מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove יד filter יד
- manuscript (21) Apply manuscript filter
- כתבי (13) Apply כתבי filter
- וכתבי (8) Apply וכתבי filter
- איטליה (6) Apply איטליה filter
- ודברי (6) Apply ודברי filter
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- יהדות (6) Apply יהדות filter
- italian (6) Apply italian filter
- item (6) Apply item filter
- jewri (6) Apply jewri filter
- print (6) Apply print filter
- אסתר (4) Apply אסתר filter
- חסידות (4) Apply חסידות filter
- מגילות (4) Apply מגילות filter
- מכתבים (4) Apply מכתבים filter
- על (4) Apply על filter
- קלף (4) Apply קלף filter
- chassidut (4) Apply chassidut filter
- esther (4) Apply esther filter
- letter (4) Apply letter filter
- parchment (4) Apply parchment filter
- scroll (4) Apply scroll filter
כתב-יד, פזמונים לשמחת תורה, נישואין ומילה. [רומא], תקפ"ה [1825].
פורמט כיס. כתיבה איטלקית, מרובעת ובינונית, מנוקדת ברובה (מלבד הכותרות וההוראות). שער מעוטר, בדיו ובצבע כתום.
כתב-היד מכיל פיוטים ופזמונים לשמחת תורה, נישואין וברית מילה, שחלקם נדפסו בסידורי איטליה. הפיוטים להקפות של שמחת תורה שבדפים [4-10], הם לפי מנהג רומי (ראו: הרב י"נ פאוונצ'ילו, מנהגים ושירים מיוחדים לקהילת רומי, ידע עם, יב, 31-32 [תשכ"ד], עמ' 35-40; מחזור מנהג איטלייאני, מהד' מ"ע הרטום, כרך שני, ירושלים תשס"ה, עמ' 914-925).
בתוך הפיוטים לברית מילה שולבו גם סדר הברכות והתפילות לברית מילה. בכתב-היד שלפנינו מספר פזמונים קצרים שלמיטב ידיעתנו לא נדפסו (מרבית הפיוטים מופיעים גם בכתב-יד מונסראט, ספריית המנזר Ms. Or. 61, מהמאה ה-18, וחלקם מופיעים שם בשינויי סדר ונוסח).
בדפים [21-23] ברכת "הנותן תשועה" לאפיפיור: "מי שברך לאדונינו הפיפיור [!] שנהגו לומר ג"כ במנחה של יום ראשון של שמיני עצרת".
בשער המעוטר נכתב: "סדר הפיזמונים שנוהגים לומר בשמחת תורה ובנשואין ובמילה, נכתב לתשוקת נפש ה"ה כ' מרדכי ר' פונטיקורבו יצ"ו בש' התקפ"ה ליצירה". על הכריכה, בחזית ובגב, הטבעה מוזהבת של האותיות: "A. R. P.", ככל הנראה ראשי תיבות שמו של אנג'לו [=מרדכי] ר' פונטיקורבו. יתכן שהאות R היא של השם רפאל. ידוע לנו על כתובה של החתן מרדכי רפאל פונטיקורבו, רומא תקצ"ג, שמונה שנים לאחר זמנו של כתב-היד שלפנינו (ראו: כתב-יד ניו יורק, ספריית בית המדרש ללימודי יהדות KET 29). משפחת פונטיקורבו הינה משפחה וותיקה ברומא (ראו לדוגמה: י' יואל, 'כתובות מאיטליה בגנזי בית הספרים', קרית ספר, כב, תש"ה-תש"ו, עמ' 266-304).
[81] דף. 9 ס"מ. מצב טוב. נייר עבה. כתמים. קרעים כתוצאה מחריכת דיו בעיטור השער. רישום בדף האחרון. כריכה מקורית עם הטבעות מוזהבות.
כתב-יד, כוונות על פי הקבלה לתקיעת שופר וסדר וידוי. [איטליה], תק"ג [1743].
