ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. סלאוויטא, [דפוס רבי משה שפירא, תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
ספר מאור עינים הוא מחיבורי היסוד של תנועת החסידות ומספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט והמגיד ממזריטש. מחבר הספר, המגיד רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח; אנצ' לחסידות, ג, עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. בעקבות הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
מספרים כי במקור היה החיבור רחב היקף פי שמונה-עשרה, אך בעת עריכת הספר ציווה רבי נחום מצ'רנוביל על תלמידיו לשרוף דפים רבים, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו". התורות חולקו בידי התלמידים לשני חלקים, החלק האחד על התורה וליקוטים, נדפס תחת השם "מאור עינים" (הספר שלפנינו), והחלק השני על אגדות הש"ס, תחת השם "ישמח לב". שני החלקים נדפסו במקביל בסלאוויטא באותה שנה. במהדורות הבאות צורפו שני החלקים ונדפסו יחד, תחת השם המשותף "מאור עינים". רבי נחום מצ'רנוביל נפטר באמצע הכנת ספרו לדפוס.
גדולי החסידות הפליגו בדבר חשיבותו וקדושתו של הספר, נהגו ללמוד בו בכל יום ולהחזיקו כשמירה. בשם החוזה מלובלין ובשם רבי יצחק מסקווירא [נכד המחבר] מובא כי בסגולת הספר להאיר את נשמת האדם, כמו ספר הזוהר הקדוש, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא קבע: "ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים".
רישומי בעלות וחותמות (מטושטשות): "של ר' משה מע...", "שייך לר' שמשון[?]".

[2], קס דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות וכתמים כהים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (מספר דפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר, ושוליהם הושלמו בנייר). כריכת עור חדשה.

ללא הספר "ישמח לב" שנדפס עמו באותה שנה.

סידור האר"י "קול יעקב", חלק ראשון, תפלות לימות החול, וחלק שני, תפלות לשבתות ומועדים, עם דרושים וכוונות האר"י, מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש. סלאוויטא, דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
סידור "קול יעקב", עם ביאורים וכוונות התפילה ודינים והנהגות על דרך הקבלה, היה חביב מאוד על גדולי החסידות. רבים מהם קבעו בסידור זה את תפילתם, והוא לא מש מעל שולחנם, ביניהם: המגיד מקוז'ניץ, המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל, ה"ערבי נחל", רבי אברהם מטשכנוב. חלקם אף כתבו הגהות בגליונות הסידור. בהסכמת רבי אשר צבי מאוסטרהא על הסידור נכתב: "מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו הבעש"ט נבג"מ וישר בעיניו".
המקובל רבי יעקב קאפיל ממזריטש הוא גם מחברו של ספר הקבלה "שערי גן עדן" (קוריץ, תקס"ג). בשער ספרו "שערי גן עדן" נכתב "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות... הבעש"ט ז"ל בקהילות קודש הנ"ל הובאו לפניו... סידור התפלה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו... ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה...". חכמי מזריטש כותבים שם בהסכמתם: "כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט זללה"ה, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר...". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב שם בהסכמתו על המחבר: "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו, שהיה מקובל נאמן, ושכל דבריו נאמרו ברוח הקודש".
ספרי רבי יעקב קאפיל הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל, ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו.
חתימה בדף השער: "אברהם דובער בהרמ"א אנשיל זצ"ל מנאווהרדאק", עם חותמות שלו בשער ובדפים נוספים; חותמות קצוצות: "...בלא"א[מ?]ו"ה מאיר זצ"ל קארעליץ?".

[6], קנו; קלד, קמו-קנג, קנה-קפח דף. בין דפים קפו-קפח נכרכו לסירוגין שלושה דפים בכתב-יד, המקבילים לתוכן דפים קפו-קפח (כפי הנראה עקב סימני העש הרבים בדפים המקוריים). 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (בשלושת הדפים האחרונים סימני עש קשים). קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. קרע קטן בדף השער, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של הדף. שוליים קצוצים במספר דפים. מספר דפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.

