מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- (-) Remove eretz filter eretz
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- וארץ (6) Apply וארץ filter
- ודברי (6) Apply ודברי filter
- ירושלים (6) Apply ירושלים filter
- ישראל (6) Apply ישראל filter
- מכתבים, (6) Apply מכתבים, filter
- תעודות (6) Apply תעודות filter
- document (6) Apply document filter
- israel (6) Apply israel filter
- item (6) Apply item filter
- jerusalem (6) Apply jerusalem filter
- letter (6) Apply letter filter
- letters, (6) Apply letters, filter
- print (6) Apply print filter
חמישה ספרים ופרסומים שהדפיס הרב מאדא הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר: חידושים על ש"ס, חידושי אגדה וקונטרסי פולמוס. ירושלים, תרמ"ה-תרמ"ט 1885-1889:
• ספר מלחמת חובה – "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב" (פולמוס נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים"). מהדורה מורחבת. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי מס' 508.
• קונטרס אופל ובוחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" שכתב רבי שלמה גנצפריד. [ירושלים, דפוס שמואל צוקרמן, תרמ"ט 1889]. ש' הלוי, מס' 637.
• ספר ערך דל, על מסכת ערכין (כולל ההקדמה "מדבר קדמות", על קורות המחבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי מס' 522.
• ספר עץ אבות, חלק א', חידושי אגדה על מסכת ערכין ועל פרקי אבות (פרקים א-ג). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי, מס' 523.
• ספר תמורת תודה, על מסכת תמורה. ירושלים, דפוס אלחנן טננבוים, [תרמ"ז 1887]. ש' הלוי, מס' 607.
5 פריטים. גודל ומצב משתנים. כולם נתונים בכריכות חדשות.
הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.
הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה – הנמצאת באוסף שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראה ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן" (הנמצא באוסף שלפנינו), בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638]. על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראה עוד: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.
אוסף מגוון של מכתבי רבנים. ירושלים, יפו, פתח תקוה, טבריה וצפת, שנות הת"ר.
האוסף כולל בין היתר:
• מכתב בחתימת רבי אברהם צבי הלוי אב"ד טבריה, תרכ"ב (1862); • מכתב בחתימות רבני וממוני צפת (בהם רבי רפאל זילברמן רב העיר). צפת, תר"ן (1890); • מכתב רבי משה קלירס אב"ד טבריה, אל רבי חיים ברלין. טבריה, תר"ע (1910); • פסק דין בחתימות דייני ירושלים, רבי ליפמן דוד שובקס וחברי בית דינו. ירושלים, חשון תרס"ט (1908); • מכתב בחתימות רבי יעקב קרוטהיימר, רבי אהרן שמואל ורבי יחיאל אהרן שרייבר. טבריה, תרנ"ד (1894); • מכתב רבי יהושע העשיל אייזן. צפת תר"ן (1889); • מכתב רבי ישראל דוב פרומקין, ירושלים, תשרי תרנ"ט (1898); • מכתב קבלה רבי אלעזר נתן כהנא שפירא ורבי מאיר לאנדי. ירושלים, תר"נ (1890); • מכתב קבלה, בחתימות רבי מאיר מייזיל, רבי מענדיל מוינשטר ורבי יעקב בלומנטהל. ירושלים, תרס"ב (1902); • מכתב רבי מיכל הכהן, ירושלים, טבת תרס"ב (1901); שני מכתבים מאת רבי ברוך מרקוס אב"ד חיפה, חשון תרפ"ג/תשרי תרצ"ג (1922/1932); שני מכתבים מעניינים מאת רבי חיים דוב קנטור שו"ב בשפיה. חיפה, תרע"ד (1914)/ שפיה, תרפ"ה (1925); • מכתב בחתימת רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת, תרפ"ד (1924); • חוזה בחתימת רבי ישראל אבא קטרוני-ציטרון אב"ד פתח תקוה, תרפ"ה (1935); • מכתב רבי אברהם זקהיים. פתח תקוה, טבת תרצ"ב (1931); • מכתב בענין אתרוגי ארץ ישראל, מאת רבי מנדל פרידמן (חתן הרב זוננפלד). ירושלים, אדר תרצ"ז 1937; • מכתב רבי אבא יעקב הכהן ברוכוב, ירושלים תרצ"ב (1932); • ועוד רבנים.
למעלה מ-20 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב טוב.
