ספר אמתחת בנימין, על מגילת קהלת, מאת רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ. מינקוביץ, דפוס יוסף בן יצחק, יחזקאל בן שבח ומשה בן יוסף הנ"ל, [תקנ"ו 1796].
החיבור נפסק באמצע פרק ט, הואיל והמחבר נפטר באמצע כתיבתו, וכפי שנכתב בדברי הסיום שבדף האחרון: "ולא הספיק לגומרה עד שיצאת נשמתו בטהרה".
המחבר, רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א, שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" - על התורה; "חלקת בנימין" - על הגדה של פסח; "אהבת דודים" - על שיר השירים. כל חיבוריו נדפסו על ידי בנו רבי אשר זליג, לאחר פטירתו. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמתו לספר שלפנינו (ובהסכמתו לספרו "חלקת בנימין"): "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
חתימה בדף השער: "הק' משה רוזינשטיין מבא"ד [=מבארדישטוב]" - חתימת ידו של הרה"ק רבי משה הלוי רוזנשטיין ("ר' משה'לי בארדיטשובר"; תקפ"א-תרס"ב), מבני היכלא ותלמיד מובהק של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. לאחר פטירת הרב מרוז'ין הסתופף בצל בנו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, ולאחר מכן בצל האדמו"ר בעל "פחד יצחק" מבויאן. איש קדוש ופרוש ומופלג בתורה ובחסידות, שזכה להערצה מצדיקי הדור. בשנת תרי"ג עלה לארץ ישראל, השתקע בעיר צפת, והיה לאחד מדמויות המופת של הקהילה החסידית בגליל. רבי אהרן יוסף לוריא מתארו בספרו ליקוטים יקרים: "הרב הצדיק רבי משה'לי באדיטשובר ז"ל, סגר את עצמו במשך שנתיים ימים בביהכ"נ של חסידי מקארוב (טשערנאביל) בצפת, ולמד שם סתרי תורה, ואכילתו היתה מעטה כציפור ממש...". שמועות מתורתו ואמרותיו נדפסו בספר עבודת הלוים, עם קובץ אור הגנוז, ירושלים תשנ"ז.
[2], א-יג, יח-קכח דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בהשלמות נייר. כריכה חדשה.
הספר העברי הראשון שנדפס במינקוביץ.

ספר אמרות טהורות, חמשה מאמרים מספר "עשרה מאמרות" להרמ"ע מפאנו, עם פירוש יד יהודה מאת רבי יהודה ליב אב"ד מגנצא. מאהלוב, דפוס צבי זאב בן דוד [רבין שטיין], [תק"ע 1810].
מעבר לדף השער, הסכמת "הרב המאור הגדול המפורסם... הגאון האמיתי איש אלוקי, קדוש יאמר לו מוהר"ר לוי יצחק זצללה"ה שהיה אב"ד דק"ק בארדיטשוב".
בדף השער חתימה וחותמות של "הק' שמואל העליר מעה"ק צפת ת"ו". רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
[2], קמב; צו, [2] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרע בדף השער, וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר סדרי טהרה, על שו"ע הלכות נדה, מאת רבי אלחנן אשכנזי אב"ד שאטלאנד. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקס"ח 1808]. מהדורה שניה.
כרוך עם: ספר חכמת שלמה מהרש"ל, חידושים על הש"ס מאת רבי שלמה לוריא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב [בוכבינדר], [תקל"ה 1775].
העותק של הרב הקדוש רבי חנוך העניך הכהן, האדמו"ר הזקן מאלכסנדר בעל "חשבה לטובה".
בדפי המגן (הקדמי והאחורי), רישומי בעלות ארוכים בכתב-יד נכדו רבי ישראל מרדכי מורגנשטרן, מהשנים תרי"ח-תרי"ט: "נודע בשערי בת רבים שזה המהרש"ל וסדרי טהרה הלז שייך לה"ה הרב החריף ובקי... החסיד ועניו המפורסים, עמוד העולם נזר ישראל ותפארתו... מו"ה חנוך העניך הכהן ני"ו החובפ"ק נאווידואוהר, תרי"ט לפ"ק"; "נודע בשערי בת רבים שזה המרש"ל שייך לאאמ"ז... ישראל מרדכי מארגינשטערן"; "נודע בשער בת רבים שזה המהרש"ל שייך לאאמ"ז... מו"ה חנוך העניך הכהן ני"ו. באתי עה"ח ישראל מרדכי במו"ה מנחם מענדיל ני"ו מארגינשטערן".
