מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove letter filter letter
- יד (38) Apply יד filter
- manuscript (38) Apply manuscript filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- book (32) Apply book filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- ספרים, (19) Apply ספרים, filter
- ספרים (19) Apply ספרים filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- כתבי (19) Apply כתבי filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- וכתבי (19) Apply וכתבי filter
- books, (19) Apply books, filter
- import (19) Apply import filter
- ownership (19) Apply ownership filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
- rabbi (17) Apply rabbi filter
- דפוס (13) Apply דפוס filter
- ספרי (13) Apply ספרי filter
- קהילות (13) Apply קהילות filter
- communiti (13) Apply communiti filter
- jewish (13) Apply jewish filter
- ירושלים, (10) Apply ירושלים, filter
- ירושלים (10) Apply ירושלים filter
- חסידות (10) Apply חסידות filter
- ומסמכים (10) Apply ומסמכים filter
- וארץ (10) Apply וארץ filter
- תעודות, (10) Apply תעודות, filter
- צפת (10) Apply צפת filter
- תעודות (10) Apply תעודות filter
- certif (10) Apply certif filter
- certificates, (10) Apply certificates, filter
- chassidut (10) Apply chassidut filter
- eretz (10) Apply eretz filter
- israel (10) Apply israel filter
- jerusalem (10) Apply jerusalem filter
- jerusalem, (10) Apply jerusalem, filter
- more (10) Apply more filter
- safe (10) Apply safe filter
- sephardi (9) Apply sephardi filter
- yemenit (9) Apply yemenit filter
מכתב אל הנדיב ר' אהרן פרקש, ובו בקשת תמיכה ב"בית התבשיל" של הישיבה. נייר מכתבים רשמי - שבראשו תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה. המכתב בכתיבת סופר, ובסיום המכתב (מעברו השני של הדף), חתימת יד קדשו של האדמו"ר וחותמתו.
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. בלאי וסימני קיפול, עם קרעים קלים בקפלי הנייר.
מכתב ארוך (2 עמ') שנשלח אל הנגיד ר' אהרן פרקש מגבאי "בית המדרש של אדמו"ר שליט"א מוויזניטץ" בגרוסוורדיין, המבקשים ממנו לסייע במגבית לטובת בניית בניין חדש לבית מדרשו של האדמו"ר (בעל ה"אהבת ישראל") בגרוסוורדיין, וכותבים שהמגבית תיערך באמצעות מכירת אותיות בספר תורה שייכתב ויוקדש לבית המדרש - "...אשר כל איש מאנ"ש נוכח לדעת שבית 'מקדשינו מעט' קטן מהכיל את עם ה' הבא לשמוע אל הרינה ואל התפלה של מרן קדוש ישראל שליט"א ביחוד בימי[ם] נוראים ומועדי ה'...". בסיום המכתב חתומים: "הק' חיים מאיר בהה"צ שליט"א מוויזניטץ"; "הק' מנחם מענדיל מ---" ו"הק' שמואל כהנא". בשולי הדף מכתב נוסף, 5 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של ה"אמרי חיים", החותם: "...ידידו"ש חיים מאיר".
מכתב היסטורי זה צולם והודפס בבטאון קהילות ויזניץ - קשר איתן, כסלו-טבת תשע"ז, עמ' 9 (גליון העיתון מצורף).
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין, יחד עם אביו הקדוש, שהקים בה את בית מדרשו. רבי חיים מאיר עמד לימינו של אביו האדמו"ר בהנהגת חצר הקודש של חסידות ויז'ניץ בגרוסוורדיין, שהייתה בתקופה זו לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר רבי חיים מאיר למלא את מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרוסוורדיין. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 23.5 ס"מ מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים במספר מקומות, חלקם משוקמים בגב הדף בנייר דבק.
נכתב עוד בחיי אביו האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" [המכתב חתום: "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א"], בתגובה למכתב ברכה שקיבל לרגל קבלת תפקיד כרב בקהילת חסידי ויז'ניץ בבני ברק, לצד אביו האדמו"ר: " ...ויהא רעוא מן שמיא שאזכה להשריש בלבי ובלב כל אנשי הקהלה רוח ישראל סבא, רוח קדושה וטהרה, למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, כי מה לו לאדם מכל עמלו בעולם השפל הזה, אם לא לקדש שם שמים ברבים, להתודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ". בהמשך המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שכנראה נתמנה אף הוא בהנהגה או ברבנות קהלה: " גם כת"ה יתברך ממקור הברכות בכל מיני ברכות וישועות, שיזכה לנהל את הקהלה החדשה שלו בדרך התורה והיראה, שידעו כולם שהבוית"ש הוא בורא ומנהיג לכל הברואים... המברכו בכל טוב ודו"ש וטובו לעולם, המחכה לישועה ורחמים הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א".
האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מוויז'ניץ ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ בתל אביב וסייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. בשנת תשי"ב עבר לבני ברק ונתמנה לרב ומורה הוראה בשיכון ויז'ניץ. עם השנים התרחבה השפעתו בניהול הקהלה, ובשנת תשכ"ג אף החל לערוך התוועדויות חסידיות ("באטע'ס") בשבתות, לאחר עריכת השולחן הטהור (ה"טיש") של אביו הקדוש. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף. 15.5 ס"מ. כ-17 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. סימני קיפול. ראש הדף, ובו כפי הנראה שם הנמען, נחתך.
• אגרת אויר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יהודה'לה הורביץ מדז'יקוב. [ירושלים, שנות התש"י-תש"כ בקירוב]. ברכות רבות, עם ברכת שנה טובה: " ...ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיזכה מעכ"ה תמיד להעניק לאחרים משלו מתוך הרחבה, ויתברך בכל משאלות לטובה כאו"נ [כאוות נפשו] ונפש ידידו דו"ש וטובתו המברכו בכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים, יהודא הורוביץ".
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר ממכנובקה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי. [בני ברק, אלול שנות התש"כ-תש"ל בקירוב]. ברכות רפואה שלימה ושנה טובה: " ...ואברך אותך בבריאות גו"נ [גוף ונפש] והשי"ת ישלח בקרוב רפ"ש לזוג'[תו] על כל גופה... והשנה הבאה תבוא להם שנת חיים וברכה והצלחה בכל מע"י [מעשי ידיהם] שנת שלום בארצינו... דברי המברכו בכל הטוב וכוח"ט אברהם יהושע השיל בהרב המפורסם מו"ה יוסף מאיר זצוק"ללה"ה". בחציו התחתון של הדף, מכתב נוסף בכתב-ידה של הרבנית ממכנובקה.
• מכתב ברכות לנישואין, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה ניישלאס, אב"ד שיכון סקווירא. [שיכון סקווירא (New Square), ניו יורק], חשון תשכ"ט [1968].
• מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן היילפרין, מרבני גולדרס גרין. לונדון, תש"י [1950]. תשובות הלכתיות קצרות בעניינים שונים.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ רבי אליעזר הגר. חיפה, אלול תשל"א [1971]. בפתיחת וסיום המכתב ברכת "כתיבה וחתימה טובה" לשנה טובה.
5 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• כרטיסי "שנה טובה" מאדמו"רים, בהם: רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב, אב"ד מחנה העקורים בבמברג, גרמניה (תש"ז 1947); רבי חנוך העניך טווערסקי, האדמו"ר מראדומישל-מאלין, שיקגו (תשי"א 1950); רבי נחמן כהנא האדמו"ר מספינקא, בני ברק; רבי יעקב דוד ברוך קאליש, האדמו"ר מווארקא-אטוואצק, ברוקלין ניו-יורק (תשט"ו); רבי אשר ישעיה רוזנבום, האדמו"ר מנדבורנה-חדרה; רבי יוסף שמואל מוריה, האדמו"ר מפראבידענץ; רבי חנניה יו"ט ליפא דייטש, האדמו"ר מהעלמעץ, ניו-יורק; ועוד.
• כרטיסי "שנה טובה" מרבני ארה"ב וארצות נוספות, בהם: רבי אליעזר סילבר, ספרינגפילד, ארה"ב (שני כרטיסים שונים, שנות התר"צ); רבי משה שטרן, אב"ד דברצין ונייהייזל, ברוקלין, ניו-יורק; רבי יואל היילפרין, אב"ד יאסלא וברגן בלזן, ברוקלין ניו-יורק (תשי"ז 1956); רבי יעקב יוסף קצנלבויגן ורבי ברוך קצנלבויגן, וורשה (ער"ה תרצ"ד [1933]); רבי י. א. בערמאן, מונטריאול (תשרי תרצ"א [1930]); רבי מתתיה אשכנזי מירושלים, ארה"ב (שנת ת'כלה ש'נת ד'מים [ער"ה תש"ד 1943]); רבי י.ל. גורביץ, מלבורן, אוסטרליה (ער"ה ת"ש [1939]); רבי יצחק רופא (ער"ה תשכ"ו [1965]); הרב ד"ר דוד משה רוזן, הרב הראשי לרומניה (תשרי תשמ"ז [1986]).
