כתב-יד, ספר שיעור קומה – תיקון לאמירה כנגד חלקי גוף האדם. [מרוקו, תקמ"ט 1789].
שער מעוטר בצבע, במרכזו מסגרת ארכיטקטונית, עם קשת פרסה מחודדת (בהשפעת האדריכלות המוּרית במרוקו), סביבה מסגרת עם עיטורי ענפים ופרחים, ובראשה שני עמודים מעוטרים ועיטורי עלים. כתיבה ספרדית-מערבית, בינונית ורהוטה. בשולי השער: "...בשנת ו'מ'ב'ש'ר'י א'חזה" [=תקמ"ט]. קולופון הכותב בעמוד האחרון: "תם סדר ההעתקה ע"י אני הצעיר עבד ה' יהודה אלבאז בי"ז באלול המרוצה בשנת תקמ"ט ליצירה".
"שיעור קומה" הוא סדר תיקון על פי הקבלה שמקורו באיטליה, בו מלוקטים קטעים מהתנ"ך, מהזוהר ותיקוני זוהר, כנגד כל אחד ואחד מאברי האדם. האזכור הראשון שלו בדפוס הוא בספר חמדת ימים, מהדורת ליוורנו תקכ"ד (דף עא), שם הוסיף המדפיס את התיקון הזה בקיצור, עם הפניות בלבד לקטעים השונים בספרי התנ"ך, הזוהר והתיקונים, אך ללא הבאת הקטעים במלואם. רק בשנת תקפ"ה נדפס התיקון במלואו, על ידי המקובל רבי יוסף קורקוס, כחלק מספרו יוסף חן (ליוורנו, תקפ"ה). כתב-היד שלפנינו כולל העתקה שלמה של התיקון, שנעשתה במרוקו, קודם להדפסתו לראשונה בליוורנו.
כתב-היד פותח: "נמ"ך [נמצא כתוב] בספר חמדת ימים תיקון לנפש היפה לטהרה מחלאת טומאתה, והוא סדר שיעור קומה, לא נודע אל מי מקדושים, וכל העושה אותו כתיקונו מובטח לו שהוא בן העה"ב...". לאחר מכן מופיעה תפילה לאומרה קודם תחילת קריאת התיקון.

[74] דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים בשוליים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כריכת עור חדשה.

תערוכות:
• Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492-1992", 1990-1992. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 297, מס' 400.
• Kabbalah – Om judisk mysticism (אוצרת: Erika Aronowitsch), המוזיאון היהודי בסטוקהולם, אפריל-דצמבר 2002. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 16.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.008.

כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; כולל: סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. זאלשיץ (Działoszyce, פולין), תק"ז [1746].
כתיבה אשכנזית נאה, מרובעת ורהוטה. שער צבעוני מעוטר. איורים ותרשימים, חלקם נצבעו בצבעים שונים (במספר מקומות נכתב שם הויה בתרשים של עיגולים וקוים [הנקרא "שם הויה דעיינין"], ובמקומות אלו נצבעו העיגולים בצבעים צהוב ואדום; בדף 96ב נצבעו בצבעים שונים תרשימי כוונות שולחן שבת; ועוד).
בדף 5ב איור מנורת "למנצח" (נצבעה בבסיסה בצבעי ירוק וצהוב); בדף 36א מנורת "למנצח"; בדפים 80-81 מנורת "למנצח" ומנורה המורכבת מראשי תיבות של פסוק "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר", המשמשות כסגולה נגד מגיפה (כחלק מ"פיטום הקטורת לזמן מגיפה" המתחיל בדף 79ב).
בשער המעוטר נכתב: "זהלצי"ב [=זה השער לה' צדיקים יבואו בו] סידור על כוונת תפילות על פי הקבלה וסודות צירופי שמות מהאיש האלהי קדוש יאמר לו מהור"ר יצחק לוריא זצ"ל בשנת י'בא' מש'יח צ'דק'נו' לפ"ק [=תק"ז], פה ק"ק זאלשיץ".
בדף 168ב קולופון הכותב: "ותהי השלמת מעשה ידי להתפאר במלאכת הקודש ביום א' שנאמר בו כי טוב י"ב ימים בחודש טבת בע'ת' ה'ה'י'א' י'בא עלינו' משיח בן דוד לפ"ק [=תק"ז], הצעיר באלפי ישראל יהודא ליב במהור"ר ישעי' יצ"ו נר"ו קצנלבוגין מק"ק זאבני [Żabno]. התנצלות הכותב הנ"ל שבל ידין הקורא בו אותי לכף חוב כשימצא טעות דמוכח או טעות דלא מוכח, כי העתקתי אות באות מסידור כתיבת יד של ר' יצחק בהמנוח מהור"ר אלכסנדר זיסקינד ז"ל מק"ק ע"ח [עיר חדש], ואין לי חלק בנסתרות להוסיף או לגרוע שום אותיות או תיבות בפרט שמות, לכן העתקתי אותו אות באות".
רישומי בעלות בעמודים הריקים בראש כתב-היד: "הסידר הקדוש הלז מהאר"י לוריא זלה"ה שייך לחמי נ"י אשר נעתק ע"י מאז"ו של חמי נ"י ע"י נוסח ספרד כנוסח מרח"ו זלה"ה"; "הסידור של האריז"ל נכתב ונעתק ע"י א"א זקיני הרב הגדול המנוח מו"ה יהודא ליבוש קאצענעללענבאגען ז"ל מפ"ק ושייך לי חיים שלמה[?]... ח"י כסליו תרא"ל [תר"א לפ"ק] זאלשיץ".
תיקונים והגהות במספר מקומות.
בדף 6ב: "קבלה מרבי יודא חסיד ז"ל שהי' אומר בששת ימי המעשה בשחרית וערבית קודם יהיו לרצון בסוף שמונה עשרה".
בדף 166 שולבו קטעים מדברי השל"ה בעניין סדר תיקון ליל שבועות.
מעבר לדף השער, העתקה מספר עמק המלך: "אגלה לך סוד גדול בפעולות השמות...".

[169] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתבי רטיבות (כתמים כהים עם פגיעה בטקסט במספר מקומות). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. בדף ו קרעים כתוצאה מחריכת דיו, עם פגיעה קלה בטקסט מעברו השני של הדף. קרעים זעירים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. בדף ח קרע חסר עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. בדפים רבים נחתכו השוליים העליונים, עם פגיעה במספור הדפים המקורי. כריכה חדשה (עם סימניית בד).

מקור:
1. אוסף ישראל מהלמן, ירושלים, מס' 8.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.027.

כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.

כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת, בינונית ורהוטה). העתקה מסודרת של סופר מומחה, עם [14] דפים בראש כתב-היד שהם כפי הנראה השלמה מסופר אחר.
בדף צ שתי "מנורות" המשמשות כסגולה למגפה (כחלק מ"תיקון למגיפה", שמתחיל בדף פח): מנורת "למנצח" ומנורת טקסט נוספת – מראשי התיבות של פסוק "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר".
בדף ס2 עיטור גיאומטרי נאה לכוונות שולחן שבת (הסופר כתב אותו במהופך, ומתנצל על כך: "לסיבת טעות נתהפך הדף הזה...").
בדף נה1, כותב הסופר בראש אחת הפסקאות: "העתקתי מסידר הרב המגיד דק"ק סקאלי' והוא שמע מפה קדוש מהרב המגיד מוהר"ר חיים מטארני...", ובהמשך: "מפי מוהר"ר חיים מטארני...". לא התברר לנו מיהו הרב המגיד מסקאלי' שכתב סידור כוונות האר"י – ניתן להעלות שתי השערות בעניין זהותו, האחת: הרה"ק רבי שלמה לוצקר (נפטר תקע"ג), תלמידו המובהק של המגיד ממעזריטש, שערך והוציא לאור את הספר "מגיד דבריו ליעקב" של רבו. ידוע כי שימש כמגיד בעיר סקאל. בהסכמה לספרו של רבי שלמה לוצקר, "דברת שלמה" (זולקווא, תר"ח), מכנהו ה"חוזה מלובלין": "הרב המגיד מה"ו שלמה המ"מ דק' סקאהל...". אפשרות שניה היא שמדובר ב"המגיד המופלג ר' מאיר מסקאליא" (נפטר תצ"ח), שנזכר בין יושבי הקלויז הנודע בברודי (ראו: ערים ואמהות בישראל, כרך ששי, ירושלים תשט"ו, עמ' 60, 74, 340).
כמו כן, לא התברר לנו מיהו המגיד רבי חיים מטארני הנזכר פה (בספר נוהג כצאן יוסף, לרבי יוסף יוזפא סג"ל, הלכות שבת, אות כג, מביא דברים ששמע "בשם מוהר"ר חיים מוכיח מק"ק טארני...").
בדף נה2: "תפלה נגד כותל מערבי – מנהג מורי ז"ל היה לו לילך בכל יום שבת לכותל מערבי וחלקו עליו כל חכמי אשכנזי' שהי' בירושלים..." (תפילה זו הועתקה רק בחלק מכתבי-יד האשכנזיים של סידורי האר"י).

