מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
ספר עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות והמועדים, שני מכתבים, פירוש חסידי על מסכת אבות וחידושים על סוגיות במסכת חולין, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ. [יוזפוף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה.
דף ט', בו מופיעות התייחסויות ל"עמים" ול"עכו"ם", צונזר תוך כדי ההדפסה, כפי שהתגלה בקטלוג "קדם" 53, פריט 33 (בעותק בו נוספו בכתב-יד המשפטים שנשמטו). הנוסח המקורי לא הודפס כלל באף אחת מהמהדורות החוזרות הרבות של הספר הקדוש "עבודת ישראל". ברוב העותקים הידועים של המהדורה הראשונה נדפס דף ט' בטיפוגרפיה שונה ועל נייר שונה מיתר הדפים, בהשמטת אותן התייחסויות. בעותק שלפנינו נמצא הדף המקורי ללא "תיקוני" הצנזורה, עם הנוסח המקורי של דברי המגיד מקוז'ניץ.
בעותק שלפנינו גם מופיע הדף הנדיר (שאינו מופיע ברוב העותקים) ובו שלוש הסכמות של שלושה מגדולי החסידות: רבי מרדכי דוד מדומברובה, ה"אריה דבי עילאי" רבי אריה לייב ליפשיץ, וה"דברי חיים" מצאנז. בהסכמתו המפורסמת כותב ה"דברי חיים" מצאנז: "אשר לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו" [של המגיד מקוז'ניץ]. הסכמות אלו לא מופיעות ברוב עותקי המהדורה הראשונה (כפי הנראה, נשלחו למדפיסים רק בסיום ההדפסה, ולכן נכרכו רק במעט עותקים), ואף לא נדפסו בכל המהדורות האחרות, עד למהדורת בני-ברק תשכ"ה.
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה. הוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
ספר "עבודת ישראל" נדפס 27 שנים לאחר פטירת המחבר, והוא החיבור הראשון שנדפס מחיבוריו (למעט מאמרים בודדים שנדפסו בחייו). "עבודת ישראל" נחשב לספר יסוד מרכזי בתורת החסידות, בו בא לידי ביטוי עומק הפנימיות של תורה זו. האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שינאווא אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים". האדמו"ר בעל ה"תורת חיים" מקוסוב אמר שצריך ללמוד ספר זה בעיון ובעמקות כשם שלומדים בספר הזהר. מסופר על האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב שהעריץ מאד את ספרי המגיד מקוז'ניץ, וכשהגיע לידיו הספר "עבודת ישראל", "היה לו שמחה גדולה עד אין שיעור", ואמר לזה שהעניק לו את הספר, שאם היה יודע שהוא הולך להביא לו את הספר, הוא היה יוצא לקראתו לקבל את פני הספר "מחמת חיבת קודש הספר".
בדף השער, חתימה בכתב-יד: "בעזהי"ת יוסף בן פרידא ---".
[4], צ; לב דף. דף השער הראשון חסר (במקור נדפס הספר עם שני שערים). 21 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם מספר כתמים כהים וכתמי שעווה. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. השוליים העליונים של דף השער קצוצים. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.
ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. שיבוש בסדר דפים עא-עד. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (כתמים קשים בדפים האחרונים). קרעים חסרים גדולים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט. דפים אלה שוקמו באופן מקצועי במילוי נייר. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. יתכן שמספר דפים הושלמו מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, מדפיסים שונים, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט שלם בחמישה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת כרכים במדבר ודברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראו: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
בדף השער של כרך במדבר, חותמת הגאון רבי אשר אנשיל יונגרייז (השני) אב"ד טשענגער.
רישומים וחותמות נוספות בכרך במדבר ובכרך ויקרא.
סט בחמישה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. דפים יג-יד מופיעים פעמיים. שמות: צ דף. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. 21.5-25 ס"מ. כרך בראשית וכרך דברים במצב כללי טוב, כרך במדבר במצב טוב-בינוני, כרך שמות וכרך ויקרא במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (במיוחד בכרך ויקרא), וכתמים כהים במספר דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בכרך שמות סימני עש קשים בחלק מהדפים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות מעטות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר ונייר-דבק (כולל הדבקות בחלק מדפי השער). סימני שפשוף עם פגיעה בטקסט בדף השער של כרך ויקרא. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות (בכרך במדבר – שוליים חתוכים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט). חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).