מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- book (36) Apply book filter
- chassidut (25) Apply chassidut filter
- מיוחסים (21) Apply מיוחסים filter
- עותקים (21) Apply עותקים filter
- import (21) Apply import filter
- ownership (21) Apply ownership filter
- וקבלה (15) Apply וקבלה filter
- ספרי (15) Apply ספרי filter
- chassid (15) Apply chassid filter
- kabbalist (15) Apply kabbalist filter
- וכתבי (4) Apply וכתבי filter
- יד (4) Apply יד filter
- מכתבים (4) Apply מכתבים filter
- letter (4) Apply letter filter
- manuscript (4) Apply manuscript filter
קמיע עתיק לשמירה על הבית, שנהגו לתת הצדיק רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר ("ר' ישעיה'לה קרעסטירר"), האדמו"ר בעל "ישמח משה" ואדמו"רים נוספים. [אירופה, אמצע שנות הת"ר בקירוב].
כתיבת סת"ם על פיסת קלף: "ילשת באשר בוליב / והאפה הבמוג ולה".
בספר "מופת הדור" על הצדיק הנודע רבי ישעיה מקרעסטיר, מסופר שמרבית הקמיעות שנהג לתת היו בתבנית זו. שם מסופר על חנות של יהודי, שהרב מקרעסטיר שלח עבורה קמיעות כאלה וניצלה באורח פלא מהצתה של גוי מתחרה. ראו שם שני צילומים מקמיעות אלה.
בספר "אלף כתב" (מהגאון רבי יצחק ווייס מווערבוי, אות תקט"ו) מובא פענוח קמיע זה: בקמיע נרשמו שלושה פסוקי שמירה. בשורה הראשונה משולבים לסירוגין ראשי התיבות של הפסוק "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" (תהלים קכב, ז) והפסוק "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ" (תהלים צא, י), ובשורה השניה ראשי תיבות הפסוק "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית יט, א).
נוסח זה של קמיע נהג לתת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" לשמירה על הבית מפני גנבים ומזיקים. בקובץ "נחלת צבי" (טז, עמ' קכו-קכז) מובא צילום של קמיע דומה שכתב בעל "ישמח משה" ונתן אותו נכדו האדמו"ר בעל "ייטב לב" למשב"ק שלו – רבי מאיר שוורץ ז"ל. שם מסופר כי כאשר הגיע האדמו"ר בעל "דברי יואל" מסאטמר לארץ, הלך במיוחד לראות את הקמיע הזה והשתעשע בו. ידוע שקמיעות דומים ניתנו לאחר מכן גם על ידי אדמו"רי צאנז, בעלז, רוז'ין, סיגעט וליסקא. כמו כן, הגאון רבי הלל מקולומיא, בספרו "תשובות בית הלל החדש" (סימן לב), ממליץ לכתוב קמיע זה ו"להניחו על כל פתחי בית חדש לזמן מה, ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו".
23X63 מ"מ. מודבק על גבי קרטון 40X95 מ"מ. מצב טוב. הדיו דהויה מעט וסדוקה (בשל יושנה).
מכתב מהאדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב. [סטולין?, שנות התר"ס-תר"ע בקירוב].
כתב-יד סופר וחתימת יד קדשו של האדמו"ר – "ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל". מכתב אל קרוב משפחתו, רבי אשר הלוי – אישור קבלת "הק' עם הפ"נ" [הקוויטל עם הפדיון נפש], עם איחולי ברכות לרפואה שלימה, לנחת מהילדים וברכות לחג המצות: "וברכתי תעשה שישלח השי"ת דברו וירפאהו חיש מהר ברפואה שלימה לכל מיחושיו, ויזכו לראות רוב נחת מכל יו"ח שי' [יוצאי חלציהם שיחיו] וימלא השי"ת את כל משאלות לבבם לטובה... ובליל התקדש חג השיר יהי'[ה] לנו ויחוג את חג המצות בכשרות בחדוה ודיצות בריבוי כוס ישועות... ש"ב הדו"ש [שאר בשרו הדורש שלומו] ומברכו בחג כשר ושמח, ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל".
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב) התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו שישה בנים – רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין – וארבע בנות. כל צאצאיו נהרגו בשואה, מלבד בניו האדמו"ר רבי יעקב חיים פרלוב שנפטר בארה"ב בשנת תש"ו ונקבר בדטרויט, והאדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מלוצק וארה"ב (תר"ס-תשט"ז) – סבם של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א – הנצרים היחידים שנותרו מצאצאי האדמו"ר "הינוקא".