[14] דף; יא-קמה, קמה-קנז, [1], קנח-רא דף (המספור המקורי מפסיק בדף קסח, ומשם ואילך מספור מאוחר בעפרון). הדפים המסומנים קצח-ר נכרכו בטעות בסוף ובמקור אמורים להיות לפני דף קסב. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים בשולי כמה דפים, עם פגיעות ספורות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר ובנייר דבק. כריכת קלף עתיקה, עם סימני עש ופגמים (משוקמת).

ספרות: Hasidic Art and the Kabbalah, מאת בת שבע גולדמן אידה. הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, 2018. תמונות כתב-היד שלפנינו מופיעות בעמ' 47 ו-50.
צילום מכתב-היד מופיע בספר "מאה ואחד פיוטים: לכל עת, לשבת, למעגל החיים, למעגל השנה", אורי קרויזר, יאיר הראל ועוד (עורכים), ירושלים, עמותת סנונית, [2017], עמ' 93.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.032.

כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.

כתב-יד, "עץ חיים" תורת האר"י – מאת רבינו חיים ויטאל, בעריכת רבי מאיר פופרש, עם הגהות רבי יצחק מפוזנא, בכתב-ידו של רבי ישראל ב"ר אשר מסעלץ. [אלטונה, מחצית ראשונה של המאה ה-18, תפ"ט? 1729?].
כתיבה אשכנזית רהוטה, זעירה, מדויקת ונאה במיוחד. בראש כתב-היד שער מאויר, והוא מעוטר לאורכו באיורים ועיטורים מרהיבים. אלו נעשו בהשראת השערים ועיטורי הדפוס ששימשו בהדפסת ספרים עבריים בגרמניה והסביבה במאה ה-18, ובהשראת הטיפוגרפיה ועיטורי הדפוס של מדפיסי אמשטרדם במאה ה-17 (באיורים הועתקו גם קווי החרט של הדפס-העץ או הדפס-הנחושת ששימשו בדפוס; השפעה דומה של הדפוס על עיטור כתבי-יד ידועה בעבודותיהם של אמני "אסכולת מורביה", ראו על כך: שלום צבר, "סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20]; ראו להלן). ברוח זו נעשה כאן עיצוב העמוד, וכן עיצוב תיבות הפתיחה וצורת האותיות.
בראש כתב-היד שער מאויר, עם דמויות משה ואהרן, דמויות מלאכים ועוד. לאורך כתב-היד תיבות פתיחה מעוטרות וקישוטים שונים, וכן תרשימים ואיורים קבליים. בסופו איורי עיגולים של העולמות, "צורת האדם בג' אבות", איורי ידיים ("האותיות בפרקי הידים"), ואיורי "אילנות" – השתלשלות הספירות. בדף רטו עמוד שער, במרכזו איור שני אריות אוחזים מגן ובראשו כתר. במרכז המגן נכתב: "הגהות השייכים לספר עץ החיים" (בדפים שלאחר מכן נכתבו הגהות מבית מדרשו של רבי משה זכות, שנדפסו מאוחר יותר בסוף ספר מבוא שערים, ירושלים תרס"ד).
מלבד ההגהות הנ"ל הועתקו בסוף הכרך: פרק מספר מבוא שערים, מאמר אין תחילת דינו של אדם (נדפס בסוף ספר יצירה, ורשא תרמ"ד).
בסוף כתב-היד דף גדול במיוחד, מקופל לשלושה, ובו "אילן ספירות" – תרשים מעוטר של השתלשלות העולמות, בצורה של עיגולים (חלקם משולבים זה בזה).
