מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove italian filter italian
- (-) Remove item filter item
- איטליה (2) Apply איטליה filter
- דפוס (2) Apply דפוס filter
- ודברי (2) Apply ודברי filter
- יד (2) Apply יד filter
- יהדות (2) Apply יהדות filter
- כתבי (2) Apply כתבי filter
- jewri (2) Apply jewri filter
- manuscript (2) Apply manuscript filter
- print (2) Apply print filter
דף בכתב-יד, שיר הספד וקינה על פטירת רבי שמשון חיים נחמני בעל "זרע שמשון", שנכתב בשנת פטירתו. [איטליה, תקל"ט 1779].
בראש הדף מופיעה הכותרת "קינה וקוננוה על פטירת הרב המובהק מרנא ורבנא כמוהר"ר שמשון חיים נחמני זלה"ה שהלך לבית עולמו בליל ד' ששי לחדש אלול שנת התקל"ט". בהמשך נמחקו המילים "מרנא ורבנא" ונכתב במקומם (בכתיבה אחרת): "...אלופי החסיד הענו", וכן נמחקה המילה "זלה"ה", ונכתב במקומה "הכ"מ" [=הריני כפרת משכבו]. מילים אלה נכתבו כנראה על ידי אחד מתלמידיו, והביטוי "הריני כפרת משכבו" מורה על כך שהוא נכתב בשנת הפטירה.
השיר מכיל ט"ו בתים, והוא מתחיל במילים: "יגון בכליותי כהולם פעם...". שיר הספד זה איננו ידוע ממקום אחר, ולמיטב ידיעתנו אף לא נדפס (אינו מופיע באסופת ההספדים והקינות על פטירתו, שנדפסה בסוף ספר תולדות שמשון, תחת השם "גבורות שמשון", ירושלים תשע"ב).
הגאון רבי שמשון חיים נחמני (תס"ו-תקל"ט), מחכמי ומקובלי איטליה. הרביץ תורה במודנה ומנטובה והעמיד תלמידים ששירתו בקודש בכמה מקהילות איטליה. מחבר הספרים "זרע שמשון" ו"תולדות שמשון" (על מסכת אבות). החיד"א כותב כי היה בקי בקבלה מעשית וצוה לגנוז את חיבוריו בקבלה בקברו (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות מו).
נודע במיוחד בספרו "זרע שמשון", שנדפס כשנה לפני פטירתו, במנטובה. בהקדמה לספרו זה מברך את הלומדים בספר כי "בעל הגמול ישלם בזכות זה שכר טוב לגומלי חסד של אמת במותב תלתא, בני חיי ומזוני טבי". בהמשך ההקדמה כותב המחבר כי מאחר שבנו היחיד נפטר והוא נותר ללא ילדים, קרא לספרו "זרע שמשון", ומבטיח "ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשלחנכם חכמים ונבונים ובתים מלאים כל טוב גם עשר וגם כבוד לא יסופו מזרעכם עד יתקיים בכם המה יראו כבוד ה'...".
בשנים האחרונות חלה התעוררות רבה סביב הספר "זרע שמשון", והתפרסמו סיפורים רבים על זוגות שנפקדו בזרע של קיימא בזכות הספר, בין היתר בגליונות העלון "נפלאות שמשון", ולאחר מכן ב"קובץ סיפורי ישועות" שנדפס בסוף המהדורה החדשה של הספר (בהוצאת ה"אגודה להפצת תורת רבינו ה'זרע שמשון'", ערד תשע"ה).
[1] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
שלושה דפים שנדפסו באיטליה, בהם שני דפי "סדר הפרגמאטיקה" שנדפסו במנטובה, ודף מודפס עם "נוסח החרם", לעובר על תקנות הקהילה:
• דף מודפס, "זה סדר הפרגמטיקה אשר הסכימו מע' אנשי הועד הכללי ממנטובה" – תקנון התנהגות לבני הקהילה. [מנטובה, תק"ז 1747].
דף בודד בתבנית גדולה במיוחד.
בתחתית הדף חתומים (בדפוס) רבני מנטובה, ביום ט"ו כסלו תק"ז: אברהם נורצי, סופר; יודא במהה"ר יעקב מינדולה, גוזר.
53x39.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות גדולים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול. קרעים חסרים קטנים בשוליים.
• דף מודפס, "זה סדר הפרגמטיקה אשר הסכימו מע' אנשי הועד הכללי ממנטובה" – תקנון התנהגות לבני הקהילה. [מנטובה, תע"ה 1715].
דף בודד בתבנית גדולה במיוחד.
בתחתית הדף חתומים (בדפוס) רבני מנטובה, ביום כ"ו אדר ב' תע"ה: יהודה בכ"מ אליעזר בריאל, מסכים וגוזר; יוסף ברוך בכמה"ר משה קזיס, מסכים וגוזר.
56x40 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים, בחלקם כהים. סימני קיפול רבים. קרעים בשולי הדף ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט.
• דף מודפס, "זהו נוסח החרם" – נוסח החרם והנדוי, חתום (בדפוס) בתחתית הדף רבי יוסף דוד בסאן. [פיררה? תק"ס בקירוב].
בקטלוג ספריית וולמדונה נמצא דף דומה, בו צויין מקום הדפוס (פיררה) ושנת הדפוס (תק"ס). ראה: The Writing on the Wall. A Catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library, Valmadonna Trust Library, 2015, no. 323.
33.5x22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים וקמטים בשולי הדף. סימן קיפול.
"סדר הפרגמאטיקה" או "סדר ההסכמה" היו תקנון התנהגות לבני הקהילה, שנקבע לתקופה בת שש שנים. תקנון זה הכיל סעיפים שונים שעסקו בפרוטרוט בדרך ההתנהגות הנאותה בתחומים שונים: אופן השימוש המותר בבגדים ואריגים יקרים, בפאות, בתכשיטים ובאבני חן; צניעות בגדי הנשים ודרך התנהגותן במרחב הציבורי בקהילה; גודל הסעודות בשמחות שונות וההשקעה הכספית המקסימלית בשמחות נישואין; איסור ה"צחוק" – השתתפות במשחקי הימורים בקלפים, בקוביות וכדומה; ותקנות רבות נוספות. (על תולדות ה"פרגמטיקה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך שני, עמ' 386-395).