הלכות רב אלפס (רי"ף), חלק ראשון ושני, עם מפרשים, "מרדכי" ותוספתא. סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע [1807-1810; דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא], נדפס על ידי המדפיסים רבי דוב בער סגל ורבי דוב בער ב"ר פסח. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. שני חלקים בשני כרכים.
הסכמתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ניתנה אל "הרב מחזיק הדפוס דק"ק סלאוויטא... שרוצה להעלות על משבח הדפוס שלו ספרי האלפסים". כמו כן, בהסכמה שנדפסה בתחילת הכרך השני, מאת רבי יהודה ליבוש אויערבאך אב"ד ווישנוויץ, נכתב בפירוש שם המדפיס: "הרב הה"ג חסידא ופרישא ק"ש מה"ו משה נ"י האב"ד מק"ק סלאוויטא", וזאת על אף שבשערים נדפסו שמות מדפיסים אחרים (שכנראה היו מנהלי בית הדפוס או שותפיו של רבי משה שפירא, ועל שמם נרשם רשיון ההדפסה - ראה קטלוג 65, עמ' 86). רבי יהודה לייבוש כותב בהמשך הסכמתו: "תנו עיניכם ביופי ספרי קודש היוצאים ממכבש הדפוס בק"ק הנ"ל, וכי הוד והדר פעלם, אין על עפר משלם בכל דפוסי פולין ואשכנז, זולתי דפוס א"ד [=אמשטרדם]".
חלק מהמילים שבדפי השער נדפסו בדיו אדומה.
חתימות של הגאון רבי שאול קצין, ובנו רבי שלמה קצין, בדפי השער של שני הכרכים. בכרך השני הגהה קצרה (בדף ט של הספירה השניה).
הגאון המקובל רבי שאול קצין (תרכ"ד-תרע"ז), בעל "כלילת שאול", מגדולי חכמי ארם-צובה. עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"א וקיבל תורה במשך שלש שנים מפי הגאון המקובל רבי אליהו מני רבה של חברון. בשנת תרנ"ד עבר לירושלים ונכנס לישיבת המקובלים "בית אל" יחד עם רעו הרב השד"ה רבי חיים שאול הכהן דוויךּ, שהגיע באותה תקופה מארם-צובה לירושלים. בשנת תרנ"ו היה מראשוני ישיבת המכוונים והמקובלים "רחובות הנהר" שהקים הרב השד"ה, ושימש בה כשליח ציבור קבוע בכל יום שישי ובמוסף של יום הכיפורים. היה דורש ברבים תוכחות מוסר. גאון מופלג שהיה מגדולי הרבנים ומנהיגי הציבור בירושלים. יחד עם רעו הרב השד"ה עמד בפרץ נגד פרצות בענייני הדת. נפטר כבן נ"ג שנה. בניו רבנים ידועים שכיהנו ברבנות קהילות חשובות בארץ ובחו"ל של יוצאי ארם-צובה (חאלבּ).
שני כרכים. כרך ראשון: [2], נב; יד, יג-יד; ק; מו דף. כרך שני: קפח; כו דף. 33-35 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, בעיקר בכרך הראשון, כולל קרע חסר בדף השער עם פגיעה בטקסט משני צדי הדף, משוקמים במילוי נייר. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. כריכות חדשות.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.
בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" - הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).
שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.
חותמות רבי "אברהם משה באב"ד" - הגאון החסיד רבי אברהם משה באב"ד (תר"ס-תש"מ). גאון מופלג בנגלה ובנסתר. ממלא מקום אביו, רבי מנחם מנדל באב"ד, ברבנות גורה הומורה ולאחר השואה רב בתל אביב-יפו. חתן רבי אליעזר ניסן הורביץ מצפת (דז'יקוב). ממשפחת בית וויזניץ. גיסו של האדמו"ר ה"מקור ברוך" מסרט וויזניץ ומראשי ישיבת "יחל ישראל" בחיפה.
בדף המגן הקדמי הקדשה בכתב-ידו וחותמתו רבי צבי הרשל קורלניק, אב"ד דזשורין (דז'ורין, אוקראינה), שהעניק את הספר לרבי אברהם משה באב"ד. חותמת של רבי צבי הרשל מופיעה גם בדף השער ובדפים נוספים.
84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (סך הכל חמישה שערים). דף ג בחלק הראשון נכרך לאחר דף ד. חלק מנוסח דף השער הראשון נדפס בדיו אדומה. 31 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.

ספר יסוד יוסף, מהגאון המקובל רבי יוסף אב"ד דובנא. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תזכ"ר [תרכ"ז] 1867.
ספר סגולה, בברכות האחים הקדושים האדמו"רים רבי אהרן מטשרנוביל ורבי יצחק מסקווירא. בראש הספר הסכמת האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל, הכותב על הספר: "ספר קדוש יסוד יוסף מהאיש אלוקים רבו של קב הישר... אשר יסוד יוסף לא זז משולחן הטהור של אבי האדמו"ר איש אלוקים קדוש זיע"א [האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי "המגיד מטשרנוביל"]... גם אני מבקש שיקנה כל או"א הספר הקדוש הלזה בכסף מלא ויעיין בו בדבריו הקדושים... ותבא עליהם ברכה נוספת להטיבם ברו"ג בבחומ"ז רוויחא אכי"ר [=ברוחניות וגשמיות, בבני חיי ומזוני רויחא - אמן, כן יהי רצון]".
