מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove jewri filter jewri
- איטליה (6) Apply איטליה filter
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- ודברי (6) Apply ודברי filter
- יד (6) Apply יד filter
- יהדות (6) Apply יהדות filter
- כתבי (6) Apply כתבי filter
- italian (6) Apply italian filter
- item (6) Apply item filter
- manuscript (6) Apply manuscript filter
- print (6) Apply print filter
![כתב-יד, "שפר ספר אורים ותומים וגורלות ראב"ע". רומא, [המאה ה-18].שער מאויר. כתיבה איטלקית בינונית ומרובעת. נכתב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale92_1/82_1.jpg "כתב-יד, אורים ותומים וגורלות ראב\"ע – רומא, המאה ה-18 – בכתיבת רבי אברה")
![כתב-יד, "שפר ספר אורים ותומים וגורלות ראב"ע". רומא, [המאה ה-18].שער מאויר. כתיבה איטלקית בינונית ומרובעת. נכתב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale92_1/82_2.jpg "כתב-יד, אורים ותומים וגורלות ראב\"ע – רומא, המאה ה-18 – בכתיבת רבי אברה")
![כתב-יד, "שפר ספר אורים ותומים וגורלות ראב"ע". רומא, [המאה ה-18].שער מאויר. כתיבה איטלקית בינונית ומרובעת. נכתב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale92_1/82_3.jpg "כתב-יד, אורים ותומים וגורלות ראב\"ע – רומא, המאה ה-18 – בכתיבת רבי אברה")
![כתב-יד, "שפר ספר אורים ותומים וגורלות ראב"ע". רומא, [המאה ה-18].שער מאויר. כתיבה איטלקית בינונית ומרובעת. נכתב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale92_1/82_4.jpg "כתב-יד, אורים ותומים וגורלות ראב\"ע – רומא, המאה ה-18 – בכתיבת רבי אברה")
כתב-יד, "שפר ספר אורים ותומים וגורלות ראב"ע". רומא, [המאה ה-18].
שער מאויר. כתיבה איטלקית בינונית ומרובעת. נכתב על ידי רבי אברהם עניו, עבור רבי מיכאל חיים מסיני (רבה של רומא), כפי שנכתב בדף השער: "...כתבם אברהם בן יעקב ענו יצ"ו לתשוקת אלופו ומיודעו כמ"ר מיכאל חיים מסיני נר"ו, פה רומה". כולל שני חיבורים: "אורים ותומים" ו"גורלות של רבי אברהם בן עזרא זלה"ה".
מעבר לדף השער איור של מאזניים בתוך מסגרת, ותחתיו הכיתוב: "שיר זהב חברתיו בלי משקל / שאין שוה חומר חמור לקל". המאזניים אינן מאוזנות (כהמחשה למילים: "בלי משקל"). בעמוד הסמוך מופיע השיר – סונטה ("שיר זה"ב"), עם האקרוסטיכון אבי"ע [=אברהם בן יעקב]. בשולי השיר שורת חתימה, עם התייחסות לראשי תיבות אלו: "כ"ד [כה דברי] מדבר סלוי[?] וכאוב קולו משמיע / נוטריקון שמו הוא תוך אבי"ע".
מטרתו של "ספר אורים ותומים" היא ידיעת העתידות על פי הגורל, והוא פותח: "אלו האורים ותומים שהיו משתמשין בהם בבית שני שחברו שבעים זקנים שהיו בימי תלמי מלך מצרים שהיה כתוב אצלם בספר גדול על הגויל, וסוד ספר זה סוד גדול וחכמה גדולה ונפלאה". חיבור זה או חלקים ממנו מצויים בכתבי-יד כבר מימי הביניים. החיבור בצורתו שלפנינו (בשינויי נוסח קלים) הופיע בדפוס לראשונה בדיהרנפורט תפ"ח [1728].
החיבור "גורלות של רבי אברהם בן עזרא זלה"ה" נועד כקודמו לחזות עתידות. גם הוא הופיע בכתבי-יד כבר בימי הביניים. הוא הופיע בדפוס לראשונה בפיררא שט"ז [1556], ומאוחר יותר בוונציה תי"ז [1657].
בסוף כתב-היד כתב הסופר: "שאלתיך כנפשך הידידה / ובתורה שהיא בך מעידה / אם תמצא כתבי זה נדודה / עשה מצוה והשב לבעלים אבידה".