כתיבה איטלקית רהוטה. בראש כתב-היד שער עם עיטורים וסמלי מגן-דוד, ובו נכתב: "זה ספר של כוונות של תקיעת שופר שנעשה מיד הצעיר מצערי התלמידים עמוד ב' של בית המקדש [=בועז] ונשלם בחדש א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י שנת תק"ג לפ"ק כי"ר". השם בועז נכתב גם בתוך סמל מגן-דוד בראש העמוד: "שנת תק"ג לפ"ק בעז כהן[?]".
סדר הכוונות הוא מאת הרמ"ע מפאנו (ראו מאמרי הרמ"ע מפאנו, ב, ירושלים תשס"ג, עמ' רמ-רסה [מעין גנים מכת"י], בשינויי לשון וסדר). שמו של "הרמ"ע ז"ל" אף נזכר בשני מקומות (דפים יח/2; כ/1).
בדף כו/2: "סדר י' שירות של ליל ז' של פסח".
בדפים כז/2-כח/2: רשימת מזמורים לאמירה לאחר הוידוי, והוספה לנוסח הוידוי על פי הקבלה; "תפלה קצרה לומ' אחר העמידה" (מתחילה: "אל רחום וחנון... ואמץ לבבי כלב הארי..."); "תפלה מעולה חדשה וגם ישנה... וכל האומרה בכל יום בכוונה יקנה חיי עולם הבא..." (מתחילה: "רבון כל העולם קודם כל דברי שרי לי מרי...").
בדפים ל/1י-לד/1: "ספר מפרש חטאים" – העתקה של ספר מפרש חטאים, מאת רבי אברהם הורביץ אבי השל"ה (נדפס באיטליה מספר פעמים בשנות הת').
בדף הבטנה הקדמי חותמת (מאוחרת) של דוד למשפחת דה-בנדיטי מאסטי.
[1], יג, טו-כח, ל-לד דף (ועוד לה-מב, [1] דף ריקים). 12.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמי דיו כהים במספר מקומות). בלאי. קרעים כתוצאה מחריכת דיו במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש. רישומים. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.
Instruttione et Allegatione per gli Hebrei del Stato di Milano [Instructions and statements in favor of the Jews of the State of Milan]. [מילאנו, אחרי ה-25 באפריל, 1589 (שמ"ט)]. איטלקית.
המסמך שלפנינו טוען בעד זכותם של היהודים להתגורר בשטחי דוכסות מילאנו. הוא נדפס בשנת 1589, כאשר הייתה דוכסות מילאנו נתונה תחת שלטון הכתר הספרדי, ונשלח למדריד לבקשתו של המלך פליפה השני, אשר שקל באותה עת לגרש את היהודים משטחי הדוכסות.
המסמך הוכן בידי הסנאט של מילאנו, וכלולים בו טיעונים שונים – תיאולוגיים, כלכליים ומשפטיים – נגד גירוש היהודים מתחומי דוכסות מילאנו, ובעד הישארותם; זאת, כל עוד יצייתו היהודים לחוקי הדוכסות ויתנהגו בצורה נאותה. בין השאר, כלולות במסמך חוות דעת חיוביות המעידות על התנהגותם הטובה של היהודים, חתומות (בדפוס) בידי בעלי תפקידים רשמיים בערים שונות ברחבי הדוכסות, וטענות שונות בדבר תרומתם המכרעת של היהודים לכלכלת העיר ולשגשוגה. בסוף המסמך הערכה בדבר מספר היהודים המתגוררים בערים שונות בשטחי הדוכסות – 889 בסך הכול.
נוכחותם של יהודים בעיר מילאנו תועדה כבר בימי הרומאים, ובאופן ספוראדי לאורך ימי הביניים. לראשונה גורשו היהודים מהעיר ב-1320, ובמשך כשלוש-מאות השנים הבאות הורשו לשוב ולהתיישב בה, וגורשו ממנה לסירוגין. חרף חוות הדעת החיובית במסמך שלפנינו, בשנת 1591 החליט פליפה השני מלך ספרד לגרש את יהודי הדוכסות, ובשנת 1597 הוצא לפועל צו הגירוש.