בשולי ההסכמה תוספת מאת המו"ל רבי גדליה מקרשטישוב, הכותב בשם האדמו"ר רבי יצחק מסקווירא [האדמו"ר הראשון מסקווירא, מבניו הצעירים של רבי מרדכי מטשרנוביל]: "ואני המ"ל הייתי בק' סקווירא, והרב ר' יצחק שליט"א נתן לי רשות לדפוס בשבילו, שמאד נהנה מהדפסת הספר הקדוש הזה, ורצונו ג"כ שכל אנשי שלומו יקנו הספר הזה ויעיינו בו תמיד בכל עת מצוא".
[3], ג-עד, [1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו וכתמי רטיבות. סימני עש קלים. קרע חסר במרכז דף נח (כתוצאה מחריכת אש). כריכה חדשה.
הדף האחרון של לוח הטעות נדיר ואינו רשום במפעל הביבליוגרפיה.

ספר שיח השדה, דרושים על התורה, מאת רבי אליעזר הלוי, המגיד מפינסק. שקלוב, דפוס שרה בת משה סג"ל, [תקמ"ז 1787]. מהדורה יחידה.
בדף ב/2 שיר מאת המחבר: "חתום בראשי חרוזות שם המחבר אליעזר בן מאיר הלוי חזק". בדפים האחרונים: דרוש לחג הסוכות, הספד על רבי אהרן הלוי "ראש ב"ד ומ"צ דק"ק קראקא" מערב ראש חודש אדר ב' תקמ"ו, "דרוש לעצירת גשמים", "דרוש על מיתת ילדים ח"ו".
מחבר הספר - המגיד מפינסק - רבי אליעזר ב"ר מאיר הלוי (נפטר אחרי תקנ"ה), רבה של חומסק בראשית שנות התק"מ. באמצע שנות התק"נ הגיע לפינסק, בה כיהן כרב של אחד הקלויזים, וכן כיהן כמו"ץ וכמגיד מישרים. רבי אליעזר היה זקנו של האדמו"ר הראשון מסלונים הגה"ק רבי אברהם ויינברג, בעל "יסוד העבודה".
בעבר היו כמה חוקרים שזיהו בטעות את המחבר כרבי אליעזר הלוי "ראש הישיבה" אב"ד פינסק, מחותנו של הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב וזקנו של הרה"ק רבי ישראל מרוזין, שהיה נקדש ונערץ אצל הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין והרה"ק רבי פנחס מקוריץ (ראה: הרב אביש שור, כתבים - פרקי תולדה ועיון במשנת קרלין סטולין, ירושלים תשע"ח, עמ' 320-325, 371, 754-755). לאחרונה התברר שהזיהוי אינו נכון, ולמעשה היו שני אישים שונים שנקראו באותו שם - "אליעזר הלוי" - והתגוררו בעיר פינסק, וכי מחבר הספר שלפנינו הוא רבי אליעזר מחומסק הנ"ל (ראה: הרב בנימין פנטליאט, בית אהרן וישראל, קנה, עמ' קמז-קנח).
בתחילת הספר נדפסה הסכמתו של "הרב המאור הגאון הגדול המפורסם כבוד מוהר"ר אביגדור אב"ד ור"מ דק"ק פינסק" - הוא ר' אביגדור אב"ד פינסק, הידוע לגנאי בתולדות החסידות, כאחד מראשי רודפי החסידים שבליטא ובלרוס. ר' אביגדור כיהן בשנים תקמ"ה-תקנ"ג כאב"ד העיר פינסק, על מקומו של הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהודח בשנת תקמ"ה עקב חרמות המתנגדים לחסידות. בשנת תק"ס היה ר' אביגדור בין ה"מוסרים" שהלשינו לממשלה הרוסית נגד החסידות ונגד האדמו"ר בעל התניא, שנאסר בגינו שנית בחורף תקס"א. בעל התניא כתב עליו דברים קשים מאד: "נלאיתי נשוא לסבול חירופיו ובזיונותיו ושקריו, אשר ממציא עלינו עלילות גדולות אשר לא נראו ולא נשמעו מימי עולם, כי אם בימי פולין מן הגלחים שלהם..." (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין תשע"ב, עמ' רצג); "הוא בן חיים [=אביגדור ב"ר יוסף חיים (חיימוביץ ברוסית)] בהלשנת השוא [ש]לו, הוא סיבת תלאותי, ואני לעת זקנתי לוקחתי מביתי תחת משמר חזק כאחד הפושעים הגדולים ושולחתי לסט. פטרבורג... לאסוני הגדול סבלתי כחמשה עשר שבועות" (שם, עמ' רצט); "...בעיר פינסק... לקח בחכירה את הכנסת הרבנות, לא נתרצו אחר עבור הזמן המוגבל לתת לו לעמוד [=להמשיך] בחכירה, שהיה גובה מהם כסף בכפייה יתר על המידה, ומפני שהיו יודעים שהוא רגיל לשתות משקאות משכרים..." (שם, עמ' שא); "...אוכל לקבוע ביושר לבבי ולהישבע על זה" (שם, עמ' שה).
המחבר שלפנינו הוא היחיד מכל רבני דורו שביקש הסכמה לספריו מרב זה. גם את ספרו השני "ריח השדה" (שקלוב, תקנ"ה) הוא עיטר בהסכמתו של ר' אביגדור, ושם הוסיף לתואריו: "נ"י ע"ה פ"ה" [=נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק]... (ראה אודותיו: אנציקלופדיה העברית, כרך א', עמ' 137, בערכו; הרב דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ' קכה-קלג, קמב-קמד, קמט-קנ; אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין תשע"ב, עמ' שג-שו, ובמפתחות בערכו).
בדף השער חתימה וחותמת של "דוד בלא"א... ירוחם פישל כהנא". בדף הבטנה האחורי רישום: "אברהם בן שניאר זלמן".
קלב; כט דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט. חותמת. כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש (רישומים רבים על הכריכה).