ספר ברכת דוד, דרושי חסידות וקבלה על התורה והמועדים, מהאדמו"ר רבי דוד מטולנא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ב 1862. מהדורה ראשונה.
נדפס בחיי המחבר האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל. בהקדמותיו מברך המחבר, אשר נודע בדורו ל"פועל ישועות" - ש"נזכה לשמחה שלמה שלעתיד, והשפעות כל הברכות בלי הפסק".
במקור מופיעים בראש הספר דף שער ודף הקדמה, ושוב דף שער ודף הקדמה. בין השערים וההקדמות קיימים הבדלים קלים בלבד - במסגרת השער, בטיפוגרפיה ובנוסח (תארי המחבר ואבותיו הקדושים). לא ברור מדוע נדפסו השערים וההקדמות פעמיים והאם הדבר נעשה בהוראת רבינו המחבר או לא. בעותק שלפנינו מופיעים רק דף השער השני ודף ההקדמה השני.
143 עמ'. חסרים [4] עמ' ראשונים, שבהם השער וההקדמה הראשונים. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע קטן בשולי דף השער, משוקם בהדבקת נייר, וקרעים קטנים במספר מקומות נוספים. כריכה חדשה.

ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חיתוך דפים על גבול הטקסט באחד מהדפים. חותמת. כריכת עור חדשה.

ספר פרי עץ, דרושי חסידות על התורה ומועדים, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, עם העתקת צוואתו. ז'יטומיר, דפוס י' מ' באקשט, תרל"ד 1874. מהדורה ראשונה.
בשער מוזכר כי הספר נעתק מכתב-יד שהיה בגנזי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל, שנשלח אליו מעיה"ק ירושלים. ספר זה הוא מהדורה שונה של החיבור "עץ פרי" שנדפס מאוחר יותר בלבוב, תר"מ 1880, עפ"י כתב-יד מדויק יותר.
בעמ' 3: "העתק... וצוואה שצוה [מורינו ר' מנחם מענדיל מוויטעפסק זי"ע] לבנו לפני מותו, אשר נשארו בכתובים ולא באו בדפוס".
המחבר, הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק (תק"צ-תקמ"ב), מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ממנהיגי החסידות בליטא וברוסיה הלבנה ("רייסין"), וראש עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777). בצעירותו היה אחד מבני היכלא קדישא של הבעש"ט, ולאחר פטירת הבעש"ט, הפך לאחד מתלמידיו החשובים של המגיד ממזריטש, אשר בצוואתו מינהו לממלא מקומו בהנהגת החסידים ברוסיה הלבנה. תלמידיו הגדולים מבית מדרשו של המגיד הם: רבי אברהם מקליסק, רבי ישראל מפולוצק, רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, רבי ברוך מקוסוב, ועוד. בשנת תקל"ז עמד בראש השיירה החסידית, שכללה שלוש מאות איש, שעלתה לארץ ישראל. התיישב בטבריה וייסד את היישוב החסידי בגליל. אף ביושבו בארץ-ישראל עמד בקשרים הדוקים עם חסידיו בגולה באמצעות אגרות ושד"רים. מקום קבורתו בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין הישן בטבריה. עיקרי תורתו מכונסים בספריו "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד), "פרי עץ" (זיטומיר, תרל"ד) ו"לקוטי אמרים" (לבוב, תרע"א). כמה מאגרותיו ששלח מארץ ישראל אל חסידיו בגולה, להורות להם את תורת החסידות ודרכיה, נדפסו בספר "אגרת הקודש" (מזירוב, תקנ"ד).
30 עמ'. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש (וקרעים קטנים חסרים) בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכה חדשה.

ספר אור הגנוז - חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני - ספר וזאת ליהודה - חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
ספר אור הגנוז זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, הסכמת אחיינו - רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים - רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא - המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל, נכד המחבר, נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי - כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי כדי שיעניקו הסכמות על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי).
[1], יב; פד; לג דף. 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע חסר בשולי אחד מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב - תלמיד הבעש"ט. וורשא, תרל"א 1871. מהדורה שנייה.
בעותק שלפנינו שני דפי שער, הראשון - כללי, והשני - מפורט. דף השער הראשון חסר במרבית העותקים.
ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל, ועוד.
הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).
[2], ג, [1], פב, [1], פד-פח, [3] דף. כולל דף השער הראשון, החסר במרבית העותקים. 26 ס"מ. נייר יבש בחלקו. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ששה דפים בסוף הספר ([1], פד-פח), עם חידושים ושו"ת מאת נכד המחבר, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. תוכן דפים אלו מופיע בקונטרס בן [8] דף שצורף לעותקי המהדורה הראשונה של הספר (לבוב, תרכ"ה), אך נדפס כאן בשנית. אחרי דפים אלה מופיעים [2] דפי מנויים ודף נוסף עם התנצלות המביא לבית הדפוס (כמו בעותק הנוסף שנרשם במפעל הביבליוגרפיה).