ספר פרי חדש, על שולחן ערוך אורח חיים ואבן העזר (הלכות ראש חודש, פסח, יום טוב, מגילה וגיטין), מאת רבי חזקיה די סילווה. קרלסרוא, דפוס יאהאנס לודוויק יאקב העלד, [תקי"ז 1757]. מהדורה שלישית.
העותק של הגאון מקוטנא, רבי משה יהודה ליב בעל "זית רענן". בדף ב' מופיעה חותמתו: "הק' משה יהודא ליב בה"ר בנימין, אב"ד דקוטנא ולע"ע פעה"ק ירושלם תוב"ב". בדף השער חותמת נוספת שלו, מחוקה, ורישום המעיד כי הספר בא "מעזבון הרב הגאון זצ"ל מקוטנא". חותמת נוספת בדף השער, של רבי "מנחם מענדיל הלוי וואללמאן מוויערישאוו..." המוסיף בכתב ידו: "נכד הרב הגה"ק מקוטנא". חותמות הגאון רבי זלמן סורוצקין אב"ד דלוצק [יו"ר "מועצת גדולי התורה" בארץ ישראל], וחותמות ורישומים נוספים. בדף נא/1 הגהה למדנית בכתיבה מזרחית.
הגאון מקוטנא - רבי משה יהודה ליב זילברברג (תקנ"ד-תרכ"ה) בעל "זית רענן" ו"תפארת ירושלים". מגדולי הדור הנודעים בפולין. כיהן ברבנות בכמה ערים בפולין ונודע שמו לדורות על שם כהונתו כאב"ד העיר קוטנא. עלה לארץ בשנת תרי"ז, והיה אחד מגדולי הרבנים בירושלים. כבר בחו"ל העמיד תלמידים הרבה, ורבים מרבני ואדמו"רי פולין היו מתלמידיו. בשבתו בירושלים עסק בתורה כל שעות היום, כשהוא יושב מעוטף בטליתו ומוכתר בתפיליו. תלמידים רבים מבני ירושלים היו באים לביתו לשמוע את שיעוריו הנפלאים בתלמוד. דרכו של הגאון מקוטנא הייתה למסור שני שיעורים בכל יום - בשעות הבוקר היה משמיע שיעור בגפ"ת [גמרא, רש"י ותוס'], ובשעות הערב היה משמיע את שיעורו בפוסקים. מעמדו הוכר בעיר כאחד מגדולי התורה, ואף נתכנה בתואר "מרא דארעא דישראל", כשהוא מנהיג את העיר יחד עם רבי שמואל סלנט ורבי מאיר אויערבאך בעל ה"אמרי בינה" (שעלה מקאליש לירושלים כשלוש שנים אחריו).
[2], פב דף; כא דף (חסרים 11 דף בסופו - דפים כב-לב עם לוח המפתחות, וביאורים על ספר המדע לרמב"ם). 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות של מספר דפים. כריכת עור חדשה.

ספר מגלת שיר השירים - רנה של תורה, עם פירוש רש"י ופירושי "מטיב שיר" מאת הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ראש ישיבת וולוז'ין (הנצי"ב מוולוז'ין). עם מאמר "שאר ישראל" על האנטישמיות - "ע"ד השנאה אשר עוררו שונאי בני-שם (אנטיסעמיטיס) על אחב"י מארצות שונות". ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרמ"ו 1886. מהדורה ראשונה.
בראש השער הקדשה בכתב-יד המחבר, אל הגאון רבי חיים צבי ברודא אב"ד שוועקשנא, מחבר הספרים "שארית חיים" ו"ריוח והצלה": "מתנה נתונה לכבוד הרב הגאון חו"ב מ' חיים צבי ברודא נ"י אב"ד דק' שוועקשנא, המחבר ס' שארית חיים וס' ריוח והצלה, ממני המחבר".
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל ענייני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; אמרי שפר על הגדה של פסח; רנה של תורה על שיר השירים; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.
[2], 3-134, [1] עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. שיקומים בנייר דבק בדף השער ובדף שאחריו. חותמות. רישומים. כריכה חדשה.

ספר שו"ת זרע אמת, מאת רבי ישמעאל הכהן אב"ד מודינה. חלק ראשון - אורח חיים וחידושי מסכתות. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תקמ"ו 1786]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר.
בדף המגן הקדמי הקדשה (3 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי שלמה זלמן סענדר כהנא שפירא, שנתן את הספר כ"מנחה לדרשה" - מתנה לחתונה - "להחתן הנעלה... מו"ה נח שי'...".
בשער ובדפי המגן רישומים שונים (בהם חתימות של "יוסף שלמה שנקבום") וחותמות מהעיר ביאליסטוק.