לצד רישומים אלה מופיעים רישומים נוספים: "חנוך העניך הכהן" [הדומים לחתימת ידו של רבי חנוך העניך, במכתביו שהופיעו בעבר במכירות "קדם"]. רישום נוסף בדף השער: "הק' חנוך העניך הכהן נ"י".
חותמות בעלות של "חנוך ווינדערראוויץ" מפאביאניץ.
האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר (תקנ"ח-תר"ל), בעל ה"חשבה לטובה", מגדולי תלמידיהם של רבי שמחה בונים מפשיסחא ושל רבו "היהודי הקדוש" מפשיסחא. כיהן ברבנות קרוב ל-40 שנה. בתחילה כיהן כרב באלכסנדר ובנאווי-דוואהר [הרישומים בספר שלפנינו הנם מהשנה האחרונה לשהותו בנאווי-דוואהר, תרי"ח-תרי"ט], בשנת תרי"ט עבר לכהן כרב בפרושניץ [בשנת תרכ"ה עזב את הרבנות, וחזר לעיר אלכסנדר כאיש פרטי]. מצאצאי רבי שמואל שאטין הכהן מפרנקפורט (המהרשש"ך - שהיה גם סבו של בעל ה"חתם סופר"). לאחר שתמך ב"מרד הפולני" בשנת תקצ"א (1830) נאלץ להחליף את שם משפחתו "שאטין" לשם "לוין". נודע מנעוריו בגאונותו ה'עילוי'ית ובחריפותו הרבה בנוסח פשיסחא-קוצק. כל מעשיו היו בהסתר ובחכמה נפלאה. אמרותיו היו חריפות ומתובלות בהומור חד, וידע להסתיר במילתא דבדיחותא עניינים נעלים שרק יחידי-סגולה הבינו את משמעותם. היתה שגורה בפיו אמרתו של רבו ר' בונים מפשיסחא: כל מצוות ה"לא תעשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"לאו" אחד - "אל תהי שוטה!" [והיה אומר זאת בשפה הפולנית: "ניע באנדזש גלאפי!"], וכל ה"מצוות עשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"עשה" אחד - "תהיה חכם!" [בפולנית: "באנדזש מאנדרי!"].
עוד בהיותו אברך צעיר לימים הכתירו רבו "היהודי הקדוש" לאדמו"ר, כשהסיר מעל ראשו את כובע ה"ספודיק" שלו, וחבשו לראש תלמידו הצעיר רבי העניך באמרו: "נאה ספודיק זה לראשך...". כשנה לאחר פטירת רבי בונים מפשיסחא, קיבל על עצמו ר' העניך את מרות רעו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק. גם לאחר פטירת "השרף" מקוצק, קיבל עליו ר' העניך את מרותו של רעו (הצעיר ממנו) רבי יצחק מאיר אלטר מגור. רק לאחר פטירתו של בעל "חידושי הרי"מ" בשנת תרכ"ו (1866) נאות רבי העניך הישיש לקבל עליו את עול האדמו"רות, להנהיג את עדת חסידי קוצק וגור. תלמידיו ובני משפחתו כותבים עליו כי ראו אצלו בעיניהם גילויי רוח הקודש, מופתים ומעשי פלא. אחיינו מעיד עליו כי היה אצלו בעת שהגיעו אליו נשמות מהעולם העליון, כדי לזכות בתיקון. סיפורים אלו לוקטו במהדורה החדשה של ספרו "חשבה לטובה וליקוטים" (הוצאת מוסד הרי"מ לוין, ירושלים, תש"ן), ראה שם.