בדף השער קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט, וניתן לקרוא בו: "ספר עץ החיים... נכתב בשנת ט'וב לי ת'ורת פ'יך מאלפי [חסר]... י'שמח [ישראל] [חסר]... אשר [חסר]... חתן ר' יוזפ[חסר]... אלט[ונה]...".
סופר כתב-היד הוא רבי ישראל ב"ר אשר מסעלץ, חתן ר' יוזפא בוכבינדר מאלטונא. מלבד כתב-היד שלפנינו, ידועים ממנו עוד ארבעה כתבי-יד מפוארים של ספר עץ חיים, כולם עם שערים, איורים ועיטורים מרהיבים שנעשו בהשראת הדפסים ששימשו בדפוס: כתב-יד אוקספורד, ספריית הבודליאנה Mich. 620 (נויבאואר 1673) שנכתב בשנת תפ"ח, בשערו נכתב: "כתבתי... ישראל בא"א אשר ז"ל חתן ר' יוזפא בוכבינדר בק"ק אלטונא"; כתב-יד פראג, המוזיאון היהודי Ms. 69, שנכתב בשנת ת"ץ, בשערו נכתב: "אני הסופר והצייר, על זה הנייר, ישראל בא"א כהר"ר אשר זלה"ה מק"ק סעלץ, חתן ר' יוזפא ב"ב בק"ק אלטונא יצ"ו"; כתב-יד קופנהגן, הספרייה הלאומית של דנמרק Ms. Hebr. 43, משנת תק"ט, בשערו נכתב: "אני הסופר והצייר ישראל"; כתב-יד ברוקלין, ספריית חסידות חב"ד Ms. 1188, בשערו נכתב: "אני הסופר והמצייר ולא להתפאר ישראל במו"ה אשר ז"ל מק"ק סעלץ".
מן האותיות המודגשות בפרט השנה שלפנינו עולה השנה תפ"ט, וכפי הנראה זו שנת הכתיבה (אם כי ייתכן שבהמשך הפסוק סומנה אות נוספת, או מספר אותיות, ושנת הכתיבה מאוחרת יותר).
ספר עץ חיים שלפנינו שונה בעריכתו מספר עץ חיים שנדפס בקוריץ תקמ"ב. לדעת הרב יוסף אביב"י זוהי כנראה העריכה הראשונה של רבי מאיר פופרש. עריכה זו היתה בידי רבי יצחק מפוזנא והוא הוסיף עליה את הגהותיו. בכתב-היד שלפנינו מופיעות הגהותיו של רבי יצחק מפוזנא שנכתבו על ידי אחד מחתניו, המזכירו בנוסחים כדוגמת "אמר הגאון מהר"י אב"ד פוזנא", "אמר חמי הגאון ז"ל מהר"י" וכדומה (הגהות אלה פורסמו על ידי אביב"י במאמרו 'הגהות על ספר עץ חיים' מאת רבי יצחק מפוזנא, מוריה, שנה יג (תשמ"ד), גיליון א-ב, עמ' לג-לד). הגהות אלו שולבו בכתב-היד שלפנינו על ידי הסופר, בתוך "חלונות", באותיות קטנות יותר.
בדף השער, חותמות מאוחרות של בני משפחת שלזינגר מכמה דורות: "Dr. L. Schlesinger, Hamburg 11. Schlump" [חתום גם בדף ריט2; כפי הנראה הוא הרב ד"ר ליפמן בן רבי אליקים געצל שלזינגר, דיין בהמבורג ותלמיד ה"ערוך לנר", ראו אודותיו: ב"ז יעקבזון, אשא דעי למרחוק, עמ' נד]; "David Schlesinger, Wien"; "אליקים שלזינגר, מעיה"ק ירושלם... London"; "דוד שלזינגר, תל-אביב...". רישום בעלות בכתב-יד: "ספר ק' זה מנחלת אאמו"ר מ"ה דוד שלזינגר זצלה"ה, שייך לשנינו אליקים וזאב נחום שלזינגר".
חותמות בדף השער ובמקומות נוספים: "משה חלפין".

