מכתב מהאדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב. [סטולין?, שנות התר"ס-תר"ע בקירוב].
כתב-יד סופר וחתימת יד קדשו של האדמו"ר – "ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל". מכתב אל קרוב משפחתו, רבי אשר הלוי – אישור קבלת "הק' עם הפ"נ" [הקוויטל עם הפדיון נפש], עם איחולי ברכות לרפואה שלימה, לנחת מהילדים וברכות לחג המצות: "וברכתי תעשה שישלח השי"ת דברו וירפאהו חיש מהר ברפואה שלימה לכל מיחושיו, ויזכו לראות רוב נחת מכל יו"ח שי' [יוצאי חלציהם שיחיו] וימלא השי"ת את כל משאלות לבבם לטובה... ובליל התקדש חג השיר יהי'[ה] לנו ויחוג את חג המצות בכשרות בחדוה ודיצות בריבוי כוס ישועות... ש"ב הדו"ש [שאר בשרו הדורש שלומו] ומברכו בחג כשר ושמח, ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל".
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב) התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו שישה בנים – רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין – וארבע בנות. כל צאצאיו נהרגו בשואה, מלבד בניו האדמו"ר רבי יעקב חיים פרלוב שנפטר בארה"ב בשנת תש"ו ונקבר בדטרויט, והאדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מלוצק וארה"ב (תר"ס-תשט"ז) – סבם של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א – הנצרים היחידים שנותרו מצאצאי האדמו"ר "הינוקא".

[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. "ווייט-לעיק" (White Lake, עיירת נופש בקרבת הרי הקטסקיל בצפון-מערב ניו יורק), אב תשמ"ב [1982].
מודפס במכונת-כתיבה, עם תיקונים רבים בכתב-יד. חתום בחתימת-יד-קדשו של האדמו"ר "הק' שלמה הלברשטאם". בראש הדף מודפסת הכותרת "מכתב התחזקות".
מכתב תנחומים ודברי חיזוק לאחר פטירת בחור צעיר מתלמידי ישיבת באבוב: "...גדול ועצום ביראה וחו"ב בחדרי תורה הב' אברהם אליעזר ע"ה, ששבק לן חיים במיטב שנותיו אחר שתקפה עליו מחלה אנושה ר"ל...".
בדברי התנחומים לאביו של הבחור המנוח, כותב האדמו"ר בין השאר כי הקב"ה שולח ניסיון גדול כזה של איבוד בן רק למי שמסוגל לקבל את הדברים בנאמנות ובתמימות, מבלי להרהר אחר רצון השי"ת: "...וכך מקובלני מבית אבא זקני מרן הקדוש מדזיקוב זי"ע, כי ישנן נשמות קדושות הזקוקות לרדת לעולם השפל הזה למשך זמן קצר בלבד, בשביל לתקן ענין מסוים, ואחר שממלאים את תפקידם הן חוזרות להיכלם, והיות וגלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם דלאו כל מוחא סביל דא, לכן הוא בוחר בזרעו הנאמנים אשר הוא ית' יודע ועד שהם לא יבכו על אבידתם יותר מדאי, אלא כל מה שיבוא עליהם יקבלו בתמימות, ואצלם הוא מפקיד את אותן נשמות הטהורות... ע"כ תתחזקו מאד באמונה תמה, ובעזהשי"ת ע"י קבלת הדבר באהבה יתעוררו ויושפעו מכח זה חסדים טובים, ישועה ורחמים...".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-תש"א, נספה בשואה; בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" בעיר באבוב. רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – באבוב". לאחר השואה, ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. האדמו"ר הנהיג את חסידות באבוב בארה"ב במלכות ובנעימות רבה למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב מאוד.

