כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, תפילות ימי החול וראש חודש, בכתיבת המקובל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – "הרב היר"א". [ירושלים, המאה ה-19].
כוונות לתפילת ערבית בחול, לתפילת שחרית בחול (מלאחר חזרת הש"ץ עד הסוף), לתפילת ראש חודש, ולבית הקברות.
סידור כוונות זה הועתק בכתיבת ידו האופיינית של הרב היר"א.
בהמשך הגיע הסידור לידי רבי יצחק בונאן מתוניסיה שהגיע לירושלים (קרוב לפטירתו של הרב היר"א). על הכריכה פיסת עור ועליה הטבעה מוזהבת: "תפלה ח"ד, ע"ה יצחק בונאן ס"ט". מן ההטבעה עולה כי הסידור שלפנינו הוא אחד מארבעה חלקים שהיו בידי רבי יצחק בונאן.
המקובל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), מגדולי המקובלים ונכדו של הרש"ש. שימש כראש ישיבת המקובלים "בית אל" שבירושלים משנת תר"ח עד לפטירתו, והיה אחד מהעורכים החשובים של סידור הרש"ש. "צדיק המדוכא בייסורים ומתפרנס מיגיעו, חסידא קדישא, פרוש מבטן ומהריון" (רבי ישראל דב פרומקין, חכמי ירושלים). בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בניו של רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה" [שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים], רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
הבעלים של כתב-היד, רבי יצחק בונאן, חתום כעד וסופר בפנקס קהילת פורטוגיזיס בתוניס בסביבות השנים ת"ר-תר"כ (ראו: אברהמי, פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס, עמ' 151). בערוב ימיו עלה לירושלים ונפטר בה בראשית שנת תרמ"ז.

[102] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכה מקורית, מנותקת חלקית ופגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, TU.011.005.

כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.

כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, תפילות לראש השנה וחג הסוכות, בכתיבת רבי שם טוב גאגין. [ירושלים], תרס"ה-תרס"ו [1905].
כתב-יד זה נכתב על ידי רבי שם טוב גאגין עבור האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור, ונשלח מירושלים אל האדמו"ר יחד עם כמה כרכי סידורי כוונות שהזמין האדמו"ר מאביו של רבי שם טוב – רבי יצחק גאגין (ראו להלן).
כולל כוונות לחלק מתפילות ראש השנה, כוונות לתקיעות שופר, כוונות לנטילת לולב והנענועים לימי חג הסוכות והושענא רבא.
לפני כוונות התקיעות (בדפים ו-י), שני דרושי התעוררות לפני התקיעות, ליום א' וליום ב' של ראש השנה, עם הכותרות: "מוסר והתעוררות הלב מהרב המקובל עט"ר הרמ"ז השמ"ש [=רבי שלום מזרחי שרעבי] זלה"ה – שיסד לאומרו ביום א' דר"ה"; "מוסר והתעוררות הלב מהגאון הקדוש ר"ל עט"ר הרמ"ז אג"ן הזהר [=רבי חיים אברהם גאגין] ז"ל – שיסד לאומרו בק"ק בית אל ביום ב' דר"ה".
בסוף הדרוש השני חתימת הכותב: "כת"י נכדו ש"ט גאגין ס"ט, נכתב בער"ח דרחמים התרס"ה".
בדף המגן הקדמי רישום נוסף: "סידור לראש השנה עפ"י וכו' רבינו האר"י ז"ל, כתבתיהו ביום י"ג חשון התרס"ו לפ"ק, שם טוב גאגין ס"ט".
בקובץ "מן הגנזים" כרך יד (הוצאת "אהבת שלום", תשפ"א), נדפסו שלושים ושבע אגרות שכתב רבי יצחק גאגין לבנו רבי שם טוב גאגין בין השנים תרע"ב-תרפ"א. בין הידיעות הרבות החשובות המופיעות במכתבים אלה, אנו למדים כי האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור ביקש לרכוש מרבי יצחק גאגין כמה כתבי-יד בקבלה, ובין היתר ביקש להעשיר את ספרייתו הנודעת בסידורי כוונות רש"ש, שלא היו מצויים כלל באירופה.
רבי יצחק גאגין, מיחידי בית המדרש "בית אל" ומצאצאי הרש"ש (דרך זקנו הרב אג"ן – ה"חכם באשי" רבי חיים אברהם גאגין, חתנו של רבי רפאל אברהם שלום מזרחי – נכד הרש"ש). בנו, רבי שם טוב גאגין (כותב הסידור שלפנינו), היה ברבות הימים רב עדת הספרדים במנצ'סטר ולאחר מכן ראב"ד עדת הספרדים בלונדון. רבי יצחק גאגין עסק למחייתו במסחר ספרים וכתבי-יד, ואף פרסם רשימות כתבי-יד שהציע למכירה מספריית הרש"ש, והרבי מגור עמד עמו בקשרי ידידות ונעזר בו לרכישת ספרים לספרייתו החשובה. מן המכתבים הנ"ל אנו למדים כי בעקבות בקשת הרבי מגור, הטיל רבי יצחק גאגין על בנו רבי שם טוב גאגין את מלאכת העתקת סידורי הרש"ש, במפעל העתקה שנתמשך על פני כשבע שנים, החל משנת תרס"ה ועד לשנת תרע"א. הסידורים נשלחו לאחר מכן לגור, וכפי שכותב רבי יצחק גאגין לבנו באחד ממכתביו, משנת תרפ"א: "בטח תזכור מזה כי"ב שנים ששלחנו הח' שערים והסידורים שכתבת להרבי מגור ר' מוטאלי, בא הנה היום יום תמול לעת ערב, והיום בקש אחרי..." (מן הגנזים שם, עמ' רחצ). במכתב אחר מאותה שנה חוזר רבי יצחק גאגין ומזכיר לבנו: "עוד אספר לך דבר מעניין, והוא אם תזכור כשמכרנו להרב הצדיק מגור הח' שערים וגם כתבת לו הסידורים, זה האיש בא לירושלים..." (שם, עמ' ש). כמה שנים קודם לכן, במכתב משנת תרע"ט, מזכיר לו אביו את מלאכת העתקת הסידורים: "כי בעת שמחתך יעלו בזכרונך את הבטחותי אשר הבטחתיך בהיותך שוקד על למודך והיית כותב הסידורים של מ"ז ז"ל [=הרש"ש] ותדבר עלי קשות באמרך... מה הנאה מגיעיני הסופרות ואני יושב בקרן זוית. ואני מפייסך בדברים, דום לה' והתחולל לו..." (שם, עמ' רעז).
כמה מכתבי-היד של סידורי הכוונות שהעתיק רש"ט גאגין עבור ה"אמרי אמת" ונשלחו לספרייתו, נשתמרו עד ימינו, בהם חלק ראש השנה וסוכות שלפנינו, וכן חלק יום הכיפורים שנמצא בספריית הגרי"מ הלל שליט"א, וחלק קריאת שמע על המטה – כת"י ניו יורק אוניברסיטת קולומביה SH 893 x 2 (בו מופיע תאריך הכתיבה: טבת תרע"א).