[3], כז, [1], כז-קע, קעב-קעג, קעה, קעח-ריט דף; [1] דף גדול מקופל לשלושה. חסרים דפים קעא, קעד, קעו-קעז. 36.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתב-היד כולו נפגע כתוצאה מהתחמצנות הנייר ומחריכת דיו. בדפים רבים כהה מאוד שטח הטקסט, ולעתים הטקסט כמעט ולא ניתן לקריאה. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות רבות בטקסט. בדף השער ובמספר דפים נוספים, קרעים חסרים גדולים. כל הדפים (כולל הדף המקופל) שוקמו בציפוי נייר שקוף ובמילוי נייר. בדף השער הושלמו ביד חלק מהטקסט ומהאיור. כריכת עור חדשה.

ספרות: סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20], כתב-היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-אומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש [Gewitsch], בתוך: זכור דבר לעבדך: ספר הזיכרון לכבוד פרופ' דב רפל, בעריכת שמואל גליק ואברהם גרוסמן, ירושלים: המרכז להגות בחינוך היהודי ע"ש דב רפל – מכללת ליפשיץ, עמ' 455-472.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GR.011.012.

כתב-יד מרשים ונדיר, חיבור אנציקלופדי בהיקף ענק, של ענייני קבלה מעשית – רפואות, סגולות, שמירות, קמיעות, השבעות וגורלות; כולל אלפי סעיפים, רבים מהם אינם ידועים ממקורות אחרים, מסודרים לפי סדר האלף-בית, עם תרשימים ואיורים רבים. [מזרח אירופה, מחצית ראשונה של המאה ה-18 בקירוב].
לפנינו כתב-היד החשוב ביותר הידוע כיום בענייני רפואות וסגולות וקבלה מעשית מארצות אשכנז, העולה בהיקפו ובאיכותו על כל הקבצים בכתב-יד והחיבורים בדפוס בעניינים אלו. הוא כולל חומרים נדירים, בהם כאלה שאינם מופיעים במקורות אחרים. בכך מספק כתב-היד מבט מקיף ורחב ביותר של מכלול הידיעות הרפואיות, הסגולות, נוסחי הקמיעות, הלחשים וההשבעות, ששימשו את הצדיקים "בעלי השם" באותה תקופה – תקופתו של הבעל שם טוב הקדוש.
מלבד זאת, חשיבותו של כתב-היד יוצאת מן הכלל בכך שיש בו אזכורים מוקדמים של הבעש"ט, בהם עדות מפורשת על סודות שקיבל הבעש"ט מרבי אדם בעל שם – עדות שלא תועדה עד היום בספרות המחקר (ראו להלן).
עיקרו של כתב-היד נמצא בדפים א-רמ. הוא נכתב על ידי סופר מומחה, שקיבץ את אלפי המרשמים והנוסחאות ממקורות שונים, וסידר אותם בפרקים לפי סדר אלף-בית. כתיבה אשכנזית נאה ומסודרת, עם תרשימים ואיורים רבים, מדויקים ונאים, עשוים ביד אמן. מאוחר יותר נוספו, במקומות שונים בכתב-היד וכן בדפים הריקים שנותרו בכתב-היד, תוספות מכותבים שונים, שהשלימו על פי מיטב ידיעותיהם את הנושאים השונים בכתב-היד. בנוסף, נכרכו עם כתב-היד דפים מאוחרים נוספים. ניכר שכתב-היד שימש במשך דורות מספר רב של מרפאים עממיים ו"בעלי שם", והוא עבר מיד ליד לצורך עבודה מעשית.
כתב-היד כולל אלפי סעיפים, בהם נושאים רבים ומגוונים. נרשום להלן ראשי פרקים לדוגמה: נוסחי קמיעות, השבעות ולחשים לנושאים שונים – שמירות לבית, נגד גנבים, שריפה, מזיקים ושדים; שמירות לדרך, משונאים, חיות רעות, שודדים ומכשפים; השבעות ל"קפיצת הדרך"; קמיעות וסגולות להריון, ללידה קלה, לשמירה על היולדת והתינוק; רפואות וסגולות למגוון רחב של מחלות, בעיות רפואיות וכאבים; הנחיות לפעולות שונות של ידיעת נסתרות ועתידות, "להביא אדם מרחוק", "להביא איש או אשה על ידי מעשה שדים", להיות "רואה ואינו נראה", ועוד; ביטול כשפים, רוחות רעות ועין הרע; קמיעות והשבעות ל"דיבוק"; השבעות מלאכים ושדים; פעולות מלכי השדים; גורלות; סגולות לפרנסה ולעושר; ועוד נושאים רבים.
בין היתר מופיעה כאן הנחיה מפורטת ונדירה כיצד לברוא "גולם", בקטע המופיע בדף רלז1, עם הכותרת: "לעשות אדם גולם...". בסיום קטע זה נכתב: "...ולא יעשה זה כי אם לצורך גדול, וסתום וחתום הדבר עתיקין אלו".
במקומות רבים מסיים הכותב במילים "בדוק ומנוסה" (בדף לט1: "בדוק מנוסה במדינת אשכנז או ב"פ" [=במדינת פולין]).

