מכירה פומבית 92 חלק ב' כתבי יד ופריטים מיוחדים ויקרי ערך מאוסף משפחת גרוס
- (-) Remove siddur filter siddur
- יד (13) Apply יד filter
- כוונות (13) Apply כוונות filter
- כתבי (13) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (13) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (13) Apply כתבייד filter
- kavanot (13) Apply kavanot filter
- manuscript (13) Apply manuscript filter
- סידורי (7) Apply סידורי filter
- ירושלים (7) Apply ירושלים filter
- הרשש (7) Apply הרשש filter
- הרש (7) Apply הרש filter
- הרש"ש (7) Apply הרש"ש filter
- harashash (7) Apply harashash filter
- jerusalem (7) Apply jerusalem filter
- אירופה (6) Apply אירופה filter
- האר (6) Apply האר filter
- הארי (6) Apply הארי filter
- וסידורי (6) Apply וסידורי filter
- קבלה (6) Apply קבלה filter
- האר"י (6) Apply האר"י filter
- europ (6) Apply europ filter
- haari (6) Apply haari filter
- kabbalah (6) Apply kabbalah filter
כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש לסעודות שבת. [ירושלים, המאה ה-18].
כוונות קידוש לליל שבת ויום שבת, כוונות סעודות שבת וברכת המזון, כוונות הלימוד.
פורמט כיס (כנראה לשימוש בסעודות השבת).
חלקו השני של כתב-היד (החל מדף 25ב) הוא בכתיבת ידו הנאה של המקובל רבי יוסף אדרעי, סופרו הנאמן של המקובל האלוקי רבינו הרש"ש. רבי יוסף אדרעי המשיך כנראה את כתיבת הסופר הקודם. העתקתו מתחילה בשרטוט נאה של כוונות שולחן השבת.
הסידור היה לאחר מכן בבעלות המקובל רבי יצחק פרחי, שד"ר ישיבת "בית אל". בראש כתב-היד רישום בעלות שלו (מחוק במקצת): "מקנת כספי בימי חורפי שליח ירושלים עיה"ק תובב"א הצעיר יצחק פרחי יצ"ו".
בדף האחרון של כתב-היד רישום של ארבעה סעיפים עם סגולות ולחשים: "לתועה ביער או בדרך...", "לכל צרה בים ויבשה ולסטים ואש...", "גורל...", "להפר עצת אויבים...".
רבי יוסף אדרעי, מקובל וספרא רבא, ישב לפני הרש"ש בירושלים ושימש כסופרו הנאמן בהעתקת חיבורים רבים בקבלת האר"י וקבלת הרש"ש. על פי כתבי-היד המתוארכים שלו, הוא פעל בירושלים בסביבות השנים תקט"ו-תקל"א (ראו: אביב"י, קבלת האר"י ח"ב, עמ' 787). המקובל רבי רפאל ידידיה אבועלפיה (הרב היר"א) ראש ישיבת המקובלים בית אל (ותלמיד ה"דברי שלום" נכד הרש"ש), מזכירו בהקדמתו לספר הליקוטים: "ובא אחריו מורינו הרב ש"ש [שלום שרעבי] זיע"א וסידרו בסדר נכון... על ידי הסופר שלו המפורסם רב ספרא מוהר"י אדרעי ז"ל...". קיימים כתבי-יד של רבי יוסף אדרעי, שעליהם העיר הרש"ש בכתב-ידו ותיקן את העתקותיו (ראו תצלומים בסוף ספר אהבת שלום, מאת הרב יעקב הלל, ירושלים תשס"ב; ובסוף כמה מכרכי סידורי הכוונות בהוצאת "אהבת שלום", ירושלים תשמ"ד-תשס"ו).
המקובל רבי יצחק פרחי (תקמ"ב-תרי"ג), המכונה "המוכיח הירושלמי" או "המגיד הירושלמי", מגדולי ירושלים בדורו. נולד בצפת לאביו רבי שלמה פרחי שהיה דרשן ומרביץ תורה, התייתם בצעירותו ומאז גדל והתחנך בירושלים בביתו של המהרי"ט אלגאזי, שפרש עליו את חסותו. באותו זמן שימש את גדולי המקובלים בירושלים, וביניהם גם את הרא"ש – רבי אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי (נכד הרש"ש), והיה לאחד מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל". נתפרסם כאחד מגדולי חכמי ודייני ירושלים, כמרביץ תורה, דרשן ומגיד מישרים. תקופה בולטת בחייו עסק בשד"רות, כאשר נסע מספר פעמים מטעם כוללות ירושלים וכשד"ר ישיבת "בית אל", לקהילות תורכיה, ארצות הבלקן ואיטליה. במהלך נסיעותיו הדפיס את ספריו הרבים, אותם נהג לחלק לנדיבי עם. בין ספריו: מתוק לנפש, זכות הרבים, מרפא לעצם, מוסר השכל, שבט מישור, הדרת זקנים (על האידרא), מיני מתיקה, צוף דבש, רוכב ערבות, זכות ומישור, ועוד. במיוחד התפרסם בספרו מתוק מדבש, שזכה להתחבב על רבים בכל תפוצות ישראל, ונדפס כבר במאה ה-19 בלמעלה מעשר מהדורות, בין היתר בדפוסי זולקווא, ז'יטומיר, וילנא, וורשא, לובלין ולמברג.