מרבותיו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" (נכד ה"חידושי הרי"מ"), שהוכתר על ידו כממלא מקומו. צאצאיו היו מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ונכדו רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בנדין היה חתנו של ה"שפת אמת". תלמידיו היו מגדולי גאוני ואדמו"רי פולין, בהם: רבי זאב נחום מביאלה ובנו האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אבני נזר"; האדמו"ר רבי אברהם מפוריסוב; רבי פנחס מנחם יוסטמן אב"ד פילץ; רבי יואב יהושע מקינצק בעל "חלקת יואב"; רבי יצחק פייגנבוים מוורשא, ועוד.
נכדו בן-בתו, החתום בספר שלפנינו - רבי ישראל מרדכי מורגנשטרן מלודז', בנו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, בנו של רבי ישראל מטורבין (אחיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק). ראה מכתב אליו מסבו הגדול, במכירת "קדם" מס' 66, פריט 51.
כרך הכולל שני ספרים: [1], סט דף; לא, לג-מו, מו-מז, מט-סז דף. 35 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים וכתמי עובש. קרעים וסימני עש קשים. דפים מנותקים. חותמות שונות. כריכה מקורית קרועה ופגומה, ללא שדרה.
מקור: מספרי ישראל בפולין שניצלו לאחר השואה ונשלחו לישראל ע"י הספריה המרכזית בוורשה, וחולקו לבתי כנסיות ולרבנים "שי משרד הדתות...". רישום בעלות בכתב-ידו של המקובל הירושלמי רבי "אברהם משה בהרש"ש המבורגר".

ספר עמר נקא, על פירוש רש"י לתורה, מאת רבי עובדיה מברטנורא. טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, [תרי"ז] 1857.
העותק של רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, בנו של ה"תפארת שלמה". חתימתו מופיעה בדף השער: " שייך לי לשמי צבי מאיר הכהן ראבינאוויץ מראדמסק".
רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (ת"ר-תרס"ב), בנו השני של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק וממלא מקומו ברבנות העיר ראדומסק. מתמיד ובקי גדול בנגלה ובנסתר. אביו אמר עליו בצעירותו: "בני הירשלע איזט אשענקיל ספרים" [=בני הרשל'ה הוא ארון ספרים]. למד בקביעות כל יום לפני עלות השחר בכתבי האר"י בהתלהבות עצומה. מסופר עליו כי "מקורביו ראו ממנו דברים נפלאים אשר אי אפשר להעלות הכל על הכתב, וממש נתקיים בו הפסוק ותגזר אומר ויקם לך, וצדיק גוזר והקב"ה מקיים... ודבר פלא ראינו, כי בשעת פטירתו נעשה רעש גדול ותחשך השמש ורוח סערה בא ועקר אילנות הרבה" (אהל שלמה).
[2], ה-כו; כב; טו; [1], יב; י דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.

הגדה של פסח, עם פירוש שמחת הרגל, מאת הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. לבוב, דפוס ישראל אלימלך שאטנד, [תרכ"ד] 1864.
העותק של האדמו"ר הקדוש רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין ופוריסוב. בדף השער רישום בעלות: "שייך לכ"ק מרן שליט"א אבדק"ק קאלשין ופאריסאוו וגארווילין".
האדמו"ר רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין (נפטר תרס"ג), נכד "היהודי הקדוש". בן האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב, וחתן-אחיו רבי יעקב צבי מפוריסוב. תלמיד רבי יצחק מנשכיז ורבי יחזקאל שרגא משיניווא. כיהן כרב בפוריסוב, גראוולין וקאלושין. משנת תרמ"ט כיהן גם כאדמו"ר ואלפי חסידים נסעו אליו. נתפרסם בעיקר במופתים ובראיית נסתרות ב"רוח הקודש" (הוא עצמו היה מספר על גילויים נפלאים שנתגלו לו עוד בימי בחרותו). מחבר "נהר שלום" על התורה. תולדותיו והנהגותיו נדפסו בספר "דרך צדיקים" (פיעטרקוב, תרע"ב).
[1], ב-כב, כז-לב, לא-לב, [1], לב-לד, לז-נו, [1] דף. מספור דפים משובש. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, כולל כתמי רטיבות ויין. בלאי. קרעים קלים וסימני עש. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
יערי 903; אוצר ההגדות 1224.