כתב-יד מעוטר, הגדה של פסח וסדר ערבית של פסח, עם מגילת שיר השירים ופרקי אבות – מתורגמים לערבית-יהודית, מעשה ידי הרב משה [בן] יוסף אברהם סומך. בגדאד, תרמ"ג [1883].
כתב-יד מרשים במיוחד, כתוב ומעוטר ביד אמן – למעלה ממאתיים עמודים (כל הדפים) מעוטרים בצבע. כתיבה מזרחית בינונית ומרובעת. כותרות ותיבות פתיחה במסגרות מאוירות (בהגדלה, בצבע ובמוטיבים פרחוניים), מנורות למנצח לפני ההגדה ולפני שיר השירים.
העמודים תחומים במסגרות ומחולקים לשני טורים (כשלרוב מפריד ביניהם עיטור פרחוני). ברוב כתב-היד הוקדש הטור הימני לנוסח העברי והטור השמאלי לתרגום הערבי.
הכותב חתם את שמו במספר מקומות לאורך כתב-היד, כשהוא משלב אותו במסגרות ובעיטורים. השם נמחק מאוחר יותר בדיו שחורה, אך במספר מקומות ניתן עדיין לזהות את הכיתוב. כמו לדוגמה, בתיבת-הפתיחה של "מן המצר" (דף 8ב): "הצעיר משה יוסף אברהם סומך היו"א [=ה' ישמרהו ויחיהו אמן]"; וכן בסיום הגדה של פסח: "השלמתי אותה ביום כ"ו בר"ח אדר א' הצעיר משה יוסף אברהם סומך יצ"ו אכי"ר".
במסגרת סביב מנורת למנצח שלפני ההגדה, נכתב: "סדר הגדה של פסח לשון וש'[רח]", "הריני מתחיל לכתוב סדר הגדה של פסח לשון ושרח בל[שון] ערבי...", "הכותב והמעתיק הבוטח באל רם [השם נמחק] יצ"ו הי"ו נר"ו... בשנת התרמ"ג ליצירה".
בעיטור הפתיחה לשיר השירים נכתב: "הריני מתחיל לכתוב סדר שיר השירים לשון ותרגום ושרח כמנהג ק"ק ספרדים פה בגדאדא יע"א... שנת התרמ"ג", "סדר שיר השירים לשון ות'[רגום], התחלתי בה ביום ג' בש"ק והוא יום ר"ח אדר א' בשנת התרמ"ג ליצירה במדרש צאלח נסים אלייא עבודי".
כפי הנראה, משה [בן] יוסף אברהם סומך, הוא אחיו של שאול [בן] יוסף אברהם סומך, שכתב ועיטר את כתב-היד שבפריט הקודם.

[112] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי דיו בדפים בודדים, עם פגיעה קלה בטקסט. מחיקות של שם הכותב בדיו שחורה במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט. קרעים במספר דפים. כריכת עור מקורית, עם פגמים קלים.

ספרות:
• סידור כלל ישראל, בלווי מדרשים ודרשים, ביאורים והנחיות, נוסח ספרד, ערוך ומבואר בידי יואל רפל והרב יוחנן פריד, ירושלים, מסורה לעם, 1991, עמ' 228.
• Barbara Rush, Passover Splendor: Cherished Objects for the Seder Table. New York, 2004, p. 8.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.007.