מקורותיו של הכותב
הכותב מזכיר פעמים אחדות את מקורותיו, נביא את הבולטים שבהם. הוא מצטט מספר פעמים את המקובל רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" (שנפטר בשנת תע"ט; לדוגמה: "בשם הגאון המפורסם ר' נפתלי כ"ץ ז"ל" – דף קעג2). הספר המאוחר ביותר שמצוטט כאן (דף מא1) הוא ספר אמתחת בנימין, לרבי בנימין בינוש ב"ר יהודה ליב הכהן (נדפס בווילהרמסדורף תע"ו).
בדף כב1 הוא מזכיר דברים בשם רבי אליהו בעל שם: "ומהור"ר אליהו ב"ש הוגד שביעור אחורי ארץ מצרים כשרצו הגזלנים לגזול אותו... ומיד מתו הגזלנים...". גם בדף פח2 הוא מזכיר: "מעשה היה בימי הרב המקובל מהור"ר אליהו ז"ל שהיה אב"ד דק"ק חעלים...".
בדף קנח2: "שריפה, לכוויה מהרופא מומחה ר' דניאל דאקטור ע"ה".
בדף לד2 מוזכר "לנסות האשה אם היא הרה שמעתי מהרופא מומחה המפורסים מהור"ר יצחק חזק מריש"א נר"ו..." – ר' יצחק חזק, המוזכר כאן בברכת החיים, הוא ר' אברהם יצחק חזק רופא, המכונה Fortis, פרנס "ועד ארבע ארצות" וממנהיגי קהילת רישא במחצית הראשונה של המאה ה-18. הוא חתום על החלטות ועד ארבע ארצות, בשנים תע"ח-ת"צ. הוא ישב תחילה בלבוב וירוסלב, ואחר כך השתקע ברישא כרופא ביתם של הנסיך לובומירסקי ברישא והגרף פוטוצקי בליז'נסק. רבי יעקב עמדין מזכירו בספרו "עדות ביעקב", אלטונה תקט"ז, דף סו, א, בכינוי "השר הנגיד המפורסם הרופא מומחה לרבים מהור"ר יצחק הנקרא פארטוס..." (ראו: פנקס ועד ארבע ארצות, מהדורת ישראל היילפרין, לפי המפתחות).
אך המקור החשוב ביותר המובא בכתב-היד שלפנינו הוא הבעש"ט. ראו על כך סעיף הבא.