נדיר – אינו מצוי בספרייה הלאומית או ב-OCLC.
[3] דף (שישה עמודים מודפסים) + [1] דף חלק. 32 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו. קרעים וקרעים חסרים קלים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני קיפול. רישום בכתב-יד על גבי הדף החלק: "ראיות ממדינת מילאן שלא יוכלו לגרש היודים[!]"; מספר רישומים נוספים. עטיפת נייר חדשה.
ספרות:
1. Shlomo Simonsohn, The Jews in the Duchy of Milan Vol. III, 1566-1788 (Jerusalem 1982), pp. 1813-1819.
2. Flora Cassen, The Expulsion of the Jews from the State of Milan: Same Event with Views from Different Archives (Early Modern Workshop: .Resources in Jewish History, Vol. 14, 2017)
שלוש פקודות מודפסות העוסקות ביהודי רומא. המאה ה-16. איטלקית ולטינית.
1. Sancta Mater Ecclesia, בולה מטעם האפיפיור גרגוריוס השלושה-עשר (1502-1585). דפוס Haeredes Antonii Bladii, רומא, 1584 [שמ"ד]. לטינית.
בולה אפיפיורית המחייבת את היהודים להאזין מדי שבת לדרשות נוצריות אשר יוכיחו אותם על טעויותיהם, וידריכו אותם בהבנה הנכונה של הכתובים. דרשות הטפה ליהודים היו נהוגות באיטליה החל מן המאה ה-13; האפיפיור גרגוריוס השלושה-עשר קיבע נוהג זה והרחיבו בבולה שלפנינו ובבולה נוספת שפרסם קודם לכן, בשנת 1577. על דרשות-הכפייה ברומא, ראו: אטיליו מילאנו, "גיטו רומא – תמונות מן העבר" (הוצאת ספרית מעריב, תל-אביב, 1992), עמ' 171-179.
2. Bando – Che non si debbano molestare, ne dar fastidio alli Hebrei, פקודה רשמית האוסרת על אזרחים נוצרים לתקוף יהודים או להטרידם. דפוס Paolo Blado Stampatore Camerale, רומא, 1591 [שנ"א]. איטלקית.
פקודה הקובעת עונש מלקות לכל מי ש"יעיז או יעלה על דעתו [...] ישירות או בעקיפין, להטריד, להפריע או להכשיל בדרך כלשהי איזה יהודי, זכר או נקבה, פעוט או פעוטה... ילעג להם, ייגע בהם או יעליבם בשום אופן במעשים או במלים הן ביום והן בלילה, בגלוי או בהחבא".
פקודות מסוג זה התפרסמו בידי מושלי רומא בסמוך לעונת הקרנבל בפברואר. הקרנבל התאפיין בהתנהגות פרועה ומשוחררת מעכבות, ויהודי רומא, אשר נהגו אף הם לטייל ברחובות בין האזרחים המחופשים, היו חשופים בתקופה זו ללעג ולעלבונות, ואף לאלימות. בפרסום צווים ממין זה יצאו הרשויות ידי חובתן כלפי תושבי רומא היהודים.
ראו: גיטו רומא – תמונות מן העבר, מאת אטיליו מילאנו. מעריב, 1992, עמ' 208. תעודה דומה לתעודה שלפנינו (משנת 1595) מובאת במהדורה האיטלקית, מול עמוד 96.
3. Bando sopra li Hebrei, צו מאת הקרדינל Girolamo Rusticucci (1537-1603), הוויקאר הכללי של רומא. דפוס Paolo Blado, רומא, 1592 [שנ"ב]. איטלקית.
