מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
המחבר, רבי ראובן הלוי הורוויץ, תלמידם של רבי יהונתן אייבשיץ, הגה"ק רבי שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק והחוזה מלובלין. כיהן ברבנות בערים גוטאן שבגרמניה, ובנאוויפולה ובז'רנובצה שבפולין (העיר ז'רנובצה הייתה מפורסמת בלמדניה ובחסידיה. החוזה היה מכנה אותה "עיר שכולה כהנים"). רבו החוזה מלובלין העריכו מאד, ואף אמר עליו כי הוא השלישי מבין ל"ו צדיקים שבדור, ושנשמתו היא נשמת רב המנונא סבא. לאחר פטירת החוזה מלובלין הנהיג רבי ראובן עדה חסידית.
מו"ל הספר שלפנינו, האדמו"ר רבי אליעזר ירוחם ברון מקראקא (תק"צ-תרמ"ה/תרנ"ב) היה נכדו של המחבר וחתנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בשעת הדפסת הספר היה חשוך ילדים, ובהקדמתו כתב כי הוא מקווה שבזכות הדפסת הספר ייוושע בזרע של קיימא. ואכן, בסביבות שנת תרל"ד הוא נפקד, ונולד לו בנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל (תרל"ד?-תש"ב), שלימים, בשנת תרנ"ז, הדפיס את מהדורתו השניה של הספר.
בדפי המגן חתימות, רישומי בעלות ונסיונות קולמוס, בהם: "יצחק אייזיק עפשטיין", "שייך להרב המגיד מיאנאווא", ועוד.
[2], קמד דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לחלק השני.
ספר זה הוא ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שראה אור בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע", אך מהמהדורה השניה (מונקאטש, תרנ"ב) ואילך נדפס שם המחבר בדף השער. בהקדמה למהדורה השניה של הספר מספר בן המחבר, האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, על אביו, ש"קודם פטירתו בעת חליו, אמר בזה הלשון: אני נותן שבח והודיה להשי"ת שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה. לדעתי כל המורה מתוך ספרי זה, יפסוק כדת וכהלכה".
מסופר שכשיצא הספר שלפנינו מבית הדפוס, "שש ושמח" המחבר, ואמר בהתרגשות שכשיבוא מלך המשיח, יצא יחד עם כל מחברי הספרים לקבל את פניו עם חיבורו זה (ראה "זכרנו לחיים", מונקאטש תרצ"ח, עמ' 331).
שני חלקים בכרך אחד. [3], לד, [1], לג-מד; כז; [1], כג, [1] דף. 32.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרע בדף השער של החלק הראשון, עם פגיעה בטקסט, ללא חיסרון, משוקם בהדבקה. רישומים. חותמת. כריכה חדשה.
חלק גדול מן התשובות שנדפסו בשו"ת דברי חיים עוסק בענייני עגונות. בעניין זה מסופר על ה"דברי חיים", ש"בעת שהיה צריך לחתום איזהו שו"ת שהשיב בעניין עגונה... כמה וכמה פרישות וטבילות עשה טרם שחתם את עצמו על ההיתר" (ראה "פתחא זוטא", עירובין, תרס"ז, בהקדמה). כך נהג גם בכתיבת התשובות אל השואלים, וכך נהג גם בשנותיו האחרונות, כשהחל להתעסק בעריכת התשובות.
על עיסוקו בסידור ועריכת התשובות להדפסה מסופר כי לאחר חצות ליל היה ה"דברי חיים" יושב עם הסופר שלו, רבי אביש מאיר, והיה מקריא לפניו את הנוסח הסופי של תשובותיו. הוא מקריא והסופר כותב מפיו. לאחר מספר קטעים שהקריא, היה הולך ה"דברי חיים" לטבול במקווה. לאחר הטבילה חזר להקריא את המשך התשובה. לאחר הקראת כמה קטעים נוספים הלך שוב לטבול במקווה, וחזר שוב להקריא, "וכה היה טובל חמשה פעמים בכל לילה במשך העת שהיה הסופר מעלה על הספר חצי תשובה, או תשובה אחת קצרה בשלימותה בלילי טבת הקרים, כדי להוציא חידושי תורה בקדושה ובטהרה" (ראה "מקור חיים", בילגוריי תרע"ב, סעיף יג).