• כרטיסי "שנה טובה" מרבני ארץ ישראל, בהם: רבי זלמן סורוצקין אב"ד לוצק, ירושלים (תש"ב [1941]); רבי טוביה יהודה טביומי אב"ד סוכוצ'ין, תל אביב (תש"ג [1942]); רבי ראובן כ"ץ, פתח תקוה (ער"ה תש"י [1949]); רבי צבי יהודה מלצר, רחובות (ער"ה תש"י [1949]); רבי ישראל משה דושינסקי (ברכה על גבי כרטיס שנה טובה של אביו רבי יוסף צבי דושינסקי, ירושלים [שנות הת"ש בקירוב]); רבי שלמה זלמן אויערבאך, שערי חסד, ירושלים; רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק, ירושלים; רבי צבי מרקוביץ, רמת גן (תשרי תשי"ט [1958]); רבי נתן גשטטנר, בני ברק (ער"ה תשל"ב [1971]); רבי דוב כ"ץ, מנהל בתי הרבניים, ירושלים; רבי שלום רוזנטל, צפת (ער"ה תשל"ה [1974]); רבי יהושע זליג דיסקין, [פרדס חנה] (תשרי תשכ"ה [1964]); ועוד.
• כרטיס מישיבת מרכז הרב, עם ברכה מודפסת ותמונת רבי אברהם יצחק הכהן קוק "מרן ראש הרבנים שליט"א". חותמת על התמונה: "נפלה עטרת ראשנו" [כפי הנראה מחודש אלול תרצ"ה בו נפטר הרב קוק].
• כרטיס מישיבת ראמיילעס, ווילנא (תרצ"ו [1935]).
• גלויית ברכת שנה טובה, עם תמונת רבי אהרן שמואל אסאד אב"ד דונא-סרדהלי [הונגריה, אחרי תרס"ה].
• ועוד.
כ-85 פריטים. גודל ומצב משתנים. לחלקם מצורפות המעטפות בהן נשלחו.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.
תשובה הלכתית בדיני אישות, שנשלחה אל "הרב המופלא ומופליג חריף ובקי כש"ת מוהר"ר יהודה נ"י". על מעטפת המכתב המצורפת נכתב: "לכבוד ידידי הרב המופלא ומופליג... מהר"ר יהודה נ"י מק' בערטשאן" (כנראה בריצ'בה Briceva, בסרביה).
בסיום התשובה ההלכתית, מספר רבי יהודה ליבש לנדא על טרדתו בהדפסת ספריו: "...זה ראיתי להשיבו מפני הכבוד, כי טרדוני מאד, שהמדפיס עד כעת לא הדפיס יותר מהשמנה עשר בוגין אשר היו נגמרים עוד בקיץ העבר, וכעת התחיל להדפיס השאר ואני טרוד בזה שאני מוסיף איזה ענינים, אך מפני כבודו לקחתי לי פנאי מעט להשיב לו דברים אלו בקוצר". בסיום המכתב הוא מתייחס למשכורת רבנותו של מקבל המכתב: " שמעתי אשר אנשי העיר עשו לך איזה מעמד פרנסה, ושמחתי מאד בזה, והשי"ת יברכם עבור זה. ידידו דור"ש באהבה הקטן יהודה ליבש לנדא אב"ד דפה".
הגאון רבי יהודה ליבש לנדא (תקפ"ג-תר"ס), מגאוני גליציה ומגדולי הפוסקים. כיהן בצעירותו כאב"ד קאליס ומאהלוב (פודוליה). האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא העריכו והחשיבו מאד, ועל פי יזמתו נבחר בשנת תרכ"ז בקירוב לכהן כאב"ד סדיגורא וי"ב גלילותיה. על אף שלא נמנה על עדת החסידים, היה ר' ליבש משתתף כמה פעמים בשנה ב"טיש" השולחן הטהור של האדמו"ר. חשיבותו התבטאה בין היתר גם בכך שהוא נבחר לחלק את ירושת האדמורו"ת בשנת תרמ"ז בין בני האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא - בין האדמו"ר רבי ישראל מסדיגורא לבין האדמו"ר רבי יצחק מבאיאן (כתוצאה מחלוקה זו נתייסדה חסידות בויאן). סדרת ספריו "יד יהודה" על שולחן ערוך יורה דעה, ה' חלקים, נתקבלה מאד אצל לומדי השו"ע וגדולי הרבנים עד היום הזה. הגר"ש אויערבך כותב, בהסכמה למהדורה החדשה שנדפסה בשנת תשע"ב, כי שמע "מפי הגאון שר התורה מטשעבין, כי היה ידוע ומפורסם בדורו בשורה הראשונה של עמודי ההוראה". הגר"ש מעיד גם שהספר יד יהודה "לא זז משולחנו" של אביו "גאון ישראל" הגרש"ז אויערבך.