הצו קובע הפרדה מוחלטת בין הקהילה היהודית לבין הקהילה הנוצרית ברומא. בין היתר נאסר על היהודים להזמין נוצרים לבתי הכנסת ולבתי הספר היהודיים, וכן לבקר בבתי עסק ומוסדות נוצריים.
ראו: Giacomo Ferri, La giurisdizione del card. vicario sugli ebrei di Roma tra il XVI e il XVII secolo, limiti e prospettive di una ermeneutica. filosofica post-strutturalista (רומא, 2016), עמ' 49-52.
36X23 ס"מ עד 42X27 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כתמים וקמטים. מספר קרעים חסרים (עם פגיעות קלות בטקסט). התעודות נתונות במסגרות חדשות, ולא נבדקו מחוץ להן.
לוח אלף-בית מודפס, עם סדר ברכת המזון מקוצר, וברכות נוספות, פרשת שמע ישראל ומספר טקסטים נוספים מן התפילה. ונציה, [המאה ה-18 בקירוב].
לוח מתקפל המיועד ללימוד קריאה, עם טקסטים שונים. בחלקו העליון של הדף מופיעות אותיות האלף-בית בתנועות שונות. בצדו הימני של הדף מופיע סדר "ברכת המזון בקיצור" וברכות הנהנין, ומצדו השמאלי פרשת שמע וקדושה, וברכות השכמת הבוקר. כמו כן מופיעים מספר מזמורי תהלים וסדר קריאה לפני השינה, עם ברכת השכיבנו בשלושה נוסחים (אשכנז, ספרד ואיטלייאני).
במרכז הדף מופיע איור נאה של כיתת תלמידים, בו נראים מספר נערים לומדים לצד שולחן, ומעין מלאך מרחף מעליהם ומרעיף עליהם דברי מתיקה. לצידם נראה מורה עם שוט בידו, העומד להכות תלמיד סורר.
35x47 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים רבים. סימני קיפול. חלק מהאיור ומהאותיות מעט דהויים. דף הנייר מודבק על בד (שוליו מוקפים ברצועת בד ירוק). נתון בנרתיק קרטון מקורי. פגמים בנרתיק.
לוחות כדוגמת הלוח שלפנינו נדפסו באיטליה החל מאמצע המאה ה-17 ועד למאה ה-19. מרבית הלוחות נדפסו בפורמט דומה, הכולל את לוח האלף-בית במרכז, ואת הטקסטים הנלווים (עם שינויים טיפוגרפיים). גם האיור במרכז הדף מופיע בכל הדפים, עם שינויים קלים בפרטי האיור בין הלוחות (בלוחות המוקדמים יותר נעשה האיור בחיתוך עץ, ואילו במאוחרים יותר בתחריט נחושת). הלוח שלפנינו שונה מיתר הלוחות שראינו, ולמיטב ידיעתנו הוא עותק יחיד בעולם.
לפירוט על לוחות אלף-בית נוספים שנדפסו באיטליה, ועל משמעות ההבדלים בין האיורים, ראו: י' יודלוב, לוחות אלף-בית איטלקיים, קרית ספר, סב, תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 930-932.
כתב-יד מאויר על קלף, "סדר תקוני שבת". [גרמניה/אוסטריה, המאה ה-18].
פורמט כיס. דיו על קלף, עם איורים צבעוניים. כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת, בגדלים שונים; וכתיבה בינונית ("כתב רש"י").
לפנינו כתב-יד עם איורים ועיטורים האופייניים ל"אסכולת מורביה", מגרמניה או אוסטריה, מהמאה ה-18. מאייר כתב-היד שלפנינו הכיר, כנראה, את כתבי-היד שיצרו חברי האסכולה – אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש, משולם זימל מפולנה ואחרים – ועיצב את יצירתו בהשראת עבודותיהם.