שני כרכים. חלק ראשון: [2], קלד דף. חלק שני: [4], קכ דף. 34.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי דפי השער עם פגיעות קלות במסגרת השער של החלק הראשון, וקרעים קטנים בדפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים. רישום בעט בדף השער השני. כריכות חדשות.
ספר "דברי חיים" על התורה ועל המועדים נדפס לאחר פטירת המחבר. בהקדמת החיבור על התורה כותבים הבנים על אביהם המחבר הקדוש ועל יום פטירתו: "...נודע ומפורסם... רוב קדושתו וצדקתו, אשר הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירת נפש ממש, מנעוריו עד... אשר ראו עינינו ביום פטירתו... כי קידש עצמו כשרפי מעלה ביחודים והתלהבות גדול, לא פסק רגע עד אשר דבקה נפשו באור עליון...". בסיום ההקדמה כותבים בני המחבר על צוואת אביהם להדפיס את הספרים הללו: "...ואנחנו בני אבינו המחבר הקדוש אדמו"ר זצללה"ה השתדלנו בהדפסת זה החיבור, כי כן ציוה עלינו קודם פטירתו, להדפיסו ולהוציאו לאור בקרוב, וזכות אאמו"ר בעהמ"ח הקדוש יגן עלינו ועל כל בני ישראל, שיתרומם קרן התורה והיראה, ושיושפע לנו שפע ברכה והצלחה, ולכל אחינו בני ישראל".
בהקדמת החלק השני מוסיפים בני המחבר לספר על כך שאביהם, בעל ה"דברי חיים", למד מסכת בבא מציעא "בעיון רב בחבורת תלמידים גדולי תורה, יותר מעשרים שנה, וחידש חידושים נפלאים...". בנוסף, כותבים הם כי חידושי התורה של אביהם הם על דרך הנגלה והנסתר: "שמענו מפיו הקדוש שגם בפלפול ההלכות לא אמר שום דבר רק אשר יוצדק חידוש זה גם לפי הקבלה ליחודים".
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון: [2], פד, [5] דף. חלק שני: [2], עב; מח דף. 23 ס"מ. נייר יבש וכהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר סביב כל שולי הדף. רישומים. כריכת עור חדשה.
• ספר סדרי טהרות, על מסכת כלים. יוזעפאף [יוזפוב], דפוס האחים שלמה וברוך זעצר ויחזקאל רענר, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.
• ספר סדרי טהרות, על מסכת אהלות. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ג 1903. מהדורה ראשונה.
הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכתות כלים ואהלות. מאחר ואין תלמוד בבלי וירושלמי למסכתות אלו, ערך המחבר כעין "גמרא" לשתי המסכתות. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ואחריה ה"גמרא" שהיא ליקוט של כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה וה"גמרא" נדפסו שני פירושים מאת המחבר, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור נערך ונסדר בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד (גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" - ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים). דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מהטעם הבא: מאחר שהחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני (על מסכת אהלות), הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים ההודעה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" (ראה על כך הרחבה בקטלוג קדם, מכירה 70, במסגרת ליד פריט 165).
שני כרכים. כרך ראשון (כלים): [10], 540 עמ'. חסר הדף האחרון של לוח המפתחות, וללא דף המפה בסוף. כרך שני (אהלות): [8], 546 עמ'. 36-37 ס"מ. נייר יבש ושביר בכרך השני. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים (בחלק מהדפים בכרך הראשון כתמים רבים). בלאי בחלק מהדפים בכרך הראשון. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער של הכרך הראשון (ובמספר דפים נוספים), משוקמים במילוי נייר, וקרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים בכרך השני. חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).