כתב-יד מעוטר, "תפלות ישרות" – סידור תפילה על פי הקבלה, עם כוונות האר"י והנהגות קבליות – לימות החול, שבת, ראש חודש, חנוכה ופורים. [תורכיה או מקום אחר בסביבה], תצ"ד [1734].
כתב-יד שלם, נאה ומרשים במיוחד. עשוי ביד אמן, בעיצוב המזכיר ספרי תפילה אסלאמיים. השער מעוטר בקרטושים ובעיטורים פרחוניים בצבעים ירוק, כחול וזהב. בכל עמודי כתב-היד מסגרות מלבניות מוזהבות, בתוכן נכתב טקסט התפילה בכתיבה מזרחית רהוטה, עם תיבות פתיחה ומילים מסוימות בכתיבה מרובעת. מחוץ למסגרות נכתבו כותרות וציונים נוספים. עיטורי פרחים ועלים במספר מקומות. כריכה מקורית, מחופה עור, עם הטבעות מוזהבות ועיטורים בצבע אדום, אופיינית אף היא לספרי תפילה אסלאמיים. בין התפילות נותרו מספר עמודים ריקים, להוספת תפילות.
לפני השער דף מקופל, עם איור מוזהב של מנורת למנצח, עם ציון סגולותיו. בצדו השני נכתב "וזה מעשה המנורה". בעמוד שלפניו תפלה לומר "אחר המנורה".
בשער המאויר נכתב: "זה ספר תפלות ישרות וברות לעזרה בצרות / נסתרות ונגלות אמרות טהורות והתקין מאורות / לא תקרבו לגלות לה' הנסתרות ותהיינה צרורות / ותיקון הלילות בהעלות הנרות / והיו למאורות / ותהי השלמתו ביום טוב כפול ט"ב למנחם בסדר ובשנת ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" [=תצ"ד].
נוסח הסידור משולב בכוונות, תפילות והנהגות קבליות רבות. לעתים הוכנסו על ידי הכותב ל"חלונות" שיצר בתוך הטקסט.
פירוט חלקי של התוכן: בראש תפלות של חול "סדר תיקון חצות" (2א-20א) הכולל סגולות להנצל מן החטא ולטהר את המחשבה, ביניהן סגולה לפיה יש לשלב את אותיות שם המתפלל עם אותיות "נשמה" (2ב) ומציין בה "ולדידי אנכי הצעיר חיים" (יתכן והוא שמו של הכותב, או של עורך הסידור). אחרי הסגולות מופיעות כוונות ופסוקים לזמן הרחצה בבוקר, וחלק מברכות השחר (אלו שיש לומר לפני תיקון חצות). בין ברכות השחר מופיעה התפלה "אל אלהי הרוחות שליט בעליונים ובתחתונים תן בי כח לעבודתך", בסוף תיקון חצות: "תפלת אליהו ז"ל" (18א). בראש פרק "איזהו מקומן של זבחים" שבראש תפילת שחרית נכתב: "צ"ל [=צריך לאמרו] בניגון המשניות" (41א). בסוף תפילת שחרית של חול פסוקי מקרא שיש להם סגולות מיוחדות וביניהם התפלה "אנא ה' אלהי שמע אל תפלת עבדך ואל תחנוניו ותשמרני ביום ובלילה מן המזיקין..." (100ב). בסוף מנחה של חול "ענין תענית" ובו "נוסח קבלת תענית יחיד" (111א), ו"נוסח עננו בשומע תפלה לימי השובבים" (111ב). בסוף התפלות לימי החול "ק"ש שעל המטה" (118א-120ב) הכולל את הוידוי הגדול (תפלת "על חטא"). אחרי ק"ש על המטה י"ג עקרי האמונה (130א), ואחריהם ה"מודעא" (131א). בראש חלק התפילות לשבת – "סדר יום ערב שבת והנהגתו" (135א), הכולל כוונות שיש לומר בכל פעולה מפעולות ההכנה לשבת. בסוף ערבית לשבת הפיוט "יגדל אלהים חי" (ללא המחרוזת הראשונה, מתחיל: "הנו אדון עולם..."). "תקון ראש חדש" (172א-195ב), כולל הכרזה בשבת שלפני ר"ח, "טבילת ר"ח" והכנות נוספות לר"ח, מזמורים ופסוקים להוספה לתפילת ערבית של ר"ח. הלל, תפלה לומר בהוצאת ס"ת בר"ח, "סדר עבודה" של ר"ח, מוסף של ר"ח בחול ובשבת, "ברכת הלבנה" ו"סגולה נפלאה להיות שמור בכל ימי החדש מכל צרה וצוקה". "תקון חנוכה" כולל תפילות וכוונות לומר לפני ובזמן הדלקת נרות ותפילת "על הנסים". ענייני שבת שקלים ושבת זכור כוללים תפילות על דרך הקבלה לומר לפני הקריאה בתורה המיוחדת לשבתות אלו (206, 209). "תקון פורים" (211א-220ב) כולל מזמור כב בתהלים לתפילת ערבית, תפילת "על הנסים", תפלה קודם קריאת המגילה, ברכות לפני ואחרי קריאת המגילה, פסוקים עם ראשי תיבות של שמות קדושים, ותפלות לומר קודם קיום מצוות מתנות לאביונים ומצוות משלוח מנות.
בעמוד האחרון: "כלו תפלות שבח לאל נורא עלילות". בדף המגן האחורי רשימות משפחתיות בלאדינו, מהשנים תרע"א-תרפ"ה.