[51] דף. 11 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים ופגמים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים באותיות ערביות בדף המגן הקדמי. כריכה ישנה, עם פגמים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.007.
כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.
כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, תפילות לשחרית של חול ושל שבת, ברכת החודש והלל. [ירושלים, המאה ה-18].
סידור כוונות שהיה בבעלותו ונכתב לבקשתו של רבי נסים זרחיה אזולאי, נכדו של החיד"א וממקובלי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים. בראש כתב-היד רישום (דהוי) בכתב-ידו וחתימתו: "צויתי אני[?] כיתבו הדין ספרא רבא וקדישא לעבודת קוני הא-ל ברחמיו יעזרני לעובד[ו] ברעותא דלבא ושמחה רבא תמיד כל הימים מעתה ועד עולם נס"ו [=נצח סלה ועד] אנא זעירא נסים זרחיה אזולאי ס"ט". במספר מקומות הגהות בכתב-ידו.
כתב-היד נכתב כולו בידי סופר אחד, בכתיבה מזרחית מרובעת ורהוטה. בסופו נכרכו מספר דפים בכתיבה אחרת (מוקדמת), עם כוונות עלינו לשבח.
רבי נסים זרחיה אזולאי, נכדו של החיד"א (בן רבי אברהם אזולאי, בנו של החיד"א), נולד בירושלים לפני שנת תק"מ. היה מחכמי ירושלים בשנות התק"ס, ונמנה על חברי ישיבת המקובלים "בית אל". הוא חתום על שטר התקשרות של מקובלי ירושלים, חברי הישיבה, משנת תקס"ד (ראו: מאיר בניהו, 'שטרי ההתקשרות שלמקובלי ירושלים', אסופות, ט [תשנ"ה], עמודים צה-צח). לאחר מכן עבר לתורכיה ושימש כאב"ד מגנאציאה שליד איזמיר. מאוחר יותר התיישב בצפת. בשנת תקצ"ב הסכים כחבר שני של בית הדין בצפת על הספר הראשון שנדפס בצפת, סידור "שפת אמת" כמנהג הספרדים, עם כוונות האר"י. סידור זה נערך על ידי רבי נסים זרחיה והוא הוסיף בו פירושים וליקוטים שונים. בשנת תקצ"ו הדפיס בצפת את ספרו "שלחן הטהור" (על ספר "פועל צדק" להש"ך), ספר שזכה למספר מהדורות. בשנת תקצ"ה הסכים עם רבי אברהם אנהורי ורבי ישראל משקלוב על ספר "עפר יעקב" לרבי יעקב אייכהורן (ברסלא תקצ"ט). רבי נסים זרחיה נספה ברעידת האדמה הגדולה שפרצה בצפת ביום כ"ד בטבת תקצ"ז, כשנקבר תחת הריסות אחד הבתים. בעיי החורבות אבדו עמו כתבי-ידו והחיבור של זקנו החיד"א על ספר הזהר.
[178] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש רבים וקרעים חסרים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (כל הדפים שוקמו באופן מקצועי במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.024.
כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.
כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, תפילות ימי החול וראש חודש, בכתיבת המקובל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – "הרב היר"א". [ירושלים, המאה ה-19].
כוונות לתפילת ערבית בחול, לתפילת שחרית בחול (מלאחר חזרת הש"ץ עד הסוף), לתפילת ראש חודש, ולבית הקברות.
סידור כוונות זה הועתק בכתיבת ידו האופיינית של הרב היר"א.
בהמשך הגיע הסידור לידי רבי יצחק בונאן מתוניסיה שהגיע לירושלים (קרוב לפטירתו של הרב היר"א). על הכריכה פיסת עור ועליה הטבעה מוזהבת: "תפלה ח"ד, ע"ה יצחק בונאן ס"ט". מן ההטבעה עולה כי הסידור שלפנינו הוא אחד מארבעה חלקים שהיו בידי רבי יצחק בונאן.
המקובל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), מגדולי המקובלים ונכדו של הרש"ש. שימש כראש ישיבת המקובלים "בית אל" שבירושלים משנת תר"ח עד לפטירתו, והיה אחד מהעורכים החשובים של סידור הרש"ש. "צדיק המדוכא בייסורים ומתפרנס מיגיעו, חסידא קדישא, פרוש מבטן ומהריון" (רבי ישראל דב פרומקין, חכמי ירושלים). בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בניו של רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה" [שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים], רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
הבעלים של כתב-היד, רבי יצחק בונאן, חתום כעד וסופר בפנקס קהילת פורטוגיזיס בתוניס בסביבות השנים ת"ר-תר"כ (ראו: אברהמי, פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס, עמ' 151). בערוב ימיו עלה לירושלים ונפטר בה בראשית שנת תרמ"ז.
[102] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכה מקורית, מנותקת חלקית ופגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, TU.011.005.
כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.
כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, לפסח ולסדר ליל פסח, ולספירת העומר, בכתיבת המקובל רבי יצחק משה פירירה. [ירושלים, תר"נ-תר"ס בקירוב].
בדף קכ2 קולופון הסופר המקובל: "מעשה הכתב של הצעיר [---] יצחק משה פירירה ס"ט נס"ו יצ"ו כיר"א תושלב"ע" [סיפיה טב, נצח סלה ועד, ישמרהו צורו ויחייהו, כן יהי רצון אמן, תם ונשלם, שבח לאל בורא עולם]. בשולי מספר דפים הגהות בכתיבה אחרת.
