ספר זוהר חי, פירוש על ספר הזהר על פי הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". לבוב-פרמישלה, [תרל"ה-תר"מ] 1875י-[1880]. מהדורה ראשונה. ארבעה מתוך חמישה חלקים (ללא החלק החמישי - על ספרים ויקרא-דברים).
ספר זוהר חי הוא פירוש עמוק ומקורי על הזהר הקדוש, בנוי על יסודות תורת האריז"ל ועל יסודות תורת הבעש"ט. המחבר משלב וממזג בחיבורו זה, כמו בכל חיבוריו, את הקבלה עם החסידות. בשונה משאר חיבוריו, חיבורו זה נדפס לאחר פטירתו, על ידי בנו האדמו"ר רבי אליעזר צבי, בעל "דמשק אליעזר". הכרך הראשון נדפס בשנת האבל, ובתחילתו נדפסה הקדמה ארוכה ומופלאה מאת בנו ה"דמשק אליעזר". בהקדמה מספר בנו על מדרגותיו המופלאות של אביו בתורה ובעבודת ה', על גילויי רוח הקודש ועל מופתים שמימיים שראה בעיניו אצל אביו הקדוש.
בין היתר מספר בנו שלאחר שכתב אביו את ארבעת הדפים הראשונים של פירושו, נכנס אל אביו מישהו שביקש ממנו שיתפלל על חולה מסוכן. אביו שראה ברוח קודשו שאותו חולה זקוק לרחמי שמים מרובים, אמר לאותו אחד: "אין לי שום דרך לעזור לו, אלא יש תחת ידי ארבעה דפין שכתבתי על הזוהר, לך ואמור להחולה הזה שאני נותן לו במתנה גמורה חדושים של הזוהר... ובזכות זה אפשר יכריע הכף זכות ויחיה לאורך ימים ושנים". וכך עשה האיש, "ומיד כשאמר האיש הזה להחולה דבורים הללו, התחיל תיכף להזיע, ונתרפא". עוד מסופר בהמשך ההקדמה, שארבעת הדפים הראשונים מהפירוש נכתבו על שתי השורות הראשונות של הקדמת הזהר. דפים אלו נכתבו בקיץ תרי"ז, ומאז עשה הפסקה של עשר שנים מכתיבת הפירוש. בערך בשנת תרכ"ז "ראה בחלום הבעש"ט זלה"ה, והסכים עמו שיתחיל לכתוב פירוש על הזוהר... ותיכף ומיד ביום המחרת התחיל לכתוב". את פירושו סיים לכתוב מספר שבועות לפני פטירתו. ב"סיום הספר" שבסוף הכרך החמישי (שאינו נמצא לפנינו), מספר בנו המו"ל, שאביו השביעו פעמיים בתקיעת כף קודם פטירתו "שאדפוס פרושו זהר חי הזה עד גמירא על נייר שרייב [=נייר כתיבה] ושמחתי במה שגמרתי אמונתי [=הבטחתי] שלי וקיימתי דברי אאמו"ר זלה"ה".
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
חותמת בדף השער של הכרך השני: "יעקב יוסף גינס אב"ד ק"ק בוסערמין יע"א".
ארבעה כרכים. ללא הכרך החמישי על ספרים ויקרא-דברים. כרך ראשון (בראשית, חלק ראשון): [4], רטו דף. כרך שני (בראשית, חלק שני): [1], רטז-שמח, שמח-תנו, [1] דף. כרך שלישי (שמות, חלק ראשון): [4], קסו דף. כרך רביעי (שמות חלק שני): [1], ב-רפד, [3] דף. חסרים שני דפים לאחר דף השער. 22.5-24 ס"מ. נייר יבש ושביר (לעיתים גם מעט כהה). מצב כללי טוב-בינוני, מספר דפים בחלק מהכרכים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים (כולל קרעים בדפי השער), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ונייר דבק. פגיעות בטקסט כתוצאה מהדבקת נייר דבק חומצי במספר דפים. הדבקות נייר בשולי דפי השער ודפים נוספים. חותמות ורישומים בכתב-יד בחלק מהכרכים. כריכות חדשות.