ספר ברכי יוסף, שני חלקים - על ארבעה חלקי שולחן ערוך, מאת רבינו חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. ליוורנו, דפוס Gio. Vincenzo Falorni, [תקל"ד-תקל"ו] [1776]י1774-. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס. בדף השער הראשון רישומי בעלות שונים: חתימת הגאון בעל "שערי תורה" - "חנני ד' בזה הספר נא'[ם] הק' ב' וואלף חב"ק ווערבוי והגליל"; "הספר הזה שייך לא"ד [לאדוני דודי] אדמ"ו הרב... מו"ה מיכאל שמעון מייא... חתמתי תלמידו ובן אחות אשתו הק' פייבל..."; "הק' חיים במו"ה אפרים דין פה ק"ק קאזמור לפ"ק" [תקנ"ד?]. חותמות בעלות רבות של האדמו"ר מקוסון-ארה"ב רבי פנחס שלום רוטנברג (תרנ"ב-תשכ"ו).
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). שימש ברבנות בכמה ערים בפולין, בבוהמיה ובהונגריה. גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסה סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה".
הגאון רבי מיכאל שמעון מייא (נפטר י"א סיון תקצ"ג) חיבר יחד עם אחיו רבי יוסף מייא את הספר "חידושי הגהות" על הטור שנדפס במהדורת דיהרנפורט.
שני החלקים בכרך אחד: [1], ב-רך דף; [1], ב-קכא, קיג דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש בדפים ראשונים ואחרונים. קרע חסר (משוקם) במרכז דף השער הראשון. כריכת עור חדשה.

ספר ראשית למודים, בחכמות לימודיות וטבעיות, מאת ברוך בר"ל לינדא. ברלין, דפוס חברת חנוך נערים, תקמ"ט 1788.
ספר ראשית למודים היה הספר המדעי הראשון שפורסם בעברית בעת החדשה. מטרתו המקורית הייתה להקנות חינוך מדעי לילדים, אך למעשה שימש כספר מדע שימושי יחיד בקרב היהודים לאורך כל המאה ה-19. על אף שמחברו היה מחוגי ההשכלה והוא נכתב ברוח ההשכלה, התקבל הספר במדף הספרים היהודי גם בבתים שמרניים ונעשה בו שימוש על ידי רבנים אורתודוקסים - ראה להלן.
לפנינו העותק של הגאון בעל "ערוך לנר". בדף המגן הקדמי חתימת ידו: "יוקב בלאאמ"ו מ"ה אהרן עטלינגן נר"ו". חותמת הטבעה לצד החתימה: "A. R. Ettlinger - Altona".
הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר (תקנ"ח-תרל"ב 1798-1871), רב ראשי של אלטונה והגלילות ואב"ד אלטונה, מהבולטים שבמנהיגי יהדות גרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבתו של אביו רבי אהרן עטלינגר (עטלינגען) בעיר קרלסרוא, והיה מתלמידיו המובהקים של רב העיר רבי אשר וואלרשטיין בן ה"שאגת אריה". למד גם בישיבת ווירצבורג אצל הגאון רבי אברהם בינג, והיה חברם של החכם יצחק ברנייס מהמבורג ורבי אלעזר ברגמן מירושלים. בשנת תקפ"ח בערך נתמנה לרב אזורי בגליל לאדענבורג (Ladenburg), והתיישב בעיר מנהיים הסמוכה, בה נתמנה כראש ישיבה ורב ה"קלויז" בעיר (באותה תקופה למד אצלו תלמידו הרש"ר הירש מהמבורג). בשנת תקצ"ו עבר לכהן כרב בקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שם הקים ישיבה חשובה.
רבי יעקב עטלינגר עסק כל ימיו בהרבצת תורה, וגדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, הידועים מביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטט בעל "נחל אשכול"; רבי געטש שלזינגר מדייני המבורג; רבי אליהו מונק מדייני אלטונה ובנו רבי יהודה מונק אב"ד מארבורג; רבי זאב יצחק הלוי דינר מקלן בעל מחבר "לכבוד עמודי התורה"; רבי משה ווייסקופ רבה של פריז; ועוד תלמידים ידועים שפיארו את קהילות אשכנז בדורם.
מחבר הספרים "ערוך לנר" על מסכתות הש"ס, "ביכורי יעקב", שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" על התורה ועוד. מייסד ועורך הבטאון האורתודוקסי "שומר ציון הנאמן". ספריו נלמדים עד היום בהיכלי התורה, ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים.