חתימות בעלים בכתב-יד אשכנזי, של המקובל רבי צבי אריה גולדמן ממזריטש, בתחתית הדף הראשון: "צבי ארי' ממעזריטש גאלד מאן".
המקובל רבי יצחק משה פירירה (ת"ר בערך-תרע"ז), בנו של המקובל הנודע רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה (נפטר תרמ"ז, בעל "תולדות אהרן ומשה" ו"אפ"ר משה"). עלה בילדותו עם אביו הקדוש משאלוניקי לירושלים בשנת תר"ח (1848). מחכמי ירושלים המקובלים ומיחידי ק"ק בית אל. היה דורש בכל ערב בישיבת בעלי בתים בעיר העתיקה. מסופרי ישיבת המקובלים "בית אל", כתב והעתיק ספרי קבלה מהרש"ש ואת ספרי אביו. התפרנס מכתיבת קמיעות. חיבר כמה ספרי מוסר בלאדינו, הוציא את ספרו של אביו "מעיל קדש ובגדי ישע" (ירושלים, תרמ"ח), עם הוספותיו והערותיו העמוקות בענייני קבלה.
המקובל הקדוש רבי צבי אריה גולדמן ממזריטש (נפטר תרע"ו), איש פלאי, אשר מילדותו חזו בו ידיעה בדברים מופלאים. כאשר עלה בצעירותו ממזריטש עיר מולדתו לארץ ישראל, נכנס מיד ללמוד בישיבת "בית אל", ונחשב שם מהמיוחדים שבין חבורת המקובלים. היה נקדש ונערץ בפי כל ונקרא בכינויים שונים: "דער ווייסער מלאך" [המלאך הלבן], "דער הויכער צדיק" [הצדיק הגבוה]. מחבר הספרים: "חשבון פרטי המצוות" (ירושלים, תרס"ד), "דרך חיים" ועוד.
קכה דף (בהם מספר דפים ריקים). 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמי יין כהים בדפים הראשונים (של הגדה של פסח). קרעים ובלאי. קרעים חסרים במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. הדף הראשון מנותק. כריכת עור עתיקה, מפוארת במיוחד, עם הטבעות זהב (שם בעלים במרכזה – נמחק).
מקור:
1. קדם, מכירה 46, 7.7.2015, פריט 267.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.023.
כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.
כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, תפילות לראש השנה וחג הסוכות, בכתיבת רבי שם טוב גאגין. [ירושלים], תרס"ה-תרס"ו [1905].
כתב-יד זה נכתב על ידי רבי שם טוב גאגין עבור האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור, ונשלח מירושלים אל האדמו"ר יחד עם כמה כרכי סידורי כוונות שהזמין האדמו"ר מאביו של רבי שם טוב – רבי יצחק גאגין (ראו להלן).
כולל כוונות לחלק מתפילות ראש השנה, כוונות לתקיעות שופר, כוונות לנטילת לולב והנענועים לימי חג הסוכות והושענא רבא.
לפני כוונות התקיעות (בדפים ו-י), שני דרושי התעוררות לפני התקיעות, ליום א' וליום ב' של ראש השנה, עם הכותרות: "מוסר והתעוררות הלב מהרב המקובל עט"ר הרמ"ז השמ"ש [=רבי שלום מזרחי שרעבי] זלה"ה – שיסד לאומרו ביום א' דר"ה"; "מוסר והתעוררות הלב מהגאון הקדוש ר"ל עט"ר הרמ"ז אג"ן הזהר [=רבי חיים אברהם גאגין] ז"ל – שיסד לאומרו בק"ק בית אל ביום ב' דר"ה".
בסוף הדרוש השני חתימת הכותב: "כת"י נכדו ש"ט גאגין ס"ט, נכתב בער"ח דרחמים התרס"ה".
בדף המגן הקדמי רישום נוסף: "סידור לראש השנה עפ"י וכו' רבינו האר"י ז"ל, כתבתיהו ביום י"ג חשון התרס"ו לפ"ק, שם טוב גאגין ס"ט".
בקובץ "מן הגנזים" כרך יד (הוצאת "אהבת שלום", תשפ"א), נדפסו שלושים ושבע אגרות שכתב רבי יצחק גאגין לבנו רבי שם טוב גאגין בין השנים תרע"ב-תרפ"א. בין הידיעות הרבות החשובות המופיעות במכתבים אלה, אנו למדים כי האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור ביקש לרכוש מרבי יצחק גאגין כמה כתבי-יד בקבלה, ובין היתר ביקש להעשיר את ספרייתו הנודעת בסידורי כוונות רש"ש, שלא היו מצויים כלל באירופה.
