מכתב מהאדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב. [סטולין?, שנות התר"ס-תר"ע בקירוב].
כתב-יד סופר וחתימת יד קדשו של האדמו"ר – "ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל". מכתב אל קרוב משפחתו, רבי אשר הלוי – אישור קבלת "הק' עם הפ"נ" [הקוויטל עם הפדיון נפש], עם איחולי ברכות לרפואה שלימה, לנחת מהילדים וברכות לחג המצות: "וברכתי תעשה שישלח השי"ת דברו וירפאהו חיש מהר ברפואה שלימה לכל מיחושיו, ויזכו לראות רוב נחת מכל יו"ח שי' [יוצאי חלציהם שיחיו] וימלא השי"ת את כל משאלות לבבם לטובה... ובליל התקדש חג השיר יהי'[ה] לנו ויחוג את חג המצות בכשרות בחדוה ודיצות בריבוי כוס ישועות... ש"ב הדו"ש [שאר בשרו הדורש שלומו] ומברכו בחג כשר ושמח, ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל".
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב) התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו שישה בנים – רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין – וארבע בנות. כל צאצאיו נהרגו בשואה, מלבד בניו האדמו"ר רבי יעקב חיים פרלוב שנפטר בארה"ב בשנת תש"ו ונקבר בדטרויט, והאדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מלוצק וארה"ב (תר"ס-תשט"ז) – סבם של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א – הנצרים היחידים שנותרו מצאצאי האדמו"ר "הינוקא".

[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. "ווייט-לעיק" (White Lake, עיירת נופש בקרבת הרי הקטסקיל בצפון-מערב ניו יורק), אב תשמ"ב [1982].
מודפס במכונת-כתיבה, עם תיקונים רבים בכתב-יד. חתום בחתימת-יד-קדשו של האדמו"ר "הק' שלמה הלברשטאם". בראש הדף מודפסת הכותרת "מכתב התחזקות".
מכתב תנחומים ודברי חיזוק לאחר פטירת בחור צעיר מתלמידי ישיבת באבוב: "...גדול ועצום ביראה וחו"ב בחדרי תורה הב' אברהם אליעזר ע"ה, ששבק לן חיים במיטב שנותיו אחר שתקפה עליו מחלה אנושה ר"ל...".
בדברי התנחומים לאביו של הבחור המנוח, כותב האדמו"ר בין השאר כי הקב"ה שולח ניסיון גדול כזה של איבוד בן רק למי שמסוגל לקבל את הדברים בנאמנות ובתמימות, מבלי להרהר אחר רצון השי"ת: "...וכך מקובלני מבית אבא זקני מרן הקדוש מדזיקוב זי"ע, כי ישנן נשמות קדושות הזקוקות לרדת לעולם השפל הזה למשך זמן קצר בלבד, בשביל לתקן ענין מסוים, ואחר שממלאים את תפקידם הן חוזרות להיכלם, והיות וגלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם דלאו כל מוחא סביל דא, לכן הוא בוחר בזרעו הנאמנים אשר הוא ית' יודע ועד שהם לא יבכו על אבידתם יותר מדאי, אלא כל מה שיבוא עליהם יקבלו בתמימות, ואצלם הוא מפקיד את אותן נשמות הטהורות... ע"כ תתחזקו מאד באמונה תמה, ובעזהשי"ת ע"י קבלת הדבר באהבה יתעוררו ויושפעו מכח זה חסדים טובים, ישועה ורחמים...".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-תש"א, נספה בשואה; בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" בעיר באבוב. רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – באבוב". לאחר השואה, ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. האדמו"ר הנהיג את חסידות באבוב בארה"ב במלכות ובנעימות רבה למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב מאוד.