כבר בדורו נחשב כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מירושלים ומרחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון כתב בכמה היתרי עגונות, שאינו מסכים להתיר אלא אם יצטרף אליו "הגאון מאלטונא" ("שואל ומשיב", תליתאה, ח"ב, רטז; ח"ג, פז). בין רבני אשכנז הוא היה הסמכות העליונה, ואפילו הגאון מווירצבורג מהרי"ד במברגר כתב עליו: "ומאז נהגתי להביא כל הדבר הקשה לאחד מגדולי הדור, המהר"ם קארגוי ז"ל ומחותני הרב הגאון מו"ה יעקב עטלינגער... לפניהם הצעתי כל דבר הקשה" (שו"ת יד הלוי, ירושלים תשמ"ח, עמ' ס). לאחר פטירתו ופטירת ה"כתב סופר" באותה שנה, כתב עליהם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שהם היו "צדיקי הדור" (מעגלי צדק, ח"א, פרשת וארא).
[11], קנט, [1] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרע בדף השער, משוקם בנייר דבק. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר ראשית למודים היה הספר המדעי הראשון שפורסם בעברית בעת החדשה. חלקו הראשון, המבוסס על מאמרים שפרסם המחבר - ברוך לינדא - ב"המאסף", יצא לאור בברלין 1788, ואילו החלק השני יצא לאור בדסאו 1810. לינדא היה משכיל יליד הנובר שבצעירותו הצטרף לחוג המשכילים היהודים בברלין. מטרתו המקורית של הספר הייתה להקנות חינוך מדעי לילדי היהודים. החלק הראשון יצא לאור בתקופת פריחת ההשכלה הגרמנית-יהודית, והוא העמיד נדבך חשוב בפרויקט המשכילי של בניית ארון ספרים יהודי חדש. חלק זה מוקדש למגוון תחומי דעת מודרניים: אסטרונומיה, זואולוגיה, בוטניקה, גאוגרפיה, אנטומיה ועוד, והוא מבוסס על ספר לימוד גרמני בן תקופתו. הוצאת הספר הייתה צעד מכונן בשינוי תפיסת החינוך למדעים. הוא התקבל בשמחה רבה בקרב חוגי המשכילים, ואלו פרסמו עליו שבחים רבים. גם בספר עצמו מובאים דברי ברכה מכמה משכילים מפורסמים, ביניהם נפתלי הירץ וייזל המעתיר את שבחיו על המחבר. הספר היה כמעט יחיד במינו, ובמשך עשרות שנים אפשר היה למצאו בספרייתם של משכילים רבים במרכז אירופה ובמזרחה, אך הוא חדר גם לקהילות שמרניות יותר. כעבור כמה שנים הועתקו חלקים ממנו לספרו הנודע של רבי פנחס אליהו הורוביץ - "ספר הברית". עם זאת, רבי פנחס אליהו כמו גם מחברים אחרים, לא ציינו כי העתיקו ממנו, ומנגד תקפו אותו בעמדותיו המנוגדות לדעת חז"ל, כגון בשרצים הפרים מן העיפוש (ראה ספר הברית ח"א מאמר יד פ"ח). הספר המשיך להיות נפוץ עד סוף המאה ה-19, בין השאר גם משום שכמעט ולא יצאו ספרי מדע משמעותיים במאה זו (מחקר מקיף על הספר ראה: ט' קוגמן, המשכילים במדעים: חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה, ירושלים תשע"ד, פרק שני, עמ' 49-86).
העותק שלפנינו, עליו חתום רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר", הוא עדות חשובה להימצאות הספר גם בקרב ציבור היראים. ה"ערוך לנר" השתייך אמנם לאורתודוקסיה בגרמניה שהייתה משכילה יותר, ואף למד במשך תקופה באוניברסיטה בווירצבורג, אך הוא היה מגדולי הלוחמים ברפורמה.

שו"ת מחנה חיים, חושן משפט - חלק שני, מאת הגאון רבי חיים זוסמן סופר אב"ד מונקאטש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה של הכרך החמישי, מסדרת ספרי השו"ת מחנה חיים.
בראש השער, שתי שורות של הקדשה בכתב-יד וחתימת המחבר: "למזכרת תודה וזכרון עולם לאיש חשוב ומפואר חתן אחי, הנגיד כמה"ו ר' זלמן ניאמאן, ממני אוהבו הק' חיים סופר".