[1] דף (כתוב משני צידיו) + מעטפה עם רישום בכתב-יד. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. בלאי. קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט (חלקם משוקמים בהדבקה). סימני קיפול.
מכתב בדברי תורה בנושאים שונים, שנשלח לפרשבורג, אל רבי גרשון ליטש רוזנבוים. בין היתר, רבי עזריאל מגיב להשגת רבי גרשון על מאמר תורני שפרסם בעיתון ה"איזראליט". למיטב ידיעתנו, המכתב שלפנינו לא נדפס, אולם המשך ההתכתבות ביניהם במספר מכתבים מחודש סיון תרכ"ב, נדפסה בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר (אבן העזר, סימנים נג-נד, עמ' נה-נז) ובקובץ תורני "צהר" (יד, עמ' כ-כב).
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים, מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' - על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
מקבל המכתב: רבי גרשון סג"ל ליטש-רוזנבוים (תקצ"ז-תרס"א, החת"ס ותלמידיו, עמ' תפו), תלמיד ה"כתב סופר" ורבי יהודה אסאד. נולד בפרשבורג לאביו הדיין רבי משה ליב הלוי ליטש-רוזנבוים, ונימול ע"י ה"חתם סופר". לאחר נישואיו גר בפרשבורג, בבית חמיו רבי בנימין וואלף שוורץ מנגידי פרשבורג. בשנת תר"ל נתמנה לאב"ד טאליא, בה כיהן למעלה משלושים שנה. בעל שו"ת "משיב דברים" וספר "דברים נכוחים".
[1] דף כפול (עמוד וחצי כתובים). 23.5 ס"מ. נייר דק, כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. בלאי וקרעים.
שבעה מסמכים בכתב-יד, בגרמנית ובהונגרית, עם חתימות (באותיות לטיניות) וחותמות (חלקן בעברית) של הרבנים: רבי נתן בנימין ליבר ראב"ד פרשבורג (לצדו חותמת ה"כתב סופר"), רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר, רבי מאיר אבלס אב"ד קיצע ורבי יעקב שלום פרייער אב"ד ראב, לפי הפירוט הבא:
• תעודת אישור נישואין, עם חתימת רבי נתן בנימין ליבר בגרמנית (Nathan Wolf Liber - Subrabbiner), ולצדה חותמתו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר": "S. W. Schreiber Oberrabbiner in Pressburg " [שמואל וולף שרייבר רב ראשי בפרשבורג]. [פרשבורג, תרל"א] 1871.
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
רבי נתן בנימין (נטע וואלף) ליבר (תקס"ה-תרמ"א, החת"ס ותלמידיו עמ' שפו), שימש לצד ה"כתב סופר" כראב"ד פרשבורג. תחילה היה תלמידם של רבי וואלף המבורג בפיורדא ושל רבי אברהם בינג בווירצבורג, ולאחר מכן היה תלמידו המובהק של ה"חתם סופר". רבו ה"חתם סופר" העריץ אותו והחשיב אותו מאד, וכתב עליו שבחים מופלגים. אחד מתלמידיו המובהקים היה הגאון רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" מאונסדורף. חיבורו "שארית נתן בנימין" נדפס בווייצן תרע"ח.
• מסמך רשמי עם חתימת רבי מנחם א"ש בגרמנית (Menachem Eisenstadt), לצד חותמת-שעווה שלו. [אונגוואר, תרכ"ג] 1862.
רבי מנחם אייזנשטטר - מהר"ם א"ש השני (תקס"ח-תר"ל), בעל "חומת אש". בנו וממלא מקומו של רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר, שהיה מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ונכד רבי דוד דייטש בעל "אהל דוד". רבי מנחם א"ש נחשב מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מתלמידיו המובהקים נודעו: רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד בעל "תבואות השדה" ורבי יוסף מאיר ווייס (האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא). ראה הספד עליו בספר "הישר והטוב" מידידו ורעו האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא.
