כתב-יד, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות), עם הזכרת נשמות לרבני מדינת במברג שנפטרו במאה ה-17. [מדינת במברג (בוואריה, גרמניה), שנות הת' בקירוב, אחרי 1685].
כתיבה אשכנזית, מרובעת ורהוטה, על דפי קלף. גוף ה"ממורבוך" נכתב כנראה בשנות הת' (סוף המאה ה-17, או מחצית ראשונה של המאה ה-18). מאוחר יותר, בשנת תק"צ (1830), נכרך לשימוש בקהילת הגנבך (Hagenbach, מדינת במברג). על גבי העמוד הראשון (הריק) מופיע רישום בכתיבה רהוטה, בכתב-ידו וחתימתו של הש"ץ והמורה יעקב רייז, הכותב שהפנקס "נעשה" (כפי הנראה הכוונה לכריכתו של הפנקס מחדש) בחודש אב שנת תק"צ, ומוסיף פרטים היסטוריים על קהילת הגנבך: בנין בית הכנסת בשנת תפ"ז (1727) וקניית בית העלמין בשנת תצ"ז (1737). בדף הבטנה הקדמי, באמצע כתב-היד ובסופו, נכתבו בכתיבה מאוחרת (מהמאה ה-19 בקירוב) תפילות נוספות, בעברית ובגרמנית.
"ממורבוך" הינו ספר הזכרת נשמות שהיה נפוץ בקהילות אשכנז. מתוכו הזכירו את נשמות נפטרי הקהילה בשבתות השנה. הוא הכיל בתוכו גם את נוסחי התפילות שבין קריאת התורה למוסף, כשעליהן נוספות רשימות מיוחדות ל"הזכרת נשמות" של גדולי חכמי אשכנז ויהודים רבים שנהרגו בפרעות הרבות שהתרחשו בארצות אשכנז במשך הדורות, וכן רשימות להזכרת נשמות של רבני הקהילה המקומית.
כתב-היד שלפנינו כולל: תפילות "יקום פורקן", "מי שברך" לקהל, "ברכת החודש", "הנותן תשועה למלכים" (הושאר מקום ריק לציון שם המלך ושמות בני משפחתו), "מי שבירך" לתענית בה"ב, "אב הרחמים"; הזכרת נשמות לרבני אשכנז וצרפת הקדמונים, והזכרת נשמות לרבנים ומרביצי תורה במדינות באמבערג ושנייטוך, עד אמצע שנות הת' [השם האחרון המוזכר הוא של רב המדינה שנפטר בתשרי תמ"ו 1685]; רשימת שמות ארוכה להזכרת נשמות של קהילות הקודש בגרמניה שנהרגו על קידוש השם.
בראש כתב-היד רישום משנת תק"צ: "שייך להקהל האגענבאך, נעשה יום ד' ער"ח אלול תקצדיק לפ"ק, הקטן יעקב בן כ"ה אברהם רייז ש"ץ ונאמן פה ק"ק האגענבאך. הבית הכנסיות דפה האגענבאך נבנו וגמרו בשנת תפזין לפ"ק, והבית עלמין מכרו [=כנראה הכוונה 'קנו'] בשנת תצזין לפ"ק". רישום נוסף בדף הבטנה הקדמי: "שייך להקהל האגענבאך", ומתחתיו כתוב נוסח "יהי רצון" הנאמר לפני "ברכת החודש". בעמוד [11] באמצע הכרך, נוסף רישום (בכתיבה מאוחרת) של הזכרת נשמות לנדיב מקופנהגן במדינת דנמרק, שתרם לבית הכנסת ונפטר בחודש כסלו תרכ"ו (1865). בסוף הכרך נוספו בתקופה מאוחרת שני דפי נייר, עם נוסח תפילת "מי שברך" לחולים, וברכות בגרמנית למלך קרל לודוויג אוגוסט [מלך בוואריה בשנים 1825-1848] ומשפחתו. הכריכה עטופה בנייר ועליו מדבקה עם הרישום: "Memorbuch von Hagenbach, angelegt am Erev Rosch-chodesch Elul 1837 vom Vorbeter Jakob Reis" [=ספר הזכרת נשמות של הגנבך, נוצר בערב ראש חודש אלול תקצ"ז, על ידי החזן יעקב רייז]. כותב מדבקה זו שגה בקריאת הרישום של רייז שבראש כתב-היד, ולמעשה בקריאה מדוקדקת ניתן לראות שכתוב שם: "תקצדיק" [תק"צ 1830].
