מכירה פומבית 92 חלק ב' כתבי יד ופריטים מיוחדים ויקרי ערך מאוסף משפחת גרוס
- (-) Remove כתבייד filter כתבייד
- יד (32) Apply יד filter
- כתבי (32) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (32) Apply כתבי-יד filter
- manuscript (32) Apply manuscript filter
- קבלה (14) Apply קבלה filter
- kabbalah (14) Apply kabbalah filter
- כוונות (13) Apply כוונות filter
- kavanot (13) Apply kavanot filter
- siddur (13) Apply siddur filter
- אירופה (10) Apply אירופה filter
- europ (10) Apply europ filter
- ארצות (8) Apply ארצות filter
- המזרח (8) Apply המזרח filter
- ומעוטרים (8) Apply ומעוטרים filter
- מאוירים (8) Apply מאוירים filter
- decor (8) Apply decor filter
- illustr (8) Apply illustr filter
- land (8) Apply land filter
- sepharad (8) Apply sepharad filter
- סידורי (7) Apply סידורי filter
- ירושלים (7) Apply ירושלים filter
- הרשש (7) Apply הרשש filter
- הרש (7) Apply הרש filter
- הרש"ש (7) Apply הרש"ש filter
- harashash (7) Apply harashash filter
- jerusalem (7) Apply jerusalem filter
- האר (6) Apply האר filter
- הארי (6) Apply הארי filter
- וסידורי (6) Apply וסידורי filter
- האר"י (6) Apply האר"י filter
- haari (6) Apply haari filter
- ורפואות, (4) Apply ורפואות, filter
- קמיעות (4) Apply קמיעות filter
- צפוןאפריקה (4) Apply צפוןאפריקה filter
- צפון-אפריקה (4) Apply צפון-אפריקה filter
- צפון (4) Apply צפון filter
- סגולות (4) Apply סגולות filter
- מעשית (4) Apply מעשית filter
- אפריקה (4) Apply אפריקה filter
- ורפואות (4) Apply ורפואות filter
- והשבעות) (4) Apply והשבעות) filter
- והשבעות (4) Apply והשבעות filter
- (סגולות (4) Apply (סגולות filter
- africa (4) Apply africa filter
- north (4) Apply north filter
- practic (4) Apply practic filter
- חסידות (3) Apply חסידות filter
- chassidut (3) Apply chassidut filter
כתב-יד, ספר פרי עץ חיים, חלק שני שער השבת ויו"ט, הכולל כוונות שבת, ראש חודש ומועדי השנה. מאת רבינו האריז"ל, בעריכת תלמידו המהרח"ו – רבי חיים ויטאל. [רוסיה-פולין, תקכ"ד 1764].
שער מעוטר: "ספר פרי עץ חיים, שער השבת ויום טוב, חלק שני. לפרט ויזר'ע יצחק' בא'רץ' ההי'א' וימצא' בשנ'ה ההיא מ'א'ה שערי'ם ויברכ'הו... לפ"ק [=תקכ"ד]".
כתיבה אשכנזית נאה ומסודרת (אופיינית לכתבי-יד מאוקראינה, בראשית ימי תנועת החסידות ולימוד הקבלה). כותרות ותיבות פתיחה מעוטרות. איורים במקומות שונים: בשער ליל שבת (דף לג2) איור סדר "הלחם המסודר על השולחן"; בשער ליל הושענה רבה (דף קיד1) איור של כוונות סדר ההקפות: "וזה הציור, צורתו..."; ועיטורים נוספים.
[1], קכב, [1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות וסימני עובש). מעט בלאי. קרעים וסימני עש. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. כריכה ישנה, עם פינות ושדרה מעור (מעט קרועה ומשופשפת), עם הטבעות מוזהבות.
מקור:
1. Rae and Joseph Gann Library at Hebrew College Newton Centre, MA USA, Ms. 20 (חותמות מוקדמות של הספריה מופיעות במספר דפים).
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.028.
כתב-יד מרשים ונדיר, חיבור אנציקלופדי בהיקף ענק, של ענייני קבלה מעשית – רפואות, סגולות, שמירות, קמיעות, השבעות וגורלות; כולל אלפי סעיפים, רבים מהם אינם ידועים ממקורות אחרים, מסודרים לפי סדר האלף-בית, עם תרשימים ואיורים רבים. [מזרח אירופה, מחצית ראשונה של המאה ה-18 בקירוב].
לפנינו כתב-היד החשוב ביותר הידוע כיום בענייני רפואות וסגולות וקבלה מעשית מארצות אשכנז, העולה בהיקפו ובאיכותו על כל הקבצים בכתב-יד והחיבורים בדפוס בעניינים אלו. הוא כולל חומרים נדירים, בהם כאלה שאינם מופיעים במקורות אחרים. בכך מספק כתב-היד מבט מקיף ורחב ביותר של מכלול הידיעות הרפואיות, הסגולות, נוסחי הקמיעות, הלחשים וההשבעות, ששימשו את הצדיקים "בעלי השם" באותה תקופה – תקופתו של הבעל שם טוב הקדוש.
מלבד זאת, חשיבותו של כתב-היד יוצאת מן הכלל בכך שיש בו אזכורים מוקדמים של הבעש"ט, בהם עדות מפורשת על סודות שקיבל הבעש"ט מרבי אדם בעל שם – עדות שלא תועדה עד היום בספרות המחקר (ראו להלן).
