ספר מדרש אגדת בראשית, עם מדרש תמורה. זולקווא, דפוס אברהם יהודה ליב מאיר האפער, [תקס"ד 1804].
עותק מיוחס. בראש השער, רישום בעלות על קניית הספר בשנת תקפ"ה מאת ר' כתריאל מלמד, בחתימת: "הק' נתן לארבערבוים", החתום גם בכותרת דף ה מדפי הספר. כפי הנראה, מדובר ברבי נתן נטע לורברבוים בנו של הגאון רבי יעקב לורברבוים אב"ד ליסא ובעל "נתיבות המשפט" ו"חוות דעת".
בשולי השער, חותמות בעלות של הגאון רבי "יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב" (אבי-אמו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). בשער מופיעות גם חותמות בעלות של נכדו האדמו"ר רבי "משה דוד אשכנזי - נכד הה"צ ז"ל מאלעסק...".
הגאון רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (תק"ע-כסלו תרמ"ב), בנו של הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז; בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע"; חותנו של ה"ייטב לב"), תלמידו וחתן-חתנו של רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט". מגדולי הרבנים ומרביצי התורה בגליציה. בין תלמידיו המובהקים היה הגאון המהרש"ם מברעזאן, שנסמך על ידו להוראה. מחבר הספר שו"ת מהר"י אשכנזי (מונקאטש, תרנ"ג). בתו נישאה לבן-דודה בעל ה"קדושת יו"ט" והיא אמו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - שנקרא על שם סבו זה [בהסכמת האדמו"ר מסאטמר למהדורה החדשה של ספרו שו"ת מהר"י אשכנזי, הוא כותב עליו: "...זקני אבי אמי... הגה"ק מרן יואל אשכנזי האבדק"ק זלאטשוב... גאון וצדיק מדור הקדום... כי ידוע גאונו וצדקתו והעמיד תלמידים גאונים וגדולים..."].
בנו הרה"צ רבי אשר אנשיל אשכנזי האדמו"ר מאלעסק בסטניסלב, היה חתן האדמו"ר הקדוש רבי חנוך דוב מאלעסק, ובנו הוא האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי - שחותמותיו מופיעות על הספר שלפנינו. הרה"צ רבי משה דוד אשכנזי (נפטר א' ניסן, בשנות התר"פ בקירוב - אנצי' לחסידות, ג, עמ' שלב; תורת החסידות, ג, עמ' 461-462) היה חתן האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים מקולבסוב (בן ה"ייטב לב"), ומילא את מקום אביו כאדמו"ר מאלעסק בסטניסלב ולבוב. חתנו הוא האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב מראזלא-קאליב, אביו של האדמו"ר מקאליב בעל ה"קול מנחם".
[1], ב-נט דף (חסרים 9 דף בסופו: דפים ס-סח - ראה להלן). 18 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי. קרעים חסרים גדולים עם פגיעה בטקסט בכמחצית הדפים. כריכה חדשה.
חסרים בסופו הדפים ס-סח, הכוללים: ברייתא דר' יהושע בן לוי; מסכת כלים של בהמ"ק; ברייתא מסכת אצילות; וברייתא מפרקי המרכבה.
במהדורה זו הושמטו מסכת גרים, מסכת גיהנם ומסכת חבוט הקבר שנדפסו במהדורה הראשונה (ווילנא, תקס"ב). בראש הספר מופיעה הקדמתו של רבי אברהם בן הגר"א מווילנא (העורך והמפרש של מהדורת ווילנא, תקס"ב). רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ, המביא לבית הדפוס של מהדורת זולקווא, העלים את שמו וחתימתו של רבי אברהם בן הגר"א, וכן השמיט מתוך ההקדמה (דף ג/1) את המלים "ושמעתי ממר אבא הגאון" והדפיס במקומם "ושמעתי" בלבד. כך נוצר הרושם שהוא המהדיר של הוצאה זו. עיין: ש"י פין, קריה נאמנה, ווילנא תרע"ה, עמ' 211; ש' בובר, מדרש אגדת בראשית, קראקא תרס"ג, מבוא; ח' מאק, ר' אברהם בן הגר"א, בתוך: הגר"א ובית מדרשו, רמת גן תשס"ו, עמ' 108-109.