רבי יצחק גאגין, מיחידי בית המדרש "בית אל" ומצאצאי הרש"ש (דרך זקנו הרב אג"ן – ה"חכם באשי" רבי חיים אברהם גאגין, חתנו של רבי רפאל אברהם שלום מזרחי – נכד הרש"ש). בנו, רבי שם טוב גאגין (כותב הסידור שלפנינו), היה ברבות הימים רב עדת הספרדים במנצ'סטר ולאחר מכן ראב"ד עדת הספרדים בלונדון. רבי יצחק גאגין עסק למחייתו במסחר ספרים וכתבי-יד, ואף פרסם רשימות כתבי-יד שהציע למכירה מספריית הרש"ש, והרבי מגור עמד עמו בקשרי ידידות ונעזר בו לרכישת ספרים לספרייתו החשובה. מן המכתבים הנ"ל אנו למדים כי בעקבות בקשת הרבי מגור, הטיל רבי יצחק גאגין על בנו רבי שם טוב גאגין את מלאכת העתקת סידורי הרש"ש, במפעל העתקה שנתמשך על פני כשבע שנים, החל משנת תרס"ה ועד לשנת תרע"א. הסידורים נשלחו לאחר מכן לגור, וכפי שכותב רבי יצחק גאגין לבנו באחד ממכתביו, משנת תרפ"א: "בטח תזכור מזה כי"ב שנים ששלחנו הח' שערים והסידורים שכתבת להרבי מגור ר' מוטאלי, בא הנה היום יום תמול לעת ערב, והיום בקש אחרי..." (מן הגנזים שם, עמ' רחצ). במכתב אחר מאותה שנה חוזר רבי יצחק גאגין ומזכיר לבנו: "עוד אספר לך דבר מעניין, והוא אם תזכור כשמכרנו להרב הצדיק מגור הח' שערים וגם כתבת לו הסידורים, זה האיש בא לירושלים..." (שם, עמ' ש). כמה שנים קודם לכן, במכתב משנת תרע"ט, מזכיר לו אביו את מלאכת העתקת הסידורים: "כי בעת שמחתך יעלו בזכרונך את הבטחותי אשר הבטחתיך בהיותך שוקד על למודך והיית כותב הסידורים של מ"ז ז"ל [=הרש"ש] ותדבר עלי קשות באמרך... מה הנאה מגיעיני הסופרות ואני יושב בקרן זוית. ואני מפייסך בדברים, דום לה' והתחולל לו..." (שם, עמ' רעז).
כמה מכתבי-היד של סידורי הכוונות שהעתיק רש"ט גאגין עבור ה"אמרי אמת" ונשלחו לספרייתו, נשתמרו עד ימינו, בהם חלק ראש השנה וסוכות שלפנינו, וכן חלק יום הכיפורים שנמצא בספריית הגרי"מ הלל שליט"א, וחלק קריאת שמע על המטה – כת"י ניו יורק אוניברסיטת קולומביה SH 893 x 2 (בו מופיע תאריך הכתיבה: טבת תרע"א).
[14], כ, [48] דף כתובים (ועוד מספר דפים ריקים). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דהיית דיו בשני דפים. דף אחד מנותק. קרעים בשוליים ובלאי בדפים בודדים. סימני עש קלים. כריכה מקורית, עם שדרת עור, פגומה.
על ייחוס כתב-היד שלפנינו לספרייתו של ה"אמרי אמת" מגור – ראו בקובץ מן הגנזים שם, עמ' רעז הערה 248; ובמאמרו של הרב משה הלל (באנגלית), The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, , ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 236.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.018.
כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.
כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, לסעודות שבת, קריאת שמע שעל המטה וברכות השחר, בכתיבת רבי מסעוד הכהן אלחדאד ורבי יחיא צארום. [ירושלים, המאה ה-19/20].
רוב כתב-היד נכתב בכתיבת ידו של רבי מסעוד הכהן אלחדאד, מלבד דפים 70א-80ב (וקטע קטן בדף 39ב) שנכתבו על ידי רבי יחיא צארום.
המקובל הקדוש רבי מסעוד הכהן אלחדאד (תק"פ-תרפ"ז), זקן המקובלים בירושלים בדורו, נולד במרוקו ובילדותו עלה לארץ ישראל עם הוריו, לאחר שמילא כרסו בש"ס ופוסקים התמסר ללימודי הקבלה ועסק בה כשישים שנה. בשנת תרס"ב נסע כשד"ר לתוניס ולטריפולי, ובהיותו שם נתפרסם במעשיו כפועל ישועות ועושה ניסים (ראו עדויות על כך בספר מאמר אסתר, ג'רבה תש"ו, דפים ז-ט) בשנת תרס"ג התמנה לראש ישיבת "בית אל" ועמד בראש הישיבה יותר מעשרים שנה. שנים רבות עבר לפני התיבה והתפלל על פי כוונות האר"י בסידור הרש"ש. נפטר בזקנה מופלגת בגיל 107.
רבי יחיא ב"ר יוסף צארום (תר"ג-תרע"ז), מראשי העולים מצנעא לירושלים בעליית "אעלה בתמ"ר" בשנת תרמ"ב, וממנהיגי העדה התימנית. זמן קצר לאחר עלייתו נבחר לראב"ד ורב העדה התימנית בירושלים.
בדפי כתב-היד מספר הגהות של שני החכמים.
82 דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים. אחד הדפים מנותק. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.005.
כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.
כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, למנחת ערב שבת, מנחת ערב פסח, ברכת כהנים, ויהי נועם, תפילת שמונה עשרה לשלוש רגלים, הלל ומוסף לראש חודש. [ירושלים, שלהי המאה ה-19 בקירוב].
העתקה נאה, בכתב מרובע וב"כתב רש"י" מזרחי, בסגנון בו כתבו המקובלים סופרי ישיבת "בית אל" בירושלים את סידורי הכוונות.
לפנינו כתב-יד שלם, עם כריכת עור ועליה עיטורים מוזהבים והטבעה מוזהבת של שם הבעלים: "מסעוד הכהן הי"ו" – הוא רבי מסעוד אלחדאד, ממקובלי ישיבת "בית אל" בירושלים, וראש הישיבה במשך שנים רבות (ראו אודותיו פריט קודם).