עם הסכמות האדמו"רים רבי אברהם מתתיהו משטפנשט, רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש, רבי אברהם יהושע העשיל מאדזשאד, ורבי משה ליב מפאשקאן, הממליצים לקנות את הספר "למען הביא ברכה לתוך בתיהם".
המחבר הקדוש רבי יהודה ליב שור (נפטר תקס"ט), זכה להערכה רבה אצל גדולי החסידות בדורו: רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ברוך ממז'יבוז' נכד הבעש"ט. האדמו"ר הזקן מלאדי "בעל התניא" ראה את כתביו ושיבח אותם, באומרו על המחבר, כי "היה צופה באור הגנוז" (ראה בנוסח השער, ובמכתב ההסכמה של רבי ישראל בער'ציס הדיין משאריגראד).
ב, קלב, [8] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. במרכז דף השער קרע חסר קטן, עם פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
בדף השער ובדף א', חתימות (משנת תרמ"ד) וחותמות של רבי אריה יהודה ליב מורגנשטרן מלודז' בן רבי ישראל מרדכי מורגנשטרן "ממשפחת החנכ"י". כינוי המשפחה על שם זקנו האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר בעל "חשבה לטובה", שכן אביו רבי ישראל מרדכי היה נכדו (בן-בתו) של האדמו"ר רבי חנוך העניך (ראה מכתב אליו מסבו הגדול, במכירת "קדם" מס' 66, פריט 51). רבי ישראל מרדכי היה בנו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, בנו של רבי ישראל מטוּרְבִּין (אחיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק).
מספר הגהות קצרות בכתב-ידו של רבי יהודה ליב מורגנשטרן.
[1], נח; כז, [2] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה, עם שדרה חדשה.
אוסף גדול של מהדורות ראשונות ושניות של ספר חידושי הרי"מ ושו"ת הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
• ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, דפוס שלמה וברוך זעצער ויחזקאל רענר, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.
ספר זה הנו החיבור הראשון שנדפס מתורתו של ה"חידושי הרי"ם".
על הדפסת ספר זה מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי ובעיירות פולין, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"ם", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).
• ספר חדושי הרי"מ על חשן משפט. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1870-1871. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
• ספר חדושי הרי"מ על מסכת כתובות וקידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
• ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז 1877. מהדורה ראשונה. באמצע הדף האחרון מתחילה רשימת שמות הפרענומעראנטן, הממשיכה על פני שני דפים נוספים (דפים אלו לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה).
• ספר חדושי הרי"מ על מסכת בבא קמא ובבא מציעא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.
• ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה.
• ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ב 1882. מהדורה שניה, עם יח דפים בסוף של "הוספות לשו"ת וחידושי הרי"מ", שאינם נמצאים בחלק מהעותקים.
• ספר חדושי הרי"מ על מסכת כתובות וקידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תר"נ [1890]. מהדורה שניה.
• ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"א 1891. מהדורה שניה. [1] דף בסוף עם שמות הפרנומעראנטען לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
10 כרכים. גודל ומצב משתנים.
האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"), גדל בביתו והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ"א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד "גזירת המלבושים" בשנים תר"ו-תרי"א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו לזמן קצר האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, וכשנפטר כעבור ארבע שנים, הוכתר לאדמו"ר נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת", שהיה לאדמו"ר השני לשושלת גור.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש האדמו"ר במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
חמישה כרכים. בראשית: 3, 283-5, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: [2], 240 עמ'. 26 ס"מ בקירוב. ארבעה מהכרכים נדפסו על נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים במספר דפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות מקוריות, עם שדרות עור חדשות (הכרכים עברו כריכה מחודשת). פגמים בכריכות.
חלק מדפי השער נדפסו בדיו זהובה.
• ספר אגלי טל, על מלאכות שבת. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה.
בדף השער מופיעות המילים: "חלק ראשון", אך בפועל לא יצאו לאור חלקים נוספים.