[225] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נייר איכותי. כתמים. בלאי קל. כתמי דיו בשולי דפים (ללא פגיעה בטקסט). כריכה מקורית, מעוטרת בהטבעות מוזהבות, עם פגמים קלים, משוקמת בשדרתה.

מקור:

1. סותבי'ס תל אביב, 5.10.1993, פריט 170.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.010.

כתב-יד, קובץ גדול של מגוון חיבורים – הלכות, מזלות, גורלות, קמיעות, סגולות, רפואות, ועוד. [כורדיסטן?], תקנ"ב [1792].
כתיבה מזרחית בינונית נאה; עם הוספות מכותבים שונים. שער מעוטר. תיבות פתיחה ומסגרות מעוטרות, איורים, טבלאות ועיגולים – כולל עיגול מסתובב לחישוב תקופות.
בדף 9א שער מעוטר (קודמים לו מספר דפים עם תוספות ומפתחות לקובץ). בשער נכתב: "ספר גלילי זהב בס"ד והוא מלוקט מהדורא בתר מהדורא... הלכות שחיטה... סגולות... מענין המגיפה... ומולדות וגורל החול... וענין החולה, וכמה עניינים אחרים ממדרש תלפיות וסגולות... והיתה התחלתו בשנת נקב"ת [=תקנ"ב]...". בתוך האותיות שבראש השער נכתב השם "זכאי חגי בכ"ר חכם מרדכי זלה"ה". מעבר לעמוד השער, עמוד מעוטר, עם טקסט המשך של דף השער. בין היתר נכתב בו: "וצריך לכתוב שמי עליו כמותי דל ונבזה... זה שלי אני הצעיר [זכאי חגי] בכמהור"ר מרדכי יצ"ו ותנצב"ה" (השמות "זכאי חגי" נכתבו בין השורות באותיות קטנות). זהו שמו של כותב כתב-היד.
כל עמוד בכתב-היד נתון במסגרת ומחולק לשתי עמודות: עמודה רחבה בחלק הפנימי של העמוד, בה נכתבו החיבורים השונים שבקובץ, ועמודה צרה בחלקו החיצוני של העמוד. בעמודה הצרה נוספו לעתים רישומים, הגהות והוספות שונות, חלקם מסופר כתב-היד וחלקן מאוחרות יותר, מכותבים שונים. במספר מקומות מופיעים איורים, תרשימים, עיגולי חישוב וטבלאות. ביניהם: איורי עזר בהלכות שחיטה; איור כף-יד לחישוב תקופות (מקורו בספר לבוש החור, סימן תכ"ח; עם התאמה לזמן הכתיבה, לשנים תקנ"א-תקנ"ב); בדף 61א גלגל נייר לחישוב שנים, המסתובב על צירו (תפור במרכזו אל הדף); בדף 98א "שמירה לילד" עם דמות "לילית אסורה בזיקים"; איורי קמיעות, כתב מלאכים, ועוד.
במקומות שונים בכתב-היד רישומי בעלות, חתימות ורישומי פטירות של אישים שונים מתקופות שונות, בהם: "תאריך יום הריגת אחי בעל הספר... יום ה' ז' ימים לחודש מנחם שנת התקנ"ט" (רישום זה מופיע בדף 9ב, בתוך מסגרת השער, בחלק התחתון). רישומים נוספים הנראים קשורים לכותב או לבעלי כתב-היד: "תאריך יום פתירת [!] מור אבי ח' חגי נ"ע... אלול שנת התקפ"ט", "יום שנפלה עטרת ראשינו... חכם זכאי נ"ע... ר"ח אדר שנת תרכ"ח...", "יום פטירת מרת אמי שממי... שנת תרכ"ח", "הצעיר זכאי בכה"ר חגי ס"ט".
