מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מוויז'ניץ רבי משה יהושע הגר. [בני ברק?, שנות התש"י-התש"כ בערך].
נכתב עוד בחיי אביו האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" [המכתב חתום: "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א"], בתגובה למכתב ברכה שקיבל לרגל קבלת תפקיד כרב בקהילת חסידי ויז'ניץ בבני ברק, לצד אביו האדמו"ר: " ...ויהא רעוא מן שמיא שאזכה להשריש בלבי ובלב כל אנשי הקהלה רוח ישראל סבא, רוח קדושה וטהרה, למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, כי מה לו לאדם מכל עמלו בעולם השפל הזה, אם לא לקדש שם שמים ברבים, להתודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ". בהמשך המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שכנראה נתמנה אף הוא בהנהגה או ברבנות קהלה: " גם כת"ה יתברך ממקור הברכות בכל מיני ברכות וישועות, שיזכה לנהל את הקהלה החדשה שלו בדרך התורה והיראה, שידעו כולם שהבוית"ש הוא בורא ומנהיג לכל הברואים... המברכו בכל טוב ודו"ש וטובו לעולם, המחכה לישועה ורחמים הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א".
האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מוויז'ניץ ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ בתל אביב וסייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. בשנת תשי"ב עבר לבני ברק ונתמנה לרב ומורה הוראה בשיכון ויז'ניץ. עם השנים התרחבה השפעתו בניהול הקהלה, ובשנת תשכ"ג אף החל לערוך התוועדויות חסידיות ("באטע'ס") בשבתות, לאחר עריכת השולחן הטהור (ה"טיש") של אביו הקדוש. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף. 15.5 ס"מ. כ-17 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. סימני קיפול. ראש הדף, ובו כפי הנראה שם הנמען, נחתך.

אוסף גדול של כרטיסי "שנה טובה" מאישים שונים, בהם רבנים ואדמו"רים רבים. בחלקם רישומים בכתב-יד ומעט חתימות. ארץ ישראל, ארצות הברית ועוד, [המאה ה-20].
• כרטיסי "שנה טובה" מאדמו"רים, בהם: רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב, אב"ד מחנה העקורים בבמברג, גרמניה (תש"ז 1947); רבי חנוך העניך טווערסקי, האדמו"ר מראדומישל-מאלין, שיקגו (תשי"א 1950); רבי נחמן כהנא האדמו"ר מספינקא, בני ברק; רבי יעקב דוד ברוך קאליש, האדמו"ר מווארקא-אטוואצק, ברוקלין ניו-יורק (תשט"ו); רבי אשר ישעיה רוזנבום, האדמו"ר מנדבורנה-חדרה; רבי יוסף שמואל מוריה, האדמו"ר מפראבידענץ; רבי חנניה יו"ט ליפא דייטש, האדמו"ר מהעלמעץ, ניו-יורק; ועוד.
• כרטיסי "שנה טובה" מרבני ארה"ב וארצות נוספות, בהם: רבי אליעזר סילבר, ספרינגפילד, ארה"ב (שני כרטיסים שונים, שנות התר"צ); רבי משה שטרן, אב"ד דברצין ונייהייזל, ברוקלין, ניו-יורק; רבי יואל היילפרין, אב"ד יאסלא וברגן בלזן, ברוקלין ניו-יורק (תשי"ז 1956); רבי יעקב יוסף קצנלבויגן ורבי ברוך קצנלבויגן, וורשה (ער"ה תרצ"ד [1933]); רבי י. א. בערמאן, מונטריאול (תשרי תרצ"א [1930]); רבי מתתיה אשכנזי מירושלים, ארה"ב (שנת ת'כלה ש'נת ד'מים [ער"ה תש"ד 1943]); רבי י.ל. גורביץ, מלבורן, אוסטרליה (ער"ה ת"ש [1939]); רבי יצחק רופא (ער"ה תשכ"ו [1965]); הרב ד"ר דוד משה רוזן, הרב הראשי לרומניה (תשרי תשמ"ז [1986]).
• כרטיסי "שנה טובה" מרבני ארץ ישראל, בהם: רבי זלמן סורוצקין אב"ד לוצק, ירושלים (תש"ב [1941]); רבי טוביה יהודה טביומי אב"ד סוכוצ'ין, תל אביב (תש"ג [1942]); רבי ראובן כ"ץ, פתח תקוה (ער"ה תש"י [1949]); רבי צבי יהודה מלצר, רחובות (ער"ה תש"י [1949]); רבי ישראל משה דושינסקי (ברכה על גבי כרטיס שנה טובה של אביו רבי יוסף צבי דושינסקי, ירושלים [שנות הת"ש בקירוב]); רבי שלמה זלמן אויערבאך, שערי חסד, ירושלים; רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק, ירושלים; רבי צבי מרקוביץ, רמת גן (תשרי תשי"ט [1958]); רבי נתן גשטטנר, בני ברק (ער"ה תשל"ב [1971]); רבי דוב כ"ץ, מנהל בתי הרבניים, ירושלים; רבי שלום רוזנטל, צפת (ער"ה תשל"ה [1974]); רבי יהושע זליג דיסקין, [פרדס חנה] (תשרי תשכ"ה [1964]); ועוד.
• כרטיס מישיבת מרכז הרב, עם ברכה מודפסת ותמונת רבי אברהם יצחק הכהן קוק "מרן ראש הרבנים שליט"א". חותמת על התמונה: "נפלה עטרת ראשנו" [כפי הנראה מחודש אלול תרצ"ה בו נפטר הרב קוק].
• כרטיס מישיבת ראמיילעס, ווילנא (תרצ"ו [1935]).
• גלויית ברכת שנה טובה, עם תמונת רבי אהרן שמואל אסאד אב"ד דונא-סרדהלי [הונגריה, אחרי תרס"ה].
• ועוד.
כ-85 פריטים. גודל ומצב משתנים. לחלקם מצורפות המעטפות בהן נשלחו.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.