ספר דברי משה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת הגה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא. [מז'יבוז'?, ללא שם מדפיס, תקע"ח 1818 בקירוב]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות ה"אוהב ישראל" מאפטא ורבי יצחק מראדוויל – חתן המחבר.
המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ) היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, והוא מביא בספרו מדברי תורתו. התמנה בשנת תקמ"ו לאב"ד בדאלינא, על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו בקבלה "שרף פרי עץ חיים" (טשרנוביץ, תרכ"ו), ואת ספרו "אמרי שהם" (קולומייא, תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא. בספרו "אמרי שהם" נדפסה הסכמתו של הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא, ובה כותב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".

נח; ו דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש וקרעים חסרים קטנים בדפים האחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.

בדף השער לא מופיעים פרטי מקום ושנת הדפוס. על פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה, הספר נדפס במז'יבוז' בסביבות שנת תקע"ח. פרידברג (בית עקד ספרים, מס' 448) כותב שנדפס בפולנאה תקס"א, אך זו טעות (ראו: וונדר, הדפוס העברי בפולנאה, עלי ספר, ה, עמ' 156). לפי אלפסי, אנצ' לחסידות, ג', עמ' שיט, הספר נדפס בין השנים תקפ"ב-תקפ"ג.

ספר תולדות אהרן, מאמרים על פרשיות התורה, על דרך החסידות והקבלה, מאת רבי אהרן מז'יטומיר (תלמידו המובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב). ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תקע"ז 1817]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מפיקוב. בשלוש ההסכמות לספר מכונה המחבר "בוצינא קדישא איש אלוקים".
הספר תולדות אהרן מכיל דרשות התעוררות והדרכה לעבודת ה' בדרך החסידות, שנכתבו על ידי אחד מתלמידי רבי אהרן מז'יטומיר, והובאו לדפוס בתוך שנת האבל על פטירת המחבר. החיבור כתוב בסגנון חי ולוהט, כפי שמתואר בהסכמות: "דבריו הקדושים מעוררים לבבות ישראל לאביהם שבשמים בלהב העולה השמימה"; "דבריו בוערים כאש להבה". בספר מובאות עשרות אמרות שקיבל המחבר מרבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וכן דברי הערצה והערכה על רבו.
המחבר, הרב הקדוש רבי אהרן מז'יטומיר (תק"י בערך – תקע"ז, אנצ' לחסידות, א', עמ' קנו), התמנה על ידי רבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב למגיד מישרים בעיר ז'יטומיר, בערך בשנת תקנ"ח, "והזהיר אותם [את אנשי ז'יטומיר] עליו מאד מאד" שיזהרו בכבודו. בתפקידו זה כיהן כשלוש שנים. לאחר מכן עקר לגלילות הונגריה וכיהן כמגיד מישרים בערים קראלי ואשוואר. את זו האחרונה הפך לעיירה חסידית בהשפעתו. בספר שלפנינו נדפסו דרשותיו שאמר בז'יטומיר בשנים תקנ"ח-תקס"א.
שני רישומי בעלות מתמשכים, על שולי עשרות הדפים הראשונים: "זה הספר תולדות אהרן שייך לה"ה הרבני הראש וקצין ונגיד אי"א [איש ירא אלוקים] כבוד שמו מו"ה ארי' ליב נ"י בהגאון חונה פה ק"ק דובראוונה" [יתכן שהוא הגאון החב"די רבי אריה ליב קלאניער (תומרקין/בעלינסון) מדוברובנה, רבו של בעל ה"דברי נחמיה" מדוברובנה].