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יהושע הורביץ מדז'יקוב, בעל ה"עטרת ישועה". דז'יקוב (כיום: Tarnobrzeg), [שנות התר"ס בקירוב].
כתב סמיכה לשוחט רבי ישראל שו"ב:
"הן אמת ניתן לכתוב [כי] נסיתי את הרבני המופלג... מו"ה ישראל שו"ב נ"י בעסק שחיט[ות] ובדיקות, ונמצא לפני יפה והגון בכל ענינים בהל' שחיטות ובדיקות כאחד מן השוחטים הטובים, וגם הראה סכינו לפני [ונמצא] יפה... ויוכל כל אדם לאכול משחיטתו. אך הנני נותן לו כתב תעודה הלז באם יקבל עליו לחזור... בשקידה כפי הדין, וע"ז בעה"ח א' תזריע תר[---], דזיקוב. יהושע הורוויץ".
בראש המכתב ובסופו נוספו גם חותמות האדמו"ר (דהויות ופגומות).
האדמו"ר רבי יהושע הורביץ מדז'יקוב (תר"ח-טבת תרע"ג), מגדולי האדמו"רים בגליציה המערבית (דרום-מזרח פולין). בנו של האדמו"ר רבי מאיר מדז'יקוב בעל "אמרי נועם", נכדו של רבי נפתלי מרופשיץ. מגיל צעיר נודע כעילוי גאוני והתכתב עם גדולי הדור. אביו העיד עליו שבגיל עשרים כבר סיים פעמיים את ספר הזוהר. בחיי אביו הוכתר כרבה של דז'יקוב ומשנת תרל"ז החל מכהן כאדמו"ר בדז'יקוב. קהל חסידי דז'יקוב מנה בתקופתו אלפי חסידים שהתרוממו במחיצתו בתורה וביראת שמים. היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה, וממייסדי "מחזיקי הדת" בשנת תרל"ט. פרסם ספרים בהלכה ובסוגיות הש"ס: "עמק הלכה" (לבוב, תר"ל) ועוד, אך בעיקר נודע על שם סדרת ספריו "עטרת ישועה", על התורה ומועדים, ושו"ת.
[1] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים במרכז המכתב עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כתמים.
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. "ווייט-לעיק" (White Lake, עיירת נופש בקרבת הרי הקטסקיל בצפון-מערב ניו יורק), אב תשמ"ב [1982].
מודפס במכונת-כתיבה, עם תיקונים רבים בכתב-יד. חתום בחתימת-יד-קדשו של האדמו"ר "הק' שלמה הלברשטאם". בראש הדף מודפסת הכותרת "מכתב התחזקות".
מכתב תנחומים ודברי חיזוק לאחר פטירת בחור צעיר מתלמידי ישיבת באבוב: "...גדול ועצום ביראה וחו"ב בחדרי תורה הב' אברהם אליעזר ע"ה, ששבק לן חיים במיטב שנותיו אחר שתקפה עליו מחלה אנושה ר"ל...".
בדברי התנחומים לאביו של הבחור המנוח, כותב האדמו"ר בין השאר כי הקב"ה שולח ניסיון גדול כזה של איבוד בן רק למי שמסוגל לקבל את הדברים בנאמנות ובתמימות, מבלי להרהר אחר רצון השי"ת: "...וכך מקובלני מבית אבא זקני מרן הקדוש מדזיקוב זי"ע, כי ישנן נשמות קדושות הזקוקות לרדת לעולם השפל הזה למשך זמן קצר בלבד, בשביל לתקן ענין מסוים, ואחר שממלאים את תפקידם הן חוזרות להיכלם, והיות וגלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם דלאו כל מוחא סביל דא, לכן הוא בוחר בזרעו הנאמנים אשר הוא ית' יודע ועד שהם לא יבכו על אבידתם יותר מדאי, אלא כל מה שיבוא עליהם יקבלו בתמימות, ואצלם הוא מפקיד את אותן נשמות הטהורות... ע"כ תתחזקו מאד באמונה תמה, ובעזהשי"ת ע"י קבלת הדבר באהבה יתעוררו ויושפעו מכח זה חסדים טובים, ישועה ורחמים...".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-תש"א, נספה בשואה; בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" בעיר באבוב. רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – באבוב". לאחר השואה, ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. האדמו"ר הנהיג את חסידות באבוב בארה"ב במלכות ובנעימות רבה למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב מאוד.