Il vero stato degli hebrei di Roma [מצבם האמיתי של יהודי רומא]. רומא, דפוס Varese, [תכ"ח] 1668. איטלקית.
חיבור העוסק במצבה הפיננסי של הקהילה בגטו היהודי ברומא. החיבור נערך בידי אלמוני, לא-יהודי, איש רומא, שהיה בקיא בענייניה הכספיים של הקהילה היהודית, ומביא בתמציתיות את פירוט הכנסות הקהילה והוצאותיה.
לקריאה נוספת: גיטו רומא - תמונות מן העבר, מאת אטיליו מילאנו, 1992, עמ' 96.
44 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, וקמטים קלים. כרוך בכריכת קרטון (ישנה).

כתב-יד, מחזור לראש השנה ויום הכיפורים, כמנהג אפ"ם. [איטליה, המאה ה-18/19].
מחזור בפורמט גדול. כפי הנראה, יועד לחזן בית הכנסת.
כתיבה מרובעת, מנוקדת. הוראות בכתיבה מרובעת ובינונית לא מנוקדת. פירושים והוספות בכתיבה איטלקית בינונית. תיבות פתיחה וקישוטים מאוירים נאים. לאורך המחזור תיקונים והגהות בכתב-יד. במספר מקומות נעשו תיקונים על ידי הדבקת סרטי נייר שעליהם נכתב הנוסח המתוקן.
כולל תפילות לראש השנה ויום כיפור, עם הנוסח והפיוטים הייחודים למנהג אפ"ם, כדוגמת סדר העבודה "אתה כוננת עולם ברוב חסד / ובו תתנהג עד קץ הימין..." (מאת הפייטן יוסי בן יוסי).
מנהג אפ"ם הוא מנהגן של שלוש הקהילות אסטי, פוסאנו ומונקלבו (Asti, Fossano, Moncalvo), אותן ייסדו גולי צרפת שהתיישבו במחוז פיימונטה (Piemonte) שבאיטליה, לאחר הגירוש מצרפת במאה ה-14. רוב הגולים מצרפת קבלו עליהם את מנהגי התפילה של המקומות אליהם הגיעו, ורק יהודי שלוש הקהילות הנזכרות, המשיכו במנהגם ושימרו בכך את נוסח התפילה העתיק של מנהג צרפת. נוסח צרפת קרוב במקצת לנוסח האשכנזי, אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה וגם בפיוטים הייחודיים לו. נוסח זה, שכונה בהמשך "מנהג אפ"ם" על שם שלוש הקהילות, לא נדפס מעולם ונותר רק בכתבי-יד עתיקים (על מנהג אפ"ם ראה: יט"ל צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, ירושלים תשע"ז, עמ' 64-65).
[116] דף. 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.

כתב-יד, סדר תפלה של פרנסה ותפילות נוספות. [איטליה, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה מרובעת נאה, מנוקדת. על נייר איכותי ועבה.
בראש כתב-היד: "סדר תפלה של פרנסה בלילי ראש השנה ובליל יום הכפורים", כולל מזמור כד בתהילים, ואחריו שתי תפילות קבליות לאמירה לאחר אמירת המזמור. על פי רוב, מופיעה בדפוס רק אחת משתי התפילות.
לאחר מכן מופיעים "מסירת מודעה" - תפילה ארוכה להינצל מפיתוי השטן לכפור בה' בעת פטירתו של אדם ("לפי שהשטן בשעת יציאת האדם אומר לו כפור באלהי ישראל לכך צריך להקדים בעודו בשכלו להתפלל..."); "סדר התרת קללות"; "סדר התרת נדרים".
בעמוד האחרון קולופון: "זה ספר של הבחור הנכבד כמ"ר מנחם בר אברהם שבתי מודיליאני יצ"ו".
[16] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש, בלאי וקרעים. הדף האחרון מנותק. עטיפת נייר, בלויה ופגומה.