דף בכתב-ידו של הגאון רבי שלמה איגר, עם רשימות חידושי תורה וטיוטת מכתב. ורשא, תקס"ז [1807].
כתיבה אוטוגרפית בכתב-ידו, עם הוספות ומחיקות.
בתחילת הדף, טיוטת מכתב מעניין אל אביו הגאון רבי עקיבא איגר, מיום כ"ח תמוז תקס"ז (3 באוגוסט 1807), ובו הוא מספר לו על ההתרחשויות הצבאיות והמדיניות בוורשא עם נסיגת כוחות הצבא הפרוסי והצרפתי, לקראת הקמתה של דוכסות ורשא (בעקבות חוזה טילזיט ביולי 1807 – ראו להלן).
בהמשך המכתב מוסיף רבי שלמה לאביו ידיעות שונות אודות רבנים ונגידים בפולין, בין היתר כותב על חתונה שתיערך בכ"ד אב, ומספר על אחד הרבנים שהגיע לוורשא לצורך הדפסת ספר: "...רב הי' בקאמניץ כעת הוא חתן הגאון מ' אשר ז"ל אחיו של הרב דפינטשוב, יושב כעת כאחד העם בשטעקטשין והוא איש אמוד[!], בא הנה להוציא לאור איזה חבור".
בהמשך הדף ובעברו השני, טיוטת חידושי תורה על מסכת גיטין, הפותחת במילים: "הקשיתי להר"ן...". על גבי הדף נרשם בכתב-יד שונה: "הועתק". בין השיטין גם מופיע תאריך שונה (כנראה לרשימה זו): "יום א' פ' בהר תקס"ז".
כתבי רבי שלמה איגר נדפסו ב"שו"ת רבי שלמה איגר – פסקים וכתבים" (הוצאת "מוסד הרב קוק", ירושלים, תשמ"ג-תשמ"ה) על פי העתקה בכתב-יד שנעשתה בידי בנו רבי ישראל איגר וצאצאיו (כפי הנראה הם רשמו את המילים: "הועתק"). החידושים שלפנינו נדפסו על פי ההעתקה הנ"ל בשו"ת רבי שלמה איגר (חלק ב', כתבים, סימן י"ג). בנדפס ישנן מספר שגיאות שניתן לתקן על פי כתב-היד שלפנינו, כגון אותיות ומילים חסרות, ואף השמטה ב"טעות הדומות" של שורה שלמה (21 מילים). בהערת העורך בנדפס הוא מביא את לשון המעתיק הראשון שכתב בשולי כתב-היד: "בראש המכתב כתוב שהוא לאא"ז הגה"ח מ' עקיבא זצ"ל, אך מלשון המכתב אינו נראה שהוא אליו, ואולי [הקשית] צ"ל הקשיתי". למעשה, מכתב-היד המקורי שלפנינו מתברר שהרשימה בדברי תורה איננה המשך ישיר לטיוטת המכתב שבראש הדף (בנוסף, ניתן להבחין בקריאה מדוקדקת כי המילה הראשונה היא "הקשיתי", כשהאותיות ת' וי' מחוברות).
הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ה-תרי"ב), מגדולי גאוני דורו, בנו השני של רבי עקיבא איגר (וגיסו של החתם סופר). אביו הגדול העריכו מאוד, וכפי שכתב בשבחו במכתב לרבי יעקב גזונדהייט: "תהלה לאל זיכני ה' בבן אשר כגובה ארזים גבהו" (שו"ת וחי' רעק"א, ירושלים תש"ז, סימן כ"ב). בשנת תקס"א בקירוב בא בקשרי שידוכין עם הרבנית רבקה גולדה, בת למשפחת הירשזון, מעשירי ורשא, ולאחר נישואיהם באותה שנה עבר להתגורר בעיר ורשא. בבית חותנו המשיך רבי שלמה לשקוד על התורה והיה לאחד מגאוני ועשירי העיר. בשנת תקצ"א, לאחר שהתרושש במרד הפולני (בו תמך יחד עם גאוני פולין רבי חיים דוידזון ורבי בעריש מייזליש), התמנה לרבנות קאליש. בשנת ת"ר עלה על מקום אביו ברבנות פוזנא (פוזן). ערך והוציא לאור את תשובות וחידושי אביו, בהם הדפיס מעט מחידושיו. מלבד זאת נדפסו ממנו הספרים "גליון מהרש"א" על הש"ס ושו"ע; ספר שו"ת רבי שלמה איגר, ב' חלקים, שנדפסו ע"י מוסד הרב קוק (ירושלים, תשמ"ג-תשמ"ה) ו"ספר העיקרים – ביאורים בעקרי ההלכות", ב' חלקים (ירושלים, תשנ"א-תשנ"ו).