[2], כ, [2], כא-לו, מ-קצא דף (מספור דפים משובש). נייר כחלחל. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, וקרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. יתכן שהדפים הראשונים והאחרונים הושלמו מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר נחלת שמעון, מאמרי מוסר וחסידות על פרשיות התורה, מאת רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. [לאשצוב, ללא שם מדפיס, תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה זו יצאה לאור ע"י תלמיד המחבר רבי שמואל מפרעמיסלא. במהדורה זו לא נדפסו דברי תורה על פרשת בראשית. בסוף ספר שמות (דף כ/2 מהספירה הראשונה), מופיע קטע מאת המו"ל, בו הוא משער כי רבו המחבר ז"ל לא רצה להעמיק ולהאריך בענייני "עשרה דורות מאדם ועד נח", מטעמים עמוקים על פי סתרי הקבלה – "על כן גם המחבר לא העריך בם ערך דבר קדשו, וכמוס עמדו בלי לפרשם" (יש לציין שבמהדורה השניה של הספר, פולנאה תקפ"א, נדפסו במקום זאת ליקוטים על פרשיות אלה, מספרי חסידות אחרים. הוספות אלו נדפסו במהדורה השניה, ואילו המהדורות הבאות אחריה נדפסו על פי המהדורה הראשונה, ואין בהן את ההוספות הנ"ל).
המחבר, רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל (נפטר חשון תקס"ב), גאון וקדוש, מחשובי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. נקדש ונערץ ע"י גדולי החסידות. שמועותיו מובאות בהערכה בכתבי גדולי החסידות, כדוגמת ה"בני יששכר", "מלוא הרועים", רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי משה מקוז'ניץ ועוד. התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו, והשאיר אחריו בכתב-יד חיבורים רבים על הש"ס והפוסקים, ושאלות ותשובות. לאחר פטירתו כילתה שריפה את כל חיבוריו. חיבורו זה נכתב ע"י תלמידיו שהעלו על הכתב את דרשותיו שנשא מידי שבת בשבתו. המחבר לא השאיר אחריו צאצאים. הספר נקרא ע"י המו"ל "נחלת שמעון", כי "זה חלקו מכל עמלו, לא הניח אחריו ברכה זרע ברך, כי אם בגפו יבא בגפו יצא, וזאת יהיה לו למורשה" (מהקדמת המו"ל). בעל ה"ישועות יעקב" כותב בהסכמתו לספר: "בעת היות משכני בק' יערסלב, היה סמוך ונראה אלי, וכמה פעמים היה לו פתחון פה לפני בענינים הנוגעים לדינא, וכל דבריו בחזקת בדוקין". בספר זה מביא המחבר מדברי רבו הגדול מליז'נסק: "וכן הוא בספר מו"ר הרב הקדוש מו' אלימלך זללה"ה" (פרשת וארא). מקום מנוחתו של רבי שמעון אשכנזי בעיר דובראמיל היה למקום תפילה, ועד לימי השואה היו רבים הנוהרים להעתיר תפילה במקום קבורתו. מאחר שלא זכה לבנים, הונהג בבית מדרשו שבעירו לומר תפילת "עלינו לשבח" אחר תפילת שחרית של שבת לפני קריאת התורה, והיו אומרים קדיש מיוחד לעילוי נשמתו (אור יקרות לרש"ח פרוש, ד', עמ' שעט). האדמו"ר בעל "בית אברהם" מסלונים היה רגיל לספר בשם רבי שמעון מדובראמיל, שהיה מתאר את רוממות יום השבת בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק. הוא סיפר כי קדושת השבת היתה כה מורגשת בבית רבו, עד שבכל יום שישי היו העוזרות המבשלות במטבח מבקשות סליחה אחת מהשניה, כפי הנהוג בערב יום כיפור בתפוצות ישראל, "כדי שלא יעכב אותן מלהרגיש קדושת השבת, על ידי התרעומת שיש מזו על זו", והוסיף רבי שמעון מדובראמיל, שבעת שראה זאת, אמר לו רבי אלעזר, בנו של רבי אלימלך: "ראה איך מגיע אור שבת קודש של מר אבא... אפילו השפחות משיגים האור" (בית אברהם, סלונים, עמ' סז, רנט).

[4], ב-ה, ה-כ; לח דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים בחלק מהדפים. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר-דבק. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם בהדבקות נייר-דבק. פגם בהדפסה באחד הדפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.