מכירה פומבית 92 חלק ב' כתבי יד ופריטים מיוחדים ויקרי ערך מאוסף משפחת גרוס
- (-) Remove יד filter יד
- manuscript (51) Apply manuscript filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (32) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (32) Apply כתבייד filter
- בודדים, (14) Apply בודדים, filter
- קבלה (14) Apply קבלה filter
- על (14) Apply על filter
- חפצים (14) Apply חפצים filter
- וכתבייד (14) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (14) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבי (14) Apply וכתבי filter
- דפים (14) Apply דפים filter
- קלף (14) Apply קלף filter
- בודדים (14) Apply בודדים filter
- art (14) Apply art filter
- art, (14) Apply art, filter
- broadsid (14) Apply broadsid filter
- broadsides, (14) Apply broadsides, filter
- ceremoni (14) Apply ceremoni filter
- jewish (14) Apply jewish filter
- kabbalah (14) Apply kabbalah filter
- parchment (14) Apply parchment filter
- כוונות (13) Apply כוונות filter
- kavanot (13) Apply kavanot filter
- siddur (13) Apply siddur filter
- אירופה (10) Apply אירופה filter
- europ (10) Apply europ filter
- ארצות (8) Apply ארצות filter
- מאוירים (8) Apply מאוירים filter
- ומעוטרים (8) Apply ומעוטרים filter
- המזרח (8) Apply המזרח filter
- decor (8) Apply decor filter
- illustr (8) Apply illustr filter
- land (8) Apply land filter
- sepharad (8) Apply sepharad filter
- סידורי (7) Apply סידורי filter
- הרש (7) Apply הרש filter
- הרשש (7) Apply הרשש filter
- ירושלים (7) Apply ירושלים filter
- הרש"ש (7) Apply הרש"ש filter
- harashash (7) Apply harashash filter
- jerusalem (7) Apply jerusalem filter
- האר (6) Apply האר filter
- הארי (6) Apply הארי filter
- וסידורי (6) Apply וסידורי filter
- האר"י (6) Apply האר"י filter
- haari (6) Apply haari filter
- תימן (5) Apply תימן filter
- yemen (5) Apply yemen filter
כתב-יד, "ליקוטי... מהרר"י" – מאמרי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. [גליציה, המאה ה-19].
כתב-יד מעוטר. תיבות פתיחה מעוטרות בראשי החומשים ועיטורים בסיום כל חומש. כתיבה אשכנזית רהוטה, עם כותרות בכתיבה מרובעת.
כתב-היד מתחיל מפרשת נח, ונקטע באמצע פרשת שופטים (בספר דברים). בראשי העמודים: "ליקוטי נח מהרר"י", "ליקוטי לך מהרר"י", "ליקוטי וירא מהרר"י", וכן הלאה. בפרשת לך לך: "מה שאמר שנת תר"ד". בפרשת בחוקותי: "מה שאמר תקפ"ד".
רוב התוכן בכתב-היד שלפנינו נדפס, לעתים בנוסח שונה, בספרי הליקוטים "עירין קדישין", "נחלת ישראל" ו"פאר לישרים". מספר קטעים לא נמצאו על ידינו.
דברי התורה שהיה אומר רבי ישראל מרוז'ין לקהל החסידים לא נדפסו במשך עשרות שנים מטעמים עקרוניים (ראו מסגרת). רבי ישראל מרוז'ין היה נוהג לומר על עצמו: "כולם עושים חיבורים, ואני עושה בנים – ונראה למי היתרון..." (נכדו רלוי"צ מונזון, בך יברך ישראל, פרשת נח). הרשימות שנרשמו ע"י גדולי החסידים היו נשמרות בין החסידים כ"מגילת סתרים" בכתב-יד, והקפידו שלא לתת להעתיקם אלא למי שראוי לקבל את הדברים. גם כשנדפס הספר "עירין קדישין" בשנת תרמ"ה, עורר הדבר פולמוס רב בין חסידי רוז'ין, והמו"ל הוסיף דף נוסף לספר בו פרסם את שמותיהם של אדמו"רי בית רוז'ין שהסכימו עמו כי הפרסום של הספר ראוי וטוב.