בין יהודי כורדיסטן ידוע שמו של חכם בשם רבי חגי, מהכפר באדיליה, ומסופר עליו סיפור מופת כיצד קידש את השם בהבטיחו בשנת בצורת לשליט המקומי כי ירדו גשמים בחודש ניסן (ראו: יצחק צ. מזרחי, 'ר' חגי מקדש את השם', בתוך: הד המזרח, שנה ב, גליון י, חשון תש"ד). יתכן שהוא חכם חגי הנזכר פה, או אחד מבני משפחתו.
הקובץ כולל חיבורים וליקוטים רבים של סגולות ורפואות, שמירות, השבעות ונוסחי קמיעות (בחלקם עם איורים ותרשימים קבליים), הפזורים לכל אורך כתב-היד, בהם: "שער לשמירה" (13ב); "שערים מחמדת ימים ... למצוא חן" (58א-59ב); סגולות שונות "מרבי ישראל ן' ברזלי הכהן מס' תנו על", "מאברהם ן' עזרא", "סדר שעריות, להתיר הקשור", "סגולות מצפת תובב"א", "קבוץ שדים", ועוד (109א-133ב). בדף 133ב: "אתחיל לכתוב סגולות ופלאות מטוביה הרופא ומסוד ישרים וס' החכמה ובעל דברים ברים". סגולות רבות בדפים נוספים.
הקובץ כולל מגוון רחב של חיבורים ועניינים, בהם, בין השאר: "נוסח הסמכה" לשוחט ודיני שחיטה; נוסחי "שטר הרשאה" ו"שטר מכירת הבית" משנת תקנ"ב; "התרת החרם"; "המלאכים הממונים עלי ימי שבוע" ועל י"ב חדשים; חיבורים שונים בהלכות שחיטה וטריפות (בדף 36א מוזכר: "...ומורי אחי כמ"ה הר"ר שמואל ברזאני" – גדול רבני כורדיסטן); תקון יששכר מאת "יששכר בכה"ר מרדכי דידיע בן סוסאן"; "סדר ספר הבלעי"; "ספר עתיק יומין" הכולל תחזיות לפי ימי החודש; לוח מולדות לשנים תקנ"א-תקנ"ג; טבלאות של "מזלות", של "שנות ישמעאל" ועוד; "מזלות של רבי אברהם ן' עזרא ז"ל"; "גורלות של דניאל"; "אורים ותומים"; "גורלות של אשכנזים"; "ספר גורלות מרבינו הקדוש שמסרם לרבן גמליאל בנו ז"ל"; "ספר גורלות מרבי יהודה בר רבי אלעזר תנצב"ה זצוק"ל מן חמשה חומשי תורה מנוסים"; "אמתחת בנימין"; "גורל בני א-ל ש-די" ובסופו "איש צעיר משתלח מעה"ק חברון תובב"א רפאל נסים בכ"ר אליאו"; "חשבון הוא אשר שלח פרקילוס הרומי מרום אל פלימון בנו החכם"; גורלות הראב"ע, עם פתיחה ותפילות (שונות מאלו שבדפוס); העתקה אחרת של "גורלות דניאל הנביא"; טפסי כתובות; "סדר הקפות" והשכבות לנפטרים; "כתובת התורה ליום א' של שבועות" מאת ישראל נג'ארה בעברית ובארמית חדשה; "כללים גדולים לגורל החול שהוא בדף פח"; "כללים מראב"ע ז"ל לגורל החול"; "מזל שדים"; חיבורים קצרים בפרסית (בדף 143ב: "זה ראיתי בערי פרס וכתבתים"); ועוד.