סודות שקיבל הבעל שם טוב מרבי אדם בעל שם – תיעוד היסטורי חשוב ולא-ידוע
באות צ', דפים קיח2י-קיט2, מופיע קטע ארוך עם סדרה ארוכה של פעולות, השבעות ואמירות, שנועדו לרפא חולה מחוליו. קטע זה מסתיים בציון מקור הדברים: "מכתבי ריב"ש שמסר לו רבינו אדם בעל שם שקיבל מגור אריה". לפנינו תיעוד יוצא דופן בחשיבותו. ריב"ש הוא כינויו של רבי ישראל בעל שם טוב, וכאן מתועדת העברה של סודות בקבלה מעשית שהגיעו אל הבעש"ט מר' אדם בעל שם. לתיעוד זה חשיבות גדולה מאד בחקר תולדות חייו של הבעש"ט, וכפי שנסביר בקצרה להלן:
שמו של ר' אדם בעל שם ידוע לנו מהספר "שבחי הבעש"ט" (נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ה), שם נכתב כי הבעש"ט קיבל סודות מבנו של ר' אדם בעל שם. חוקרים והיסטוריונים ניסו להתחקות אחר זהותו של ר' אדם בעל שם, נכתבו על כך מאמרים רבים, ונחלקו הדעות בעניין. הורודצקי פקפק במציאותו ההיסטורית של ר' אדם בעל שם. פרופ' שלום זיהה אותו עם ר' העשל צורף, וטען כי מחברי "שבחי הבעש"ט" הסתירו את זהותו של ר' העשל צורף בשל קרבתו לשבתאות. מאוחר יותר גילה פרופ' שמרוק כי ישנו מקור קדום יותר ל"שבחי הבעש"ט", בו נזכר ר' אדם בעל שם. הוא גילה קונטרס ביידיש הכולל סיפורי נפלאות על ר' אדם בעל שם. לפי שמרוק, נדפס קונטרס זה בפראג במאה ה-17. שם מוזכרת עובדת מגוריו של ר' אדם בעל שם בפראג, ומסופר גם על פגישתו עם הקיסר מקסמיליאן השני. קיסר זה פעל בשנים 1564-1576, בשנים שבהן היה המהר"ל רבה של פראג. בכך סתר פרופ' שמרוק את קביעתו של פרופ' שלום, וטען כי מחברי "שבחי הבעש"ט" הכירו את ר' אדם בעל שם מתוך הספר שנדפס במאה ה-17 ומשם נטלו את שמו וקשרו אותו אל הבעש"ט (על הדעות השונות בעניין ראו: דוד אסף ואסתר ליבס [עורכים], השלב האחרון – מחקרי החסידות של גרשם שלום, ירושלים 2008, עמ' 41-47, ובנספחים שם, עמ' 56-63).
כל הדיונים עד כה התבססו על מקור אחד בלבד, והוא הזכרת שמו של ר' אדם בעל שם ב"שבחי הבעש"ט". אולם לפנינו מקור חדש, בן התקופה, שלא היה ידוע לאיש, הכותב מפורשות על הקשר בין הבעש"ט לר' אדם בעל שם, ולא זו בלבד – אלא שגם מוסר תוכן ארוך ומפורט של הדברים שקיבל ממנו הבעש"ט.
מקור זה, שלא היה ידוע לחוקרים, חשוב מאין כמוהו לחקר תולדות הבעש"ט ובמיוחד לעניין הקשר שלו עם ר' אדם בעל שם. כתב-היד שלפנינו ראוי גם בהקשר הזה למחקר מפורט ומעמיק.
נציין רק כי בהנחה ומדובר על אותו ר' אדם בעל שם מפראג, המוזכר בספר הנ"ל מן המאה ה-17, ניתן להעלות השערה כי "גור אריה" המוזכר לפנינו הוא המהר"ל מפראג, ואם כן יש כאן שושלת מסירה מעניינת של ענייני קבלה מעשית: "מכתבי ריב"ש [=רבי ישראל בעל שם] שמסר לו רבינו אדם בעל שם שקיבל מגור אריה [=המהר"ל מפראג]".
בספר "שבחי הבעש"ט" מסופר כי כתביו של הבעש"ט נגנזו על ידו: "ואותן הכתבים סגר הבעש"ט באבן אחד בהר, כי השביע את האבן... ואמר הרב דקהלתינו ששמע מן המוכיח דקהילה קדושה פולנאי שאמר לעת זקנתו: יש לי כח ליקח הכתבים משם כי ידעתי מקומו, אבל מפני שהבעש"ט סגר אותם איני רוצה ליקח אותם, ואמר שאלו הכתבים נגלו פעם חמישי להבעש"ט ואמר שהיו הכתבים ביד אברהם אבינו עליו השלום וביד יהושע בן נון והשאר לא ידעתי" (שבחי הבעש"ט, מהדורת רובינשטיין, עמ' 59). התיעוד שלפנינו משמש בין השאר גם כתיעוד קדום לקיומם של אותם "כתבי ריב"ש".