עיקרו של כתב-היד נמצא בדפים א-רמ. הוא נכתב על ידי סופר מומחה, שקיבץ את אלפי המרשמים והנוסחאות ממקורות שונים, וסידר אותם בפרקים לפי סדר אלף-בית. כתיבה אשכנזית נאה ומסודרת, עם תרשימים ואיורים רבים, מדויקים ונאים, עשוים ביד אמן. מאוחר יותר נוספו, במקומות שונים בכתב-היד וכן בדפים הריקים שנותרו בכתב-היד, תוספות מכותבים שונים, שהשלימו על פי מיטב ידיעותיהם את הנושאים השונים בכתב-היד. בנוסף, נכרכו עם כתב-היד דפים מאוחרים נוספים. ניכר שכתב-היד שימש במשך דורות מספר רב של מרפאים עממיים ו"בעלי שם", והוא עבר מיד ליד לצורך עבודה מעשית.
כתב-היד כולל אלפי סעיפים, בהם נושאים רבים ומגוונים. נרשום להלן ראשי פרקים לדוגמה: נוסחי קמיעות, השבעות ולחשים לנושאים שונים – שמירות לבית, נגד גנבים, שריפה, מזיקים ושדים; שמירות לדרך, משונאים, חיות רעות, שודדים ומכשפים; השבעות ל"קפיצת הדרך"; קמיעות וסגולות להריון, ללידה קלה, לשמירה על היולדת והתינוק; רפואות וסגולות למגוון רחב של מחלות, בעיות רפואיות וכאבים; הנחיות לפעולות שונות של ידיעת נסתרות ועתידות, "להביא אדם מרחוק", "להביא איש או אשה על ידי מעשה שדים", להיות "רואה ואינו נראה", ועוד; ביטול כשפים, רוחות רעות ועין הרע; קמיעות והשבעות ל"דיבוק"; השבעות מלאכים ושדים; פעולות מלכי השדים; גורלות; סגולות לפרנסה ולעושר; ועוד נושאים רבים.
בין היתר מופיעה כאן הנחיה מפורטת ונדירה כיצד לברוא "גולם", בקטע המופיע בדף רלז1, עם הכותרת: "לעשות אדם גולם...". בסיום קטע זה נכתב: "...ולא יעשה זה כי אם לצורך גדול, וסתום וחתום הדבר עתיקין אלו".
במקומות רבים מסיים הכותב במילים "בדוק ומנוסה" (בדף לט1: "בדוק מנוסה במדינת אשכנז או ב"פ" [=במדינת פולין]).
מקורותיו של הכותב
הכותב מזכיר פעמים אחדות את מקורותיו, נביא את הבולטים שבהם. הוא מצטט מספר פעמים את המקובל רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" (שנפטר בשנת תע"ט; לדוגמה: "בשם הגאון המפורסם ר' נפתלי כ"ץ ז"ל" – דף קעג2). הספר המאוחר ביותר שמצוטט כאן (דף מא1) הוא ספר אמתחת בנימין, לרבי בנימין בינוש ב"ר יהודה ליב הכהן (נדפס בווילהרמסדורף תע"ו).
בדף כב1 הוא מזכיר דברים בשם רבי אליהו בעל שם: "ומהור"ר אליהו ב"ש הוגד שביעור אחורי ארץ מצרים כשרצו הגזלנים לגזול אותו... ומיד מתו הגזלנים...". גם בדף פח2 הוא מזכיר: "מעשה היה בימי הרב המקובל מהור"ר אליהו ז"ל שהיה אב"ד דק"ק חעלים...".
בדף קנח2: "שריפה, לכוויה מהרופא מומחה ר' דניאל דאקטור ע"ה".
בדף לד2 מוזכר "לנסות האשה אם היא הרה שמעתי מהרופא מומחה המפורסים מהור"ר יצחק חזק מריש"א נר"ו..." – ר' יצחק חזק, המוזכר כאן בברכת החיים, הוא ר' אברהם יצחק חזק רופא, המכונה Fortis, פרנס "ועד ארבע ארצות" וממנהיגי קהילת רישא במחצית הראשונה של המאה ה-18. הוא חתום על החלטות ועד ארבע ארצות, בשנים תע"ח-ת"צ. הוא ישב תחילה בלבוב וירוסלב, ואחר כך השתקע ברישא כרופא ביתם של הנסיך לובומירסקי ברישא והגרף פוטוצקי בליז'נסק. רבי יעקב עמדין מזכירו בספרו "עדות ביעקב", אלטונה תקט"ז, דף סו, א, בכינוי "השר הנגיד המפורסם הרופא מומחה לרבים מהור"ר יצחק הנקרא פארטוס..." (ראו: פנקס ועד ארבע ארצות, מהדורת ישראל היילפרין, לפי המפתחות).
אך המקור החשוב ביותר המובא בכתב-היד שלפנינו הוא הבעש"ט. ראו על כך סעיף הבא.