מגילת אסתר מעוטרת, עם "ברכות המגילה" הנאמרות קודם ואחר קריאתה. נתונה בנרתיק כסף מעוטר מעשה ידי הצורף Angelo Giannotti, רומא. המגילה: [1800 בקירוב]; נרתיק הכסף: [המחצית הראשונה של המאה ה-19].
דיו וצבע על קלף; כסף (חתום מספר פעמים בחותמות העיר והיצרן) יצוק, חרוט, מנוסר וחקוק; הזהבה.
מגילת אסתר, כתובה בכתיבה ספרדית-איטלקית על גבי ארבע יריעות קלף. נוסח המגילה נכתב על פני 46 עמודות, כ-13 שורות בכל עמודה; לפני נוסח המגילה מופיעה עמודה אחת עם "ברכות המגילה" ובסופו 5 עמודות נוספות, עם הברכות הנאמרות לאחר קריאת המגילה ועם הפיוט "קוראי מגילה" לרבי אברהם אבן עזרא. העמודה הראשונה ריקה. שולי המגילה מעוטרים במסגרות מלבניות בגוני ירוק-זהבהב; תיבות "ברוך" בפתח המגילה ובסופה וכן התיבות הפותחות את בתי הפיוט "קוראי מגילה" צבועות אף הן בגוני ירוק-זהב.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גלילי, אשר שטח הפנים שלו מעוטר בדגמים צמחיים ובשוליו העליונים והתחתונים חגורות-עיטורים רוחביות, דקות ואלגנטיות. בראשו כתר משונן עם עיטור דמוי כיפה במרכזו, ומעליו כתר נוסף, קטן יותר (ובעל שיניים רבות יותר), אף הוא גודר עיטור דמוי כיפה. ממרכז הכיפה שבכתר העליון מתנוסס עיטור מרשים, עשוי כסף יצוק ומוזהב ומעוצב כאריה זקוף האוחז בידו ענף של עץ תמר. עיטור זה עשוי לייצג את סמלהּ של משפחת די קאסטרו מרומא, והוא מופיע גם על מפה רקומה שנתרמה לבית הכנסת Scola Nuova ברומא בשנת תנ"ט (1699), בכתובות של בני המשפחה, על מגילת אסתר נוספת (אוסף מוזיאון ישראל) ובכמה כלים לבשמים מרומא מהמאות ה-18 וה-19.
הצורף אנג'לו ג'יאנוטי פעל ברומא בשנים 1865-1815 בקירוב. ידועים מגוון כלים שיצר, בהם פמוטים רבים, מנורות תלויות, גביע ופריטי כסף אחרים, אך בין עבודותיו מתועדות גם עבודות יודאיקה ספורות, בהן: כריכת כסף משנת 1840 בקירוב (ראו סות'ביס, 13 בדצמבר 2006, פריט 81) וכלי לבשמים (ראוArte ebraica a Roma e nel Lazio, p. 104, item 82) עם סמל משפחת די קאסטרו בראשו. המגילה שלפנינו, מצטרפת, אפוא, לרשימה הקצרה של חפצי יודאיקה מובהקים שיצר אומן זה, ומהווה, למיטב ידיעתנו, את הדוגמה היחידה שיצר לנרתיק למגילת אסתר.
למגילות אסתר דומות בעיצובן – חלקן מתוארכות למאה ה-18 – ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 34639 (אוסף המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות, פריז); אוסף מוזיאון ישראל, פריט B39.11.6484; אוסף רנה ברגינסקי (לפנים באוסף פורמן), מגילה מס' 94. יש לציין כי בעוד שלוש המגילות הללו נתונות בנרתיקי-כסף מצולעים, המגילה שלפנינו נתונה בנרתיק גלילי, עובדה המבדילה ומייחדת אותה מיתר המגילות ונרתיקי הכסף האיטלקיים המתועדים מהתקופה.
לכלים לבשמים מרומא, שבראשם עיטור בצורת אריה אוחז ענף עץ תמר, ראו: סות'ביס, 5 ביוני 2019, פריט 123; סות'ביס, 15 בדצמבר 2022, פריט 109; אוסף מוזיאון ישראל (מופיע על בול-דואר "מועדים התשנ"א" 1990). ראו גם חומר מצורף.

גובה הנרתיק (כולל הידית והעיטור שבראש): 27 ס"מ. מצב כללי טוב. ייתכן כי חסרה ידית זעירה בפסיס הכסף התפור ליריעה הראשונה. גובה הקלף: 8 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים במגילה, מעט דהיות דיו בטקסט ודהיות צבע במסגרות.

ספרות:
1. Daniela Di Castro, Filomena Del Regno, Arte ebraica a Roma e nel Lazio. Rome: Palombi, 1994, p. 104 (item 82) p. 154.
2. Jacobo Furman, Treasures of Jewish art: From the Jacobo and Asea Furman Collection of Judaica. New York: Hugh Lauter Levin Associates, 1997, pp. 210-211.
3. Spagnoletto, Melasecchi, Davanzo Poli (editors), Antiche mappot romane, il prezioso archivio tessile del Museo Ebraico di Roma. Rome: Campisano Editore, 2017, item no. 60.
מקור: אוסף פרטי.