אזכור נוסף של הבעל שם טוב ("שמירה לבית מר' ישראל בש"ט ז"ל") – מקור הקמיע של רבי ישעיה מקרסטיר – כתב-היד בחוגי תלמידי הבעש"ט
בדף [18] מהדפים המאוחרים יותר הכרוכים בראש כתב-היד, מופיעות הנחיות מפורטות לעשיית "שמירה לבית", על ידי קמיעות ופעולות נוספות. בראש העמוד נכתב: "שמירה לבית מר' ישראל בש"ט ז"ל". רישום זה מעיד על הימצאותו של כתב-היד שלפנינו בחוגי החסידים הראשונים של הבעש"ט.
נקודה מעניינת לציון המתגלה כאן לראשונה היא שהקמיע הידוע המיוחס לצדיק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, ואשר נהגו לתת אותו האדמו"ר בעל ה"ישמח משה" ועוד מצדיקי החסידות, מקורו למעשה בבעש"ט עצמו. בנוסף, בשונה מהמקורות הידועים עד כה, לפנינו מופיע פירוט ארוך על אופן השימוש בקמיע זה, עם הוראות כיצד לכותבו, אופן הנחתו בפינות הבית, ועוד [על הקמיע של רבי ישעיה מקרסטיר, ראו בקטלוג מכירה זו, חלק א', פריט 68].
רישום נוסף המעיד כי כתב-היד שלפנינו היה בשימוש בחוגי תלמידי הבעש"ט, נכתב בכתיבה מאוחרת בדף (לא ממוספר) שכרוך לפני דף רא: "קמיע מהרב הצדיק מראדיוועל לחולי נכפה" – הוא כנראה רבי יצחק מראדוויל, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ומגדולי צדיקי החסידות סמוך לזמנו של הבעש"ט.

האיורים בכתב-היד
כתב-היד גדוש באיורים קבליים נדירים ומרשימים, עשויים ביד אמן, בפירוט ודיוק רב. בין היתר מופיעים בכתב-היד איורי קמיעות גדולים, בהם כאלה המתפרסים על פני עמודים שלמים. ראויים לציון במיוחד: הקמיע המאויר בדף קפה1, קמיע נגד שדים, עם "צורת אדם" במרכזו; קמיע מאויר נוסף מרשים במיוחד בדפים ריד2י-רטו1 – קמיע זה מתפרס על כפולת עמודים, ובו דמות אדם, והוא נועד להגנה ושמירה על אשה מפני דמיונות ורוחות רעות. איורים נוספים כוללים סמלי מגן דוד, "ידים", מנורות, וצורות נוספות. בדפים קצג-קצו אוסף גדול של "כתב מלאכים". בראש העמוד הראשון: "אלפא ביתות של שכינה". בהמשך: "קולמוס של גבריאל", "א"ב של מטטרון שר הפנים", ועוד. בדף עא, איורי חותמות של הממונים על המזלות. בדפים קעו-קעז, קפו-קפז, איורי חותמות שדים, בהן: חותם אשמדאי מלך השדים, "חותם אשתו של אשמדאי", ועוד.

[18], רמז, [1] דף. 19 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב עד בינוני. רוב כתב-היד נכתב על נייר תכלכל. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים במספר מקומות. קרעים חסרים בדפים אחדים עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר והדבקה. כריכת עור מקורית, עם הטבעה מוזהבת בחזיתה: "שייך להקצין ה' ליב בהר"ר אלכסנדר יצ"ו". פגמים בכריכה. השדרה חדשה.

מצורפים: שני קמיעות שנמצאו בין דפי כתב-היד, אחד על קלף ואחד על נייר.
כתב-היד מופיע בקטלוג התערוכה: שמע ישראל – על קמעות, סגולות ומאגיה, בעריכת ננסי בנוביץ ודודי מבורך, מוזיאון ישראל, ירושלים 2021, עמ' 78.
מקור:
1. אוסף שלמה מוסאיוף.
2. סות'ביס ניו יורק, דצמבר 2016, פריט 143.
3. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.039.