בדפים 74-80: "הקדמות השייכים לתפלת י"ח מהרב רבין חסידא היר"א ז"ל"; בדפים 81-89: הקדמות נוספות לתפילת שמונה עשרה.
דפים 99-100 (בכתיבות שונות מהכתיבה בגוף כתב-היד): הערות על כוונות ליל פסח; ברכת שמע קולנו, עם תפילת "ועננו" על עצירת גשמים.
[100] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית, עם הטבעות מוזהבות, פגומה מעט.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.004.
כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.
כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; כולל: סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. זאלשיץ (Działoszyce, פולין), תק"ז [1746].
כתיבה אשכנזית נאה, מרובעת ורהוטה. שער צבעוני מעוטר. איורים ותרשימים, חלקם נצבעו בצבעים שונים (במספר מקומות נכתב שם הויה בתרשים של עיגולים וקוים [הנקרא "שם הויה דעיינין"], ובמקומות אלו נצבעו העיגולים בצבעים צהוב ואדום; בדף 96ב נצבעו בצבעים שונים תרשימי כוונות שולחן שבת; ועוד).
בדף 5ב איור מנורת "למנצח" (נצבעה בבסיסה בצבעי ירוק וצהוב); בדף 36א מנורת "למנצח"; בדפים 80-81 מנורת "למנצח" ומנורה המורכבת מראשי תיבות של פסוק "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר", המשמשות כסגולה נגד מגיפה (כחלק מ"פיטום הקטורת לזמן מגיפה" המתחיל בדף 79ב).
בשער המעוטר נכתב: "זהלצי"ב [=זה השער לה' צדיקים יבואו בו] סידור על כוונת תפילות על פי הקבלה וסודות צירופי שמות מהאיש האלהי קדוש יאמר לו מהור"ר יצחק לוריא זצ"ל בשנת י'בא' מש'יח צ'דק'נו' לפ"ק [=תק"ז], פה ק"ק זאלשיץ".
בדף 168ב קולופון הכותב: "ותהי השלמת מעשה ידי להתפאר במלאכת הקודש ביום א' שנאמר בו כי טוב י"ב ימים בחודש טבת בע'ת' ה'ה'י'א' י'בא עלינו' משיח בן דוד לפ"ק [=תק"ז], הצעיר באלפי ישראל יהודא ליב במהור"ר ישעי' יצ"ו נר"ו קצנלבוגין מק"ק זאבני [Żabno]. התנצלות הכותב הנ"ל שבל ידין הקורא בו אותי לכף חוב כשימצא טעות דמוכח או טעות דלא מוכח, כי העתקתי אות באות מסידור כתיבת יד של ר' יצחק בהמנוח מהור"ר אלכסנדר זיסקינד ז"ל מק"ק ע"ח [עיר חדש], ואין לי חלק בנסתרות להוסיף או לגרוע שום אותיות או תיבות בפרט שמות, לכן העתקתי אותו אות באות".
רישומי בעלות בעמודים הריקים בראש כתב-היד: "הסידר הקדוש הלז מהאר"י לוריא זלה"ה שייך לחמי נ"י אשר נעתק ע"י מאז"ו של חמי נ"י ע"י נוסח ספרד כנוסח מרח"ו זלה"ה"; "הסידור של האריז"ל נכתב ונעתק ע"י א"א זקיני הרב הגדול המנוח מו"ה יהודא ליבוש קאצענעללענבאגען ז"ל מפ"ק ושייך לי חיים שלמה[?]... ח"י כסליו תרא"ל [תר"א לפ"ק] זאלשיץ".
תיקונים והגהות במספר מקומות.
בדף 6ב: "קבלה מרבי יודא חסיד ז"ל שהי' אומר בששת ימי המעשה בשחרית וערבית קודם יהיו לרצון בסוף שמונה עשרה".
בדף 166 שולבו קטעים מדברי השל"ה בעניין סדר תיקון ליל שבועות.
מעבר לדף השער, העתקה מספר עמק המלך: "אגלה לך סוד גדול בפעולות השמות...".
[169] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתבי רטיבות (כתמים כהים עם פגיעה בטקסט במספר מקומות). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. בדף ו קרעים כתוצאה מחריכת דיו, עם פגיעה קלה בטקסט מעברו השני של הדף. קרעים זעירים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. בדף ח קרע חסר עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. בדפים רבים נחתכו השוליים העליונים, עם פגיעה במספור הדפים המקורי. כריכה חדשה (עם סימניית בד).
מקור:
1. אוסף ישראל מהלמן, ירושלים, מס' 8.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.027.
כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.
כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; כולל: סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אשכנזית בינונית ורהוטה, אופיינית לשנות הת'-ת"ק. כתיבה צפופה, עם מחיקות, תיקונים והוספות בין השורות (חלק מתיקונים והוספות אלה, בכתיבה שונה מכתיבת הסופר). ניכר שסידור זה נכתב בידי מקובל שאף עשה בו שימוש תדיר (בדפים כתמי שימוש רבים וכתמי שעווה מנרות).