הגאון רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א-תרפ"ג), מגאוני ליטא המופלאים. נינו של רבי חיים מוולוז'ין, תלמיד הנצי"ב ובעל ה"בית הלוי". גדולי התורה וראשי הישיבות בליטא העריצוהו הערצה בלתי רגילה. בשנת תרמ"ה נבחר לרבה של מאלטש והקים בה את ישיבתו "ענף עץ חיים" (על שם ישיבת "עץ חיים" בוולוז'ין שנסגרה באותה עת), שהפכה לאחת הישיבות החשובות בליטא. בשנת תרס"ג עבר לכהן כרב בקריניק והעביר לשם את ישיבתו. בנו הוא רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנה בעל ה"דבר אברהם". בשנת תרפ"א עלה רבי שלמה זלמן לארץ ישראל, התיישב בירושלים ונפטר כעבור זמן קצר. מחידושיו נדפסו שני כרכי "חידושי הגרז"ס" (מכון ירושלים, תשנ"ג).
[5], קכא דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר ברכי יוסף, שני חלקים - על ארבעה חלקי שולחן ערוך, מאת רבינו חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. ליוורנו, דפוס Gio. Vincenzo Falorni, [תקל"ד-תקל"ו] [1776]י1774-. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס. בדף השער הראשון רישומי בעלות שונים: חתימת הגאון בעל "שערי תורה" - "חנני ד' בזה הספר נא'[ם] הק' ב' וואלף חב"ק ווערבוי והגליל"; "הספר הזה שייך לא"ד [לאדוני דודי] אדמ"ו הרב... מו"ה מיכאל שמעון מייא... חתמתי תלמידו ובן אחות אשתו הק' פייבל..."; "הק' חיים במו"ה אפרים דין פה ק"ק קאזמור לפ"ק" [תקנ"ד?]. חותמות בעלות רבות של האדמו"ר מקוסון-ארה"ב רבי פנחס שלום רוטנברג (תרנ"ב-תשכ"ו).
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). שימש ברבנות בכמה ערים בפולין, בבוהמיה ובהונגריה. גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסה סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה".
הגאון רבי מיכאל שמעון מייא (נפטר י"א סיון תקצ"ג) חיבר יחד עם אחיו רבי יוסף מייא את הספר "חידושי הגהות" על הטור שנדפס במהדורת דיהרנפורט.
שני החלקים בכרך אחד: [1], ב-רך דף; [1], ב-קכא, קיג דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש בדפים ראשונים ואחרונים. קרע חסר (משוקם) במרכז דף השער הראשון. כריכת עור חדשה.

ספר ראשית למודים, בחכמות לימודיות וטבעיות, מאת ברוך בר"ל לינדא. ברלין, דפוס חברת חנוך נערים, תקמ"ט 1788.
ספר ראשית למודים היה הספר המדעי הראשון שפורסם בעברית בעת החדשה. מטרתו המקורית הייתה להקנות חינוך מדעי לילדים, אך למעשה שימש כספר מדע שימושי יחיד בקרב היהודים לאורך כל המאה ה-19. על אף שמחברו היה מחוגי ההשכלה והוא נכתב ברוח ההשכלה, התקבל הספר במדף הספרים היהודי גם בבתים שמרניים ונעשה בו שימוש על ידי רבנים אורתודוקסים - ראה להלן.
לפנינו העותק של הגאון בעל "ערוך לנר". בדף המגן הקדמי חתימת ידו: "יוקב בלאאמ"ו מ"ה אהרן עטלינגן נר"ו". חותמת הטבעה לצד החתימה: "A. R. Ettlinger - Altona".
הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר (תקנ"ח-תרל"ב 1798-1871), רב ראשי של אלטונה והגלילות ואב"ד אלטונה, מהבולטים שבמנהיגי יהדות גרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבתו של אביו רבי אהרן עטלינגר (עטלינגען) בעיר קרלסרוא, והיה מתלמידיו המובהקים של רב העיר רבי אשר וואלרשטיין בן ה"שאגת אריה". למד גם בישיבת ווירצבורג אצל הגאון רבי אברהם בינג, והיה חברם של החכם יצחק ברנייס מהמבורג ורבי אלעזר ברגמן מירושלים. בשנת תקפ"ח בערך נתמנה לרב אזורי בגליל לאדענבורג (Ladenburg), והתיישב בעיר מנהיים הסמוכה, בה נתמנה כראש ישיבה ורב ה"קלויז" בעיר (באותה תקופה למד אצלו תלמידו הרש"ר הירש מהמבורג). בשנת תקצ"ו עבר לכהן כרב בקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שם הקים ישיבה חשובה.