• שני מסמכים רשמיים עם חתימות רבי מאיר אבלס בגרמנית (Mayer Abelis), לצד חותמות-שעווה שלו (אחת פגומה). באחד המסמכים מופיעות גם חותמת-שעווה של קהילת קיצע, וחתימות נוספות. [קיצע (Kittsee), תרי"ז-תר"כ] 1857-1860.
רבי מאיר אבלס (תקס"ו-תרמ"ז, החת"ס ותלמידיו עמ' רצד-רצו), מתלמידי ה"חתם סופר", היה חביב מאד על רבו, שכתב עליו בין היתר "כל דילדא אימא כוותיה תלד". שימש כאב"ד קיצע כארבעים שנה.
• שלושה מסמכים רשמיים עם חתימות רבי יעקב שלום פרייער בגרמנית (J. S. Freyer), לצד חותמות-שעווה שלו (בעברית וגרמנית): "יעקב שלום פרייער רב אב"ד דק"ק ראאב והגליל". [ראב או ראב-סיגט (Győr, Sziget), תרט"ו-תרט"ז] 1855-1856.
רבי יעקב שלום פרייער, אב"ד ראב בין השנים תקצ"ט-תר"כ. קטעים מדברי תורתו מובאים מספר פעמים בספר "מי השילוח" לרבי מאיר ציפסר אב"ד שטוהלווייסנבורג (אופן תרי"ג).
• מצורף: מסמך (דף כפול) ובו שתי תעודות אישור נישואין לחיילים יהודים, מאת מפקדת הצבא האוסטרי ומאת הרבנות הצבאית (מוזכרת בה הרבנות בווינה). [מילאנו, תרי"ח] 1857.
[8] דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול.
מכתב בעניין היתר עגונה, שנשלח לרבי אפרים פישל סופר-זוסמאן ראב"ד פעסט (תרכ"ז-תש"ב). במכתב מתוארת גביית עדות מפי יהודי שהעיד על חברו שנפטר בזמן מלחמת העולם הראשונה: "שנפצע רחוק מהמלחמה וגם מת באושפיטאל...". בין היתר דן רבי ישעיה בנאמנות העדות כאשר לא הוזכר בה שם אבי הנפטר, וכן בנאמנות העד כאשר הוא חשוד על חילול שבת. רבי ישעיה מעלה בתשובתו כמה צדדים להתרת האשה.
בחתימת המכתב חותם רבי ישעיה בברכה לחג הפורים: "... ידידו דוש"ת עם[?] ברכת שמחת פורים, ישעיה"ק [=ישעיה הקטן]".
הגאון המפורסם רבי ישעיה זילברשטיין (תרי"ז-תר"צ), אב"ד ווייטצען (Vác, הונגריה) בעל "מעשי למלך". מגדולי הרבנים בהונגריה [באותו הדור היו שאמרו, כי שלושה המה גדולי הרבנים בהונגריה: רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען, רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג מסמיהאלי, ורבי מרדכי ווינקלר מה'-מאד בעל "לבושי מרדכי"]. נולד בזענטא (Zenta) לאביו הגאון רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין (תק"פ-תרמ"ד) שכיהן כרב העיר. בהיותו כבן שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל ושהתה בה במשך שמונה שנים. בתקופת שהותו כילד בירושלים, למד בתלמוד תורה "עץ חיים". עם חזרת משפחתו להונגריה למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר". היה גם תלמידו של רבי חיים צבי מנהיימר וקיבל ממנו היתר הוראה. בשנת תרנ"ו (1896), התמנה לרבנות העיר ווייטצען על מקום אביו, שם גם הקים ישיבה גדולה בה למדו מאות בחורים. רבים מתלמידיו כיהנו במשרות רבניות ותורניות.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע בחלקו העליון של הדף, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקם במילוי נייר. סימני קיפול. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
נכתב על נייר מכתבים רשמי של "נשיאות כולל שומרי החומות לעדת טשעכאסלאוו. אסט. אונג." בעיר ברטיסלבה. המכתב עוסק בעניינים שונים הנוגעים לניהול "כולל שומרי החומות". נשלח לירושלים אל רבי יוסף חיים זוננפלד - "...לכבוד מר ידידי ויד"ע הרב הגאון המובהק... מרא דארעא קדישא... מו"ה חיים יוסף... אב"ד דמקהלות אשכנזים בעיה"ק תובאכי"ר" [=בעיר הקודש תבנה ותכונן במהרה אמן כן יהי רצון].
