תלמוד בבלי, מסכת חולין – עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"א [1521]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
בעמוד האחרון מופיע ה"ריגיסטרו" – רשימת הקונטרסים עם הטקסט הפותח של כל גליון (כעזר לכורכי הספר).
רישומים בכתב-יד בשולי מספר דפים.

ב-קעד, קעז-קעט, [1] דף. חסר דף שער (הושלם בצילום). 34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בחלק מהדפים כתמים גדולים וכהים. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדפים הראשונים והאחרונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר (עם השלמות של הטקסט בצילום במספר דפים). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכה חדשה.

הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 44b.

תלמוד בבלי – ונציה, ר"פ-רפ"ג – המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.

תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן – עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רצ"ט [1539]. בדף השער: "אשר נדפס שנית", אך למעשה זוהי מהדורה שלישית של מסכת מועד קטן בדפוס בומברג.
רישומים בדף השער ובדפים נוספים.

מה דף. 34.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ועובש במספר דפים. קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, וקרעים חסרים גדולים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום במספר דפים). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 159.

ספר חידושי אגדות על התלמוד, מאת רבי שמואל אליעזר הלוי אידלש – המהרש"א, שני חלקים: לובלין, דפוס צבי בן אברהם קלונימו[ס] יפה, [שפ"ז 1627]; [קראקא, דפוס מנחם נחום מייזלש, שצ"ב 1631]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורות ראשונות ונדירות.
מהדורות ראשונות של חידושי האגדות למהרש"א, שנדפסו בחייו (הדפסת הכרך השני הסתיימה חודשים ספורים לפני פטירתו).
החלק הראשון נדפס בלובלין וכולל את המסכתות: יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, נדרים, נזיר, סוטה, ברכות, שבת, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, הוריות, זבחים ומנחות.
החלק השני נדפס בקראקא וכולל את המסכתות: עירובין, פסחים, יומא, סוכה, ביצה, ראש השנה, תענית, מגילה, חגיגה ומועד קטן.
לחידושי האגדות קדמו "חידושי הלכות" של המהרש"א, אותם הדפיס בלובלין בשנת שע"ב. בהקדמתו לחידושי ההלכות מצר המהרש"א על בחירתו להפריד את חידושי ההלכות וחידושי האגדות לשני חיבורים נפרדים, ושלא הלך בעקבות חכמי התלמוד שחיברו את ההלכות והאגדות ביחד. הוא מבקש מן המעיין שיעיין בשני החיבורים ביחד בעת לימודו. בעקבות דבריו אלו החליטו מדפיסי מיץ להדפיס במהדורת הש"ס שלהם את שני החיבורים כשהם משולבים זה בזה. כדי לערוך היכר בין חידושי האגדות לחידושי ההלכות הדפיסו את חידושי האגדות באותיות קטנות יותר, ומאז נדפסו כך חידושי המהרש"א בכל מהדורות הש"ס המוכרות לנו.

שני כרכים (עותקים חסרים מספר דפים). כרך ראשון: [1], כח; ז; כ; סט, עט-קכה; מד דף. חסרים 9 דפים: ע-עח. כרך שני: א, ג-ה, ה-פח דף. חסרים 4 דפים: [2] דף ראשונים, ודפים פט-צ (ארבעת הדפים הושלמו בצילום). 28-29 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים בכרך הראשון במצב טוב-בינוני, הכרך השני במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. כתמים גדולים וכהים במספר דפים בכרך השני. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. בדף השער של הכרך הראשון סימני עש רבים וקרעים חסרים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט (משני צדי הדף), משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של המסגרת והטקסט בצילום ובכתב-יד). שוליים קצוצים באחד מהדפים בכרך הראשון. רישומים. כריכות חדשות.

שני ספרים, ה"נר השלישי" וה"נר הרביעי", מסדרת ספרי "אור עולם", מחיבורי תורתו של הרב הקדוש רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא, בעל "מאיר נתיבים", מגדולי תלמידי הבעש"ט. מהדורות ראשונות.

1. ספר סוד יכין ובועז – ספר הצוואה של רבי מאיר מרגליות לבניו, עם הרבה ענייני קבלה וחסידות עמוקים. אוסטרהא, ללא שם מדפיס, [תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה. עם "הסכמות הגאונים וחסידים מפורסמים": רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אריה ליב מאפטא וסוכוטשוב, "החסיד הישיש" רבי זוסיא מאניפולי, "החסיד אמיתי מפורסם" רבי חיים מקראסני, רבי ישראל "מגיד מישרים דק"ק קאזניץ", ועוד.
חתימה בדף השער: "שמעון בא"א מו"ה אברהם...".

[2], ג-כב דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים בשוליים העליונים של כל הדפים, בחלקם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

2. ספר "אור עולם – נר הרביעי – הדרך הטוב והישר", שיר ארוך הכולל הנהגות טובות ודינים ומסכם בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג מצוות. פולנאה, דפוס שניאור בן בצלאל מגזע שור, [תקנ"ה 1795]. מהדורה ראשונה. עם "הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
חיבור זה נכתב ע"י המחבר כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". ‎בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
חותמת בדף השער: "נפתלי הירץ ב"מ ש'פייבל [שרגא פייבל] ז"ל מקראקא". רישומים בכתב-יד בדף השער.

[2], ג-מ דף. 21 ס"מ. נייר ירקרק ואיכותי. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות רבות (בהן חותמות צנזורה) בדף השער. כריכת עור חדשה.

המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה.

ספר דרכי ישרים, "הנהגות ישרות", מאת הבעש"ט, ומתלמידיו רבי מנחם מנדל מפרימשלן ורבי דוב בער – המגיד ממעזריטש, עם הגהות מאת רבי אברהם אבלי מטשידנוב, מו"צ ומגיד מישרים בוויטקאב, ודרושים מלוקטים מאת המגיד ממעזריטש. ז'יטומיר, ללא שם מדפיס, [תקס"ה 1805]. מהדורה שניה.
המהדורה הראשונה של הספר נדפסה כפי הנראה בזולקווא, תקנ"ד, וכללה שני חלקים. חלק ראשון עם כוונת המקווה מהבעש"ט, והוספות שנהגו החסידים להוסיף בתפילות ערב שבת וליל שבת, עם פירוש על פרק קז בתהלים ("הודו"), מאת הבעש"ט; וחלק שני עם הנהגות ישרות מהבעש"ט ותלמידיו, ודרושים מהמגיד ממעזריטש. במהדורה שלפנינו נדפס רק חלקו השני של הספר, עם ההנהגות ישרות והדרושים. חלקו הראשון נדפס באותו המקום ובאותה השנה (תקס"ה), ככותר נפרד בשם: "ספר מרבי ישראל בעל שם טוב".

יב דף. 15.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (שיקום בשוליים הפנימיים של דף השער, על גבול הטקסט). סימני עש זעירים עם פגיעה מינימלית בטקסט. כריכה חדשה.