ספר תפארת ישראל, על מעלת התורה והמצוות, מאת רבינו יהודה ליווא - המהר"ל מפראג. ונציה, דפוס דניאל זאניטי, [שנ"ט 1599]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר.
סה דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש רבים וקשים, עם קרעים חסרים ופגיעות באיורי השער ובטקסט בדפי הספר, משוקמים במילוי נייר. חיתוך שוליים עם פגיעה בכותרות במספר דפים. רישומי צנזורה בשער (מחוקים). כריכה חדשה.
החיבור היחיד מחיבוריו של המהר"ל שנדפסו בחייו, אשר נדפס בעיר ונציה. שאר חיבוריו נדפסו ברובם בעירו פראג, ושניים מהם בעיר קראקא. הספר הובא לדפוס על ידי רבי יעקב ב"ר גרשון ב"ק (מאבות משפחת ב"ק), שהדפיס בוונציה כשנה קודם לכן את הספר תנא דבי אליהו, וקודם לכן את מדרש תנחומא בוורונה, בשנת שנ"ה. מאוחר יותר הקים בית דפוס עברי בעיר פראג.
בעותק שלפנינו נמצא דף סה, החסר בעותקים רבים. בראש הדף כותרת: "זה שייך בדף מט עמוד ד שיטה כה, שנשמט משם".

ספר תשובות, מאת רבי מנחם עזריה - הרמ"ע מפאנו. ונציה, דפוס דניאל זניטי, [ש"ס 1600 בקירוב]. מהדורה ראשונה.
הספר כולל תשובות בהלכה מאת הרמ"ע מפאנו, עם חידושים בסוגיות שונות. בשער נכתב כי הספר כולל "פירוש סוגיות ומשניות עמוקות ושמועות חמורות להלכה ולמעשה כפי צורך השואל...". הספר נדפס בחייו של הרמ"ע. בשער מופיעים רק ראשי התיבות של שמו: "מע" [=מנחם עזריה; במהדורות הבאות נדפס הספר בשם שו"ת רבינו מנחם עזריה, וכך נודע שמו בספרי הפוסקים]. מו"ל הספר הוא תלמיד הרמ"ע, רבי יצחק בכ"ר מרדכי מפולין ("איש פולונייא"). בראש הספר "הקדמת המדפיס", שבה מתאר רבי יצחק כיצד הגיע לאיטליה והתוודע לגדולתו של הרמ"ע: "אמר יצחק בר מרדכי ז"ל איש פולניא... ותשאני רוח ה' בגלילת איטליא ואשמעה אחד קדוש מדבר... הלא הוא הרב המקובל האלהי מרנא ורבנא מנחם עזריה נר"ו... אני קרתי ושתיתי מימי מעיינותיו ימים וחדשים וחכמתו היא סמכתני...".
תאריך ההדפסה משוער לפי הנאמר בהקדמה: "ועוד לו להדפיס אחר זה פלח רמון...". ספר פלח הרמון של הרמ"ע, נדפס בוונציה ש"ס.
רישומי בעלות, רישומים שונים, והגהות (בכתיבה ספרדית וכתיבה איטלקית). חותמות "חברת אוהבי תורה".
קמג דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