הגאון מפרשבורג - רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן 33 שנה ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה בפרשבורג, מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ, ובתקופת השואה עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו. מראשי "מועצת גדולי התורה".
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק, עם פגיעה קלה בטקסט.
תשובה להערות שונות על ספרו מהר"ם בריסק חלק א' (שנדפס בשנת תרצ"ט), שנשלחה אל הבחור רבי אברהם שמואל בנימין סופר מערלוי, בנו הבכור של רבי משה סופר מערלוי בעל ה"יד סופר", ונכדו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל ה"התעוררות תשובה".
הגאון רבי מרדכי בריסק - מהר"ם בריסק (תרמ"ו-תש"ד; נספה בשואה), מגדולי גאוני הונגריה ומרביץ תורה מפורסם, חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מרגרטן [בן המהריא"ץ]. כיהן במרגרטן כדומ"ץ ומשנת תרע"ט עלה לכהן ברבנות טושנאד (במחוז סאטו-מארה שבטרנסילבניה), שם הקים את ישיבתו המפורסמת, בה למדו אלפי תלמידים. מספריו: שו"ת מהר"ם בריסק ד' חלקים, דרשות מהר"ם בריסק, ועוד.
מקבל המכתב: רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תרפ"ב-תש"ח), אחיו הגדול של רבי יוחנן סופר מערלוי. עילוי וגאון מופלג שצפו לו גדולות ונצורות, אולם לאחר שעבר את תלאות השואה חלה את חוליו ונפטר בקיצור ימים. עמד בקשרי שו"ת עם גדולי גאוני דורו, שהעריכוהו מאד ודנו עמו בסוגיות רבות. כבר בהיותו כבן עשרים הכין לדפוס את החלק הראשון של ספרו "שו"ת דברי סופר", שנדפס לאחר שנים רבות, ע"י משפחת אחיו הגאון רבי יוחנן סופר גאב"ד ערלוי.
[1] דף כפול (2 וחצי עמ' כתובים), נייר מכתבים רשמי. 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
מכתב זה נדפס בקובץ האהל (בהוצאת ישיבת אהל שמעון-ערלוי בירושלים, ניסן תש"ל, שנה טז, חוברת ג-ד, עמ' ה-ח); חלקו של המכתב (הנוגע להלכות שבת) נדפס בקובץ זכרון "דרור יקרא" (בני ברק, תשס"ז, עמ' קצו-קצט).
ארכיון מכתבים ענק ומגוון של הרב ד"ר חיים ברודי (בן-בתו של רבי שלמה גאנצפריד בעל קצור שלחן ערוך), רבה הראשי של פראג - כולל מכתבים רבים מאת אביו רבי שלמה זלמן ברודא הדיין מאונגוואר, מכתבי רבנים, סופרים ומשכילים אנשי "חכמת ישראל", תצלומים, תעודות ומסמכים נוספים. אונגוואר, ברלין, נאחוד, פראג, ומקומות נוספים, [שלהי המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 בקירוב]. עברית, יידיש, הונגרית וגרמנית.
הארכיון כולל:
• קרוב ל-200 מכתבים מאת אביו רבי שלמה זלמן ברודא (דיין בעיר אונגוואר, חתן רבי שלמה גאנצפריד). מכתבים בעניינים משפחתיים וענייני ציבור, ברכות "שנה טובה" וברכות לחגים ולשמחות משפחתיות, מכתבים ארוכים בדברי תורה ותשובות הלכתיות. [באחד המכתבים, מקיץ תרנ"ד, מפרט רש"ז ברודא, את תולדות משפחת ברודא לדורותיה, על פי המקובל במשפחתם מדור-דור]. מרבית המכתבים נשלחו מאונגוואר לפראג (מיעוטם לערים ברלין ונאחוד), בשנות התר"נ-תר"ע (שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20). לחלק גדול מהמכתבים מצורפים מכתבים נוספים מאת אמו רחל (בת רבי שלמה גאנצפריד), ובני משפחתו (מכתבים אלו כתובים לרוב ביידיש, הונגרית וגרמנית). כמה מהמכתבים נושאים חותמות דיו של רבי שלמה זלמן; כמה מהם נתונים במעטפות מקוריות. כ-130 מהמכתבים כתובים על גבי גלויות (מרביתן גלויות לא מחולקות), ו-15 מכתבים כתובים על גבי ספחים מודפסים.
