מכירה פומבית 92 חלק ב' כתבי יד ופריטים מיוחדים ויקרי ערך מאוסף משפחת גרוס
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- יד (37) Apply יד filter
- manuscript (37) Apply manuscript filter
- כתבי-יד (32) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (32) Apply כתבייד filter
- קבלה (14) Apply קבלה filter
- kabbalah (14) Apply kabbalah filter
- כוונות (13) Apply כוונות filter
- kavanot (13) Apply kavanot filter
- siddur (13) Apply siddur filter
- אירופה (10) Apply אירופה filter
- europ (10) Apply europ filter
- ארצות (8) Apply ארצות filter
- המזרח (8) Apply המזרח filter
- ומעוטרים (8) Apply ומעוטרים filter
- מאוירים (8) Apply מאוירים filter
- decor (8) Apply decor filter
- illustr (8) Apply illustr filter
- land (8) Apply land filter
- sepharad (8) Apply sepharad filter
- הרשש (7) Apply הרשש filter
- סידורי (7) Apply סידורי filter
- ירושלים (7) Apply ירושלים filter
- הרש (7) Apply הרש filter
- הרש"ש (7) Apply הרש"ש filter
- harashash (7) Apply harashash filter
- jerusalem (7) Apply jerusalem filter
- האר (6) Apply האר filter
- הארי (6) Apply הארי filter
- וסידורי (6) Apply וסידורי filter
- האר"י (6) Apply האר"י filter
- haari (6) Apply haari filter
- תימן (5) Apply תימן filter
- yemen (5) Apply yemen filter
- ורפואות (4) Apply ורפואות filter
- צפון (4) Apply צפון filter
- סגולות (4) Apply סגולות filter
- מעשית (4) Apply מעשית filter
- ורפואות, (4) Apply ורפואות, filter
- צפון-אפריקה (4) Apply צפון-אפריקה filter
- והשבעות) (4) Apply והשבעות) filter
- והשבעות (4) Apply והשבעות filter
- אפריקה (4) Apply אפריקה filter
- קמיעות (4) Apply קמיעות filter
- צפוןאפריקה (4) Apply צפוןאפריקה filter
- (סגולות (4) Apply (סגולות filter
- africa (4) Apply africa filter
- north (4) Apply north filter
- practic (4) Apply practic filter
- chassidut (3) Apply chassidut filter
כתב-יד מאויר, "ספר לקוטים נחמדים" – מאמרי חסידות לפי סדר הפרשיות, מאת הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, מעשה ידי "הכותב ישעיהו מרדכי בן יוסף". סדיגורה, תרכ"ט [1869].
כתב-יד מרשים ביופיו, שהוכן בסדיגורה, וניתן במתנה לאדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (ויש לשער כי אף הוכן במיוחד עבורו). בדף המגן הקדמי חתימת ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדף השני, שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו-ספר, עם הכיתוב: "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא".
שני דפים מאוירים בצבע בראש כתב-היד: הראשון, דף שער עם מסגרת פרחונית, שבתוכה שני עמודים ארכיטקטוניים, ומעליהם כותרת – מדליון עם זוג טווסים. בתחתית העמודים פרט השנה תרכ"ט, וביניהם שם הכותב. נוסח השער: "ספר לקוטים נחמדים מכבוד אדמ"ו גאון תפאר' ישראל... מהורר מנחם מענדיל בהרב מהורר משה זצוק"ל אשר מקום ישובתו היה בעיר הקו' טבריה תוב"ב... הכותב ישעיהו מרדכי בן יוסף בסאדאגורא תרכט לפ"ק".
בדף השני נכתב: "זה הספר לקוטים נחמדים שייך... שנת תרכ"ט סאדאגורא לפ"ק" – שם הספר מופיע במסגרת מקושטת ותחתיה אגרטל עם פרחים שבמרכזו מדליון ריק, שיועד כנראה לרישום שם הבעלים (בפועל נחתמה בו החותמת "מנחת שי").
כל דפי כתב-היד נכתבו ב"כתב רש"י" בכתיבה אמנותית מסודרת. בעמוד סז קישוט סיום מאויר בצבע.
בעמוד שלפני האחרון טבלה עם "סדר שבעה כוכבי הלכת לדעת מה ששולט בכל שעה ושעה". בעמוד האחרון מסגרת בצבע, ובתוכה "שיר המעתיק" (עם אקרוסטיכון שמו), חתום: "ישעיהו מרדכי בן פרימא לישועה בנו"ג ולהרמת קרן בקרב אכי"ר".
