ספר אותות השמים - דרישת ארי, על שלחן ערוך, חלק א': הלכות מילה ותפילין, שבת, יו"ט וחוה"מ; חלק ב': הלכות נדה, מאת האדמו"ר רבי אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב. ז'יטומיר, [ללא שם מדפיס], [תקס"ה 1805]. מהדורה ראשונה.
הסכמות מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, מהמגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, ומתלמיד המחבר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה".
המחבר, המקובל הקדוש רבי אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "כל ימיו לא מש מתוך אוהל של תורה ושם לילות כימים... ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
בני המחבר כותבים בהקדמתם על שמו המעניין של החיבור "אותות השמים", שאינם יודעים את טעמו של אביהם המחבר שקרא לספרו כך, אך וודאי עשה זאת מסיבה מסוימת: "ידענו נאמנה שודאי הי' מדייק בשמ'[יה]... ובודאי טעמו של אבינו ז"ל כמוס עמדו ואין אתנו יודע על מה". הם מוסיפים כי שמעו על כך מתלמידו הקדוש בעל ה"ישמח משה" ששמע מפיו כי חיבר את חיבוריו וקרא את שמותיהם על פי תורת הנסתר: "רק זאת באזנינו שמענו מפי תלמידו ה"ה כבוד הרב הגאון בצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה משה נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי והעיד ששמע מפי אבינו ז"ל שכוונתו בחבורי'[ו] הג' ספרים בסידר[!] חיבוריהם ושמותיהם הכל עפ"י נסתר וכבוד ה' הסתר דבר...".
צג; יח דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (בעיקר בשוליים התחתונים). בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים. סימני עש. בשוליים התחתונים של הדפים סימני עש וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
בראשית המאה ה-19, קודם הקמת הדפוס של משפחת שפירא מסלאוויטא בז'יטומיר בשנת תר"ז (1847), נדפסו בז'יטומיר ספרים בודדים בלבד (בשנים תקס"ד-תקס"ה), בהם מספר ספרי חסידות. לפנינו אחד מן הספרים הראשונים שנדפסו בז'יטומיר.

ספר נועם מגדים וכבוד התורה, דרוש, פלפול, מוסר וחסידות, על פרשיות התורה, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. לבוב, דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, [תקס"ז 1807]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"ישמח משה".
המחבר, רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו), גאון וקדוש, היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק והמגיד מזלוטשוב. בספרו שלפנינו הובאו שמועות רבות מגדולי וראשוני החסידות. בספר נדפסו 11 הסכמות מגדולי אותו הדור, בהן מדגישים את קדושתו ופרישותו של המחבר. ה"חוזה מלובלין" כותב בהסכמתו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות, שהיה דרשן גדול...". המגיד מקוז'ניץ כותב בהסכמתו: "וכל דברי הספר מיוסדים להורות דרך לקדושה ולענוה אמיתית".
בסוף הספר [2] דף עם "שמות החתומים", בהם שמות גדולי הדור וצדיקי החסידות: "לובלין - הרב החסיד ר' יעקב יצחק הורוויץ" (החוזה מלובלין), "ראפשיץ - הרב ר' נפתלי..." (רבי נפתלי מרופשיץ), רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי, ועוד.
[4], קב; עו, [2] דף. שיבוש בסדר דפים יט-כ בספירה הראשונה. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים במילוי ובהדבקת נייר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. רישומים, חתימות וחותמות. כריכת עור חדשה.

ספר אותיות דר' יצחק, חיבור קבלי על סדר אותיות א-ב, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ. זולקווא, [תקס"א 1801]. מהדורה ראשונה.
בין ההסכמות שבראש הספר - הסכמת הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב.
המחבר רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), מקובל וצדיק נסתר, מן הל"ו צדיקים בדורו של הבעש"ט, ומרבותיו של רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה". שימש כשו"ב ומלמד בכפר זורוביץ, והבעש"ט היה נוסע להמתיק סוד עמו. מחבר הספרים "רזא מהימנא" (לבוב, תקנ"א) "אותיות דרבי יצחק" (זולקווא, תקס"א) ו"יסוד יצחק" (זולקווא, תק"ע).
[4], לו, יב דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט (בדף השער ובמספר דפים נוספים סימני עש קשים), משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים, משוקמים במילוי נייר. חותמת. כריכת עור חדשה.

ספר יסוד יצחק, חלק ראשון - ענייני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני - "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, חסר שם מדפיס, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ל"לילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט" [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר - המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
חתימה בדף השער (דהויה בחלקה): "ראובן במו"ה...".
[5], ה-סט דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע קטן בשולי דף השער, וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכת עור חדשה.