דף 167, שמופיע לפני "סדר העבודה", נכרך מאוחר יותר על ידי הבעלים של הסידור, ובו רישום עם הערה ותיקון על הנוסח הרווח בסידורי האר"י בכתב-יד: "הנה להודיע מה שמבואר בסידור האר"י ז"ל... הנה בכמה סידורים של האר"י זלה"ה נאמר בהם ארבע עבודת והכהנים וכו' ואינו נכון כי אנן לא מצינו... והנה בסידר שלי מהאר"י ז"ל שתחת ידי לא נאמר באמת רק שלשה עבודת והכהנים, ונראה באמת מה שנכתוב בסדורים ד"פ [=ד' פעמים] כנ"ל הוא טעות, וגם בסדור שלי השמות לא נכתבים לדעת מכוון כפי כוונת האר"י וכך צריך להיות... ולדעתי המה שלשה עבודת הנ"ל כנגד יצירה בריאה אצילות אבל בעשי' אין שם שם מ"ב כידוע" (הטעות עליה הוא מצביע, מצויה בכמה כתבי-יד של סדור האר"י, בהם מופיעה בין "צעד לו לילך..." ל"צבע זהורית קשר..." פסקת נוספת – רביעית – של "והכהנים והעם", אך בסידור שלפנינו מופיע הנוסח הנכון).
דף מקופל נמצא בין דפי ליל הסדר עם כוונות נוספות לארבע כוסות ועוד, וכפי הנראה היה בשימוש המקובל שבבעלותו היה הסידור.
בסופו: "סוד הספירה" (178א-181א), "תפלה גדולה להתפלל שליח צבור בשמע קולינו בעיר שיושבת במצור ובמצוק" (182א-182ב), קמע "ליולדת המקשה לילד" (183ב), ותפלה לעקרה (184א).
[185] דף (ממוספרים בעפרון. בין הדפים הממוספרים 105-106 ישנו דף שדילגו עליו במספור. דפים 52, 177 ריקים). 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, קרעים חסרים וסימני עש, במספר דפים (בשנים מהדפים פגמים וקרעים חסרים גדולים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקת נייר. בדף הראשון חותמת "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון". כריכת עור חדשה.
מקור:
1. לונדון – בית הדין ובית המדרש, כת"י מס' 99. ראו: Catalogue of the Hebrew Manuscripts in the Jew's College, London, אוקספורד, 1886, עמ' 30.
2. כריסטי'ס ניו יורק, 23.6.1999, פריט 109.
3. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.025.
כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.
כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת, בינונית ורהוטה). העתקה מסודרת של סופר מומחה, עם [14] דפים בראש כתב-היד שהם כפי הנראה השלמה מסופר אחר.
בדף צ שתי "מנורות" המשמשות כסגולה למגפה (כחלק מ"תיקון למגיפה", שמתחיל בדף פח): מנורת "למנצח" ומנורת טקסט נוספת – מראשי התיבות של פסוק "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר".
בדף ס2 עיטור גיאומטרי נאה לכוונות שולחן שבת (הסופר כתב אותו במהופך, ומתנצל על כך: "לסיבת טעות נתהפך הדף הזה...").
בדף נה1, כותב הסופר בראש אחת הפסקאות: "העתקתי מסידר הרב המגיד דק"ק סקאלי' והוא שמע מפה קדוש מהרב המגיד מוהר"ר חיים מטארני...", ובהמשך: "מפי מוהר"ר חיים מטארני...". לא התברר לנו מיהו הרב המגיד מסקאלי' שכתב סידור כוונות האר"י – ניתן להעלות שתי השערות בעניין זהותו, האחת: הרה"ק רבי שלמה לוצקר (נפטר תקע"ג), תלמידו המובהק של המגיד ממעזריטש, שערך והוציא לאור את הספר "מגיד דבריו ליעקב" של רבו. ידוע כי שימש כמגיד בעיר סקאל. בהסכמה לספרו של רבי שלמה לוצקר, "דברת שלמה" (זולקווא, תר"ח), מכנהו ה"חוזה מלובלין": "הרב המגיד מה"ו שלמה המ"מ דק' סקאהל...". אפשרות שניה היא שמדובר ב"המגיד המופלג ר' מאיר מסקאליא" (נפטר תצ"ח), שנזכר בין יושבי הקלויז הנודע בברודי (ראו: ערים ואמהות בישראל, כרך ששי, ירושלים תשט"ו, עמ' 60, 74, 340).
כמו כן, לא התברר לנו מיהו המגיד רבי חיים מטארני הנזכר פה (בספר נוהג כצאן יוסף, לרבי יוסף יוזפא סג"ל, הלכות שבת, אות כג, מביא דברים ששמע "בשם מוהר"ר חיים מוכיח מק"ק טארני...").
בדף נה2: "תפלה נגד כותל מערבי – מנהג מורי ז"ל היה לו לילך בכל יום שבת לכותל מערבי וחלקו עליו כל חכמי אשכנזי' שהי' בירושלים..." (תפילה זו הועתקה רק בחלק מכתבי-יד האשכנזיים של סידורי האר"י).
[14] דף; יא-קמה, קמה-קנז, [1], קנח-רא דף (המספור המקורי מפסיק בדף קסח, ומשם ואילך מספור מאוחר בעפרון). הדפים המסומנים קצח-ר נכרכו בטעות בסוף ובמקור אמורים להיות לפני דף קסב. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים בשולי כמה דפים, עם פגיעות ספורות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר ובנייר דבק. כריכת קלף עתיקה, עם סימני עש ופגמים (משוקמת).