שני ספרי ה"פרי חדש" על שולחן ערוך, חלק יורה דעה, וחלק אורח חיים-אבן העזר - מהדורות ראשונות:
• ספר פרי חדש, על יורה דעה, מאת רבי חזקיה די סילווה. אמשטרדם, דפוס דוד תארטאס, [תנ"ב 1692]. שער מאויר בתחריט. מהדורה ראשונה.
ספרו הראשון של רבינו ה"פרי חדש" והיחיד שנדפס בחייו, בעת מסעו כשד"ר לארצות הגולה. עם הוצאת הספר נתקבלו דבריו באהדה רבה בארצות אירופה. אולם כשהספר הגיע למצרים, עורר התנגדות גדולה אצל חכמי מצרים, מאחר שהמחבר לא נרתע מלחלוק בלשון חריפה על ה"בית יוסף" ועוד מגדולי האחרונים. בעקבות כך החרימו חכמי מצרים וחברון את הלימוד בספר: "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע" (גינת ורדים, יורה דעה, כלל ג, סימן ג), [ואכן עותקי המהדורה הראשונה נדירים, עקב החרמת הספר וגניזתו]. החיד"א מתאר בספרו "שם הגדולים" כיצד התבטל החרם מאליו בדור שאחריו, ומציין כי על כיסא הרבנות במצרים עלה תלמידו המובהק של ה"פרי חדש" - רבי שלמה אלגאזי (השני), "וכל הוראותיו היו על דעת רבו הרב פרי חדש... וכהיום הזה כל חכמי ישראל שותים בצמא את דבריו". בשנת תק"ב הדפיס רבי חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים" הקדוש, את ספרו "פירות גנוסר" על שלחן ערוך יורה דעה. במרכז הדף נדפסו דברי המחבר והרמ"א וסביבו הפירושים "פרי חדש" ו"פרי תואר" (מאת ה"אור החיים"). בחלקו הגדול מוקדש ה"פרי תואר" לתרץ את קושיותיו והתקפותיו של ה"פרי חדש" על מחבר השלחן ערוך. החיד"א, תלמידו של ה"אור החיים", מעיד בספרו "שם הגדולים", כי בבחרותו הלך מספר פעמים עם רבו ה"אור החיים" להשתטח על קברי הצדיקים שבהר הזיתים, "וכבואנו למצבת הרב פרי חדש ראינו להרב הנזכר [ה"אור החיים"] שנשאר יחידי על מצבתו כמו רביע שעה ורחושי מרחשן שפוותיה, והבננו דהיה שואל מחילה ואומר כי לשם שמים נתכוון וכיוצא".
בראש השער חתימות: "ראובן במ"ו משה זצ"ל"; "אליקום גץ מקראקא". בדפי הספר חותמות שונות, בהן חותמותיו של רבי בן ציון היילפרין אב"ד נאנאש. בדף קכא/1 הגהה למדנית בכתב ידו. בדף [2] חתימת: "הק' צבי הלוי פאלאק".
[2], קיו, קטז-קיו, קיז-קל דף. מצב בינוני. כתמים. קרעים, קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
• ספר פרי חדש, על אורח חיים ואבן העזר (הלכות ראש חודש, פסח, יום טוב, מגילה וגיטין, וביאורים על ספר המדע לרמב"ם), מאת רבי חזקיה די סילווה. אמשטרדם, דפוס נתנאל פואה, [תס"ו 1706]. מהדורה ראשונה, בהוצאת בן המחבר, עם הסכמות חכמי ירושלים, ועם דף הקדשה (בפורטוגזית) לנדיב יעקב פיררא (מייסד ומחזיק "מדרש בית יעקב פיררא" בירושלים).
רישום בעלות בדף השער: "חנני אלקים ויתן לי גם זאת הצעיר מירקאדו ס"ה בלא"א א"ה הי"ו" [=סעדיה הלוי בן לאדוני אבי אברהם הלוי השם יחייהו וינטרהו - רבי מירקאדו סעדיה הלוי, מחכמי איזמיר. מחבר הספר "נוה צדק" על הרמב"ם, שנדפס בשאלוניקי בשנת תר"א. היה חמיו של רבי יצחק פאלאג'י, בנו של רבי חיים פאלאג'י]. מעט הגהות (קצוצות) בכתב-יד מזרחי.
[4], עד דף; יט, [1] דף; ט דף. (הדף עם ההקדשה בפורטוגזית, הנמצא בטופס שלפנינו, אינו מופיע בכל העותקים). 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט בכמה דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט בשולי מספר דפים. חותמות ורישומים. כריכה חדשה.

צל"ח - ספר ציון לנפש חיה, על מסכת פסחים, מאת רבינו יחזקאל הלוי לנדא בעל ה"נודע ביהודה", רבה של פראג. פראג, דפוס Joseph Emmanuel Diesbach, [תקמ"ג-תקמ"ד 1783-1784]. מהדורה ראשונה. הספר הראשון בסדרת ספרי הצל"ח. נדפס בחיי המחבר.
חתימות בדף השער ובדף המגן הקדמי: "בע"ה קניתי מהוני לכבוד קוני עזריאל פאללאק". רבי עזריאל פולק (תקס"ג-תרמ"ז; החתם סופר ותלמידיו, עמ' שצד-שצה), תלמיד החתם סופר. מדייני הקהילה באייזנשטאט במשך למעלה מארבעים שנה. בנו הוא רבי צבי יהודה פולק, וחתנו רבי יצחק פיגדור.
רישומים וחותמות של רבי אברהם פיגדור משארוואר (בנו של רבי יצחק פיגדור).
רישומים נוספים [כנראה מבני העיר אייזנשטאט], בהם: "זה הספר שייך להר"ר ר' ליפמן גינז"; "שלמה שלעזינגער".
הגהות (מרביתן מאוחרות). הגהה ארוכה בדף יג/2 (יתכן שהיא בכתב-ידו של רבי עזריאל פולק).
[2], קכג, [1] דף. דפים צג-צד מופיעים פעמיים. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים, בהם קרעים חסרים קטנים, משוקמים בחלקם בנייר דבק חומצי (על הטקסט). כריכה חדשה.

ספר שו"ת נודע ביהודה - תניינא, שני חלקים, תשובות על ארבעת חלקי השלחן ערוך, מאת רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא אב"ד פראג. פראג, [תקע"א] 1811. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים. שער נפרד לכל חלק.
הספר נודע ביהודה - "מהדורא קמא" יצא לאור בחיי המחבר בשנת תקל"ו-תקל"ז. הספר שלפנינו, נודע ביהודה - "מהדורא תניינא", יצא לאור לאחר פטירת המחבר (בשנת תקנ"ג), ונערך ונדפס בשנת תקע"א ע"י בנו רבי שמואל אב"ד פראג. בתחילת הספר נדפסו שתי הקדמות חשובות ומעניינות, בהן מספרים בניו, רבי שמואל ורבי יעקבקא, על תולדות חיי אביהם המחבר ועל תולדות הדפסת חיבורו נודע ביהודה קמא ותניינא. בספר זה נדפסו עשרות תשובות והגהות מאת המו"ל רבי שמואל, וכן מספר תשובות מאחיו רבי יעקבקא.
חתימה בדף השער של הכרך השני: "קניתי מהוני לכבוד קוני גבריאל בראך", וחתימה נוספת: "בערל פ---?".
שני כרכים. כרך ראשון: [6], ב-קסא, קסג-קע דף. כרך שני: [1], קסט, קנ-קנט, [1] דף. 34-35 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכות עור חדשות.