[1] דף, כתוב משני צידיו. 23.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי ומעט קרעים חסרים. הדבקות נייר בשוליו.

הקמת דוכסות ורשא בעקבות חוזה טילזיט ביולי 1807 – תיעוד יהודי מהתקופה
טיוטת המכתב שלפנינו נכתבה בוורשא בתאריך כ"ח תמוז תקס"ז (3 באוגוסט 1807). כחודש קודם לכן, נחתמו שני חוזי שלום בעיר טילזיט, ב-7 וב-9 ביולי 1807, בין קיסר צרפת נפוליאון בונפרטה ובין קיסר רוסיה אלכסנדר הראשון ומלך פרוסיה פרידריך וילהלם השלישי. במסגרת ההסכמים, נאלצה ממלכת פרוסיה לסגת כמעט מכל אדמות פולין שסיפחה אליה בחלוקות פולין השנייה והשלישית בשלהי המאה ה-18. בשטחים אלו הקים הקיסר נפוליאון בונפרטה את דוכסות ורשא – פרוטקטורט של צרפת, והעמיד בראשה את בן בריתו מלך סקסוניה פרידריך אוגוסט הראשון (נכדו של מלך פולין אוגוסט השלישי). כשבועיים לאחר מכן, באספה בעיר דרזדן ב-22 ביולי 1807, חילק נפוליאון את דוכסות ורשא למספר יחידות מנהליות, אשר ינוהלו באמצעות סנאט ומועצת שרים. דוכסות ורשא החזיקה מעמד שנים ספורות בלבד, ולאחר מפלת נפוליאון נמסרה בקונגרס וינה 1815 לשליטתה של הקיסרות הרוסית.
המכתב שלפנינו נכתב על ידי האברך רבי שלמה איגר, שהתגורר אז בעיר ורשא, אל אביו הגאון רבי עקיבא איגר שכיהן אז ברבנות העיר מרקיש-פרידלנד שבפרוסיה המערבית (Märkisch Friedland. כיום: מירוסלאבייץ Mirosławiec פולין, חבל פומרניה המערבית).
במכתב זה, מראשית חודש אוגוסט 1807, מובאות ידיעות המתעדות את אותם אירועים היסטוריים בזמן התרחשותם, לאחר שגייסות הצבא הצרפתי הכובש והצבא הפרוסי המובס נסוגו משטח פולין, וימים ספורים קודם בואו של מלך סקסוניה וחילותיו לווארשה בירת הדוכסות.
"...החיילות עוברים פה לאין מספר. כבר הלכו בייארין וצרפתים, ועוד עתידים למלך פולין וזאקסין [=סקסוניה]. הוכרז כאן שביום חמשה עשר לחדשם יבוא מלכינו אשר הוא מלך זאקסין לפה. כפי הנשמע יהי' אחי המלך וויצע קעניג מפולין, וישיבתו תהי' פה. שבע השרים אשר אחזו בנתיים שבט המושל מפולין, עודם בדרעזין. עד הנה לא ניכר פה עוד שום דבר. שר הצבא המפורסם דעוועס הוא כעת פה...".
מהמכתב עולה כי שבעת השרים שמונו בעיר דרזדן לא הגיעו עדיין בתחילת חודש אוגוסט לעיר ורשא. בתוך הדברים כותב רבי שלמה איגר כי "כפי הנשמע" סוכם שהמשנה למלך (אחי המלך; וייצע קעניג) יהיה אציל פולני ולא אחד מאנשי המלך שיגיעו מסקסוניה [יש לציין כי אכן באוקטובר 1807 מונה האציל הפולני סטניסלב מלאכובסקי השני (Stanisław Małachowski) לתפקיד נשיא מועצת המדינה ויו"ר מועצת השרים של דוכסות ורשא, ובדצמבר 1807 מונה מלאכובסקי לתפקיד נשיא הסנאט.