א-נח דף (חסר בסופו). 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים וסימני עש קלים במספר דפים. הדבקת נייר לחיזוק ושיקום בשוליים הפנימיים של מספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.008.
"מגילת סתרים בשביל חסידים המקשיבים" – " ליחידי סגולה לשלומי העדה... בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חברים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש"
הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין נהג לומר מאמרי חסידות בשולחנות הקודש ("טישים") בשבתות ובמועדים. כשהיה אומר "תורה" הרגישו העומדים שם איך ש"השכינה מדברת מתוך גרונו". פעמים אפילו הוא היה אומר זאת במפורש, והיה פותח את דבריו במילים: "אוֹמַר לכם תורה משמים". פעם אחת בערב יום כיפור נדחקו החסידים לשמוע את אמרי קדשו, אמר להם רבי ישראל מרוז'ין: "אם הנכם מאמינים ששכינה מדברת מתוך גרוני, אזי בכל מקום שתעמדו תשמעו, אפילו בצדו השני של השולחן, ואם אינכם מאמינים, אזי אפילו אם תטו אזנכם אצל פי, לא תשמעו כלום..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, מבוא עמ' 24-25).
רוב הדברים שנאמרו על ידי רבי ישראל מרוז'ין לא נשמרו לדורות. מקובל כי כל אחד מהשומעים קיבל כפי השגתו: "...כשהיה אומר דברי תורה לא היה השמיעה אצל כולם בשווה, שכל אחד שמע דבר אחר ממש" (אור פני יצחק, עמ' קטז, בשם האדמו"ר רבי אלימלך מגרוז'יסק). זו היתה הסיבה להקפדה לא לפרסם את הדברים בדפוס, כפי שכותב רבי ראובן ז"ק מאוסטילא בשם הרה"ק מטשורטקוב "כי יש שבעים פנים לתורה, ופן אחד מהם הוא סייג לחכמה שתיקה....". רבי ראובן ז"ק מוסיף: "...ואף גם זאת לא יצא חוץ ממחנה ישראל להיות 'חכמה בחוץ תרונה'... נמסרו הדברים בע"פ ליחידי סגולה לשלומי העדה, ורק בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חבירים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש, כל אחד מאשר קיבל... או שמועה שמע ובא ויספר לאחיו מדברים העומדים ברומו של עולם" (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה).
אחד מזקני חסידות רוז'ין, הרה"ח ר' יוסף הורנשטיין, כתב מכתב לידידו הרה"ח ר' שלמה טלינגטור (בעל "אבן ישראל"), לזרז אותו לרשום לעצמו כל מה ששמע מחסידי קדמאי, כדי שלא ישתכחו הדברים, ויהיה לתועלת לכל המשתוקקים לדעת אותם להחיות את נפשם. עם זאת, הוא מסתייג מהדפסת הדברים: "הדפסה הוא ענין אחר, כפי שקבלנו מחסידים קדמונים שרגזו על זה האיש שהדפיס בראשונה את מאמרי הס"ק מרוז'ין זי"ע, כי הדפסה הוא ענין של מגלה נסתרות... ולא דומה לזה הענין של מגילת סתרים בשביל חסידים המקשיבים..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, במבוא עמ' 41).
כתב-יד, "דברי תורה מהרב... מוהר"ר זאב וואלף ז"ל מזאבריש [זאבריז] בהרב המגיד... מוהר"ר יחיאל מיכל [מזלאטשוב] זלה"ה" – מאמרי חסידות לפי סדר הפרשיות. [סדיגורה, תרכ"ז 1867].
כתב-יד שניתן במתנה לאדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף המגן הקדמי חתימת ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדף השער, שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "מנחת שי".
שער מאויר בפרטים רבים (בדיו חומה ואדומה): בראש השער כתר תורה, מדליון ושתי חיות מיתולוגיות (גריפונים). משני צדי השער דמויות אהרן ומשה. בתחתית השער נוף עירוני – בתים, מבנים ומגדלים עם צריחים מחודדים וגשר.
פרט השנה נמחק בחלקו, וכפי הנראה נכתב בו "בשנת התרז"ך לפ"ק". מתחת לפרט השנה: "נכתב פה סאדאגורא יע"א" (נראה כי נכתב על גבי מחק, ונראה כי קודם לכן נכתב שם מקום אחר).