בפתח כתב-היד עמוד שער מאויר, עם מבנה ארכיטקטוני בעל שלוש קשתות ועמודים; תחת הקשתות הימנית והשמאלית ניצבות דמויותיהם של משה ואהרן ותחת הקשת המרכזית מופיע הכותר "סדר תקוני שבת מאיש האלהי הקדוש..." ובסופו הכיתוב "באותיות... אמשטרדם", כשהמילה אמשטרדם מודגשת (כמנהג המדפיסים באותם ימים). בראש עמוד השער מופיע איור של עיר אירופאית מוקפת חומה ובסמוך לה הלך הצועד בשביל. בתחתית העמוד מופיעה מסגרת בצורת זר פרחוני קשור בסרט, ובה מופיעה כתובת הקדשה לאישה שעבורה הוכן כתב-היד: "לכבוד ולתפארת האשה החשובה... מרת גיטל בת האלוף..." (חלקים מן האותיות מחוקים או דהויים, והכתובת קשה לקריאה).
כל עמודי כתב-היד תחומים במסגרות בצבע כתום והוא מעוטר בשמונה תיבות-פתיחה מוגדלות (דפים 2א, 4א, 7א, 16א, 22ב, 24א, 29ב, 37א) ובאיור המתאר טקס הבדלה (עמ' 33ב), שנעשה על-פי חיתוך עץ שנדפס ב"ספר מנהגים" בגרמניה ובאמשטרדם במאות ה-16 וה-17. תיבות הפתיחה מעוטרות בסגנונות שונים, רובם בהשפעת ספרי-דפוס וכתבי-יד מעוטרים מהמאות ה-17 וה-18. כל אחת מתיבות-הפתיחה מעוטרת בסגנון שונה, עם מסגרות צבעוניות ואיורי פרחים וענפים, ציפורים, צדפים, אריות, מלאכים, וילונות וכתרים.
כתב-היד מסתיים (עם שורת הסיום "תושלב"ע") בדף 48א. בצדו השני נוספו, בכתיבה מאוחרת יותר, ברכות החופה ושבע ברכות.
[40] דפי קלף. 11 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. קרעים בדף השער ובשלושה דפים נוספים. דהיית דיו ופגמים. פגיעה בטקסט במספר דפים. הדבקות לשיקום במספר מקומות. כריכה חדשה.
על אמני אסכולת מורביה, ראו: שלום צבר, "סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20]: כתב-היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-אומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש [Gewitsch]", בתוך: זכור דבר לעבדך: ספר הזיכרון לכבוד פרופ' דב רפל, בעריכת שמואל גליק ואברהם גרוסמן, ירושלים: המרכז להגות בחינוך היהודי ע"ש דב רפל – מכללת ליפשיץ, עמ' 472-455 ולוחות 8-17.
מגילת אסתר מעוטרת, עם "ברכות המגילה" הנאמרות קודם ואחר קריאתה. נתונה בנרתיק כסף מעוטר מעשה ידי הצורף Angelo Giannotti, רומא. המגילה: [1800 בקירוב]; נרתיק הכסף: [המחצית הראשונה של המאה ה-19].
דיו וצבע על קלף; כסף (חתום מספר פעמים בחותמות העיר והיצרן) יצוק, חרוט, מנוסר וחקוק; הזהבה.