בכתב-היד שלפנינו מופיעים מאמרים מאת הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שלא נכללו בספרו פרי הארץ (קאפוסט, תקע"ד). תוכן כתב-היד שלפנינו נדפס מאוחר יותר בז'יטומיר, בשנת תרל"ד, תחת השם "פרי עץ", מתוך העתקה שהיתה בידי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל (בשער שם נכתב: "והעותק[!] אות באות מכ"י הנמצא ת"י הרב הקדוש... מה"ו אהרן מטשורנאביל[!].... אשר היה מנחה שלוחה לו מעה"ק ירושלים").
בראש כתב-היד שלפנינו, לאחר שני הדפים המאוירים, נכרך דף מודפס, ובו צוואת רבי מנחם מנדל מוויטבסק, מתוך מהדורת ז'יטומיר הנ"ל.
האדמו"ר רבי נחום דובער (בער'ניו) פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים והחזיק ספרייה גדולה (ראו: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34; הרב זושא דינקלס, 'בית עקד הספרים' של הרה"ק רבי נחום בער'ניו זצוק"ל, בתוך קובץ מביני עמודי, ביתר תשע"ז, עמ' תיט-תלט). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות: ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו בכתב-היד שלפנינו).
[3] דף; ב-סז, [2] עמ'. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע קטן בשולי אחד הדפים, משוקם בהדבקת נייר דבק חומצי (מספר קרעים קטנים בדפי המגן). חותמות "ספרי דענט". כריכה מקורית, קטיפה אדומה עם הטבעות מוזהבות (הכריכה מנותקת חלקית; בלאי ופגמים בכריכה).
כתב-היד הוצג בקטלוג "בעקבות הבעש"ט" – תערוכה מאוצרות הספרייה הלאומית לרגל מאתיים וחמישים שנה לפטירת הבעש"ט ומאתים שנה לפטירת רבי נחמן מברסלב, ירושלים, תש"ע-תשע"א, עמ' 79, מס' 74.
ספרות: Hasidic Art and the Kabbalah, מאת בת שבע גולדמן אידה, הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, 2018. תמונת כתב-היד שלפנינו מופיעה בעמ' 70.
מקור:
כתב-היד הוצע למכירה בשנת תרפ"ז, במכירה מיוחדת של ספרים וכתבי-יד מספרייתו של רבי נחום דובער, והוא נרשם בחוברת שנדפסה לצורך המכירה (נדפסה במכונת כתיבה ושוכפלה בסטנסיל): "רשימת כתבי-יד (נומר 9) של בית עקד הספרים של הרב הצדיק המפורסם ר' נחום דוב פריעדמאן ז"ל מסאדאגורא". שם הוא מופיע במס' 48, ומתואר: "כת"י רש"י יפה מאד מאד כלילת יופי, נעתק בסאדאגורא מן ישעי' מרדכי בן יוסף עבור המאסף ספרים הנודע הה"צ המפורסם ר' נחום דוב פריעדמאן ז"ל".
לפנים כתב-יד מוסד הרב קוק 137 (מספר ישן 215) – משם תואר על ידי נפתלי בן מנחם ברשימתו 'כתבי-יד מספרייתו של רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה', ארשת א (תשי"ט), עמ' 403-404, מס' 9.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.019.
מכתב שד"רות לשליח רבי ישראל הלוי היוצא כשליח מטעם קהילת חברון, בחתימת חכמי העיר. חברון, תקע"א [1811].
על כתב השד"רות חתומים (בחתימות מסולסלות) חכמי חברון: רבי יאודה בכר שמואל, רבי חיים הלוי, רבי חיים ישועה באג'אייו, רבי יוסף הלוי, רבי יעקב תורג'ימאן, רבי יאודה רוסו, ורבי אליעזר ן' ארחא.
בראש כתב-היד הותיר הסופר מקום ריק לרישום שמו של הגביר אליו מיועד מכתב השד"רות.
בתוך הדברים כותבים חכמי חברון על מצבה הקשה של קהילתם, הסובלת בין היתר גם מעול של חובות כבדים: "...כי נהפכו עליה ציריה מהקורות אותנו יושבי קרית ארבע שתינו כוס התרעלה ומים הזדונים שעברו על ראשינו... שבר רעבון ודאבון... ונוסף גם הוא צרת החובות שחל להיות בחשבונינו יעבור בסך מאת אלף גרושו' לגויים אכזרים...".