רבי מיכאל חיים מסיני (Di Segni, די-סיני) שימש כרבה הראשי של רומא החל משנת תק"י (1750) ועד לפטירתו בשנת תקל"ב (1772). משפחת די-סיני היא משפחת רבנים וותיקה ברומא (א' סלה, שבט סופרים: תולדות חכמי איטליה [ת"ס-תק"ס], ליידן-בוסטון 2007, עמ' 594).
הסופר, רבי אברהם בן יעקב עניו (נפטר תקמ"ב 1782), ממשפחת הענוים המפורסמת ברומא, שימש בצעירותו כמלמד תינוקות. כתב מחזה "ויכוח הלציי לחדודי שכלא בשקלא וטריא על טענות העמוניים בימי יפתח הגלעדי", אשר הוצג בתלמוד תורה ברומא בשנת 1758. במקום נכח גם רבי מיכאל מסיני (Di Segni), שעבורו נכתב כתב-היד שלפנינו. הוא כתב גם קנטטה (יצירה מושרת) לנישואין (ראו: ח' שירמן, 'התיאטרון והמוסיקה בשכונות היהודים באיטליה', ציון, כט, תשכ"ד, עמ' 89-90, 100). עם פטירתו של רבי מיכאל מסיני, בשנת תקל"ב, מונה לאחד משלושת מנהיגי הקהילה. בין השנים תקל"ג-תקמ"ב הוא חתום על תעודות רבות כאחד משלושת הרבנים מנהיגי העיר (על שני האישים ראו: י' סרמוניטה, 'התרבות היהודית ברומא במאה ה-18', איטליה יודאיקה, 67, 1989, עמ' עד-עה, הערות 13-14).
[97] דף (מתוכם כעשרה דפים ריקים). 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים. חיתוך דפים מוזהב. כריכה ישנה, מעוטרת ברקמת חוטי מתכת, עם פגמים וסימני עש.
כתב-היד נשמר אצל משפחת ענו עד המאה ה-20. בסופו מופיעה הקדשה באיטלקית משנת 1923 מאת לואיזה מורפורגו לבית עניו, לאחיינה אנג'לו עניו, בה היא כותבת כי כתב-היד היה שמור במשפחתם.
![כתב-יד, פזמונים לשמחת תורה, נישואין ומילה. [רומא], תקפ"ה [1825].פורמט כיס. כתיבה איטלקית, מרובעת ובינונית, מנוקדת ברובה](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale92_1/83_1.jpg "כתב-יד, סדר פזמונים כמנהג ק\"ק רומא – רומא, תקפ\"ה – שער מעוטר")
![כתב-יד, פזמונים לשמחת תורה, נישואין ומילה. [רומא], תקפ"ה [1825].פורמט כיס. כתיבה איטלקית, מרובעת ובינונית, מנוקדת ברובה](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale92_1/83_2.jpg "כתב-יד, סדר פזמונים כמנהג ק\"ק רומא – רומא, תקפ\"ה – שער מעוטר")
כתב-יד, פזמונים לשמחת תורה, נישואין ומילה. [רומא], תקפ"ה [1825].
פורמט כיס. כתיבה איטלקית, מרובעת ובינונית, מנוקדת ברובה (מלבד הכותרות וההוראות). שער מעוטר, בדיו ובצבע כתום.
כתב-היד מכיל פיוטים ופזמונים לשמחת תורה, נישואין וברית מילה, שחלקם נדפסו בסידורי איטליה. הפיוטים להקפות של שמחת תורה שבדפים [4-10], הם לפי מנהג רומי (ראו: הרב י"נ פאוונצ'ילו, מנהגים ושירים מיוחדים לקהילת רומי, ידע עם, יב, 31-32 [תשכ"ד], עמ' 35-40; מחזור מנהג איטלייאני, מהד' מ"ע הרטום, כרך שני, ירושלים תשס"ה, עמ' 914-925).
בתוך הפיוטים לברית מילה שולבו גם סדר הברכות והתפילות לברית מילה. בכתב-היד שלפנינו מספר פזמונים קצרים שלמיטב ידיעתנו לא נדפסו (מרבית הפיוטים מופיעים גם בכתב-יד מונסראט, ספריית המנזר Ms. Or. 61, מהמאה ה-18, וחלקם מופיעים שם בשינויי סדר ונוסח).