• מכתבים מאת חותנו רבי נתן אהרנפלד (רבה הראשי של פראג במשך למעלה מעשרים שנה).
• כתב הרשאה לנתינת גט, בחתימת הדיינים ר' מרדכי עמרם הירש, ר' יחיאל מיכל אדלר ור' יוסף "המכונה יוזל בן אברהם". פראג, סיון תרמ"ז (1887).
• קונטרסים ודפים בכתב-יד (כנראה כתב ידו של רבי חיים ברודי), דרשות וחידושי תורה.
• קרוב ל-50 מכתבים מאת רבנים, דיינים ומורי הוראה, תלמידי חכמים ואנשי מעשה, ביניהם: ר' שמחה ב"ר נתן הלוי באמברגר אב"ד וואנדסבק; ר' לייב רובינשטיין דיין דק"ק פרשבורג, בעמח"ס "קול יהודה"; ר' ישראל ברודא, דיין דק"ק מיהאלוביץ', מחבר "אשי ישראל"; ר' חיים דוד ברנדיס אב"ד איסטריק (גליציה); ר' משה גלזר אב"ד ברנו (Brünn) שבמורביה, בעל "אמרי משה"; ר' אלטר שטיגליץ בעל "צל"ח החדש"; ר' זאב וואלף גרסטל אב"ד יאריטשוב; ר' ישראל רייך אב"ד באטארקעס, בעמח"ס "מנחת עירובין"; ר' צבי דוב גרינבערגער מאונגוואר; ר' צבי נבנצל "בן ראבד"ק סטאניסלאב"; ר' יוסף ווייס, דיין ומו"ץ בברודא (מורביה); ר' שמואל מנחם קליין אב"ד שעבעש; ר' שלמה שפירא "בהרה"ג זצלה"ה האבד"ק טארצעל" (ר' יעקב הלוי שפירא אב"ד טארצעל, מתלמידי ה"דברי חיים" מצאנז, נפטר תרס"ו); ר' ירחמיאל מרגליות מירושלים (תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז); ר' ישעיה פארקאש מניגרעשט (מחסידי ספינקא); ר' יעקב ברמן (אב"ד ברדיטשוב ומראשי החינוך הדתי בפתח תקוה); דודו ר' בנימין פוזנא מפרנקפורט דמיין (מו"ל ה"אור זרוע"); ועוד.
• קרוב ל-100 מכתבים מאת ידידים שונים, חוקרים, סופרים ומלומדים אנשי "חכמת ישראל", ביניהם: חוקר המדרש שלמה בובר מלבוב; חוקר התלמוד ר' דב בער רטנר מווילנה; הסופר "אחד העם" - אשר צבי גינצברג (ארבעה מכתבים); החוקר וההיסטוריון העברי דוד כהנא; חוקר המקרא אברהם כהנא; הסופר והביבליוגרף ישראל איסר גולדבלום (יאפ"ז; פרח זהב); המו"ל והעורך שמואל בנימין שוורצברג מניו-יורק; הסופר וההיסטוריון שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר); ד"ר שלמה מנדלקורן, מחבר הקונקורדנציה על התנ"ך; ד"ר שלמה מנחם ב"ר גבריאל ליבן (מפראג); חוקר הספרות וחתן פרס ישראל דוב סדן (שטוק); דוד ילין מירושלים; ועוד עשרות רבות של מכתבים (עברית, גרמנית והונגרית) אל הרב חיים ברודי ובני משפחתו.
• כ-90 תצלומים המתעדים תקופות שונות בחייו של הרב חיים ברודי ובני משפחתו, לצד מכרים ובני קהילה. חלק מהתצלומים נדפסו על גבי גלויות, חלקם מודבקים על גבי כרטיסי קרטון, עם חותמות הצלם והסטודיו. חלקם נושאים רישומים ומכתבים בגב.
• פריטים מתקופת מלחמת העולם הראשונה, בהם: כרטיסי מזון; גלויות עם חותמות צבאיות ומכתבים שונים; גלויות עם פורטרטים של המפקדים הבכירים בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית; ועוד.
• תעודות, ניירות, הזמנות ומסמכים שונים, שהיו שייכים לרב חיים ברודי ולבני משפחתו, בהם: שלוש תעודות רשמיות מטעם האימפריה האוסטרו-הונגרית - הענקת עיטור "כתר הברזל" מדרגה שלישית (Orden der Eisernen Krone) לרב חיים ברודי (וינה, 30 באוגוסט 1917); תעודת לידה של בנו זיגפריד (פראג, 29 באוקטובר 1902); ועוד.