סודות שקיבל הבעל שם טוב מרבי אדם בעל שם – תיעוד היסטורי חשוב ולא-ידוע
באות צ', דפים קיח2י-קיט2, מופיע קטע ארוך עם סדרה ארוכה של פעולות, השבעות ואמירות, שנועדו לרפא חולה מחוליו. קטע זה מסתיים בציון מקור הדברים: "מכתבי ריב"ש שמסר לו רבינו אדם בעל שם שקיבל מגור אריה". לפנינו תיעוד יוצא דופן בחשיבותו. ריב"ש הוא כינויו של רבי ישראל בעל שם טוב, וכאן מתועדת העברה של סודות בקבלה מעשית שהגיעו אל הבעש"ט מר' אדם בעל שם. לתיעוד זה חשיבות גדולה מאד בחקר תולדות חייו של הבעש"ט, וכפי שנסביר בקצרה להלן:
שמו של ר' אדם בעל שם ידוע לנו מהספר "שבחי הבעש"ט" (נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ה), שם נכתב כי הבעש"ט קיבל סודות מבנו של ר' אדם בעל שם. חוקרים והיסטוריונים ניסו להתחקות אחר זהותו של ר' אדם בעל שם, נכתבו על כך מאמרים רבים, ונחלקו הדעות בעניין. הורודצקי פקפק במציאותו ההיסטורית של ר' אדם בעל שם. פרופ' שלום זיהה אותו עם ר' העשל צורף, וטען כי מחברי "שבחי הבעש"ט" הסתירו את זהותו של ר' העשל צורף בשל קרבתו לשבתאות. מאוחר יותר גילה פרופ' שמרוק כי ישנו מקור קדום יותר ל"שבחי הבעש"ט", בו נזכר ר' אדם בעל שם. הוא גילה קונטרס ביידיש הכולל סיפורי נפלאות על ר' אדם בעל שם. לפי שמרוק, נדפס קונטרס זה בפראג במאה ה-17. שם מוזכרת עובדת מגוריו של ר' אדם בעל שם בפראג, ומסופר גם על פגישתו עם הקיסר מקסמיליאן השני. קיסר זה פעל בשנים 1564-1576, בשנים שבהן היה המהר"ל רבה של פראג. בכך סתר פרופ' שמרוק את קביעתו של פרופ' שלום, וטען כי מחברי "שבחי הבעש"ט" הכירו את ר' אדם בעל שם מתוך הספר שנדפס במאה ה-17 ומשם נטלו את שמו וקשרו אותו אל הבעש"ט (על הדעות השונות בעניין ראו: דוד אסף ואסתר ליבס [עורכים], השלב האחרון – מחקרי החסידות של גרשם שלום, ירושלים 2008, עמ' 41-47, ובנספחים שם, עמ' 56-63).
כל הדיונים עד כה התבססו על מקור אחד בלבד, והוא הזכרת שמו של ר' אדם בעל שם ב"שבחי הבעש"ט". אולם לפנינו מקור חדש, בן התקופה, שלא היה ידוע לאיש, הכותב מפורשות על הקשר בין הבעש"ט לר' אדם בעל שם, ולא זו בלבד – אלא שגם מוסר תוכן ארוך ומפורט של הדברים שקיבל ממנו הבעש"ט.
מקור זה, שלא היה ידוע לחוקרים, חשוב מאין כמוהו לחקר תולדות הבעש"ט ובמיוחד לעניין הקשר שלו עם ר' אדם בעל שם. כתב-היד שלפנינו ראוי גם בהקשר הזה למחקר מפורט ומעמיק.
נציין רק כי בהנחה ומדובר על אותו ר' אדם בעל שם מפראג, המוזכר בספר הנ"ל מן המאה ה-17, ניתן להעלות השערה כי "גור אריה" המוזכר לפנינו הוא המהר"ל מפראג, ואם כן יש כאן שושלת מסירה מעניינת של ענייני קבלה מעשית: "מכתבי ריב"ש [=רבי ישראל בעל שם] שמסר לו רבינו אדם בעל שם שקיבל מגור אריה [=המהר"ל מפראג]".
בספר "שבחי הבעש"ט" מסופר כי כתביו של הבעש"ט נגנזו על ידו: "ואותן הכתבים סגר הבעש"ט באבן אחד בהר, כי השביע את האבן... ואמר הרב דקהלתינו ששמע מן המוכיח דקהילה קדושה פולנאי שאמר לעת זקנתו: יש לי כח ליקח הכתבים משם כי ידעתי מקומו, אבל מפני שהבעש"ט סגר אותם איני רוצה ליקח אותם, ואמר שאלו הכתבים נגלו פעם חמישי להבעש"ט ואמר שהיו הכתבים ביד אברהם אבינו עליו השלום וביד יהושע בן נון והשאר לא ידעתי" (שבחי הבעש"ט, מהדורת רובינשטיין, עמ' 59). התיעוד שלפנינו משמש בין השאר גם כתיעוד קדום לקיומם של אותם "כתבי ריב"ש".
אזכור נוסף של הבעל שם טוב ("שמירה לבית מר' ישראל בש"ט ז"ל") – מקור הקמיע של רבי ישעיה מקרסטיר – כתב-היד בחוגי תלמידי הבעש"ט
בדף [18] מהדפים המאוחרים יותר הכרוכים בראש כתב-היד, מופיעות הנחיות מפורטות לעשיית "שמירה לבית", על ידי קמיעות ופעולות נוספות. בראש העמוד נכתב: "שמירה לבית מר' ישראל בש"ט ז"ל". רישום זה מעיד על הימצאותו של כתב-היד שלפנינו בחוגי החסידים הראשונים של הבעש"ט.