מחברת בכתב-ידו של הגאון רבי שמואל רוזובסקי, מראשי ישיבת פוניבז', חידושים על מסכת יבמות (פרק אלמנה לכהן גדול ופרק הערל), חידושים בענייני ברית מילה וגירות, וחידושים על מסכת כתובות (פרק נערה). [בני ברק?, שנות התש"י בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית עם הוספות ומחיקות. בין היתר מזכיר רבי שמואל דברים ששמע בעצמו מפי רבותיו ומגדולי התורה בדורו: "ודכירנא ששמעתי מאדמו"ר הגרש"ש זצ"ל שהק'[שה]..." (עמ' 2; מורו ורבו הגאון רבי שמעון שקופ, ראש הישיבה בגרודנא); "וכאשר שאלתי בענין זה את פי הגאב"ד דבריסק הגרי"ז שליט"א, אמר לי שגם הוא אמר יסוד זה בשי' הר"ם [בשיטת הרמב"ם], ואלו דבריו..." (עמ' 23); "וכזאת הקשה לי גם הגר"י כהנמן האב"ד דפוניבז'..." (עמ' 18). "והגר"א קאוונער ר"מ ישיבת חברון שליט"א העירני..." (עמ' 8; הגאון רבי אהרן כהן, בעל "בית אהרן").
רבי שמואל מזכיר גם הערות מתלמידיו בישיבת פוניבז' ומהר"מים בישיבה, לדוגמא: "וידידי הר"ג העירני עפי"מ [על פי מה] שנסתפקתי..." (עמ' 15 ממסכת יבמות; כנראה הכוונה לתלמידו הגאון רבי גרשון אדלשטיין, המכהן כיום בראשות ישיבת פוניבז'); "ועפי"ז נסתפק ידידי הרב ר' גרשון איידלשטיין שליט"א, עפ"י מה דמוכח מהראשונים בסוגיא..." (עמ' 34 ממסכת כתובות); "ותלמיד אחד העירני דבאמת י"ל" (עמ' 10; בשולי הגליון נכתב בסוגריים: "מינצר" – כנראה הכוונה היא לגאון רבי יצחק מינצר, תלמיד ישיבת פוניבז'. בתקופת בחרותו נלמדה מסכת יבמות בישיבת פוניבז' בזמן חורף תש"ו ובזמן חורף תשי"א).
במחברת שלפנינו עוסק רבי שמואל בביאור ובליבון דברי הראשונים וגדולי האחרונים בסוגיות הנ"ל. מעניין לציין את דבריו (בעמ' 2-5) על קושיא מפורסמת של הגאון רבי שאול מברלין בהערותיו לספר "בשמים ראש" (המכונות "כסא דהרסנא"), אשר דנו בה גדולי האחרונים, בהם: המנחת חינוך, הערוך לנר ורבי אלחנן וסרמן: "והנה ידועה קושיית ה'כסא דהרסנא' שהק'[שה]...". בתוך הדברים הוא כותב: "ועיין בס' מנ"ח [בספר מנחת חינוך], ואינו כעת תח"י [תחת ידי] לעיין בו..." (עמ' 3). כמו כן, הוא מביא דברים רבים מהגאון רבי חיים מבריסק, כשהוא מדגיש בכל פעם את המקור לדברי הגר"ח: "הגר"ח בספרו" [הספר "חידושי רבנו חיים הלוי" על הרמב"ם, שנערך על ידי הגר"ח בבירור ודיוק הדברים]; "כתבי התלמידים מהגר"ח זצ"ל" [מחברות השמועות מהגר"ח, שנדפס מהם "חידושי הגר"ח" במהדורת סטנסיל] ו"כתבי הגר"ח" [כתבי הגר"ח עצמו, שלא שולבו בספרו על הרמב"ם, וחלקם נדפסו בחידושי הגר"ח סטנסיל].
הגאון רבי שמואל רוזובסקי (תרע"ג-תשל"ט), בן הגאון רבי מיכל דוד רוזובסקי מרבני גרודנא (תרכ"ט-תרצ"ה). למד אצל הגאון רבי שמעון שקופ בישיבת "שער התורה" בגרודנא (עיר מולדתו של רבי שמואל), בישיבת מיר בפולניה ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה. חתן הגאון רבי צבי פסח פרנק רבה של ירושלים. בעודו בחור נתמנה לר"מ בישיבת לומז'ה ובהמשך עבר עם תלמידיו לישיבת פוניבז' שהוקמה בבני ברק בכסלו תש"ד (1943), והיה הר"מ הראשון בישיבת פוניבז'. שיעוריו היו האבן השואבת לישיבת פוניבז', בה הנחיל את תורת הישיבות בליטא לבני הדור החדש בארץ ישראל. השפעתו על כל עולם התורה בדורנו גדולה מאד, ועד היום השיעורים ברוב הישיבות הגבוהות בנויים על יסודותיו ומהלכיו של "ר' שמואל", כפי שקיבל מרבותיו בישיבת גרודנא ובישיבות ליטא. עוד בחייו התפרסמו רשימות השיעורים של ר' שמואל על פי כתבי התלמידים, שצולמו והודפסו במהדורות סטנסיל שונות. אחרי פטירתו נערכו מחדש חידושיו ושיעוריו על ידי צאצאיו וגדולי תלמידיו, ויצאו לאור בסדרות הספרים "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל", ובקובץ הזיכרון "זכרון שמואל". בעריכת הספרים הללו השתמשו בעיקר ברשימות התלמידים ששמעו את השיעורים, ורק מעט בכתבי-ידו של ר' שמואל עצמו. ר' שמואל לא הירבה בכתיבת שיעוריו, עקב הזמן הרב שהיה משקיע בהכנת הדברים (לאמירתם כראוי בצורה ערוכה וברורה), ועל כן רוב תורתו נמסרה לדורות ע"י תלמידיו, מפיהם ומפי-כתבם.