[157] דף (בהם מספר דפים ריקים). כפי הנראה חסרים מספר דפים מכתב-היד. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בדפים רבים, עם פגיעה בטקסט. הדפים שוקמו באופן מקצועי במילוי נייר. שני דפים מנותקים. כריכת עור חדשה.

כתב-יד בעיצוב דומה, שכנראה נכתב אף הוא על ידי סופר כתב-היד שלפנינו, מופיע בקטלוג The Jews of Kurdistan (אוצרת: אורה שורץ-בארי; מוזיאון ישראל, ירושלים, 2000) עמ' 211, מאוסף מוזיאון ישראל (מס' 180/86). שם זוהה הכותב כ"הצעיר מאיר בן מרדכי יהודה", אך נראה כי נפלה טעות בפענוח החתימה המסולסלת שבשער, ויש לקרוא בה: "הצעיר חגי בכה"ר מרדכי זלה"ה".
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, KU.011.019.

כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית, כולל: "ספר תעלומות ומקורות החכמה", "ספר השמות" – עם הוספות מרבני מרוקו, וליקוטים נוספים; בכתיבת רבי עמנואל מאנסאנו ובנו רבי אליהו מאנסאנו (תלמיד ה"אור החיים" הקדוש). פאס, [תקכ"ו 1766].
כרך שלם, בכתיבה ספרדית-מערבית (מרובעת ורהוטה) נאה ומסודרת. עיטורי מילים, תרשימים ואיורים קבליים.
חלקו העיקרי של כתב-היד כולל את "ספר השמות" – הוא ספר "שורשי השמות" מאת רבי משה זכות – הרמ"ז, אך בגרסה הארוכה והמורחבת שלו כפי שהועתקה בארצות המערב, עם הוספות של רבני מרוקו (ראו על כך להלן). חלק זה נכתב על ידי רבי עמנואל ב"ר יהונתן מאנסאנו, מחכמי פאס הנודעים במאה ה-18. בראש החיבור מופיע נוסח שער, בחתימת בנו רבי אליהו מאנסאנו, המעיד שהחיבור נכתב בידי אביו: "...ונעתק פה פאס המהוללה ע"י החכם א"א [=אדוני אבי] החכם השלם ספרא רבא דישראל כמה"ר עמנואל מאנסאנו נר"ו בכהה"ר יהונתן ז"ל אני הצעיר ע"ה אליהו בכא"א הר' עמנואל מאנסאנו נר"ו יס"ט" (חתימה מסולסלת).
בראש כתב-היד הועתק "ספר תעלומות ומקורות החכמה" על פי מהדורת הדפוס, ונציה תכ"ז. חלק זה הועתק על ידי רבי אליהו מאנסאנו. בסופו קולופון סיום, עם תאריך הכתיבה וחתימתו המסולסלת: "...ומעשה ידינו כוננה עלינו בששי בשבת ששה ועשרים יום לחדש אב יה"ל [=יהפך לשמחה] בשנת קוה קויתי [=תקכ"ו] ה'... אני הצעיר ע"ה... אליהו מאנסאנו יס"ט" (יתכן שהחלק שנכתב בידי אביו, נכתב בשנים מוקדמות יותר).
בסוף כתב-היד ליקוטים נוספים של גורלות, סגולות והשבעות, כפי הנראה בכתיבת רבי אליהו מאנסאנו.
בתוך ספר השמות משולבות הגהות, הערות והוספות בתוך הטקסט (חלקן בסוגריים ובאותיות קטנות יותר), בהן הוספות מחכמי מרוקו (לדוגמה, בדף 55ב: "מכ"י מהר"י אבן צור זלה"ה"; בדף 66ב: "שם זה... נמצא בכתבי הר' יוסף אבן צור ז"ל בציור האילן הקדוש..."; בדף 70א: "...מהר"י בקיש ז"ל שקבל מהר"מ בן סלאם"; ועוד). יתכן שחלק מן ההוספות הן מהכותב רבי עמנואל מאנסאנו עצמו.
מלבד זאת נוספו בגליונות כתב-היד הגהות והוספות מכותבים נוספים. בדף 31ב, הגהה בשוליים החתומה: "בשם הרב ר' אפרים אנקאווא ז"ל... נאם עמנואל יס"ט". בדף 27א הוספה בשם רבי יעקב אבן דנאן. במספר מקומות הוספות בשם היעב"ץ – רבי יעקב אבן צור (לדוגמה, בדף 70א: "ובכ"י מוהר"ר יעב"ץ נמ"כ [=נמצא כתוב]...").