נקודה מעניינת לציון המתגלה כאן לראשונה היא שהקמיע הידוע המיוחס לצדיק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, ואשר נהגו לתת אותו האדמו"ר בעל ה"ישמח משה" ועוד מצדיקי החסידות, מקורו למעשה בבעש"ט עצמו. בנוסף, בשונה מהמקורות הידועים עד כה, לפנינו מופיע פירוט ארוך על אופן השימוש בקמיע זה, עם הוראות כיצד לכותבו, אופן הנחתו בפינות הבית, ועוד [על הקמיע של רבי ישעיה מקרסטיר, ראו בקטלוג מכירה זו, חלק א', פריט 68].
רישום נוסף המעיד כי כתב-היד שלפנינו היה בשימוש בחוגי תלמידי הבעש"ט, נכתב בכתיבה מאוחרת בדף (לא ממוספר) שכרוך לפני דף רא: "קמיע מהרב הצדיק מראדיוועל לחולי נכפה" – הוא כנראה רבי יצחק מראדוויל, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ומגדולי צדיקי החסידות סמוך לזמנו של הבעש"ט.
האיורים בכתב-היד
כתב-היד גדוש באיורים קבליים נדירים ומרשימים, עשויים ביד אמן, בפירוט ודיוק רב. בין היתר מופיעים בכתב-היד איורי קמיעות גדולים, בהם כאלה המתפרסים על פני עמודים שלמים. ראויים לציון במיוחד: הקמיע המאויר בדף קפה1, קמיע נגד שדים, עם "צורת אדם" במרכזו; קמיע מאויר נוסף מרשים במיוחד בדפים ריד2י-רטו1 – קמיע זה מתפרס על כפולת עמודים, ובו דמות אדם, והוא נועד להגנה ושמירה על אשה מפני דמיונות ורוחות רעות. איורים נוספים כוללים סמלי מגן דוד, "ידים", מנורות, וצורות נוספות. בדפים קצג-קצו אוסף גדול של "כתב מלאכים". בראש העמוד הראשון: "אלפא ביתות של שכינה". בהמשך: "קולמוס של גבריאל", "א"ב של מטטרון שר הפנים", ועוד. בדף עא, איורי חותמות של הממונים על המזלות. בדפים קעו-קעז, קפו-קפז, איורי חותמות שדים, בהן: חותם אשמדאי מלך השדים, "חותם אשתו של אשמדאי", ועוד.
[18], רמז, [1] דף. 19 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב עד בינוני. רוב כתב-היד נכתב על נייר תכלכל. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים במספר מקומות. קרעים חסרים בדפים אחדים עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר והדבקה. כריכת עור מקורית, עם הטבעה מוזהבת בחזיתה: "שייך להקצין ה' ליב בהר"ר אלכסנדר יצ"ו". פגמים בכריכה. השדרה חדשה.
מצורפים: שני קמיעות שנמצאו בין דפי כתב-היד, אחד על קלף ואחד על נייר.
כתב-היד מופיע בקטלוג התערוכה: שמע ישראל – על קמעות, סגולות ומאגיה, בעריכת ננסי בנוביץ ודודי מבורך, מוזיאון ישראל, ירושלים 2021, עמ' 78.
מקור:
1. אוסף שלמה מוסאיוף.
2. סות'ביס ניו יורק, דצמבר 2016, פריט 143.
3. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.039.
כתב-יד, "ספר קבלה מעשייות", קמיעות, השבעות, סגולות ורפואות. [אירופה], תקס"ה [1805].
קובץ מקיף של "קבלה מעשית", הכולל מאות סעיפים עם נוסחי קמיעות, השבעות מלאכים, סגולות ורפואות לעניינים שונים, עם איורים קבליים שונים ומרשימים. כתב-יד שלם, בכתיבה נאה ובסידור טיפוגרפי נאה.
בראש כתב-היד שער מאויר (דגמים פרחוניים, עופות וחיות). במרכזו נכתב: "ספר קבלה מעשייות שנתקבל איש מפי איש מקדושים אשר בארץ... המפורסמים מהר"ר ר' יואל בעש"ט והרב מהר"ר נפתלי כ"ץ בעש"ט ומה"ר ר' אלי' בעש"ט... איש מפי איש... והם מן הנביאים והן מן האבות... והן קבלו מן מלאכי עליון... בשנת תקס"ה לפ"ק". קישוטים מאוירים מעבר לדף השער ובדף האחרון (דגמים פרחוניים, אריות).
בדף השער מכונה החיבור "קבלה מעשייות", אך בכותרות העמודים נכתב: "קבלה מעשיית".
בדף י1 שולב שם בתוך אחד מנוסחי הקמיעות, כפי הנראה שמו של הכותב: "...יה"ר שתלבשני בגדי ישע ומעיל צדקה ליעקב בן גיטל...".
בדף ל1 הוראות מפורטות לעשיית גולם: "לעשות אדם גולם קח חומר בחצות ליל ד'...", בהמשך נכתב: "...ואח"כ שיעמוד האיש הנ"ל ורוצה שימש לו יאמר דווקא בטעם גדול, דהיינו לך אל פ' למקום פ' וקח דבר פ' ותבא אלי בלי איחור...". בסיום נכתב: "ולא יעשה זה כי אם לצורך גדול".
בדף מא2 קמיע מאויר לשמירה – דמות אוחזת חרב בידה, עם שמות קודש שונים. במרכזה נכתב: "שמירה לפב"פ הנקז"ע [לפלוני בן פלוני הנושא קמיע זה עליו]".
בדף כד2 – "פעולה לעבור בנהר ביבשה", על ידי חקיקת שמות קדושים על מקל, "והכה בו המים ומיד יחצה עצמו לחצאין ותעבור ביבשה". הכותב מציין: "ואין לעשות אלא לצורך גדול".
