מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
- book (65) Apply book filter
- חסידות (40) Apply חסידות filter
- chassidut (25) Apply chassidut filter
- יד (21) Apply יד filter
- מיוחסים (21) Apply מיוחסים filter
- עותקים (21) Apply עותקים filter
- import (21) Apply import filter
- manuscript (21) Apply manuscript filter
- ownership (21) Apply ownership filter
- print (21) Apply print filter
- ספרי (20) Apply ספרי filter
- מכתבים (18) Apply מכתבים filter
- letter (18) Apply letter filter
- שנות (15) Apply שנות filter
- דפוסי (15) Apply דפוסי filter
- הר (15) Apply הר filter
- ודפוסים (15) Apply ודפוסים filter
- והש (15) Apply והש filter
- וקבלה (15) Apply וקבלה filter
- ערש (15) Apply ערש filter
- עתיקים (15) Apply עתיקים filter
- chassid (15) Apply chassid filter
- earli (15) Apply earli filter
- kabbalist (15) Apply kabbalist filter
- כתבי (13) Apply כתבי filter
- ארץ (11) Apply ארץ filter
- מפורסמים (11) Apply מפורסמים filter
- מאישים (11) Apply מאישים filter
- ישראל (11) Apply ישראל filter
- וציונות, (11) Apply וציונות, filter
- וציונות (11) Apply וציונות filter
- autograph (11) Apply autograph filter
- eretz (11) Apply eretz filter
- from (11) Apply from filter
- israel (11) Apply israel filter
- israel, (11) Apply israel, filter
- notabl (11) Apply notabl filter
- person (11) Apply person filter
- zionism (11) Apply zionism filter
- zionism, (11) Apply zionism, filter
- וכתבי (8) Apply וכתבי filter
- ומפרשיו (7) Apply ומפרשיו filter
- תלמוד (7) Apply תלמוד filter
- commentari (7) Apply commentari filter
- talmud (7) Apply talmud filter
- איטליה (6) Apply איטליה filter
- italian (6) Apply italian filter
- item (6) Apply item filter
- jewri (6) Apply jewri filter
- prayer (6) Apply prayer filter
כתב-יד מאויר על קלף, "סדר תקוני שבת". [גרמניה/אוסטריה, המאה ה-18].
פורמט כיס. דיו על קלף, עם איורים צבעוניים. כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת, בגדלים שונים; וכתיבה בינונית ("כתב רש"י").
לפנינו כתב-יד עם איורים ועיטורים האופייניים ל"אסכולת מורביה", מגרמניה או אוסטריה, מהמאה ה-18. מאייר כתב-היד שלפנינו הכיר, כנראה, את כתבי-היד שיצרו חברי האסכולה – אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש, משולם זימל מפולנה ואחרים – ועיצב את יצירתו בהשראת עבודותיהם.
בפתח כתב-היד עמוד שער מאויר, עם מבנה ארכיטקטוני בעל שלוש קשתות ועמודים; תחת הקשתות הימנית והשמאלית ניצבות דמויותיהם של משה ואהרן ותחת הקשת המרכזית מופיע הכותר "סדר תקוני שבת מאיש האלהי הקדוש..." ובסופו הכיתוב "באותיות... אמשטרדם", כשהמילה אמשטרדם מודגשת (כמנהג המדפיסים באותם ימים). בראש עמוד השער מופיע איור של עיר אירופאית מוקפת חומה ובסמוך לה הלך הצועד בשביל. בתחתית העמוד מופיעה מסגרת בצורת זר פרחוני קשור בסרט, ובה מופיעה כתובת הקדשה לאישה שעבורה הוכן כתב-היד: "לכבוד ולתפארת האשה החשובה... מרת גיטל בת האלוף..." (חלקים מן האותיות מחוקים או דהויים, והכתובת קשה לקריאה).
כל עמודי כתב-היד תחומים במסגרות בצבע כתום והוא מעוטר בשמונה תיבות-פתיחה מוגדלות (דפים 2א, 4א, 7א, 16א, 22ב, 24א, 29ב, 37א) ובאיור המתאר טקס הבדלה (עמ' 33ב), שנעשה על-פי חיתוך עץ שנדפס ב"ספר מנהגים" בגרמניה ובאמשטרדם במאות ה-16 וה-17. תיבות הפתיחה מעוטרות בסגנונות שונים, רובם בהשפעת ספרי-דפוס וכתבי-יד מעוטרים מהמאות ה-17 וה-18. כל אחת מתיבות-הפתיחה מעוטרת בסגנון שונה, עם מסגרות צבעוניות ואיורי פרחים וענפים, ציפורים, צדפים, אריות, מלאכים, וילונות וכתרים.
כתב-היד מסתיים (עם שורת הסיום "תושלב"ע") בדף 48א. בצדו השני נוספו, בכתיבה מאוחרת יותר, ברכות החופה ושבע ברכות.