• תו-ספר של הרב "חיים בראדי", מעשה ידי האמן הרמן שטרוק (28 עותקים), ותווי-ספר של בנו "ישראל בראדי".
• חותם עץ של הרב חיים ברודי (אותיות לועזיות).
• עיתונים עם כתבות שונות אודות רבי חיים ברודי.
• פריטי אפמרה שונים, רובם מארכיון בנו ישראל ברודי [ניהל חנות למכונות כתיבה "דוכתב" בתל אביב; המציא מכונת כתיבה דו-לשונית - דוכתב], חלקם מאוחרים לאחר עלייתו לארץ ישראל (מרביתם כתובים ומודפסים בהונגרית וגרמנית).
• ועוד.
הרב ד"ר חיים ברודי (תרכ"ח-תש"ב), רבה הראשי של העיר פראג. נולד בשנת תרכ"ח בעיר אונגוואר, בה כיהנו בדיינות אביו רבי שלמה זלמן ברודא (תקצ"ט-תרע"ז) ואבי-אמו רבי שלמה גאנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו). בצעירותו התחנך אצל אביו רבי שלמה זלמן ברודא ואצל סביו הגדול רבי שלמה גאנצפריד בעל "קצור שלחן ערוך", ולאחר מכן למד בישיבת פרשבורג. בשנת תרנ"א החל את לימודיו בבית המדרש לרבנים של רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין. בשנת תרנ"ח נסמך לרבנות ונתמנה לרבנות נאחוד. בשנת תרנ"ט נישא לאסתר ארנפלד, בתו של רבי נתן אהרנפלד רבה הראשי של פראג. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ב (1912), עלה לכהן על מקומו כרבה הראשי של פראג. התמחה במחקר כתבי יד של ראשונים ונודע כאחד מחשובי החוקרים של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. מראשי חברת "מקיצי נרדמים" להוצאת ספרים מכתבי יד. פעיל ציוני נלהב ונשיא "המזרחי" בצ'כיה. פרסם מאמרים רבים בעיתונות ועל גבי בימות ספרותיות שונות בשבח הציונות ותנועת המזרחי. בשנת תרצ"ד עלה לירושלים וניהל את המכון לחקר השירה העברית שהוקם ע"י איש העסקים והמו"ל זלמן שוקן. נפטר בירושלים בשנת תש"ב. פרסם חיבורים מגוונים בשירה ולשון עברית, בהלכה וחקר המקרא, אגדה ודברי ימי ישראל, ביבליוגרפיה ועוד. (ראה עליו: "דיוקנאות" מאת ד"ר ישעיה אביעד עמ' 147-151; אנצ' של הציונות הדתית עמ' 355-358).
אביו - הגאון רבי שלמה זלמן ברודא (תקצ"ט-תרע"ז), דיין ומו"צ באונגוואר עיר-הולדתו, על מקום חותנו רבי שלמה גאנצפריד בעל ה"קיצור שולחן ערוך", ומשנת תרנ"ה ראב"ד אונגוואר. חמיו הגדול הדפיס חידושים ממנו על מסכת פסחים, בסוף ספרו "אהלי שם" (במהדורתו הראשונה, אונגוואר, תרל"ח). נולד באונגוואר לאביו רבי ישראל ברודא (נפטר תרי"ד), בן רבי שלמה זלמן ברודא מאונגוואר (נפטר תקצ"א, ועפ"י צוואתו קברו עמו בקברו את כתב היד של ספרו "זבד טוב"), בן הגאון רבי מרדכי ברודא ראב"ד אונסדורף (נפטר תקע"ב), מצאצאי רבן של ישראל הגאון רבי אברהם ברודא מפרנקפורט בעל "אשל אברהם". רבי שלמה זלמן פרסם מאמרים רבים בכתבי-עת שונים - המפורסמים שבהם הוא המאמר "נשך ותרבית" שפרסם בעתון המגיד, עם דברי ביקורת על המלווים בריבית ב"היתר עיסקא", ומאמר "דרישת ציון" שהתפרסם ב"תל תלפיות" (גליון 12, תרס"ד). חיבורו "דברי שלמה הישראלי" נותר בכתב-יד.
כ-1000 פריטי נייר ופריטים שונים. גודל ומצב משתנים.