כתב-היד כולל בין היתר: פירוט שמות מלאכים ("ממונים"), "חותמות מלאכים" ואותיות "כתב מלאכים" (בהן: "א"ב של מלכי חבלה"), ביאורי שמות קודש והשבעות, סגולות וקמיעות רבים לעקרות, להריון, לשמירה על העובר, ללידה קלה; למצבים מיוחדים: "להפיל חרב מיד הגזלן", "לחן לפני המלך", "לעשות לחיצון שישמש לך", "למצוא מציאה", "להבין שיחות שדים ומעשיהם", "להפיל שונא", "להבין לשון עופות", "להבריח שד מבית", "לידע מה בלב אדם", "השבעת הכתב", "להנצל מתפיסה כל ימיו", "לראות בחלום מה שבמקום אחר", ועוד רבים.
כולל תרשימים ואיורי קמיעות, בהם: "קמיע למי שאינו יכול לישן" (דף יג1), "למקשה לילד" (דף טו2), "קמיע לקדחת רביעית מהרמב"ן ז"ל" (דף יז1), "קמיע ממרעין" (דף יז2), "קמיע קדושה להצלחה" (דף יח2), "קמיע לנכפה" (דף כג1), "ליולדות" (דף כד1), "השבעת עמוד אש" (דף כח2), "שמירה ממרעין בישין שבעולם" (דף מב1), "קמיע מנוסה הן לעקרה הן להרה שלא תפיל" (דף מד1), ועוד.
ס דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (פגיעה קלה בטקסט במספר מקומות). קרעים ופגמים במספר דפים (פגיעה קלה בטקסט במספר מקומות). סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור ישנה, משוקמת.
מהדורה מוערת, בתוספת פקסימיליה, של כתב-היד יצאה תחת השם "ספר קבלה מעשיות" ע"י הרב חיים פוקס, בני-ברק, תשע"ה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.026.
שני כרכי כתב-יד, שני חלקים של חיבור בקבלה מעשית – הכוללים קמיעות, השבעות וסגולות. [אירופה, מפנה המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה אשכנזית רהוטה (באותיות גדולות), עם תרשימים, טבלאות, כתב מלאכים ואיורים קבליים, בכתיבה נאה ומסודרת.
שני הכרכים כוללים ליקוט מקיף של סגולות, הוראות להכנת קמיעות, עם נוסחאות קמיעות, שמות קודש, שמות מלאכים, ועוד. בשני הכרכים מופיעים איורי קמיעות מפורטים, המתפרסים על פני כפולות עמודים. בהם קמיעות עם איורי דמות המורכבים משמות וקטעי טקסט (אחד מהם מכונה על ידי הכותב "אדם עליון"), עיגולים וצורות גיאומטריות שונות, מגיני דוד, ועוד.
בראש כל כרך שער מעוטר. בשער הכרך הראשון נכתב: "ספר חלק שני מספר חכמת קבלה מעשיות[!] אשר קבלנו איש מפי איש חכמי התלמוד ז"ל קבלו מפי הנביאים והנב' קבלו ממשה רבינו ע"ה והוא למד וקבל מפי הגבורה שנ' פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות". בשער הכרך השני נכתב: "זהו החלק השלישי מספר חכמת קבלה מעשיות אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ויודע מה שצריך לזה לעסוק בו בקדושה ובטהרה אז כל דבר לא יבצר ממנו ויצליח וישכיל בכל דרכיו". מנוסח השערים עולה כי כתב-היד כלל במקור שלושה חלקים, אך הראשון חסר.
הכותב מרבה להזכיר ולציין שוב ושוב את הזהירות שיש לנקוט בכתיבת הקמיעות ועשיית ההשבעות, ואת העיסוק בהם בקדושה ובטהרה. הוא מזכיר בין השאר: "שם לוז הוא השם הנכבד אשר נמצא בגנזי אוצר היכל ה' אוצר קדושה ששימש בו איש קדוש הגאון מהור"ר נטע מקראקא..." ("חלק שני", עמ' טו); "והרפואה הזאת בחנה אותה ר' יוסף רופא אחיו של ר' חסדא מברצלוני הוא היה חכם גדול ורופא מומחה ועשה זאת לאשה אחת ונתעברה מהרה וזה סוד גדול" ("חלק שלישי", עמ' נד).
כתב-היד כולל בין היתר קמיעות לשמירה מעניינים שונים: ממגיפה, ממחלות, מפחד, מפגעים רעים, ממזיקים ומעין הרע; "לעקרה"; שמירות להריון וללידה קלה; שמירות ליולדת ולתינוק; קמיעות נגד כשפים; "לשריפה"; "להוציא יין מן הכותל"; קמיעות נגד גנבים; "להחיות אדם הגוסס"; "לאהבה", "לפתיחת הלב"; "להביא המגיד"; ועוד.
כרך א ("חלק שני"): [1], צה עמ'. כרך ב ("חלק שלישי"): [1], קלד עמ' (חלק מהעמודים בשני הכרכים ריקים). 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. מספר דפים מנותקים. בדפי הבטנה של שני הכרכים תוויות של יצרן הנייר Dupré, Au Griffon בפריז. כריכות ישנות, עם פגמים.
תערוכות:
•Jews and Medicine – Religion, Culture, Science, מוזיאון בית התפוצות, תל אביב 1995. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 127.
