצאת הלוח בנו רבי ניסן אהרן טוקצ'ינסקי. מאז פטירתו, בשנת תשע"ב, ממשיך בכך בנו רבי צבי אריה יחד עם אחיו רבי יוסף. שלושה לוחות באוסף שלפנינו נדפסו אחרי פטירתו של רבי יחיאל מיכל.