החידושים על מסכת יבמות נכתבו מצדה האחד של המחברת, והחידושים על מסכת כתובות נכתבו מצדה השני, במהופך (מאוחר יותר נוסף מספור עמודים כפול, משני צדי המחברת).

74 עמ' כתובים. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. מעטפת קרטון מקורית, קרועה ומנותקת. אחד העמודים נכתב על חלקה הפנימי של המעטפת.

כרך כתבי-יד מחכמי מרוקו, הכולל מכתבים בדברי תורה, חידושים, פיוטים ומליצות, השבעות וסגולות, ועוד. [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].
מקורו של הכרך במשפחת הרבנים אבן צור, מרבני פאס. בראש כתב-היד חותמות רבי שלמה אבן צור ורבי רפאל אבן צור.
הכרך כולל דפים בכתיבות שונות, ונכרכו בו גם מכתבים מקוריים שנשלחו אל רבי רפאל אבן צור [כפי הנראה, רבי רפאל אבן צור (האחרון) אב"ד פאס, תק"ץ-תרע"ז]. כולל בין היתר גם השבעות ושמירות ל"שאילת חלום", סגולות ונוסחי קמיעות, כוונות "להשמעת תפילה", חידושים על פסוקים, דרושים ורמזים, ועוד. בחלקו הראשון של הכרך ליקוטי הלכות, מנהגים וטעמים למועדי השנה.
בחלק מהדפים מכתבים וחתימות של חכמי מרוקו, בהם: שני מכתבים אל "המלאך רפאל" (רבי רפאל אבן צור) החתומים "העבד ידידיה יס"ט" [כפי הנראה הוא רבי ידידיה מונסונייגו (השני) בעל "דבר אמת", תקנ"ט-תרכ"ח]; מספר מכתבים מאת רבי אליהו אותמזגין (החתום גם במספר דפים נוספים); תשובה הלכתית בחתימת רבי יוסף עטיא; חידוש בחתימת רבי אברהם הכהן סקלי [נפטר תרל"א]; שיר בחתימת רבי אברהם ן' דוד ויוסף; שטר משנת תצד"ק [תקצ"ד] בעניין טחינת חטים (חתימה קצוצה: "נחמיה..."); ועוד.
הכתיבות האחרות לא זוהו. בראש אחד הדפים (שבהם "שאילת חלומות") חתימת רבי "רפאל אבן צור סי"ט". יתכן שחלק מהדפים הם בכתיבת רבי רפאל אבן צור עצמו או כתיבת חכמים אחרים ממשפחתו.

[144] דף. גודל משתנה (רוב הדפים: 11-12 ס"מ בקירוב). מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, סימני עש ובלאי. פגיעה בטקסט במספר מקומות. כריכת עור ישנה, פגומה.