מגילת אסתר, כתובה בכתיבה ספרדית-איטלקית על גבי ארבע יריעות קלף. נוסח המגילה נכתב על פני 46 עמודות, כ-13 שורות בכל עמודה; לפני נוסח המגילה מופיעה עמודה אחת עם "ברכות המגילה" ובסופו 5 עמודות נוספות, עם הברכות הנאמרות לאחר קריאת המגילה ועם הפיוט "קוראי מגילה" לרבי אברהם אבן עזרא. העמודה הראשונה ריקה. שולי המגילה מעוטרים במסגרות מלבניות בגוני ירוק-זהבהב; תיבות "ברוך" בפתח המגילה ובסופה וכן התיבות הפותחות את בתי הפיוט "קוראי מגילה" צבועות אף הן בגוני ירוק-זהב.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גלילי, אשר שטח הפנים שלו מעוטר בדגמים צמחיים ובשוליו העליונים והתחתונים חגורות-עיטורים רוחביות, דקות ואלגנטיות. בראשו כתר משונן עם עיטור דמוי כיפה במרכזו, ומעליו כתר נוסף, קטן יותר (ובעל שיניים רבות יותר), אף הוא גודר עיטור דמוי כיפה. ממרכז הכיפה שבכתר העליון מתנוסס עיטור מרשים, עשוי כסף יצוק ומוזהב ומעוצב כאריה זקוף האוחז בידו ענף של עץ תמר. עיטור זה עשוי לייצג את סמלהּ של משפחת די קאסטרו מרומא, והוא מופיע גם על מפה רקומה שנתרמה לבית הכנסת Scola Nuova ברומא בשנת תנ"ט (1699), בכתובות של בני המשפחה, על מגילת אסתר נוספת (אוסף מוזיאון ישראל) ובכמה כלים לבשמים מרומא מהמאות ה-18 וה-19.
הצורף אנג'לו ג'יאנוטי פעל ברומא בשנים 1865-1815 בקירוב. ידועים מגוון כלים שיצר, בהם פמוטים רבים, מנורות תלויות, גביע ופריטי כסף אחרים, אך בין עבודותיו מתועדות גם עבודות יודאיקה ספורות, בהן: כריכת כסף משנת 1840 בקירוב (ראו סות'ביס, 13 בדצמבר 2006, פריט 81) וכלי לבשמים (ראוArte ebraica a Roma e nel Lazio, p. 104, item 82) עם סמל משפחת די קאסטרו בראשו. המגילה שלפנינו, מצטרפת, אפוא, לרשימה הקצרה של חפצי יודאיקה מובהקים שיצר אומן זה, ומהווה, למיטב ידיעתנו, את הדוגמה היחידה שיצר לנרתיק למגילת אסתר.
למגילות אסתר דומות בעיצובן – חלקן מתוארכות למאה ה-18 – ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 34639 (אוסף המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות, פריז); אוסף מוזיאון ישראל, פריט B39.11.6484; אוסף רנה ברגינסקי (לפנים באוסף פורמן), מגילה מס' 94. יש לציין כי בעוד שלוש המגילות הללו נתונות בנרתיקי-כסף מצולעים, המגילה שלפנינו נתונה בנרתיק גלילי, עובדה המבדילה ומייחדת אותה מיתר המגילות ונרתיקי הכסף האיטלקיים המתועדים מהתקופה.
לכלים לבשמים מרומא, שבראשם עיטור בצורת אריה אוחז ענף עץ תמר, ראו: סות'ביס, 5 ביוני 2019, פריט 123; סות'ביס, 15 בדצמבר 2022, פריט 109; אוסף מוזיאון ישראל (מופיע על בול-דואר "מועדים התשנ"א" 1990). ראו גם חומר מצורף.
גובה הנרתיק (כולל הידית והעיטור שבראש): 27 ס"מ. מצב כללי טוב. ייתכן כי חסרה ידית זעירה בפסיס הכסף התפור ליריעה הראשונה. גובה הקלף: 8 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים במגילה, מעט דהיות דיו בטקסט ודהיות צבע במסגרות.
ספרות:
1. Daniela Di Castro, Filomena Del Regno, Arte ebraica a Roma e nel Lazio. Rome: Palombi, 1994, p. 104 (item 82) p. 154.
2. Jacobo Furman, Treasures of Jewish art: From the Jacobo and Asea Furman Collection of Judaica. New York: Hugh Lauter Levin Associates, 1997, pp. 210-211.
3. Spagnoletto, Melasecchi, Davanzo Poli (editors), Antiche mappot romane, il prezioso archivio tessile del Museo Ebraico di Roma. Rome: Campisano Editore, 2017, item no. 60.
מקור: אוסף פרטי.
מגילת אסתר, נתונה בנרתיק כסף גדול. [כנראה פולין, המאה ה-19].
