ספר מנוחת אשר, חידושי סוגיות הש"ס, עפ"י סדר א-ב, מאת הגאון הקדוש רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד טשענגער (צ'נגר, Csenger, הונגריה). חלק ראשון (אותיות א-כ). מרמרוש-סיגט, הוצאת בני המחבר, [תרל"ו 1876]. מהדורה ראשונה.
בשולי מסגרת השער של חלק א', חתימת יד קדשו של הגאון הקדוש רבי "משה נתנטע הלוי בהגאון המחבר זצוק"ל", בנו של המחבר (חתימה זו נעשתה לצורך אישור "בני המחבר" כי הספר איננו גנוב). בראש הדף הקדשת "דורון דרשה" בכתב-יד וחתימת "הק' יודא דוד טאוננבוים". רישומים, חתימות וחותמות שונות.
המחבר - הגאון המקובל רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז בעל "מנוחת אשר" (תקס"ו-כסלו תרל"ד 1806-1873), בנו של רבי שמואל הלוי אב"ד טשעטשע, וחתן רבי מאיר אלמאש אב"ד מאטרסדורף. תלמידם של רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר ושל רבי קאפל חריף אב"ד ווערבוי. משנת תקצ"ד כיהן כארבעים שנה כאב"ד טשענגער. התפרסם כצדיק רופא חולים, בעל ידיעות רבות בחכמת הרפואה, עושה נפלאות ורושם קמיעות ומרשמי רפואה. רבים שנואשו ממרפא לחולייהם נהרו אליו. תמך בעניים, ביתומים ובאלמנות ודאג לחינוכם של יתומים ולהכנסתם לחופה. נערץ גם על גדולי החסידות, והיה מתכתב רבות בענייני קבלה עם האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלן, שאמר עליו כי הוא יודע להתפלל לפי כל כוונות האריז"ל (שם הגדולים מארץ הגר, עמ' 35-36). רבי חיים יוסף מפיסטין בעל "תוספות חיים" (תלמיד ה"קדושת לוי" ובעל התניא) אמר עליו: "שלא מצא בכל מדינת אונגארין מקובל גדול כמותו, וכל כתבי האר"י ז"ל שגורים בפיו והוא על דרך תלמידי הבעש"ט" (תולדות המחבר, מנוחת אשר, חלק ב'). האדמו"ר הראשון מטאש רבי משולם פייש סג"ל לאווי התפרסם כפועל ישועות רק לאחר שהרב מטשענגער שלח אליו אנשים בבקשת ישועה. על פטירתו הפלאית מסופר כי בעת שלמד גמרא עם תלמידיו, הגיע באמצע השיעור למאמר "כשעלה משה למרום" (מסכת שבת, דף פח, ב), ולפתע קרא קריאת שמע ועלתה נשמתו לגנזי מרומים. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "מנחת אשר". תולדותיו וסיפור מעשיו הפלאיים נדפסו בהקדמות ספריו, ובספרים נוספים ("נפלאות אשר", "תולדות אנשי מופת", "בית אשר - אהל שרה", "רבן ומושיען של ישראל", ועוד). בניו וחתניו כיהנו ברבנות בהונגריה. ברבות השנים כיהנו עשרות מצאצאיו ברבנות בקהילות שונות.
בנו - החתום על הספר שלפנינו: הגאון הקדוש רבי משה נתן נטע הלוי יונגרייז (תקצ"ב-תרמ"ט), איש קדוש מגדולי רבני הונגריה. בעל "מנוחת משה" ו"תורת משה נתן". בשנת תרכ"ח נתמנה לרבה של טיסא-פירעד. כאביו, נודע כ"בעל מופת" שברכותיו מתקיימות תמיד ורבים נהרו לפתחו להתברך בישועות (ראה אודותיו בספר "תולדות אנשי מופת", עמ' מד-סו, ובספרים הנ"ל).
עותק חסר - [5], צג דף (במקור: [12], צג דף. חסרים דפים מההקדמה ו"דברי חכמה ומוסר" מאת ר' שמואל זאב יונגרייז, בן המחבר). 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. בדפים הראשונים והאחרונים: כתמי רטיבות, בלאי רב וקרעים חסרים בשוליים. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.