כתב-היד נכתב ב"כתב רש"י" נאה. בעמוד האחרון שורות סיום: "סליקו ותמו החידושי תורה של הרב הצדיק... מורני הרב ר' זאב וואלף זלה"ה בן הרב הקדוש איש אלקי... ר' יחיאל מיכל המגיד זלה"ה...". לאחר מכן מופיע קישוט סיום צבעוני (עץ עם ענפים ופרחים בתוך מסגרת).
רבי זאב וואלף (הרבי ר' וועלוועל) מזאבריז (תקצ"ב-תרכ"ב), אחד מחמשת בניו הקדושים של הרה"ק המגיד רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב, שאביהם העיד עליהם כי הם כנגד חמשה חומשי תורה. על בנו רבי זאב וואלף אמר המגיד מזלאטשוב כי בשל היותו קודש קודשים הוא כנגד ספר תורת כהנים – ויקרא, העוסק בעבודת בית המקדש, וכי הוא צדיק תמים כקרבן עולה.
תוכן כתב-היד שלפנינו נדפס מאוחר יותר (עם מעט שינויים) בספר רזין דאורייתא, וורשא תרס"ג. קודם לכן, נדפסו קטעים בודדים מכתב-היד שלפנינו, בספר תפארת צבי זאב, לבוב תרנ"ו.
האדמו"ר רבי נחום דובער (בער'ניו) פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי-יד וספרים עתיקים והחזיק ספרייה גדולה (ראו: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34; הרב זושא דינקלס, 'בית עקד הספרים' של הרה"ק רבי נחום בער'ניו זצוק"ל, בתוך קובץ מביני עמודי, ביתר תשע"ז, עמ' תיט-תלט). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות: ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו בכתב-היד שלפנינו).
טו דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקב עש בודד בדף השער. פגמים קלים בדפי המגן. סימני עש בבטנת הכריכה. כריכת עור עתיקה, עם פגמים, משוקמת בשדרתה.
ספרות: Hasidic Art and the Kabbalah, מאת בת שבע גולדמן אידה, הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, 2018. תמונת כתב-היד שלפנינו מופיעה בעמ' 69.
מקור:
כתב-היד הוצע למכירה בשנת תרפ"ז, במכירה מיוחדת של ספרים וכתבי-יד מספרייתו של רבי נחום דובער, והוא נרשם בחוברת שנדפסה לצורך המכירה (נדפסה במכונת כתיבה ושוכפלה בסטנסיל): "רשימת כתבי-יד (נומר 9) של בית עקד הספרים של הרב הצדיק המפורסם ר' נחום דוב פריעדמאן ז"ל מסאדאגורא". שם הוא מופיע במס' 15.
לפנים כתב-יד מוסד הרב קוק 372 – משם תואר על ידי נפתלי בן מנחם ברשימתו 'כתבי-יד מספרייתו של רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה', ארשת א (תשי"ט), עמ' 404, מס' 10.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.020.
כתב-יד מאויר, "ספר לקוטים נחמדים" – מאמרי חסידות לפי סדר הפרשיות, מאת הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, מעשה ידי "הכותב ישעיהו מרדכי בן יוסף". סדיגורה, תרכ"ט [1869].
כתב-יד מרשים ביופיו, שהוכן בסדיגורה, וניתן במתנה לאדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (ויש לשער כי אף הוכן במיוחד עבורו). בדף המגן הקדמי חתימת ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדף השני, שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו-ספר, עם הכיתוב: "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא".
שני דפים מאוירים בצבע בראש כתב-היד: הראשון, דף שער עם מסגרת פרחונית, שבתוכה שני עמודים ארכיטקטוניים, ומעליהם כותרת – מדליון עם זוג טווסים. בתחתית העמודים פרט השנה תרכ"ט, וביניהם שם הכותב. נוסח השער: "ספר לקוטים נחמדים מכבוד אדמ"ו גאון תפאר' ישראל... מהורר מנחם מענדיל בהרב מהורר משה זצוק"ל אשר מקום ישובתו היה בעיר הקו' טבריה תוב"ב... הכותב ישעיהו מרדכי בן יוסף בסאדאגורא תרכט לפ"ק".