בדפים [21-23] ברכת "הנותן תשועה" לאפיפיור: "מי שברך לאדונינו הפיפיור [!] שנהגו לומר ג"כ במנחה של יום ראשון של שמיני עצרת".
בשער המעוטר נכתב: "סדר הפיזמונים שנוהגים לומר בשמחת תורה ובנשואין ובמילה, נכתב לתשוקת נפש ה"ה כ' מרדכי ר' פונטיקורבו יצ"ו בש' התקפ"ה ליצירה". על הכריכה, בחזית ובגב, הטבעה מוזהבת של האותיות: "A. R. P.", ככל הנראה ראשי תיבות שמו של אנג'לו [=מרדכי] ר' פונטיקורבו. יתכן שהאות R היא של השם רפאל. ידוע לנו על כתובה של החתן מרדכי רפאל פונטיקורבו, רומא תקצ"ג, שמונה שנים לאחר זמנו של כתב-היד שלפנינו (ראו: כתב-יד ניו יורק, ספריית בית המדרש ללימודי יהדות KET 29). משפחת פונטיקורבו הינה משפחה וותיקה ברומא (ראו לדוגמה: י' יואל, 'כתובות מאיטליה בגנזי בית הספרים', קרית ספר, כב, תש"ה-תש"ו, עמ' 266-304).
[81] דף. 9 ס"מ. מצב טוב. נייר עבה. כתמים. קרעים כתוצאה מחריכת דיו בעיטור השער. רישום בדף האחרון. כריכה מקורית עם הטבעות מוזהבות.
![כתב-יד, כוונות על פי הקבלה לתקיעת שופר וסדר וידוי. [איטליה], תק"ג [1743].כתיבה איטלקית רהוטה. בראש כתב-היד שער עם עיטורי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale92_1/84_1.jpg "כתב-יד, כוונות על פי הקבלה לתקיעת שופר וסדר וידוי – איטליה, תק\"ג")
![כתב-יד, כוונות על פי הקבלה לתקיעת שופר וסדר וידוי. [איטליה], תק"ג [1743].כתיבה איטלקית רהוטה. בראש כתב-היד שער עם עיטורי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale92_1/84_2.jpg "כתב-יד, כוונות על פי הקבלה לתקיעת שופר וסדר וידוי – איטליה, תק\"ג")
כתב-יד, כוונות על פי הקבלה לתקיעת שופר וסדר וידוי. [איטליה], תק"ג [1743].
כתיבה איטלקית רהוטה. בראש כתב-היד שער עם עיטורים וסמלי מגן-דוד, ובו נכתב: "זה ספר של כוונות של תקיעת שופר שנעשה מיד הצעיר מצערי התלמידים עמוד ב' של בית המקדש [=בועז] ונשלם בחדש א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י שנת תק"ג לפ"ק כי"ר". השם בועז נכתב גם בתוך סמל מגן-דוד בראש העמוד: "שנת תק"ג לפ"ק בעז כהן[?]".
סדר הכוונות הוא מאת הרמ"ע מפאנו (ראו מאמרי הרמ"ע מפאנו, ב, ירושלים תשס"ג, עמ' רמ-רסה [מעין גנים מכת"י], בשינויי לשון וסדר). שמו של "הרמ"ע ז"ל" אף נזכר בשני מקומות (דפים יח/2; כ/1).
בדף כו/2: "סדר י' שירות של ליל ז' של פסח".
בדפים כז/2-כח/2: רשימת מזמורים לאמירה לאחר הוידוי, והוספה לנוסח הוידוי על פי הקבלה; "תפלה קצרה לומ' אחר העמידה" (מתחילה: "אל רחום וחנון... ואמץ לבבי כלב הארי..."); "תפלה מעולה חדשה וגם ישנה... וכל האומרה בכל יום בכוונה יקנה חיי עולם הבא..." (מתחילה: "רבון כל העולם קודם כל דברי שרי לי מרי...").
בדפים ל/1י-לד/1: "ספר מפרש חטאים" – העתקה של ספר מפרש חטאים, מאת רבי אברהם הורביץ אבי השל"ה (נדפס באיטליה מספר פעמים בשנות הת').
בדף הבטנה הקדמי חותמת (מאוחרת) של דוד למשפחת דה-בנדיטי מאסטי.
[1], יג, טו-כח, ל-לד דף (ועוד לה-מב, [1] דף ריקים). 12.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמי דיו כהים במספר מקומות). בלאי. קרעים כתוצאה מחריכת דיו במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש. רישומים. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.