ספר ראש מילין, רשמי מחשבה על אותיות האלף-בית, התגין, הנקודות והטעמים, מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק. לונדון, דפוס י"מ זאלקינד, [תרע"ז 1917]. מהדורה ראשונה.
הקדשה בכתב-ידו של הרב קוק, על צדה הפנימי של המעטפת הקדמית: "מנחה היא שלוחה מזכרת ידידות לכבוד ידידי הרב המאוה"ג סוע"ה הגביר הנעלה והמרומם מו"ה יעקב גארדאן שליט"א, מאת ידידו מוקירו ומכבדו, המחבר".
את ספר "ראש מילין" כתב הרב קוק בעת שהייתו בלונדון, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. מוראות המלחמה היו כפי הנראה המניע לכתיבת חיבור זה ההולך בדרך תורת הנסתר, מתוך כוונה להשגת טהרה רוחנית בתקופה בה מתרבה הרשע בעולם, כפי שכתב בהערות שבסוף הספר: "כשהעולם הולך במהלכו הרגיל, כשאין פרעות ומהומות בחיים, יכול גם הרעיון האצילי של האדם לקחת את פרנסתו מההסתכלות בתנועות החיים, מחיי החברה, ומהתורות האגודות בהם... לא כן הדבר בזמן שהחיים נופלים הם במהמורות המלאות מחשכי רשע ותוהו... ואז, כדי להחזיק את המעמד יבא התור של הצמאון הבוער אל התוכן הנעלם...".
בספר, הנחשב לאחד הקשים להבנה בכל כתביו, דורש הרב קוק את האותיות, הניקוד והטעמים, על מרכיביהם השונים, תוך שילוב רעיונות קבליים ופילוסופיים עמוקים.
על ספרו זה העיד הראי"ה: "אפילו הלשון החתום שבו יש בו גם כן סגולה להאיר אור עליון על כל המשננו בטהרת רעיון" (אגרות הראי"ה, אגרת תתצ), ואכן סיפורים שונים נודעו בירושלים על מעלת סגולתה של המהדורה הראשונה של הספר, והראי"ה ומקורביו נהגו להעניק אותו כסגולה (ראה: ליקוטי הראי"ה, חלק ב, כפר הראה תשנ"א, עמ' 256).
הגאון רבי יעקב גורדון, תלמיד חכם בעל שיעור-קומה ומעשירי אנגליה. יליד ליטא, היגר למנצ'סטר שבאנגליה, ובהמשך עבר לסאות'פורט ו-בורנמות'. עמד בקשרי מכתבי שו"ת עם גדולי הונגריה וליטא, ושמועות רבות מופיעות בשמו בספרי רבני דורו.
קמ, [2] עמ' + מעטפת מודפסת. 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב, המעטפת במצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי, קמטים וקרעים קטנים במעטפת ובשדרה.

ספר חיי עולם, "ליקוטי אמרים... לחזק הלבבות לאמונה שלמה", [חלק ראשון], מאת הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלר") בעל קהלות יעקב. בני ברק, דפוס אשל, [תשכ"ד 1964]. מהדורה עם "השמטות ותיקונים".
בדף המגן הקדמי, הקדשה לחתן בר מצוה (משנת תשכ"ח בקירוב), בכתב ידו של המחבר (כחמש שורות): "בעה"י, להעלם היקר... להכנסו בעול מצות תוה"ק [תורה הקדושה]. יה"ר [יהי רצון] שיעלה בתורה ויר"ש [ויראת שמים] לתפארת ולנחת להוריו. המחבר".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין. נודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן ה"חזון איש". לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן ה"חזון איש" ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
כשיצא לאור ספרו "חיי עולם" לחיזוק האמונה, התפעלו ממנו גדולי המוסר בדורו. מפורסם כי המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין התבטא על הספר כי לולי ראה את הספר "חיי עולם" - "לא היה מאמין שבדורינו חי אדם בעל אמונה כזו" (תולדות יעקב, עמ קלח). חלקו השני של הספר "חיי עולם" נדפס רק בשנת תשכ"ו, בסוף ספר קהלות יעקב על מסכת שביעית, ולאחר מכן נדפסו שני החלקים יחד בעשרות מהדורות חוזרות.
[7], ו-נ דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. חותמת. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.