ספרות: Hasidic Art and the Kabbalah, מאת בת שבע גולדמן אידה. הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, 2018. תמונות כתב-היד שלפנינו מופיעות בעמ' 47 ו-50.
צילום מכתב-היד מופיע בספר "מאה ואחד פיוטים: לכל עת, לשבת, למעגל החיים, למעגל השנה", אורי קרויזר, יאיר הראל ועוד (עורכים), ירושלים, עמותת סנונית, [2017], עמ' 93.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.032.
כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.
כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת ורהוטה). העתקה מרשימה של סופר מומחה, בטיפוגרפיה מסודרת (הכוונות והפירושים נכתבו לרוב בטורים נפרדים וב"חלונות"). בראשו שער מאויר (נגזר והודבק על נייר, בתוספת הכיתוב "תפלה מכל השנה מהארי ז"ל"). בדף 15א איור מנורת "למנצח". בדף קכ2 מנורה המורכבת מראשי התיבות של פסוק "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר", כסגולה למגיפה (כחלק מ"פיטום הקטורת לזמן המגיפה" – המתחיל בעמוד קודם). מסגרות מעוטרות במספר מקומות (בדף 89 ועוד). בדף 98א איור ידיים לכוונות העליה לתורה.
הכותב שילב הגהות מקוריות משלו במספר מקומות. הגהות רבות מופיעות בשולי חלק מהדפים, חלקן בכתיבה שונה. בדף 15א הגהה חתומה: "כנ"ל י"ש[?]"; בדף 178א: "ע"כ נ"ל לומר ב' פעמים...".
כתב-היד כולל תוספות שונות, בהן: ספר יצירא וספרא דצניעותא – הועתקו בראש כתב-היד; בדף 37א: "מצאתי כתוב מכתיבת הר"י ארזין [רבי יוסף ארזין תלמיד האר"י] בשם מורינו האריז"ל..."; בדף 107א: "יחוד ליראת שמים"; בדף 107ב: "סגולה נפלאה לומר בכל עת צרה וצוק ולהפוך אויבים מרעה לטובה.."; בדף 109א: "תפלה לכותל מערבי – מנהג הרב ז"ל לילך בכל יום לכותל מערבי וחלקו עליו כל חכמי אשכנזי' שהיו בירושלים וקבעו יום ה'..." (תפילה זו הועתקה רק בחלק מכתבי-היד האשכנזיים של סידורי האר"י); בדפים 121-122 דיני מילה – "העתק מקיצר שני לוחות הברית דקל"ט" (הועתקו מספר קיצור של"ה, אמשטרדם תס"א).
[1], [3-267] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, בדפים בודדים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
תערוכה: Kabbalah – Om judisk mysticism (אוצרת: Erika Aronowitsch), המוזיאון היהודי בסטוקהולם, אפריל-דצמבר 2002. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 44.
ראו גם: סידור כלל ישראל, בלווי מדרשים ודרשים, ביאורים והנחיות, נוסח ספרד, ערוך ומבואר בידי יואל רפל והרב יוחנן פריד, ירושלים, מסורה לעם, 1991, עמ' 243.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.001.
כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.
כתב-יד, "עץ חיים" תורת האר"י – מאת רבינו חיים ויטאל, בעריכת רבי מאיר פופרש, עם הגהות רבי יצחק מפוזנא, בכתב-ידו של רבי ישראל ב"ר אשר מסעלץ. [אלטונה, מחצית ראשונה של המאה ה-18, תפ"ט? 1729?].
כתיבה אשכנזית רהוטה, זעירה, מדויקת ונאה במיוחד. בראש כתב-היד שער מאויר, והוא מעוטר לאורכו באיורים ועיטורים מרהיבים. אלו נעשו בהשראת השערים ועיטורי הדפוס ששימשו בהדפסת ספרים עבריים בגרמניה והסביבה במאה ה-18, ובהשראת הטיפוגרפיה ועיטורי הדפוס של מדפיסי אמשטרדם במאה ה-17 (באיורים הועתקו גם קווי החרט של הדפס-העץ או הדפס-הנחושת ששימשו בדפוס; השפעה דומה של הדפוס על עיטור כתבי-יד ידועה בעבודותיהם של אמני "אסכולת מורביה", ראו על כך: שלום צבר, "סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20]; ראו להלן). ברוח זו נעשה כאן עיצוב העמוד, וכן עיצוב תיבות הפתיחה וצורת האותיות.
בראש כתב-היד שער מאויר, עם דמויות משה ואהרן, דמויות מלאכים ועוד. לאורך כתב-היד תיבות פתיחה מעוטרות וקישוטים שונים, וכן תרשימים ואיורים קבליים. בסופו איורי עיגולים של העולמות, "צורת האדם בג' אבות", איורי ידיים ("האותיות בפרקי הידים"), ואיורי "אילנות" – השתלשלות הספירות. בדף רטו עמוד שער, במרכזו איור שני אריות אוחזים מגן ובראשו כתר. במרכז המגן נכתב: "הגהות השייכים לספר עץ החיים" (בדפים שלאחר מכן נכתבו הגהות מבית מדרשו של רבי משה זכות, שנדפסו מאוחר יותר בסוף ספר מבוא שערים, ירושלים תרס"ד).
מלבד ההגהות הנ"ל הועתקו בסוף הכרך: פרק מספר מבוא שערים, מאמר אין תחילת דינו של אדם (נדפס בסוף ספר יצירה, ורשא תרמ"ד).