Instruttione et Allegatione per gli Hebrei del Stato di Milano [Instructions and statements in favor of the Jews of the State of Milan]. [מילאנו, אחרי ה-25 באפריל, 1589 (שמ"ט)]. איטלקית.
המסמך שלפנינו טוען בעד זכותם של היהודים להתגורר בשטחי דוכסות מילאנו. הוא נדפס בשנת 1589, כאשר הייתה דוכסות מילאנו נתונה תחת שלטון הכתר הספרדי, ונשלח למדריד לבקשתו של המלך פליפה השני, אשר שקל באותה עת לגרש את היהודים משטחי הדוכסות.
המסמך הוכן בידי הסנאט של מילאנו, וכלולים בו טיעונים שונים – תיאולוגיים, כלכליים ומשפטיים – נגד גירוש היהודים מתחומי דוכסות מילאנו, ובעד הישארותם; זאת, כל עוד יצייתו היהודים לחוקי הדוכסות ויתנהגו בצורה נאותה. בין השאר, כלולות במסמך חוות דעת חיוביות המעידות על התנהגותם הטובה של היהודים, חתומות (בדפוס) בידי בעלי תפקידים רשמיים בערים שונות ברחבי הדוכסות, וטענות שונות בדבר תרומתם המכרעת של היהודים לכלכלת העיר ולשגשוגה. בסוף המסמך הערכה בדבר מספר היהודים המתגוררים בערים שונות בשטחי הדוכסות – 889 בסך הכול.
נוכחותם של יהודים בעיר מילאנו תועדה כבר בימי הרומאים, ובאופן ספוראדי לאורך ימי הביניים. לראשונה גורשו היהודים מהעיר ב-1320, ובמשך כשלוש-מאות השנים הבאות הורשו לשוב ולהתיישב בה, וגורשו ממנה לסירוגין. חרף חוות הדעת החיובית במסמך שלפנינו, בשנת 1591 החליט פליפה השני מלך ספרד לגרש את יהודי הדוכסות, ובשנת 1597 הוצא לפועל צו הגירוש.
נדיר – אינו מצוי בספרייה הלאומית או ב-OCLC.
[3] דף (שישה עמודים מודפסים) + [1] דף חלק. 32 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו. קרעים וקרעים חסרים קלים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני קיפול. רישום בכתב-יד על גבי הדף החלק: "ראיות ממדינת מילאן שלא יוכלו לגרש היודים[!]"; מספר רישומים נוספים. עטיפת נייר חדשה.
ספרות:
1. Shlomo Simonsohn, The Jews in the Duchy of Milan Vol. III, 1566-1788 (Jerusalem 1982), pp. 1813-1819.
2. Flora Cassen, The Expulsion of the Jews from the State of Milan: Same Event with Views from Different Archives (Early Modern Workshop: .Resources in Jewish History, Vol. 14, 2017)
שלוש פקודות מודפסות העוסקות ביהודי רומא. המאה ה-16. איטלקית ולטינית.
1. Sancta Mater Ecclesia, בולה מטעם האפיפיור גרגוריוס השלושה-עשר (1502-1585). דפוס Haeredes Antonii Bladii, רומא, 1584 [שמ"ד]. לטינית.
בולה אפיפיורית המחייבת את היהודים להאזין מדי שבת לדרשות נוצריות אשר יוכיחו אותם על טעויותיהם, וידריכו אותם בהבנה הנכונה של הכתובים. דרשות הטפה ליהודים היו נהוגות באיטליה החל מן המאה ה-13; האפיפיור גרגוריוס השלושה-עשר קיבע נוהג זה והרחיבו בבולה שלפנינו ובבולה נוספת שפרסם קודם לכן, בשנת 1577. על דרשות-הכפייה ברומא, ראו: אטיליו מילאנו, "גיטו רומא – תמונות מן העבר" (הוצאת ספרית מעריב, תל-אביב, 1992), עמ' 171-179.
2. Bando – Che non si debbano molestare, ne dar fastidio alli Hebrei, פקודה רשמית האוסרת על אזרחים נוצרים לתקוף יהודים או להטרידם. דפוס Paolo Blado Stampatore Camerale, רומא, 1591 [שנ"א]. איטלקית.