ארבעה מכתבים מצפת ומירושלים, המאה ה-20:
• מכתב אל נדיבי הגולה בחתימות רבני וממוני צפת, הקוראים לתמוך במגביות "ועד הכללי – כנסת ישראל". [צפת, שנות התר"פ בקירוב]. חתומים: "יעקב צבי באהר"; "אברהם ליב זילבערמאן ראב"ד"; "יוסף ליבמאן" [ר' יוס'ל חאטינער, שייסד מחדש את בית המדרש של חסידי בויאן בצפת]; רבי "אפרים שרגא בהרה"ג אב"ד קוואהל" [הרב ויינגוט]; "שלמה ברב הר' נפתלי דוד זללה"ה"; ועוד חותמים.
• מכתב מטעם "כולל באקאווינא" בצפת, אל האדמו"ר רבי ישראל בעל "אהבת ישראל" מויז'ניץ – "...עטרת ראשנו אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש... אור ישראל שליט"א, נשיא ואמרכל אה"ק ת"ו", בחתימות תושבי כפר משמר הירדן, אשר קיבלו את מעות החלוקה שנשלחו עבורם. משמר הירדן, טבת תרצ"ד [דצמבר 1933].
• מכתב בחתימת המגיד הירושלמי הגאון הצדיק רבי בן ציון יאדלר. ירושלים, תשכ"א [1961].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי עמרם ברש"י בלויא, המלצה לעזרה לרבי יצחק דוד גוטפרב "המפורסם ברב צדקתו, תמימותו וחסידותו". ירושלים, טבת תשל"ב [1971].
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
מכתב בכתב-יד, עם שבע חתימות של גדולי רבני ירושלים: רבי צבי פסח פראנק, רבי שמשון אהרן פולנסקי (הרב מטעפליק), רבי יוסף גרשון הורוויץ, רבי אליהו ראם, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי שמואל פסח הלפרין ורבי יחיאל מיכל הורוויץ. ירושלים, ט' תמוז תרצ"ג.
קול-קורא לגבאי חברות-קדישא גחש"א בירושלים, להשתתף בהוצאות התקנת העירובין בירושלים, עקב ריבוי ההוצאות לרגל הוספת הבתים והשכונות החדשות לגבולי העירוב העירוני.
כל המכתב נכתב בכתיבת-יד קדשו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ רבה של שכונת שערי-חסד.
[1] דף. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקרעים (מודבקים מאחור בנייר דבק). קרעים חסרים קלים בשולי הדף.
צרור מכתבים מהגאון הצדיק רבי בן ציון יאדלר. ירושלים, תש"ז-תשכ"ב בקירוב.
תשעה מכתבים בכתיבת-יד סופר ובחתימת ידו של רבי בן ציון יאדלר. נשלחו אל רבי שבתי יגל ראש ישיבת סלונים ברמת גן, ואל בנו רבי אברהם יגל – ברכות "שנה טובה" ובקשת עזרה להוצאותיו הרפואיות לעת זקנה [במכתבים מהשנים המאוחרות יותר, חתימתו אינה ברורה כל כך, עקב מצבו הרפואי בזקנתו המופלגת].
מצורפים: מכתב בשמו, שנכתב על נייר מכתבים שלו משנת תש"ז, ודף עם מכתב במכונת כתיבה מאת רבי בן ציון, עם העתקה בכתב-יד של המלצות הרבנים שקראו לתמוך בו.
"המגיד הירושלמי" רבי בן ציון יאדלער (תרל"ב-תשכ"ב) מגדולי חכמי ירושלים. מונה למגיד קבוע ב"חורבת רבי יהודה החסיד" בשנת תרס"ב. היה נוסע לדרוש במושבות ברחבי הארץ לחיזוק שמירת הדת והקמת תלמודי תורה. פעל רבות בחיזוק קיום המצותת התלויות בארץ, מעשרות ושביעית. מזכרונותיו יצא הספר "בטוב ירושלים".
11 מכתבים וגלויות. מתוכם תשעה חתומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף גדול של 63 חוברות, לוחות עם דינים ומנהגים, לפי מנהגי ארץ ישראל ולפי מנהגי חו"ל (ולאופק ניו יורק), בעריכת הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי, לשנים תרס"ז-תשי"ט. האוסף כולל את רוב הלוחות שהוציא הגרימ"ט בחייו:
• לוח לארץ ישראל, דיני ומנהגי בית הכנסת [לפי מנהגי ארץ ישראל], בעריכת רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי עם הערות האדר"ת וגדולי ירושלים. לשנים: תרס"ז-תרס"ט, תרע"א-תשט"ז, תשי"ח-תשי"ט. ירושלים, דפוסי רי"ן לעווי ושותפיו; רי"ד פרומקין; האחים סלומון, [תרס"ו-תשי"ח 1906-1958].