• לכל השדים והרוחות, לחשים וקמיעות במסורת היהודית, מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים 2010. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 142-143.
מקור:
1. "בית המדרש אשכנזים באמשטרדם עץ חיים" (חותמות של בית המדרש בשני הכרכים).
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.041; EE.011.042.
כתב-יד, סגולות ורפואות. ברדיטשוב, תקצ"ב [1832].
שער מעוטר. כל העמודים תחומים במסגרת. כתיבה אשכנזית רהוטה נאה, עם כותרות בכתיבה מרובעת.
ליקוט מקיף של רפואות וסגולות, המסודר לפי פרקים וכולל מאות סעיפים, עם רפואות עממיות, מרשמים וסגולות לעניינים שונים. הכותב מזכיר בין היתר: "מר' משה בעש"ט מק' וויניציע" (דף מו1), "מר' יהודא חסיד" (שם), "מר' טובי' הרופא ז"ל" (דף נז2), "בדוק ומנוסה מדאקטור גדול" (דף נו1).
בדף השער נכתב בין היתר: "ספר סגולות ורפואות, מלוקט מספרי חכמי הרופאים... לחלאים פנימים וחצונים; לכל פצע וחבורה חולי, ראש; עינים; אזנים; ושאר כאב האברים; וסגולות נפלאות למקשה לילד; להצילה מכל פגע...". בתחתית השער: "נעתיק[!] בבראדיטשוב יצ"ו בשנת תקצ"ב לפ"ק".
בדפים האחרונים: "מפתח למצוא כל תרופה ותרופה במקומה".
[1], עג דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים. קרעים כתוצאה מחריכת דיו במקומות בודדים, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.002.
כתב-יד, "ליקוטי... מהרר"י" – מאמרי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. [גליציה, המאה ה-19].
כתב-יד מעוטר. תיבות פתיחה מעוטרות בראשי החומשים ועיטורים בסיום כל חומש. כתיבה אשכנזית רהוטה, עם כותרות בכתיבה מרובעת.
כתב-היד מתחיל מפרשת נח, ונקטע באמצע פרשת שופטים (בספר דברים). בראשי העמודים: "ליקוטי נח מהרר"י", "ליקוטי לך מהרר"י", "ליקוטי וירא מהרר"י", וכן הלאה. בפרשת לך לך: "מה שאמר שנת תר"ד". בפרשת בחוקותי: "מה שאמר תקפ"ד".
רוב התוכן בכתב-היד שלפנינו נדפס, לעתים בנוסח שונה, בספרי הליקוטים "עירין קדישין", "נחלת ישראל" ו"פאר לישרים". מספר קטעים לא נמצאו על ידינו.
דברי התורה שהיה אומר רבי ישראל מרוז'ין לקהל החסידים לא נדפסו במשך עשרות שנים מטעמים עקרוניים (ראו מסגרת). רבי ישראל מרוז'ין היה נוהג לומר על עצמו: "כולם עושים חיבורים, ואני עושה בנים – ונראה למי היתרון..." (נכדו רלוי"צ מונזון, בך יברך ישראל, פרשת נח). הרשימות שנרשמו ע"י גדולי החסידים היו נשמרות בין החסידים כ"מגילת סתרים" בכתב-יד, והקפידו שלא לתת להעתיקם אלא למי שראוי לקבל את הדברים. גם כשנדפס הספר "עירין קדישין" בשנת תרמ"ה, עורר הדבר פולמוס רב בין חסידי רוז'ין, והמו"ל הוסיף דף נוסף לספר בו פרסם את שמותיהם של אדמו"רי בית רוז'ין שהסכימו עמו כי הפרסום של הספר ראוי וטוב.
א-נח דף (חסר בסופו). 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים וסימני עש קלים במספר דפים. הדבקת נייר לחיזוק ושיקום בשוליים הפנימיים של מספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.008.
"מגילת סתרים בשביל חסידים המקשיבים" – " ליחידי סגולה לשלומי העדה... בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חברים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש"
הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין נהג לומר מאמרי חסידות בשולחנות הקודש ("טישים") בשבתות ובמועדים. כשהיה אומר "תורה" הרגישו העומדים שם איך ש"השכינה מדברת מתוך גרונו". פעמים אפילו הוא היה אומר זאת במפורש, והיה פותח את דבריו במילים: "אוֹמַר לכם תורה משמים". פעם אחת בערב יום כיפור נדחקו החסידים לשמוע את אמרי קדשו, אמר להם רבי ישראל מרוז'ין: "אם הנכם מאמינים ששכינה מדברת מתוך גרוני, אזי בכל מקום שתעמדו תשמעו, אפילו בצדו השני של השולחן, ואם אינכם מאמינים, אזי אפילו אם תטו אזנכם אצל פי, לא תשמעו כלום..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, מבוא עמ' 24-25).
רוב הדברים שנאמרו על ידי רבי ישראל מרוז'ין לא נשמרו לדורות. מקובל כי כל אחד מהשומעים קיבל כפי השגתו: "...כשהיה אומר דברי תורה לא היה השמיעה אצל כולם בשווה, שכל אחד שמע דבר אחר ממש" (אור פני יצחק, עמ' קטז, בשם האדמו"ר רבי אלימלך מגרוז'יסק). זו היתה הסיבה להקפדה לא לפרסם את הדברים בדפוס, כפי שכותב רבי ראובן ז"ק מאוסטילא בשם הרה"ק מטשורטקוב "כי יש שבעים פנים לתורה, ופן אחד מהם הוא סייג לחכמה שתיקה....". רבי ראובן ז"ק מוסיף: "...ואף גם זאת לא יצא חוץ ממחנה ישראל להיות 'חכמה בחוץ תרונה'... נמסרו הדברים בע"פ ליחידי סגולה לשלומי העדה, ורק בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חבירים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש, כל אחד מאשר קיבל... או שמועה שמע ובא ויספר לאחיו מדברים העומדים ברומו של עולם" (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה).