רבי ישראל הלוי יצא בשנת תקע"א לשליחות מטעם קהילות חברון בערי איטליה. בשנת תקע"ד עבר בפיזרו וכתב שם ב"פנקס השלוחים" (ראו: דסלר, שנות דור ודור, ב, עמ' רצד). בשנת תקפ"ז חתום עם חכמי ישיבת מגן דוד בירושלים (ראו: אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, ב, עמ' רכט).
[1] דף מקופל. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרע קטן במקום הקיפול.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.017.
תעודה בכתב-יד, אגרת שליחות לשד"ר רבי שלום חמדי לוי, שנשלח לתימן עבור עדת עולי תימן בירושלים, בחתימות ידיהם של 12 מראשי העדה ורבניה, ובראשם: רבי יחיא צארום, רבי שלום יוסף עראקי, רבי יוסף מסעוד, רבי סעדיה צפירה (בעל "כסף צרוף"), ובנו המקובל רבי יוסף צפירה. ירושלים, [תרנ"ד 1894].
דף קלף, כתיבת סת"ם נאה עם עיטורים קליגרפיים. חתימות וחותמות. בראש התעודה שיר מליצי, הפותח "מראש ומקדם נסוכה ירושלים...", עם אקרוסטיכון: מירושלמת"ו. בפינה השמאלית-עליונה נכתבו פסוקים בצורה גרפית, ומעליהם התאריך: "יום א' כו לח' אדר א' דשנת ב"ך יתבר"ך לפ"ק [=תרנ"ד]".
בתעודה שלפנינו מתוארים תלאות עניי הקהילה ויוקר המחיה בירושלים. החותמים מאשרים את מינויו של רבי שלום חמדי לוי כשד"ר ירושלים בערי תימן: "...כי הוא נבחר מקהלתינו איש נאמן וא"ח [ואיש חיל] ברור בענוה ויראת חטא כמע'[לת] החה"ש [החכם השלם] שלום בן כמע' החה"ש שלמה בן הגאון כמוהר"ר הגאון יחיא חמדי לוי הי"ו". בין היתר מתוארת בתעודה העובדה כי שליחותו דרשה את אישור ראשי הכוללים בירושלים: "ועוררנו בשלהבת התחנונים רחמי רבנן קשישאי הכוללים והפקידים היושבים על רום כסאם היקר, להעלות לו רוח נדיבה להחזיק בידו לבוא אל מחנות קדשיכם לעורר רחמיכם להשתדל בנדבת הקודש, נדבה הראויה איש איש לפי מהללו וכל כחו ימציא, ומכיסו יוציא או מפתו יפריש, וצדקתו יזרע וישריש בארץ הקודש תצמח, ופירותיה יאכל וישמח, ובזה נהיה כלולים יחד בקשר הלבבות אחד לאחד...".
חתומים על התעודה רבני וראשי העדה התימנית בירושלים: רבי יחיא ב"ר יוסף צארם (תר"ג-תרע"ז; ראב"ד ומנהיג העדה התימנית בירושלים); רבי שלום יוסף עראקי (תר"ב-תרע"ז; ראב"ד העדה התימנית, יחד עם הרב יחיא צארום); רבי יהודא ב"ר יחיא אפרים; רבי סעדיה ב"ר יוסף מצ'מוני (נשיא קהילת חאפד, מראשוני העולים בשנת תרמ"א, אביו של ר' יוסף מצ'מוני מוכתר כפר השילוח); רבי סעדיה ב"ר יוסף צפירה (מחבר הספר "כסף צרוף"); רבי אברהם ב"ר סעדיא שאב; רבי יוסף ב"ר סלימאן מסעוד (כולל חותמתו; נולד תקצ"ב והיה מדייני צנעא, בשנת תרל"ה נסע בשליחות הקהילה לקושטא, ושליחות זו הביאה את העליה מתימן לירושלים בשנים תרמ"א-תרמ"ב. רבי יוסף עמד בראש הגל השני של העולים מתימן, שהגיעו לירושלים בשלהי שנת תרמ"א, לפני העליה הגדולה בניסן תרמ"ב). חתימה נוספת, דהויה וקשה לקריאה: "הצעיר עמר בן יחיא...".