• לוח, עם דיני ומנהגי בית הכנסת ושאר דיני ומנהגי השנה, למנהגי חו"ל, ועם זמני היום לאופק ניו יורק, לשנים: תרצ"ב-תרצ"ו, ת"ש-תש"א, תש"ה-תש"ח. ירושלים, דפוס סלומון, [תרצ"א-תש"ז 1931-1947].
• ספר תקופת החמה וברכתה, לשנת תרפ"ה, מאת רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי. ירושלים, דפוס סלומון, [תרפ"ד 1924].
הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי (תרל"ב-תשט"ו), ראש ישיבת "עץ חיים" ומנהלה. נולד בלחוביץ' שבליטא ובשנת תרמ"ב עלה ללא משפחתו לארץ ישראל. למד בישיבת "עץ חיים", ולאחר נישואיו עם נכדת הגאון רבי שמואל סלנט, נכנס להנהלת ישיבת "עץ חיים", עסק רבות בעסקי ציבור ולצד זאת חיבר ספרים ומאמרים רבים בהלכה. אחד ממפעליו הגדולים היה הוצאת ה"לוח" לארץ ישראל.
הלוח לארץ ישראל של הגרימ"ט, שהחל לצאת באופן סדיר משנת תרס"ה, התבסס על מנהגי קהילות הפרושים תלמידי הגר"א מווילנא, השפעת הלוח על הציבור האשכנזי בארץ ישראל הייתה ועודנה גדולה ביותר. במשך עשרות שנים היה הלוח תלוי במהדורת הקיר שלו על קירות של מאות בתי כנסת בארץ ישראל. עד היום נוהגים על פיו במרבית בתי הכנסת שבנוסח אשכנז בארץ ישראל.
הלוח נכתב עפ"י "לוח ווילנא" שנדפס בהשראת פסיקותיו של רבי שלמה הכהן מווילנא (בעל ה"חשק שלמה") והותאם למנהגי ה"פרושים" – הקהילות שנוסדו בארץ ישראל ע"י תלמידי הגר"א. הלוח משקף את מנהגים אלו, כפי שהתעצבו בקהילות האשכנזיות בירושלים, עפ"י רבי שמואל סלנט והמהרי"ל דיסקין, בלוח גם שולבו הערות הלכתיות מגדולי ירושלים בזמנו, בעיקר הערות הגאון האדר"ת, שהיה מיוזמי ומעודדי הלוח, וגדולי ירושלים נוספים (הגרצ"פ פרנק – רעו הקרוב הרב טיקוצ'ינסקי, הגרנ"צ וייס, ועוד). הגראי"ה קוק, עוד מימי כהונתו כאב"ד יפו, עודד וחיזק את הדפסת והפצת ה"לוח".
המיוחד בלוחות אלו הוא גם קביעת זמני היום בהלכה קבע הרב טוקצ'ינסקי על סמך מסקנותיו ההלכתיות ועל סמך תצפיות ומדידות שערך בעצמו, במשך אלפי ימים יחד עם רעיו רבי נתנאל הסופר ועוד מחכמי "עץ חיים". [על חשיבות הלוח לשמירת מנהגי הגר"א בארץ ישראל, כתב הרב ש"י זווין: "ומבחינה זו של מנהגי הגר"א בארץ ישראל, יש ערך מיוחד ללוח של הרב טוקצינסקי. עלולים היו מנהגים הללו להיות פורחים באויר, מבלי אחיזה ממשית. הרי בחוץ לארץ קיימים מנהגים אלה במקום אחד בלבד: בקלויז של הגר"א בווילנה... תורה שבעל פה זקוקה לזו שבכתב, והרב טוקצינסקי "הנציח" את המנהגים בלוחותיו...". ראה: סופרים וספרים, ג, עמ' 356-360; עוד על הלוח ראה: י' תבורי, 'לוח דינים ומנהגים', עלי ספר, יט, תשס"א, עמ' 195-207].
63 כרכים. גודל ומצב משתנים. כל החוברות נתונות בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
הרב טוקצ'ינסקי הוציא לאור את הלוח במשך חמישים שנה. לאחר פטירתו, בשנת תשט"ו, המשיך בהוצאת הלוח בנו רבי ניסן אהרן טוקצ'ינסקי. מאז פטירתו, בשנת תשע"ב, ממשיך בכך בנו רבי צבי אריה יחד עם אחיו רבי יוסף. שלושה לוחות באוסף שלפנינו נדפסו אחרי פטירתו של רבי יחיאל מיכל.