שאלות ותשובות וביאורים – שארית יוסף, מאת רבי יוסף כ"ץ אב"ד קראקא (גיסו של הרמ"א). קראקא, דפוס יצחק פרוסטיץ, [ש"נ 1590]. מהדורה ראשונה.
רישומים מוקדמים בכתב-יד בדף השער: "אלקום בן לא"א חב"ר ברוך גרשון זצ"ל מווזלא[?]"; "לה' הארץ ומלואה נאם הקטן משה בלא"א הרב הגד[ו]ל כמהור"ר יצחק אהרן שליט"א ווירמייאש – תס"ל [ת"ס לפ"ק]" – "קניתי זה הספר מן האלוף כמהור"ר שלמה בהמהור"ר חיים בעד... נאם הקטן משה ווירמייאש" [אביו רבי יצחק אהרן ווירמייאש היה אב"ד טריר, ברייזך ומנהיים; הסכמתו לספר "מקור חיים" לרבי יאיר חיים בכרך נדפסה בסוף שו"ת "חות יאיר"].
המחבר, הגאון רבי יוסף ב"ר מרדכי גרשון כ"ץ (רע"א בערך-שנ"א), אב"ד קראקא, גיסו של הרמ"א ומגדולי חכמי דורו. שימש כחבר בית הדין בקראקא לצדם של רבי משה סג"ל לנדא ורבי משה איסרליש – הרמ"א (בעל "המפה" על השולחן ערוך). בהמשך הפך הרמ"א לגיסו, כאשר נשא את אחותו של מהר"י כ"ץ מרת קריינדל לאשה (בשנת שי"ב, לאחר שנפטרה אשתו הקודמת של הרמ"א, מרת גולדה בת רבי שכנא מלובלין). מלבד תפקידו כדיין שימש מהר"י כ"ץ כראש הישיבה בקראקא, ולאחר פטירת הרמ"א הוכר כראש וראשון למרביצי התורה ומנהיגי הקהילה בקראקא. שמעו נתפרסם בדורו בכל תפוצות ישראל כגאון ופוסק וכעמוד ההוראה, ואף גיסו הרמ"א התחשב בפסקיו וקיבל את דבריו. בין גדולי עולם ששלחו למהר"י כ"ץ את פסקיהם וביקשו שיחווה את דעתו היה גם המהרש"ל, שעל אף שנודע כתקיף בדורו שלא נשא פני איש, כותב עליו בהערכה ובהתבטלות (שו"ת מהרש"ל, סימן כד): "אבל בנידון זה שכבר נתמנה על הדין מרצון שניהם, שארי ומחותני ה"ה האלוף המופלג מהר"ר יוסף כהן צדק, מורה צדק נושא אפוד, ואינני אלא כתלמיד הנושא ונותן לפני רבותיו...". כשנה לפני פטירתו הביא מהר"י כ"ץ את ספרו שארית יוסף, שלפנינו, הכולל בחלקו העיקרי שאלות ותשובות, ובחלקו השני חידושים וביאורים על המרדכי (למסכתות שונות) ועל טור חושן משפט. עם הדפסתו התפרסם ספר שארית יוסף בין הלומדים, וחכמי דורו והדור שאחריו כבר דנים בחידושים ובפסקים המובאים בספר, ומצטטים אותם בחיבוריהם. בהם בני דורו (תלמידי הרמ"א והמהרש"א) רבי בנימין אהרן סלניק בספרו "משאת בנימין" ורבי יהושע פלק בעל הסמ"ע, בספרו "דרישה ופרישה". רבי יואל סירקיש בעל הב"ח, שישב על כסאו כרבה של קראקא, מזכירו בחיבורו, ואחריו הגאון רבי שבתי כ"ץ בעל הש"ך שדן ומפלפל בדבריו מספר פעמים בחיבורו על השולחן ערוך.

צב, [2]; לב דף. דף [2] חלק. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.

בעותק שלפנינו נוסף [1] דף בסוף חלק השו"ת, עם שלוש תשובות, ואחריו דף נוסף חלק. ידועים טפסים אחרים שבהם נוסף במקום הדף החלק (או הודבק עליו) עמוד עם תשובה נוספת. תשובות אלה נדפסו לאחר גמר הדפסת הספר ונוספו לטפסים מעטים. מסיבה זו לא נדפסו ברוב המהדורות הבאות של הספר (ראו: י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 724).

תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה – עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"א [1521]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
בסוף הדף האחרון מופיע ה"ריגיסטרו" – רשימת הקונטרסים עם הטקסט הפותח של כל גליון (כעזר לכורכי הספר).
רישום בדף השער, והגהות בשולי מספר דפים.

מב דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות קלים. קרעים חסרים, בהם קרעים חסרים גדולים בשולי הדפים האחרונים, משוקמים במילוי והדבקות נייר, על גבול הטקסט. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 32.

תלמוד בבלי – ונציה, ר"פ-רפ"ג – המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.

תלמוד בבלי, מסכת שבת – עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. [ונציה, דפוס דניאל בומברג, ר"צ 1530]. מהדורה שניה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד השניה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה.
בסוף המסכת, דף קנז/2: "אחר השלמת המסכת יאמר זה ויועיל לשכחה", עם נוסח ההדרן הנאמר בסיום מסכת, אך בסופו נדפס "קדיש דרבנן" רגיל, ולא קדיש בנוסח המיוחד, הנהוג כיום.
ציוני מקורות ורישומים רבים בכתב-יד בשולי הדפים ובגוף הטקסט. לאחר נוסח הקדיש שבסיום המסכת, רישום בכתיבה אשכנזית עתיקה של נוסח לאמירה בסיום המסכת, עם ציון המקור: "בשמושי תלים" (=שימוש תהלים).

עותק חסר. ג-ח, י-קצא דף. חסרים 4 דפים: דף השער, דפים ב, ט, ודף אחרון (הושלמו בצילום). 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים גדולים בשולי מספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד באחד מהדפים). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות רבות (במספר דפים על הטקסט). כריכת עור חדשה.

הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 19.

חידושי מסכת חולין מהרשב"א (רבינו שלמה בן אדרת). ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ג [1523]. מהדורה ראשונה.
נדפס במקביל לשלושה ספרים נוספים: חידושי גיטין וחידושי ברכות מהרשב"א, וחידושי בבא בתרא מהרמב"ן.
בדף השער רישום בעלות בכתיבה איטלקית: "שלי זה הספר כמר שמעיה ברוך יצ"ו...". מעליו רישום נוסף: "לעולם יכתוב אדם שמו על ספרו... אני מאיר מבית ברוך יצ"ו". כפי הנראה, החותם הראשון הוא רבי שמעיה ברוך, אחיו של רבי יהושע בועז בעל "שלטי הגבורים". רבי שמעיה ברוך היה בנקאי ידוע בקראסקו (Cherasco, מחוז פיימונטה). "מאיר מבית ברוך" החתום כאן, הוא ככל הנראה בנו מאיר, המוזכר בצוואתו (ראו: הרב אברהם יוסף חבצלת, ספר "שלטי הגבורים" – מי חיברו?, קובץ מוריה, שנה יח, גליון ז-ח, תמוז תשנ"ב, עמ' צט; בוקסנבוים, אגרות מלמדים, עמ' 346).
חתימה בכתיבה ספרדית: "והיה לי למקנה מאת החו"ש ר' דוד גז יצ"ו אני הצעיר רפאל בורג'ל סילט"א" [רבי דוד גז, היה מחכמי תוניס באמצע שנות הת"ק]; "הק' אליעזר ואלוברה" (חתימה מחוקה ופגומה).

קלג, [1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (בחלק מהדפים סימני עש רבים בשוליים הפנימיים), משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 79.

תלמוד בבלי – סט שלם. מינכן-היידלברג, תש"ט [1948]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית והכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים"; "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך" (תהילים קיט).

19 כרכים. חסר דף שער במסכת מגילה. 40 ס"מ. מרבית הכרכים נדפסו על נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים בחלק מדפי השער. קרעים חסרים בשולי דפי השער של מסכת שבת (בדף השער הראשון הודבק נייר בגב הדף סביב שוליו, ודף השער השני הודבק על נייר לחיזוק). קמטים בחלק מדפי השער. כריכות עור חדשות (אחידות).