בדף השני נכתב: "זה הספר לקוטים נחמדים שייך... שנת תרכ"ט סאדאגורא לפ"ק" – שם הספר מופיע במסגרת מקושטת ותחתיה אגרטל עם פרחים שבמרכזו מדליון ריק, שיועד כנראה לרישום שם הבעלים (בפועל נחתמה בו החותמת "מנחת שי").
כל דפי כתב-היד נכתבו ב"כתב רש"י" בכתיבה אמנותית מסודרת. בעמוד סז קישוט סיום מאויר בצבע.
בעמוד שלפני האחרון טבלה עם "סדר שבעה כוכבי הלכת לדעת מה ששולט בכל שעה ושעה". בעמוד האחרון מסגרת בצבע, ובתוכה "שיר המעתיק" (עם אקרוסטיכון שמו), חתום: "ישעיהו מרדכי בן פרימא לישועה בנו"ג ולהרמת קרן בקרב אכי"ר".
בכתב-היד שלפנינו מופיעים מאמרים מאת הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שלא נכללו בספרו פרי הארץ (קאפוסט, תקע"ד). תוכן כתב-היד שלפנינו נדפס מאוחר יותר בז'יטומיר, בשנת תרל"ד, תחת השם "פרי עץ", מתוך העתקה שהיתה בידי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל (בשער שם נכתב: "והעותק[!] אות באות מכ"י הנמצא ת"י הרב הקדוש... מה"ו אהרן מטשורנאביל[!].... אשר היה מנחה שלוחה לו מעה"ק ירושלים").
בראש כתב-היד שלפנינו, לאחר שני הדפים המאוירים, נכרך דף מודפס, ובו צוואת רבי מנחם מנדל מוויטבסק, מתוך מהדורת ז'יטומיר הנ"ל.
האדמו"ר רבי נחום דובער (בער'ניו) פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים והחזיק ספרייה גדולה (ראו: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34; הרב זושא דינקלס, 'בית עקד הספרים' של הרה"ק רבי נחום בער'ניו זצוק"ל, בתוך קובץ מביני עמודי, ביתר תשע"ז, עמ' תיט-תלט). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות: ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו בכתב-היד שלפנינו).
[3] דף; ב-סז, [2] עמ'. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע קטן בשולי אחד הדפים, משוקם בהדבקת נייר דבק חומצי (מספר קרעים קטנים בדפי המגן). חותמות "ספרי דענט". כריכה מקורית, קטיפה אדומה עם הטבעות מוזהבות (הכריכה מנותקת חלקית; בלאי ופגמים בכריכה).
כתב-היד הוצג בקטלוג "בעקבות הבעש"ט" – תערוכה מאוצרות הספרייה הלאומית לרגל מאתיים וחמישים שנה לפטירת הבעש"ט ומאתים שנה לפטירת רבי נחמן מברסלב, ירושלים, תש"ע-תשע"א, עמ' 79, מס' 74.
ספרות: Hasidic Art and the Kabbalah, מאת בת שבע גולדמן אידה, הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, 2018. תמונת כתב-היד שלפנינו מופיעה בעמ' 70.
מקור:
כתב-היד הוצע למכירה בשנת תרפ"ז, במכירה מיוחדת של ספרים וכתבי-יד מספרייתו של רבי נחום דובער, והוא נרשם בחוברת שנדפסה לצורך המכירה (נדפסה במכונת כתיבה ושוכפלה בסטנסיל): "רשימת כתבי-יד (נומר 9) של בית עקד הספרים של הרב הצדיק המפורסם ר' נחום דוב פריעדמאן ז"ל מסאדאגורא". שם הוא מופיע במס' 48, ומתואר: "כת"י רש"י יפה מאד מאד כלילת יופי, נעתק בסאדאגורא מן ישעי' מרדכי בן יוסף עבור המאסף ספרים הנודע הה"צ המפורסם ר' נחום דוב פריעדמאן ז"ל".
לפנים כתב-יד מוסד הרב קוק 137 (מספר ישן 215) – משם תואר על ידי נפתלי בן מנחם ברשימתו 'כתבי-יד מספרייתו של רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה', ארשת א (תשי"ט), עמ' 403-404, מס' 9.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.019.