רבי יעקב עטלינגר עסק כל ימיו בהרבצת תורה, וגדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, הידועים מביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטט בעל "נחל אשכול"; רבי געטש שלזינגר מדייני המבורג; רבי אליהו מונק מדייני אלטונה ובנו רבי יהודה מונק אב"ד מארבורג; רבי זאב יצחק הלוי דינר מקלן בעל מחבר "לכבוד עמודי התורה"; רבי משה ווייסקופ רבה של פריז; ועוד תלמידים ידועים שפיארו את קהילות אשכנז בדורם.
מחבר הספרים "ערוך לנר" על מסכתות הש"ס, "ביכורי יעקב", שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" על התורה ועוד. מייסד ועורך הבטאון האורתודוקסי "שומר ציון הנאמן". ספריו נלמדים עד היום בהיכלי התורה, ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים.
כבר בדורו נחשב כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מירושלים ומרחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון כתב בכמה היתרי עגונות, שאינו מסכים להתיר אלא אם יצטרף אליו "הגאון מאלטונא" ("שואל ומשיב", תליתאה, ח"ב, רטז; ח"ג, פז). בין רבני אשכנז הוא היה הסמכות העליונה, ואפילו הגאון מווירצבורג מהרי"ד במברגר כתב עליו: "ומאז נהגתי להביא כל הדבר הקשה לאחד מגדולי הדור, המהר"ם קארגוי ז"ל ומחותני הרב הגאון מו"ה יעקב עטלינגער... לפניהם הצעתי כל דבר הקשה" (שו"ת יד הלוי, ירושלים תשמ"ח, עמ' ס). לאחר פטירתו ופטירת ה"כתב סופר" באותה שנה, כתב עליהם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שהם היו "צדיקי הדור" (מעגלי צדק, ח"א, פרשת וארא).
[11], קנט, [1] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרע בדף השער, משוקם בנייר דבק. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר ראשית למודים היה הספר המדעי הראשון שפורסם בעברית בעת החדשה. חלקו הראשון, המבוסס על מאמרים שפרסם המחבר - ברוך לינדא - ב"המאסף", יצא לאור בברלין 1788, ואילו החלק השני יצא לאור בדסאו 1810. לינדא היה משכיל יליד הנובר שבצעירותו הצטרף לחוג המשכילים היהודים בברלין. מטרתו המקורית של הספר הייתה להקנות חינוך מדעי לילדי היהודים. החלק הראשון יצא לאור בתקופת פריחת ההשכלה הגרמנית-יהודית, והוא העמיד נדבך חשוב בפרויקט המשכילי של בניית ארון ספרים יהודי חדש. חלק זה מוקדש למגוון תחומי דעת מודרניים: אסטרונומיה, זואולוגיה, בוטניקה, גאוגרפיה, אנטומיה ועוד, והוא מבוסס על ספר לימוד גרמני בן תקופתו. הוצאת הספר הייתה צעד מכונן בשינוי תפיסת החינוך למדעים. הוא התקבל בשמחה רבה בקרב חוגי המשכילים, ואלו פרסמו עליו שבחים רבים. גם בספר עצמו מובאים דברי ברכה מכמה משכילים מפורסמים, ביניהם נפתלי הירץ וייזל המעתיר את שבחיו על המחבר. הספר היה כמעט יחיד במינו, ובמשך עשרות שנים אפשר היה למצאו בספרייתם של משכילים רבים במרכז אירופה ובמזרחה, אך הוא חדר גם לקהילות שמרניות יותר. כעבור כמה שנים הועתקו חלקים ממנו לספרו הנודע של רבי פנחס אליהו הורוביץ - "ספר הברית". עם זאת, רבי פנחס אליהו כמו גם מחברים אחרים, לא ציינו כי העתיקו ממנו, ומנגד תקפו אותו בעמדותיו המנוגדות לדעת חז"ל, כגון בשרצים הפרים מן העיפוש (ראה ספר הברית ח"א מאמר יד פ"ח). הספר המשיך להיות נפוץ עד סוף המאה ה-19, בין השאר גם משום שכמעט ולא יצאו ספרי מדע משמעותיים במאה זו (מחקר מקיף על הספר ראה: ט' קוגמן, המשכילים במדעים: חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה, ירושלים תשע"ד, פרק שני, עמ' 49-86).
העותק שלפנינו, עליו חתום רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר", הוא עדות חשובה להימצאות הספר גם בקרב ציבור היראים. ה"ערוך לנר" השתייך אמנם לאורתודוקסיה בגרמניה שהייתה משכילה יותר, ואף למד במשך תקופה באוניברסיטה בווירצבורג, אך הוא היה מגדולי הלוחמים ברפורמה.