חלק מדף השער נדפס בדיו אדומה.
בסוף ההקדמה כותב המחבר שבנו, רבי שמואל [האדמו"ר בעל "שם משמואל"], הוא שסידר את הספר "המוקדם מוקדם והמאוחר מאוחר, וגם מלאתי את ידו להוציא את כל פסקי הלכות מתוך הפלפול ולעשות את פנים הספר ("קיצור הלכה העולה מן הפלפול") בלשונו".
[3], קלח, [1] דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. הגהה (קצוצה) באחד הדפים. כריכה חדשה.
• שו"ת אבני נזר, על חלק אורח חיים ויורה דעה. פיעטרקוב-וורשא, דפוס חנוך העניך פאלמאן, ודפוס אברהם יצחק האלטער, [תרע"ב]-תרע"ד 1912-1914. מהדורה ראשונה. ארבעה כרכים.
ארבעה כרכים. או"ח, חלק ראשון: [2], 317 עמ'. או"ח, חלק שני: 312 עמ'. יו"ד, חלק ראשון: 226 עמ'. יו"ד, חלק שני: 330, [1] עמ'. שני החלקים של יורה דעה נדפסו על נייר יבש ושביר. 33-34 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קלים בכרך השלישי והרביעי, בהם קרעים חסרים קטנים עם פגיעות קלות בטקסט בדפים האחרונים של הכרך השלישי. חותמות. כריכות חדשות, אחידות לחמשת הכרכים.
רישום בעלות בשערי שני הכרכים: "ר' יוסף". בסוף הכרך השני, נכרכו דפים ריקים, ובהם העתקה בכתב-יד (בעפרון), מתוך ספר "חוקר ומקובל" ומ"כללות האילן" לרמח"ל.
האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. אחד מחיבוריו המפורסמים הוא "יסוד העבודה", בענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות. בספרו זה הוא כותב ביקורת חריפה על ספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוז'ין, בעיקר על שיטתו בענייני "תורה לשמה". מסופר שבכתב היד המקורי של החיבור היה כתוב מספר פעמים "דלא כנפה"ח" [=דלא כנפש החיים]. ספריו הנוספים: "חסד לאברהם" - ספר עמוק וקשה להבנה בקבלה ופילוסופיה; "באר אברהם" על המכילתא. לאחר השואה נדפסו מכתביו ספרים נוספים בשמות "חסד לאברהם" ו"באר אברהם".
[7], 2-291, [5] עמ'; [2], 3-123, [7] עמ' + [5] עמ' בכתב-יד + דפים ריקים. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים וסימני עש בודדים. כריכות עור חדשות.
שני ספריו של האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק על התורה:
• ספר אמרי אלימלך, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
[4], 340 עמ'. 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות. קרעים חסרים גדולים בדף השער, וקרעים חסרים בדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים. חותמות רבות. כריכת עור חדשה.
ללא [2] דפים בראש הספר ובהם הסכמות מאת רבי אברהם יעקב פרידמאן מסאדיגורא ורבי אברהם טברסקי מטריסק, וכן ללא [1] דף בסוף, עם תיקוני טעויות, שנוספו רק לחלק מן הטפסים.
• ספר דברי אלימלך, על התורה והמועדים, חלק ראשון על ספרים בראשית-ויקרא, וחלק שני על ספרים במדבר-דברים, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער / האחים שולדבערג, תר"נ-תרנ"א 1890-1891. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.
דף שער נפרד לכל חלק.
הקדשה בכתב-יד בדף המגן, המעידה כי הספר ניתן כדורון דרשה לחתן יחיאל פישל הכהן ביום חתונתו, מאת אחותו.
240, [2], 504-241 עמ'. 26 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמו"רות ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. השפעתו היתה רבה ברחבי פולין ורבים מאדמו"רי פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי מאיר יחיאל הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. לעת זקנתו, כשכבר היו לו נכדים רבים (רבים מהם כיהנו באדמו"רות, בהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמו"רות, קיבלה "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.