[14], כ, [48] דף כתובים (ועוד מספר דפים ריקים). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דהיית דיו בשני דפים. דף אחד מנותק. קרעים בשוליים ובלאי בדפים בודדים. סימני עש קלים. כריכה מקורית, עם שדרת עור, פגומה.

על ייחוס כתב-היד שלפנינו לספרייתו של ה"אמרי אמת" מגור – ראו בקובץ מן הגנזים שם, עמ' רעז הערה 248; ובמאמרו של הרב משה הלל (באנגלית), The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, , ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 236.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.018.

כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.

כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, למנחת ערב שבת, מנחת ערב פסח, ברכת כהנים, ויהי נועם, תפילת שמונה עשרה לשלוש רגלים, הלל ומוסף לראש חודש. [ירושלים, שלהי המאה ה-19 בקירוב].
העתקה נאה, בכתב מרובע וב"כתב רש"י" מזרחי, בסגנון בו כתבו המקובלים סופרי ישיבת "בית אל" בירושלים את סידורי הכוונות.
לפנינו כתב-יד שלם, עם כריכת עור ועליה עיטורים מוזהבים והטבעה מוזהבת של שם הבעלים: "מסעוד הכהן הי"ו" – הוא רבי מסעוד אלחדאד, ממקובלי ישיבת "בית אל" בירושלים, וראש הישיבה במשך שנים רבות (ראו אודותיו פריט קודם).
בדפים 74-80: "הקדמות השייכים לתפלת י"ח מהרב רבין חסידא היר"א ז"ל"; בדפים 81-89: הקדמות נוספות לתפילת שמונה עשרה.
דפים 99-100 (בכתיבות שונות מהכתיבה בגוף כתב-היד): הערות על כוונות ליל פסח; ברכת שמע קולנו, עם תפילת "ועננו" על עצירת גשמים.

[100] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית, עם הטבעות מוזהבות, פגומה מעט.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב,   EI.011.004.

כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.

כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; כולל: סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אשכנזית בינונית ורהוטה, אופיינית לשנות הת'-ת"ק. כתיבה צפופה, עם מחיקות, תיקונים והוספות בין השורות (חלק מתיקונים והוספות אלה, בכתיבה שונה מכתיבת הסופר). ניכר שסידור זה נכתב בידי מקובל שאף עשה בו שימוש תדיר (בדפים כתמי שימוש רבים וכתמי שעווה מנרות).
דף 167, שמופיע לפני "סדר העבודה", נכרך מאוחר יותר על ידי הבעלים של הסידור, ובו רישום עם הערה ותיקון על הנוסח הרווח בסידורי האר"י בכתב-יד: "הנה להודיע מה שמבואר בסידור האר"י ז"ל... הנה בכמה סידורים של האר"י זלה"ה נאמר בהם ארבע עבודת והכהנים וכו' ואינו נכון כי אנן לא מצינו... והנה בסידר שלי מהאר"י ז"ל שתחת ידי לא נאמר באמת רק שלשה עבודת והכהנים, ונראה באמת מה שנכתוב בסדורים ד"פ [=ד' פעמים] כנ"ל הוא טעות, וגם בסדור שלי השמות לא נכתבים לדעת מכוון כפי כוונת האר"י וכך צריך להיות... ולדעתי המה שלשה עבודת הנ"ל כנגד יצירה בריאה אצילות אבל בעשי' אין שם שם מ"ב כידוע" (הטעות עליה הוא מצביע, מצויה בכמה כתבי-יד של סדור האר"י, בהם מופיעה בין "צעד לו לילך..." ל"צבע זהורית קשר..." פסקת נוספת – רביעית – של "והכהנים והעם", אך בסידור שלפנינו מופיע הנוסח הנכון).
דף מקופל נמצא בין דפי ליל הסדר עם כוונות נוספות לארבע כוסות ועוד, וכפי הנראה היה בשימוש המקובל שבבעלותו היה הסידור.
בסופו: "סוד הספירה" (178א-181א), "תפלה גדולה להתפלל שליח צבור בשמע קולינו בעיר שיושבת במצור ובמצוק" (182א-182ב), קמע "ליולדת המקשה לילד" (183ב), ותפלה לעקרה (184א).
[185] דף (ממוספרים בעפרון. בין הדפים הממוספרים 105-106 ישנו דף שדילגו עליו במספור. דפים 52, 177 ריקים). 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, קרעים חסרים וסימני עש, במספר דפים (בשנים מהדפים פגמים וקרעים חסרים גדולים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקת נייר. בדף הראשון חותמת "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון". כריכת עור חדשה.
מקור:
1. לונדון – בית הדין ובית המדרש, כת"י מס' 99. ראו: Catalogue of the Hebrew Manuscripts in the Jew's College, London, אוקספורד, 1886, עמ' 30.
2. כריסטי'ס ניו יורק, 23.6.1999, פריט 109.
3. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.025.

כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.

כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת ורהוטה). העתקה מרשימה של סופר מומחה, בטיפוגרפיה מסודרת (הכוונות והפירושים נכתבו לרוב בטורים נפרדים וב"חלונות"). בראשו שער מאויר (נגזר והודבק על נייר, בתוספת הכיתוב "תפלה מכל השנה מהארי ז"ל"). בדף 15א איור מנורת "למנצח". בדף קכ2 מנורה המורכבת מראשי התיבות של פסוק "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר", כסגולה למגיפה (כחלק מ"פיטום הקטורת לזמן המגיפה" – המתחיל בעמוד קודם). מסגרות מעוטרות במספר מקומות (בדף 89 ועוד). בדף 98א איור ידיים לכוונות העליה לתורה.
הכותב שילב הגהות מקוריות משלו במספר מקומות. הגהות רבות מופיעות בשולי חלק מהדפים, חלקן בכתיבה שונה. בדף 15א הגהה חתומה: "כנ"ל י"ש[?]"; בדף 178א: "ע"כ נ"ל לומר ב' פעמים...".
כתב-היד כולל תוספות שונות, בהן: ספר יצירא וספרא דצניעותא – הועתקו בראש כתב-היד; בדף 37א: "מצאתי כתוב מכתיבת הר"י ארזין [רבי יוסף ארזין תלמיד האר"י] בשם מורינו האריז"ל..."; בדף 107א: "יחוד ליראת שמים"; בדף 107ב: "סגולה נפלאה לומר בכל עת צרה וצוק ולהפוך אויבים מרעה לטובה.."; בדף 109א: "תפלה לכותל מערבי – מנהג הרב ז"ל לילך בכל יום לכותל מערבי וחלקו עליו כל חכמי אשכנזי' שהיו בירושלים וקבעו יום ה'..." (תפילה זו הועתקה רק בחלק מכתבי-היד האשכנזיים של סידורי האר"י); בדפים 121-122 דיני מילה – "העתק מקיצר שני לוחות הברית דקל"ט" (הועתקו מספר קיצור של"ה, אמשטרדם תס"א).

[1], [3-267] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, בדפים בודדים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

תערוכה: Kabbalah – Om judisk mysticism (אוצרת: Erika Aronowitsch), המוזיאון היהודי בסטוקהולם, אפריל-דצמבר 2002. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 44.
ראו גם: סידור כלל ישראל, בלווי מדרשים ודרשים, ביאורים והנחיות, נוסח ספרד, ערוך ומבואר בידי יואל רפל והרב יוחנן פריד, ירושלים, מסורה לעם, 1991, עמ' 243.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.001.

כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.