אחד מזקני חסידות רוז'ין, הרה"ח ר' יוסף הורנשטיין, כתב מכתב לידידו הרה"ח ר' שלמה טלינגטור (בעל "אבן ישראל"), לזרז אותו לרשום לעצמו כל מה ששמע מחסידי קדמאי, כדי שלא ישתכחו הדברים, ויהיה לתועלת לכל המשתוקקים לדעת אותם להחיות את נפשם. עם זאת, הוא מסתייג מהדפסת הדברים: "הדפסה הוא ענין אחר, כפי שקבלנו מחסידים קדמונים שרגזו על זה האיש שהדפיס בראשונה את מאמרי הס"ק מרוז'ין זי"ע, כי הדפסה הוא ענין של מגלה נסתרות... ולא דומה לזה הענין של מגילת סתרים בשביל חסידים המקשיבים..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, במבוא עמ' 41).
כתב-יד, "דברי תורה מהרב... מוהר"ר זאב וואלף ז"ל מזאבריש [זאבריז] בהרב המגיד... מוהר"ר יחיאל מיכל [מזלאטשוב] זלה"ה" – מאמרי חסידות לפי סדר הפרשיות. [סדיגורה, תרכ"ז 1867].
כתב-יד שניתן במתנה לאדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף המגן הקדמי חתימת ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדף השער, שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "מנחת שי".
שער מאויר בפרטים רבים (בדיו חומה ואדומה): בראש השער כתר תורה, מדליון ושתי חיות מיתולוגיות (גריפונים). משני צדי השער דמויות אהרן ומשה. בתחתית השער נוף עירוני – בתים, מבנים ומגדלים עם צריחים מחודדים וגשר.
פרט השנה נמחק בחלקו, וכפי הנראה נכתב בו "בשנת התרז"ך לפ"ק". מתחת לפרט השנה: "נכתב פה סאדאגורא יע"א" (נראה כי נכתב על גבי מחק, ונראה כי קודם לכן נכתב שם מקום אחר).
כתב-היד נכתב ב"כתב רש"י" נאה. בעמוד האחרון שורות סיום: "סליקו ותמו החידושי תורה של הרב הצדיק... מורני הרב ר' זאב וואלף זלה"ה בן הרב הקדוש איש אלקי... ר' יחיאל מיכל המגיד זלה"ה...". לאחר מכן מופיע קישוט סיום צבעוני (עץ עם ענפים ופרחים בתוך מסגרת).
רבי זאב וואלף (הרבי ר' וועלוועל) מזאבריז (תקצ"ב-תרכ"ב), אחד מחמשת בניו הקדושים של הרה"ק המגיד רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב, שאביהם העיד עליהם כי הם כנגד חמשה חומשי תורה. על בנו רבי זאב וואלף אמר המגיד מזלאטשוב כי בשל היותו קודש קודשים הוא כנגד ספר תורת כהנים – ויקרא, העוסק בעבודת בית המקדש, וכי הוא צדיק תמים כקרבן עולה.
תוכן כתב-היד שלפנינו נדפס מאוחר יותר (עם מעט שינויים) בספר רזין דאורייתא, וורשא תרס"ג. קודם לכן, נדפסו קטעים בודדים מכתב-היד שלפנינו, בספר תפארת צבי זאב, לבוב תרנ"ו.
האדמו"ר רבי נחום דובער (בער'ניו) פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי-יד וספרים עתיקים והחזיק ספרייה גדולה (ראו: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34; הרב זושא דינקלס, 'בית עקד הספרים' של הרה"ק רבי נחום בער'ניו זצוק"ל, בתוך קובץ מביני עמודי, ביתר תשע"ז, עמ' תיט-תלט). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות: ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו בכתב-היד שלפנינו).
טו דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקב עש בודד בדף השער. פגמים קלים בדפי המגן. סימני עש בבטנת הכריכה. כריכת עור עתיקה, עם פגמים, משוקמת בשדרתה.
ספרות: Hasidic Art and the Kabbalah, מאת בת שבע גולדמן אידה, הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, 2018. תמונת כתב-היד שלפנינו מופיעה בעמ' 69.
מקור:
כתב-היד הוצע למכירה בשנת תרפ"ז, במכירה מיוחדת של ספרים וכתבי-יד מספרייתו של רבי נחום דובער, והוא נרשם בחוברת שנדפסה לצורך המכירה (נדפסה במכונת כתיבה ושוכפלה בסטנסיל): "רשימת כתבי-יד (נומר 9) של בית עקד הספרים של הרב הצדיק המפורסם ר' נחום דוב פריעדמאן ז"ל מסאדאגורא". שם הוא מופיע במס' 15.
לפנים כתב-יד מוסד הרב קוק 372 – משם תואר על ידי נפתלי בן מנחם ברשימתו 'כתבי-יד מספרייתו של רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה', ארשת א (תשי"ט), עמ' 404, מס' 10.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.020.