ברשימת חכמי אשכנז וצרפת מופיעים: רבי שמעון ב"ר יצחק (רבינו שמעון הגדול); ר"ש משאנץ; רבינו תם, רשב"ם וריב"ם; מהר"ם מרוטנבורג; ר"א מטוך, רבינו פרץ ורבינו חיים ושאר רבותינו; מהר"ם מינץ; מהרי"ל; רבי מנחם ב"ר אשר; רבי משה דידלסום "אב"ד בשתי המדינות"; רבי זוולין פרץ בר שמעון "אב"ד במדינת באמבערק ושנאטוך"; רבי מרדכי ליפשיץ "אב"ד במדינת באמבערק" [נפטר בתשרי תמ"ו – ראו נוסח מצבתו אצל אקשטיין, Geschichte der Juden im ehemaligen Fürstbistum Bamberg, במברג 1898, עמ' 166].
בהמשך מופיעים מספר עמודים עם הזכרת נשמות להרוגי פרעות בקהילות שונות בגרמניה בימי הביניים, כולל שמות הנרצחים ובחלקם גם תאריך הפרעות, ביניהן: "באמבערק", "ווירצבורג", "פורכהיים", "נירן בורג", "הישטט", "נישטטין", "קיצינגן", "וישבורג" [=ווישנבורג?], "עקליסהיים", "הולפעלד", "עברמנשטט", "קרוניך", "קונשטט", "פורצהיים", "ארנשטט", "מרגטהיים", "בישפהיים", "איפהובין". לאחר מכן מופיעות רשימות של כ-150 קהילות באירופה, בהן נהרגו יהודים בפרעות בימי הביניים, בלי פירוט שמות הנהרגים. לבסוף מובאים נוסח "הגומל" ו"מי שבירך" לחולה.
הגנבך (Hagenbach) הוא כפר קטן במחוז פרנקוניה עילית (Oberfranken) במדינת בוואריה (כיום: גרמניה). ידוע על קיומה של קהילה יהודית במקום כבר מהמאה ה-17. הגנבך הייתה מקום מושבה של אחת מחמש הרבנויות המחוזיות ברבנות מדינת במברג. יעקב רייז שימש כש"ץ בהגנבך, והיה מורה בבית הספר היהודי הראשון בעיר, שנפתח בשנת 1827, עד שנת 1846 (אז עבר רייז לניהול בית החולים היהודי בפיורדא). במאה ה-20 החלה הקהילה להידלדל, ובשנת 1934 עקרו התושבים היהודים לקהילת במברג.

[17] דפי קלף (דף [3] כרוך במהופך) + [2] דפי נייר. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים זעירים בשולי הדפים. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה עם שדרת עור, עטופה בנייר (פגמים בכריכה ובעטיפת הנייר).

מחקר על ממורבוך זה ועל חשיבותו הרבה נכתב על ידי הרב ד"ר מנחם וינברג הי"ד. ראו: Magnus Weinberg, Das Memorbuch von Hagenbach, JJLG, XVIII (1926), 203-216.
וינברג תיארך את הממורבוך לשנת תצ"ז [1737], אולם נראה כי נפלה טעות בקריאת הרישום של יעקב רייז. ויינברג קרא "תצזין" במקום "תקצדיק" [1830]. עם זאת, גם וינברג כותב כי דפי הקלף עתיקים יותר, וכי נעשה כאן שימוש בדפי קלף מספר ממורבוך ישן.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GR.012.016.