[40] דפי קלף. 11 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. קרעים בדף השער ובשלושה דפים נוספים. דהיית דיו ופגמים. פגיעה בטקסט במספר דפים. הדבקות לשיקום במספר מקומות. כריכה חדשה.
על אמני אסכולת מורביה, ראו: שלום צבר, "סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20]: כתב-היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-אומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש [Gewitsch]", בתוך: זכור דבר לעבדך: ספר הזיכרון לכבוד פרופ' דב רפל, בעריכת שמואל גליק ואברהם גרוסמן, ירושלים: המרכז להגות בחינוך היהודי ע"ש דב רפל – מכללת ליפשיץ, עמ' 472-455 ולוחות 8-17.
מגילת אסתר מעוטרת, עם "ברכות המגילה" הנאמרות קודם ואחר קריאתה. נתונה בנרתיק כסף מעוטר מעשה ידי הצורף Angelo Giannotti, רומא. המגילה: [1800 בקירוב]; נרתיק הכסף: [המחצית הראשונה של המאה ה-19].
דיו וצבע על קלף; כסף (חתום מספר פעמים בחותמות העיר והיצרן) יצוק, חרוט, מנוסר וחקוק; הזהבה.
מגילת אסתר, כתובה בכתיבה ספרדית-איטלקית על גבי ארבע יריעות קלף. נוסח המגילה נכתב על פני 46 עמודות, כ-13 שורות בכל עמודה; לפני נוסח המגילה מופיעה עמודה אחת עם "ברכות המגילה" ובסופו 5 עמודות נוספות, עם הברכות הנאמרות לאחר קריאת המגילה ועם הפיוט "קוראי מגילה" לרבי אברהם אבן עזרא. העמודה הראשונה ריקה. שולי המגילה מעוטרים במסגרות מלבניות בגוני ירוק-זהבהב; תיבות "ברוך" בפתח המגילה ובסופה וכן התיבות הפותחות את בתי הפיוט "קוראי מגילה" צבועות אף הן בגוני ירוק-זהב.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גלילי, אשר שטח הפנים שלו מעוטר בדגמים צמחיים ובשוליו העליונים והתחתונים חגורות-עיטורים רוחביות, דקות ואלגנטיות. בראשו כתר משונן עם עיטור דמוי כיפה במרכזו, ומעליו כתר נוסף, קטן יותר (ובעל שיניים רבות יותר), אף הוא גודר עיטור דמוי כיפה. ממרכז הכיפה שבכתר העליון מתנוסס עיטור מרשים, עשוי כסף יצוק ומוזהב ומעוצב כאריה זקוף האוחז בידו ענף של עץ תמר. עיטור זה עשוי לייצג את סמלהּ של משפחת די קאסטרו מרומא, והוא מופיע גם על מפה רקומה שנתרמה לבית הכנסת Scola Nuova ברומא בשנת תנ"ט (1699), בכתובות של בני המשפחה, על מגילת אסתר נוספת (אוסף מוזיאון ישראל) ובכמה כלים לבשמים מרומא מהמאות ה-18 וה-19.
הצורף אנג'לו ג'יאנוטי פעל ברומא בשנים 1865-1815 בקירוב. ידועים מגוון כלים שיצר, בהם פמוטים רבים, מנורות תלויות, גביע ופריטי כסף אחרים, אך בין עבודותיו מתועדות גם עבודות יודאיקה ספורות, בהן: כריכת כסף משנת 1840 בקירוב (ראו סות'ביס, 13 בדצמבר 2006, פריט 81) וכלי לבשמים (ראוArte ebraica a Roma e nel Lazio, p. 104, item 82) עם סמל משפחת די קאסטרו בראשו. המגילה שלפנינו, מצטרפת, אפוא, לרשימה הקצרה של חפצי יודאיקה מובהקים שיצר אומן זה, ומהווה, למיטב ידיעתנו, את הדוגמה היחידה שיצר לנרתיק למגילת אסתר.
למגילות אסתר דומות בעיצובן – חלקן מתוארכות למאה ה-18 – ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 34639 (אוסף המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות, פריז); אוסף מוזיאון ישראל, פריט B39.11.6484; אוסף רנה ברגינסקי (לפנים באוסף פורמן), מגילה מס' 94. יש לציין כי בעוד שלוש המגילות הללו נתונות בנרתיקי-כסף מצולעים, המגילה שלפנינו נתונה בנרתיק גלילי, עובדה המבדילה ומייחדת אותה מיתר המגילות ונרתיקי הכסף האיטלקיים המתועדים מהתקופה.
לכלים לבשמים מרומא, שבראשם עיטור בצורת אריה אוחז ענף עץ תמר, ראו: סות'ביס, 5 ביוני 2019, פריט 123; סות'ביס, 15 בדצמבר 2022, פריט 109; אוסף מוזיאון ישראל (מופיע על בול-דואר "מועדים התשנ"א" 1990). ראו גם חומר מצורף.