כתב-יד מאויר, "ספר לקוטים נחמדים" – מאמרי חסידות לפי סדר הפרשיות, מאת הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, מעשה ידי "הכותב ישעיהו מרדכי בן יוסף". סדיגורה, תרכ"ט [1869].
כתב-יד מרשים ביופיו, שהוכן בסדיגורה, וניתן במתנה לאדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (ויש לשער כי אף הוכן במיוחד עבורו). בדף המגן הקדמי חתימת ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדף השני, שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו-ספר, עם הכיתוב: "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא".
שני דפים מאוירים בצבע בראש כתב-היד: הראשון, דף שער עם מסגרת פרחונית, שבתוכה שני עמודים ארכיטקטוניים, ומעליהם כותרת – מדליון עם זוג טווסים. בתחתית העמודים פרט השנה תרכ"ט, וביניהם שם הכותב. נוסח השער: "ספר לקוטים נחמדים מכבוד אדמ"ו גאון תפאר' ישראל... מהורר מנחם מענדיל בהרב מהורר משה זצוק"ל אשר מקום ישובתו היה בעיר הקו' טבריה תוב"ב... הכותב ישעיהו מרדכי בן יוסף בסאדאגורא תרכט לפ"ק".
בדף השני נכתב: "זה הספר לקוטים נחמדים שייך... שנת תרכ"ט סאדאגורא לפ"ק" – שם הספר מופיע במסגרת מקושטת ותחתיה אגרטל עם פרחים שבמרכזו מדליון ריק, שיועד כנראה לרישום שם הבעלים (בפועל נחתמה בו החותמת "מנחת שי").
כל דפי כתב-היד נכתבו ב"כתב רש"י" בכתיבה אמנותית מסודרת. בעמוד סז קישוט סיום מאויר בצבע.
בעמוד שלפני האחרון טבלה עם "סדר שבעה כוכבי הלכת לדעת מה ששולט בכל שעה ושעה". בעמוד האחרון מסגרת בצבע, ובתוכה "שיר המעתיק" (עם אקרוסטיכון שמו), חתום: "ישעיהו מרדכי בן פרימא לישועה בנו"ג ולהרמת קרן בקרב אכי"ר".
בכתב-היד שלפנינו מופיעים מאמרים מאת הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שלא נכללו בספרו פרי הארץ (קאפוסט, תקע"ד). תוכן כתב-היד שלפנינו נדפס מאוחר יותר בז'יטומיר, בשנת תרל"ד, תחת השם "פרי עץ", מתוך העתקה שהיתה בידי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל (בשער שם נכתב: "והעותק[!] אות באות מכ"י הנמצא ת"י הרב הקדוש... מה"ו אהרן מטשורנאביל[!].... אשר היה מנחה שלוחה לו מעה"ק ירושלים").
בראש כתב-היד שלפנינו, לאחר שני הדפים המאוירים, נכרך דף מודפס, ובו צוואת רבי מנחם מנדל מוויטבסק, מתוך מהדורת ז'יטומיר הנ"ל.
האדמו"ר רבי נחום דובער (בער'ניו) פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים והחזיק ספרייה גדולה (ראו: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34; הרב זושא דינקלס, 'בית עקד הספרים' של הרה"ק רבי נחום בער'ניו זצוק"ל, בתוך קובץ מביני עמודי, ביתר תשע"ז, עמ' תיט-תלט). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות: ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו בכתב-היד שלפנינו).
[3] דף; ב-סז, [2] עמ'. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע קטן בשולי אחד הדפים, משוקם בהדבקת נייר דבק חומצי (מספר קרעים קטנים בדפי המגן). חותמות "ספרי דענט". כריכה מקורית, קטיפה אדומה עם הטבעות מוזהבות (הכריכה מנותקת חלקית; בלאי ופגמים בכריכה).
כתב-היד הוצג בקטלוג "בעקבות הבעש"ט" – תערוכה מאוצרות הספרייה הלאומית לרגל מאתיים וחמישים שנה לפטירת הבעש"ט ומאתים שנה לפטירת רבי נחמן מברסלב, ירושלים, תש"ע-תשע"א, עמ' 79, מס' 74.
ספרות: Hasidic Art and the Kabbalah, מאת בת שבע גולדמן אידה, הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, 2018. תמונת כתב-היד שלפנינו מופיעה בעמ' 70.
מקור:
כתב-היד הוצע למכירה בשנת תרפ"ז, במכירה מיוחדת של ספרים וכתבי-יד מספרייתו של רבי נחום דובער, והוא נרשם בחוברת שנדפסה לצורך המכירה (נדפסה במכונת כתיבה ושוכפלה בסטנסיל): "רשימת כתבי-יד (נומר 9) של בית עקד הספרים של הרב הצדיק המפורסם ר' נחום דוב פריעדמאן ז"ל מסאדאגורא". שם הוא מופיע במס' 48, ומתואר: "כת"י רש"י יפה מאד מאד כלילת יופי, נעתק בסאדאגורא מן ישעי' מרדכי בן יוסף עבור המאסף ספרים הנודע הה"צ המפורסם ר' נחום דוב פריעדמאן ז"ל".
לפנים כתב-יד מוסד הרב קוק 137 (מספר ישן 215) – משם תואר על ידי נפתלי בן מנחם ברשימתו 'כתבי-יד מספרייתו של רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה', ארשת א (תשי"ט), עמ' 403-404, מס' 9.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.019.