פקודה הקובעת עונש מלקות לכל מי ש"יעיז או יעלה על דעתו [...] ישירות או בעקיפין, להטריד, להפריע או להכשיל בדרך כלשהי איזה יהודי, זכר או נקבה, פעוט או פעוטה... ילעג להם, ייגע בהם או יעליבם בשום אופן במעשים או במלים הן ביום והן בלילה, בגלוי או בהחבא".
פקודות מסוג זה התפרסמו בידי מושלי רומא בסמוך לעונת הקרנבל בפברואר. הקרנבל התאפיין בהתנהגות פרועה ומשוחררת מעכבות, ויהודי רומא, אשר נהגו אף הם לטייל ברחובות בין האזרחים המחופשים, היו חשופים בתקופה זו ללעג ולעלבונות, ואף לאלימות. בפרסום צווים ממין זה יצאו הרשויות ידי חובתן כלפי תושבי רומא היהודים.
ראו: גיטו רומא – תמונות מן העבר, מאת אטיליו מילאנו. מעריב, 1992, עמ' 208. תעודה דומה לתעודה שלפנינו (משנת 1595) מובאת במהדורה האיטלקית, מול עמוד 96.
3. Bando sopra li Hebrei, צו מאת הקרדינל Girolamo Rusticucci (1537-1603), הוויקאר הכללי של רומא. דפוס Paolo Blado, רומא, 1592 [שנ"ב]. איטלקית.
הצו קובע הפרדה מוחלטת בין הקהילה היהודית לבין הקהילה הנוצרית ברומא. בין היתר נאסר על היהודים להזמין נוצרים לבתי הכנסת ולבתי הספר היהודיים, וכן לבקר בבתי עסק ומוסדות נוצריים.
ראו: Giacomo Ferri, La giurisdizione del card. vicario sugli ebrei di Roma tra il XVI e il XVII secolo, limiti e prospettive di una ermeneutica. filosofica post-strutturalista (רומא, 2016), עמ' 49-52.
36X23 ס"מ עד 42X27 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כתמים וקמטים. מספר קרעים חסרים (עם פגיעות קלות בטקסט). התעודות נתונות במסגרות חדשות, ולא נבדקו מחוץ להן.
לוח אלף-בית מודפס, עם סדר ברכת המזון מקוצר, וברכות נוספות, פרשת שמע ישראל ומספר טקסטים נוספים מן התפילה. ונציה, [המאה ה-18 בקירוב].
לוח מתקפל המיועד ללימוד קריאה, עם טקסטים שונים. בחלקו העליון של הדף מופיעות אותיות האלף-בית בתנועות שונות. בצדו הימני של הדף מופיע סדר "ברכת המזון בקיצור" וברכות הנהנין, ומצדו השמאלי פרשת שמע וקדושה, וברכות השכמת הבוקר. כמו כן מופיעים מספר מזמורי תהלים וסדר קריאה לפני השינה, עם ברכת השכיבנו בשלושה נוסחים (אשכנז, ספרד ואיטלייאני).
במרכז הדף מופיע איור נאה של כיתת תלמידים, בו נראים מספר נערים לומדים לצד שולחן, ומעין מלאך מרחף מעליהם ומרעיף עליהם דברי מתיקה. לצידם נראה מורה עם שוט בידו, העומד להכות תלמיד סורר.
35x47 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים רבים. סימני קיפול. חלק מהאיור ומהאותיות מעט דהויים. דף הנייר מודבק על בד (שוליו מוקפים ברצועת בד ירוק). נתון בנרתיק קרטון מקורי. פגמים בנרתיק.
לוחות כדוגמת הלוח שלפנינו נדפסו באיטליה החל מאמצע המאה ה-17 ועד למאה ה-19. מרבית הלוחות נדפסו בפורמט דומה, הכולל את לוח האלף-בית במרכז, ואת הטקסטים הנלווים (עם שינויים טיפוגרפיים). גם האיור במרכז הדף מופיע בכל הדפים, עם שינויים קלים בפרטי האיור בין הלוחות (בלוחות המוקדמים יותר נעשה האיור בחיתוך עץ, ואילו במאוחרים יותר בתחריט נחושת). הלוח שלפנינו שונה מיתר הלוחות שראינו, ולמיטב ידיעתנו הוא עותק יחיד בעולם.
לפירוט על לוחות אלף-בית נוספים שנדפסו באיטליה, ועל משמעות ההבדלים בין האיורים, ראו: י' יודלוב, לוחות אלף-בית איטלקיים, קרית ספר, סב, תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 930-932.