גובה הנרתיק (כולל הידית והעיטור שבראש): 27 ס"מ. מצב כללי טוב. ייתכן כי חסרה ידית זעירה בפסיס הכסף התפור ליריעה הראשונה. גובה הקלף: 8 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים במגילה, מעט דהיות דיו בטקסט ודהיות צבע במסגרות.
ספרות:
1. Daniela Di Castro, Filomena Del Regno, Arte ebraica a Roma e nel Lazio. Rome: Palombi, 1994, p. 104 (item 82) p. 154.
2. Jacobo Furman, Treasures of Jewish art: From the Jacobo and Asea Furman Collection of Judaica. New York: Hugh Lauter Levin Associates, 1997, pp. 210-211.
3. Spagnoletto, Melasecchi, Davanzo Poli (editors), Antiche mappot romane, il prezioso archivio tessile del Museo Ebraico di Roma. Rome: Campisano Editore, 2017, item no. 60.
מקור: אוסף פרטי.
מגילת אסתר, נתונה בנרתיק כסף גדול. [כנראה פולין, המאה ה-19].
דיו על קלף; כסף (אינו חתום) רקוע, חקוק וחרוט.
מגילת אסתר בכתיבת סת"ם אשכנזית עם תגים (אופיינית למערב פולין במחצית הראשונה של המאה ה-19). כתובה על גבי שלוש יריעות קלף. נוסח המגילה נכתב על פני 11 עמודות, 39 שורות בכל עמודה. עיטור מעל השורה הראשונה.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גדול בעל צורה גלילית, עם ידית כסף קצרה ועבה בחלקו התחתון ועיטור בצורת ציפור דואה בקצהו העליון. שטח הפנים מעוטר בדגמים צמחיים – פרחים ועלי אקנתוס – וביניהם עיטורים בעלי אופי אדריכלי, דמויי כותרות-עמודים או עמודים קורינתיים.
בצורתו ובעיטוריו (ובמיוחד בעיטור בצורת ציפור שבראשו) מזכיר נרתיק הכסף שלפנינו פריטים דומים, שנעשו בפולין ובאימפריה האוסטרו-הונגרית במאה ה-19 (ועד ראשית המאה ה-20).
גובה הנרתיק: 50 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. גובה הקלף: 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וכתמים. מספר קרעים. תיקונים מאוחרים בטקסט בכמה מקומות. בעמודה האחרונה תיקון של כמה מילים על גבי פיסת קלף שהודבקה למגילה.
כתובה המתעדת את נישואי החתן שבתי בן אברהם צבי עם הכלה דבורה בת אליעזר מקאסטרו [די קאסטרו]. רומא, ג' אדר א' תקצ"ז [8 בפברואר 1837].
דיו וצבע על קלף.
כתובה מפוארת ואלגנטית, עם מסגרת מלבנית רחבה המעוטרת בצבעוניות עדינה, בדגמים צמחיים וגיאומטריים סימטריים, ועם שוליים תחתונים הגזורים בצורה קישוטית, לפי מסורת עיטור הכתובות הרומאית.
נוסח הכתובה מופיע במרכז המסגרת, כתוב בדיו שחורה, ומעליו פסוקי ברכה בדיו אדומה; תיבת "ברביעי", כתובה באותיות מעוטרות, מופיעה בתוך קרטוש. בנוסח הכתובה נזכר גם שטר אזרחי שנערך אצל נוטריון – "באופיציו של אפולוניי". בשולי נוסח הכתובה מופיעות חתימות העדים: יעקב יוסף בן שלמה פאסאנו, מהללאל בן יוסף ברוך הכהן.
בראש הכתובה מופיע איור צבעוני המתאר גבר מבוגר המושיט את ידיו לקראת גבר צעיר ממנו, האוחז בידיו מקל הליכה או מטה רועים. בדרך כלל, איורים הכוללים דמויות אדם משולבים בעיטורי כתובות בהיותם מציגים סצנות סמליות, דמויות אלגוריות או סצנות תנ"כיות הקשורות בשמותיהם של החתן או הכלה; במקרה שלפנינו, נראה כי אין קשר ישיר בין האיור ובין שמות החתן והכלה, אך ייתכן כי האיור מתאר את אברהם ואליעזר ובכך מתייחס לשמות האבות של החתן והכלה, "הזקן היקר הנכבד" אברהם ז"ל, אבי החתן, ו"היקר הנכבד" אליעזר, אבי הכלה, הנזכר בברכת החיים יצ"ו.
לכתובות נוספות של משפחת די קאסטרו, ראו: אוסף רנה ברגינסקי, כתובה מס' 44 (רומא, 1763); State Archives of Rome, Ms. 264/6. (רומא, 1879); וכן Antique Roman Ketubot (2019). לכתובות נוספות מרומא ראו, , pp. 146-157 (1990) Shalom Sabar, Ketubbah.
50.5X87 ס"מ. קמטים וכתמים קלים. מספר פיסות חסרות בפינות העליונות ובשוליים.