בהמשך מופיעות חתימות נוספות: רבי סאלם ב"ר יחיא אחמדי (כנראה, דודו של השד"ר רבי שלום ב"ר שלמה "בן כמוהר"ר הגאון יחיא חמדי לוי"); רבי אהרן ב"ר אהרן חוטר (נולד תרי"ב בצנעא, ועלה לירושלים בשנת תרמ"ב); רבי אהרן ב"ר שלום דמתי; ומספר שורות נוספות עם הבטחה כי יתפללו בכותל המערבי בעד התורמים, בחתימת הצדיק המקובל רבי יוסף ב"ר סעיד צפירה (רבי יוסף צפירה מתנעם, חסיד ומקובל מחכמי ישיבת "בית אל", עלה מצנעא לירושלים בשנת תר"ן, והדפיס את ספריו של אביו הישיש בעל "כסף צרוף"). לצד החתימות מופיעה חותמתו של רבי יוסף נדאף (יצא כשד"ר לתימן יחד עם רבי שלום חמדי, בשליחותו הראשונה בשנת תרמ"ג; ראו להלן), ושתי חותמות נוספות (מחוקות).
מסמך מוקדם מראשית התייסדות מוסדות התורה והחסד של קהילת עולי תימן בירושלים. העלייה התימנית לירושלים שהחלה בשנים תרמ"א-תרמ"ב (עליית "אעלה בתמ"ר") לוותה בקשיים רבים, כאשר העולים בני הקהילה התפרנסו בקושי רב ממלאכת כפיים ומשאריות חלוקת הצדקה של מוסדות "כוללות" הספרדים בעיר. רק בשנים תרנ"ב-תרנ"ד, החלו עולי תימן להתארגן באופן עצמאי והקימו ישיבה ותלמוד תורה לבני הקהילה, וחברת "תהילה לדוד" לתפילה ואמירת תהילים בכותל המערבי (ראו: קטלוג "קדם", מכירה 74, פריט 241), ורק בשנת תרס"ט הוקם "כולל" עצמאי לבני העדה התימנית. התמיכות מתימן המשיכו עד ימי מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה התהפך הגלגל ועולי תימן בארץ ישראל, שהחלו להתבסס כלכלית, נחלצו לעזרת אחיהם בתימן, שמצבם החמיר תחת שלטונו של האימאם יחיא (טובי, אעלה בתמר, עמ' 31).
השליחות הראשונה של שד"רים מקהילת עולי תימן בירושלים אל אחיהם בתימן, היתה בשנת תרמ"ג, אז נשלחו רבי שלום חמדי ורבי יוסף נדאף לתימן (באמצעות כוללות הספרדים, שהיו האחראים הבלעדיים לשיגור שד"רים לארצות שונות. ראו על שליחות זו: א' יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 752-753). "שיגורם של השד"רים חמדי ונדאף לתימן בשנת תרמ"ג, פתח תקופה חדשה בתולדות שלוחי ארץ ישראל לתימן. השלוחים שיצאו עד כה מא"י לתימן, לא מטעם יהודי תימן יצאו, והם עצמם לא מבני תימן היו. עם עלייתם ההמונית של יהודי תימן לארץ-ישראל בשנת תרמ"ב, מצאו הכוללים שאין טובים לשליחות לתימן מהם. כבני תימן הם מכירים את הליכות המדינה ותושביה... ושליחותם עשויה להצליח ולהועיל יותר משליחות יהודים בני קהילות אחרות. צרכי יהודי תימן בירושלים אף הם דחקו וחייבו שיגור שליחים לאחיהם שבתימן, כמנהג עדות אחרות בירושלים שביקשו סיוע ועזרה אצל אחיהם שבגולה. חמדי ונדאף היו איפוא השד"רים התימנים הראשונים, שפקדו את תימן לצרכי קהילתם" (י' רצהבי, שלם, א, ירושלים תשל"ד, עמ' 428). שליחותם של השניים לא עלתה יפה, עקב חוסר תיאום עם מנהיגי הקהילה בתימן, ולאחר כשנתיים, בשנת תרמ"ה, הם חזרו לירושלים בידיים ריקות. כשלון שליחותם הגיע לידי כך שלא היה בידם אפילו כסף להוצאות הדרך לחזרתם, והם פנו בבקשה לגבאי קופות ארץ ישראל בתימן, שיתנו להם מכספי הקופות לצורכי הפלגתם בים חזרה לארץ ישראל, אך אלו סירבו לתת להם בלא הרשאה מפורשת מחכמי ירושלים (ראו: טובי, קורות ומעשים, תשל"ג-תשל"ה, עמ' 25). בשנת תרמ"ז נשלח רבי שלום חמדי בשנית למסע שד"רות בתימן (טובי, שם, עמ' 28-29).
לא ידוע לנו ממקור אחר על שליחות נוספת של רבי שלום חמדי בשנת תרנ"ד, כפי העולה מאגרת השליחות שלפנינו.
[1] דף קלף. 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. דהיית דיו ומעט אותיות מחוקות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.012.003.