ספר השמות, הידוע יותר בשמו "שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש). החיד"א ב"שם הגדולים" – ב"מערכת גדולים" בערכו של רמ"ז – מונה בין חיבוריו של רמ"ז גם את "שורשי השמות" ומספר כי ראה את החיבור בכתב-יד. ב"מערכת ספרים" הוא מונה שני כתבי-יד נוספים של "שורשי השמות": האחד "בתוספת מרובה שהוסיף מהרא"ש [=מורנו הרב אליהו שפירא] מספרי קדמונים", והשני: "כ"י גדול בכמות ואיכות מחכמי המערב".
רבי אליהו שפירא, בעל "ברכת אליהו" על הש"ס (ונדסבק תפ"ח), היה ממקובלי פולין ושימש כאב"ד באוליינוב וקולטשין. בעקבות עלילה נמלט לאמשטרדם ואחר כך נדד לאיטליה, שם פגש את החיד"א (החיד"א כותב עליו בשם הגדולים: "...והרב ז"ל היה בקי בקבלה מעשית ואמר לי שעבר הש"ס ז' פעמים והיה חסיד ופרוש"). בסוף ימיו נדד רא"ש לתוניס ושם נפטר בסביבות שנת תק"כ. כך הגיעו כתביו, כולל החיבור שלפנינו, לידי חכמי ומקובלי צפון אפריקה. כאמור, הרחיב רא"ש את החיבור "שורשי השמות" והוסיף עליו הוספות רבות. ידועה העתקה של החיבור שהיתה בידי החיד"א (כתב-יד אוניברסיטת לוס אנג'לס, Ms. 779 bx. 1.1). בראש העתקה זו, מתאר החיד"א את התוספות של רא"ש: "ועוד נוסף כפלי כפלים לתושיה... הרב הישיש המקובל כמהר"ר אליה שלמה שפירא...". גם בשער החיבור בכתב-היד שלפנינו מוזכר רא"ש: "זה הספר הקדוש העתיקו בקצרה החכם השלם בכל בתורה בחכמה בחסידות... הרב רבי אליהו שפירא אשכנזי... מתוך כתבי הרב רבי משה זכות זלה"ה, יש בו פלאים גדולים לנעשה [!] אותם בקדושה וגם בטהרה...".
לפנינו העתקה מוקדמת ומורחבת של החיבור (שנים ספורות לאחר פטירתו של רבי אליהו שפירא בתוניס; וקודם מסעו השני של החיד"א לארצות אירופה), עם תוספות מגדולי חכמי ומקובלי מרוקו.
הכותב, רבי עמנואל מאנסאנו (השני) ב"ר יהונתן, מגדולי חכמי פאס. חיבר ספר דרושים בשנת תצ"ד, וכן קונטרס זכרונות ובו תיאורי התלאות והצרות שבאו על יהודי מרוקו במחצית הראשונה של המאה ה-18 (פורסם על ידי בניהו, דברי הימים של פאס, תל אביב תשנ"ג, עמ' 133 ואילך). מלבד גדולתו בתורה, היה גם מקובל וחסיד (בקונטרס זכרונותיו הוא מספר כי צם ששה ימים רצופים ועשה שאלת חלום האם להמשיך לצום גם בשבת, לאחר ששמע כי חכם אחד מתפיללאת נפטר לאחר צום שכזה, והשיבוהו בחלום בפסוק "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש", ומכך ידע שעליו להפסיק את תעניתו; ראו: בניהו, שם, עמ' 45). בין היתר שימש כסופר בית הדין בפאס, ובכתב-היד שלפנינו ניכרת אומנות הכתיבה המרשימה שלו (בחתימת בנו שלפנינו הוא מכונה: "ספרא רבא"). במשך שנים רבות עמד בפאס "בית הכנסת על שם רבי עמנואל מאנסאנו".
הכותב השני, בנו, רבי אליהו מאנסאנו, אף הוא מגדולי חכמי פאס. בספר מלכי רבנן (דף כא2) מצוטט מכתב ממנו המתאר את לימודו אצל ה"אור החיים" הקדוש: "ובד' בשבת בח' שבט אנחנו יושבים לשתות מי התורה בחברתינו עם מורנו ורבינו נר"ו ועם כמהור"ר חיים אבן עטר נר"ו..." (היה זה לאחר שובו של האור החיים מאמשטרדם למרוקו, לאחר הדפסת ספרו "חפץ ה'" בשנת תצ"ב; אז התיישב לזמן מה בפאס, שם לימד תורה יחד עם ראש הישיבה רבי שמואל אבן אלבז. "מורינו ורבינו" המוזכר במכתב הנ"ל הוא רבי שמואל אבן אלבז).