בסוף כתב-היד דף גדול במיוחד, מקופל לשלושה, ובו "אילן ספירות" – תרשים מעוטר של השתלשלות העולמות, בצורה של עיגולים (חלקם משולבים זה בזה).
בדף השער קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט, וניתן לקרוא בו: "ספר עץ החיים... נכתב בשנת ט'וב לי ת'ורת פ'יך מאלפי [חסר]... י'שמח [ישראל] [חסר]... אשר [חסר]... חתן ר' יוזפ[חסר]... אלט[ונה]...".
סופר כתב-היד הוא רבי ישראל ב"ר אשר מסעלץ, חתן ר' יוזפא בוכבינדר מאלטונא. מלבד כתב-היד שלפנינו, ידועים ממנו עוד ארבעה כתבי-יד מפוארים של ספר עץ חיים, כולם עם שערים, איורים ועיטורים מרהיבים שנעשו בהשראת הדפסים ששימשו בדפוס: כתב-יד אוקספורד, ספריית הבודליאנה Mich. 620 (נויבאואר 1673) שנכתב בשנת תפ"ח, בשערו נכתב: "כתבתי... ישראל בא"א אשר ז"ל חתן ר' יוזפא בוכבינדר בק"ק אלטונא"; כתב-יד פראג, המוזיאון היהודי Ms. 69, שנכתב בשנת ת"ץ, בשערו נכתב: "אני הסופר והצייר, על זה הנייר, ישראל בא"א כהר"ר אשר זלה"ה מק"ק סעלץ, חתן ר' יוזפא ב"ב בק"ק אלטונא יצ"ו"; כתב-יד קופנהגן, הספרייה הלאומית של דנמרק Ms. Hebr. 43, משנת תק"ט, בשערו נכתב: "אני הסופר והצייר ישראל"; כתב-יד ברוקלין, ספריית חסידות חב"ד Ms. 1188, בשערו נכתב: "אני הסופר והמצייר ולא להתפאר ישראל במו"ה אשר ז"ל מק"ק סעלץ".
מן האותיות המודגשות בפרט השנה שלפנינו עולה השנה תפ"ט, וכפי הנראה זו שנת הכתיבה (אם כי ייתכן שבהמשך הפסוק סומנה אות נוספת, או מספר אותיות, ושנת הכתיבה מאוחרת יותר).
ספר עץ חיים שלפנינו שונה בעריכתו מספר עץ חיים שנדפס בקוריץ תקמ"ב. לדעת הרב יוסף אביב"י זוהי כנראה העריכה הראשונה של רבי מאיר פופרש. עריכה זו היתה בידי רבי יצחק מפוזנא והוא הוסיף עליה את הגהותיו. בכתב-היד שלפנינו מופיעות הגהותיו של רבי יצחק מפוזנא שנכתבו על ידי אחד מחתניו, המזכירו בנוסחים כדוגמת "אמר הגאון מהר"י אב"ד פוזנא", "אמר חמי הגאון ז"ל מהר"י" וכדומה (הגהות אלה פורסמו על ידי אביב"י במאמרו 'הגהות על ספר עץ חיים' מאת רבי יצחק מפוזנא, מוריה, שנה יג (תשמ"ד), גיליון א-ב, עמ' לג-לד). הגהות אלו שולבו בכתב-היד שלפנינו על ידי הסופר, בתוך "חלונות", באותיות קטנות יותר.
בדף השער, חותמות מאוחרות של בני משפחת שלזינגר מכמה דורות: "Dr. L. Schlesinger, Hamburg 11. Schlump" [חתום גם בדף ריט2; כפי הנראה הוא הרב ד"ר ליפמן בן רבי אליקים געצל שלזינגר, דיין בהמבורג ותלמיד ה"ערוך לנר", ראו אודותיו: ב"ז יעקבזון, אשא דעי למרחוק, עמ' נד]; "David Schlesinger, Wien"; "אליקים שלזינגר, מעיה"ק ירושלם... London"; "דוד שלזינגר, תל-אביב...". רישום בעלות בכתב-יד: "ספר ק' זה מנחלת אאמו"ר מ"ה דוד שלזינגר זצלה"ה, שייך לשנינו אליקים וזאב נחום שלזינגר".
חותמות בדף השער ובמקומות נוספים: "משה חלפין".
[3], כז, [1], כז-קע, קעב-קעג, קעה, קעח-ריט דף; [1] דף גדול מקופל לשלושה. חסרים דפים קעא, קעד, קעו-קעז. 36.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתב-היד כולו נפגע כתוצאה מהתחמצנות הנייר ומחריכת דיו. בדפים רבים כהה מאוד שטח הטקסט, ולעתים הטקסט כמעט ולא ניתן לקריאה. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות רבות בטקסט. בדף השער ובמספר דפים נוספים, קרעים חסרים גדולים. כל הדפים (כולל הדף המקופל) שוקמו בציפוי נייר שקוף ובמילוי נייר. בדף השער הושלמו ביד חלק מהטקסט ומהאיור. כריכת עור חדשה.
ספרות: סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20], כתב-היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-אומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש [Gewitsch], בתוך: זכור דבר לעבדך: ספר הזיכרון לכבוד פרופ' דב רפל, בעריכת שמואל גליק ואברהם גרוסמן, ירושלים: המרכז להגות בחינוך היהודי ע"ש דב רפל – מכללת ליפשיץ, עמ' 455-472.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GR.011.012.