דיו על קלף; כסף (אינו חתום) רקוע, חקוק וחרוט.
מגילת אסתר בכתיבת סת"ם אשכנזית עם תגים (אופיינית למערב פולין במחצית הראשונה של המאה ה-19). כתובה על גבי שלוש יריעות קלף. נוסח המגילה נכתב על פני 11 עמודות, 39 שורות בכל עמודה. עיטור מעל השורה הראשונה.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גדול בעל צורה גלילית, עם ידית כסף קצרה ועבה בחלקו התחתון ועיטור בצורת ציפור דואה בקצהו העליון. שטח הפנים מעוטר בדגמים צמחיים – פרחים ועלי אקנתוס – וביניהם עיטורים בעלי אופי אדריכלי, דמויי כותרות-עמודים או עמודים קורינתיים.
בצורתו ובעיטוריו (ובמיוחד בעיטור בצורת ציפור שבראשו) מזכיר נרתיק הכסף שלפנינו פריטים דומים, שנעשו בפולין ובאימפריה האוסטרו-הונגרית במאה ה-19 (ועד ראשית המאה ה-20).
גובה הנרתיק: 50 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. גובה הקלף: 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וכתמים. מספר קרעים. תיקונים מאוחרים בטקסט בכמה מקומות. בעמודה האחרונה תיקון של כמה מילים על גבי פיסת קלף שהודבקה למגילה.
כתובה המתעדת את נישואי החתן שבתי בן אברהם צבי עם הכלה דבורה בת אליעזר מקאסטרו [די קאסטרו]. רומא, ג' אדר א' תקצ"ז [8 בפברואר 1837].
דיו וצבע על קלף.
כתובה מפוארת ואלגנטית, עם מסגרת מלבנית רחבה המעוטרת בצבעוניות עדינה, בדגמים צמחיים וגיאומטריים סימטריים, ועם שוליים תחתונים הגזורים בצורה קישוטית, לפי מסורת עיטור הכתובות הרומאית.
נוסח הכתובה מופיע במרכז המסגרת, כתוב בדיו שחורה, ומעליו פסוקי ברכה בדיו אדומה; תיבת "ברביעי", כתובה באותיות מעוטרות, מופיעה בתוך קרטוש. בנוסח הכתובה נזכר גם שטר אזרחי שנערך אצל נוטריון – "באופיציו של אפולוניי". בשולי נוסח הכתובה מופיעות חתימות העדים: יעקב יוסף בן שלמה פאסאנו, מהללאל בן יוסף ברוך הכהן.
בראש הכתובה מופיע איור צבעוני המתאר גבר מבוגר המושיט את ידיו לקראת גבר צעיר ממנו, האוחז בידיו מקל הליכה או מטה רועים. בדרך כלל, איורים הכוללים דמויות אדם משולבים בעיטורי כתובות בהיותם מציגים סצנות סמליות, דמויות אלגוריות או סצנות תנ"כיות הקשורות בשמותיהם של החתן או הכלה; במקרה שלפנינו, נראה כי אין קשר ישיר בין האיור ובין שמות החתן והכלה, אך ייתכן כי האיור מתאר את אברהם ואליעזר ובכך מתייחס לשמות האבות של החתן והכלה, "הזקן היקר הנכבד" אברהם ז"ל, אבי החתן, ו"היקר הנכבד" אליעזר, אבי הכלה, הנזכר בברכת החיים יצ"ו.
לכתובות נוספות של משפחת די קאסטרו, ראו: אוסף רנה ברגינסקי, כתובה מס' 44 (רומא, 1763); State Archives of Rome, Ms. 264/6. (רומא, 1879); וכן Antique Roman Ketubot (2019). לכתובות נוספות מרומא ראו, , pp. 146-157 (1990) Shalom Sabar, Ketubbah.
50.5X87 ס"מ. קמטים וכתמים קלים. מספר פיסות חסרות בפינות העליונות ובשוליים.