תעלומות ומקורות חכמה: א-ח, י-יב דף (חסר דף ט); ספר השמות: 14-97 דף; ליקוטים: 98-102 דף (מספור מאוחר בעפרון). 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קרעים, סימני עש ובלאי, בהם קרעים חסרים (בעיקר בשוליים הפנימיים), עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חלק מההגהות בשוליים קצוצות מעט. כריכת עור חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.087.

כתב-יד, ספר שיעור קומה – תיקון לאמירה כנגד חלקי גוף האדם. [מרוקו, תקמ"ט 1789].
שער מעוטר בצבע, במרכזו מסגרת ארכיטקטונית, עם קשת פרסה מחודדת (בהשפעת האדריכלות המוּרית במרוקו), סביבה מסגרת עם עיטורי ענפים ופרחים, ובראשה שני עמודים מעוטרים ועיטורי עלים. כתיבה ספרדית-מערבית, בינונית ורהוטה. בשולי השער: "...בשנת ו'מ'ב'ש'ר'י א'חזה" [=תקמ"ט]. קולופון הכותב בעמוד האחרון: "תם סדר ההעתקה ע"י אני הצעיר עבד ה' יהודה אלבאז בי"ז באלול המרוצה בשנת תקמ"ט ליצירה".
"שיעור קומה" הוא סדר תיקון על פי הקבלה שמקורו באיטליה, בו מלוקטים קטעים מהתנ"ך, מהזוהר ותיקוני זוהר, כנגד כל אחד ואחד מאברי האדם. האזכור הראשון שלו בדפוס הוא בספר חמדת ימים, מהדורת ליוורנו תקכ"ד (דף עא), שם הוסיף המדפיס את התיקון הזה בקיצור, עם הפניות בלבד לקטעים השונים בספרי התנ"ך, הזוהר והתיקונים, אך ללא הבאת הקטעים במלואם. רק בשנת תקפ"ה נדפס התיקון במלואו, על ידי המקובל רבי יוסף קורקוס, כחלק מספרו יוסף חן (ליוורנו, תקפ"ה). כתב-היד שלפנינו כולל העתקה שלמה של התיקון, שנעשתה במרוקו, קודם להדפסתו לראשונה בליוורנו.
כתב-היד פותח: "נמ"ך [נמצא כתוב] בספר חמדת ימים תיקון לנפש היפה לטהרה מחלאת טומאתה, והוא סדר שיעור קומה, לא נודע אל מי מקדושים, וכל העושה אותו כתיקונו מובטח לו שהוא בן העה"ב...". לאחר מכן מופיעה תפילה לאומרה קודם תחילת קריאת התיקון.

[74] דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים בשוליים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כריכת עור חדשה.

תערוכות:
• Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492-1992", 1990-1992. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 297, מס' 400.
• Kabbalah – Om judisk mysticism (אוצרת: Erika Aronowitsch), המוזיאון היהודי בסטוקהולם, אפריל-דצמבר 2002. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 16.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.008.