הגאון המפורסם רבי חיים זוסמן סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו, עמ' קלח-קמב), מגדולי גאוני הונגריה. מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר" בשנותיו האחרונות. נולד בפרשבורג לאביו רבי מרדכי אפרים פישל סופר, ונימול על-ידי החתם סופר. בגיל 11 כבר נודע כעילוי ונכנס ללמוד בישיבת ה"חתם סופר". כאשר נפטר רבו ה"חתם סופר" נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. במהלך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אויהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו ה"חתם סופר" וענין הסתלקותו מן העולם. בשנת תרי"א נתמנה לרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח אב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט. מספריו: שו"ת מחנה חיים ח' חלקים; פלס חיים על מסכת גיטין; קול סופר על משניות; שערי חיים על התורה; ועוד.
מקבל הספר: רבי שלמה זלמן ניימן מווינה, חתנו של הגאון רבי יעקב שלום סופר מטאפאלשאן - אחי ה"מחנה חיים" (ראה: קינסטליכער, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רלה).
[3], ב-ע דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה מופיע רישום של [2] דף נוספים בסוף הספר, שאינם מופיעים בעותק שלפנינו, ואינם מופיעים גם בעותק הסרוק בספריה הלאומית.

ספר מנוחת אשר, חידושי סוגיות הש"ס, עפ"י סדר א-ב, מאת הגאון הקדוש רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד טשענגער (צ'נגר, Csenger, הונגריה). חלק ראשון (אותיות א-כ). מרמרוש-סיגט, הוצאת בני המחבר, [תרל"ו 1876]. מהדורה ראשונה.
בשולי מסגרת השער של חלק א', חתימת יד קדשו של הגאון הקדוש רבי "משה נתנטע הלוי בהגאון המחבר זצוק"ל", בנו של המחבר (חתימה זו נעשתה לצורך אישור "בני המחבר" כי הספר איננו גנוב). בראש הדף הקדשת "דורון דרשה" בכתב-יד וחתימת "הק' יודא דוד טאוננבוים". רישומים, חתימות וחותמות שונות.
המחבר - הגאון המקובל רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז בעל "מנוחת אשר" (תקס"ו-כסלו תרל"ד 1806-1873), בנו של רבי שמואל הלוי אב"ד טשעטשע, וחתן רבי מאיר אלמאש אב"ד מאטרסדורף. תלמידם של רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר ושל רבי קאפל חריף אב"ד ווערבוי. משנת תקצ"ד כיהן כארבעים שנה כאב"ד טשענגער. התפרסם כצדיק רופא חולים, בעל ידיעות רבות בחכמת הרפואה, עושה נפלאות ורושם קמיעות ומרשמי רפואה. רבים שנואשו ממרפא לחולייהם נהרו אליו. תמך בעניים, ביתומים ובאלמנות ודאג לחינוכם של יתומים ולהכנסתם לחופה. נערץ גם על גדולי החסידות, והיה מתכתב רבות בענייני קבלה עם האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלן, שאמר עליו כי הוא יודע להתפלל לפי כל כוונות האריז"ל (שם הגדולים מארץ הגר, עמ' 35-36). רבי חיים יוסף מפיסטין בעל "תוספות חיים" (תלמיד ה"קדושת לוי" ובעל התניא) אמר עליו: "שלא מצא בכל מדינת אונגארין מקובל גדול כמותו, וכל כתבי האר"י ז"ל שגורים בפיו והוא על דרך תלמידי הבעש"ט" (תולדות המחבר, מנוחת אשר, חלק ב'). האדמו"ר הראשון מטאש רבי משולם פייש סג"ל לאווי התפרסם כפועל ישועות רק לאחר שהרב מטשענגער שלח אליו אנשים בבקשת ישועה. על פטירתו הפלאית מסופר כי בעת שלמד גמרא עם תלמידיו, הגיע באמצע השיעור למאמר "כשעלה משה למרום" (מסכת שבת, דף פח, ב), ולפתע קרא קריאת שמע ועלתה נשמתו לגנזי מרומים. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "מנחת אשר". תולדותיו וסיפור מעשיו הפלאיים נדפסו בהקדמות ספריו, ובספרים נוספים ("נפלאות אשר", "תולדות אנשי מופת", "בית אשר - אהל שרה", "רבן ומושיען של ישראל", ועוד). בניו וחתניו כיהנו ברבנות בהונגריה. ברבות השנים כיהנו עשרות מצאצאיו ברבנות בקהילות שונות.
בנו - החתום על הספר שלפנינו: הגאון הקדוש רבי משה נתן נטע הלוי יונגרייז (תקצ"ב-תרמ"ט), איש קדוש מגדולי רבני הונגריה. בעל "מנוחת משה" ו"תורת משה נתן". בשנת תרכ"ח נתמנה לרבה של טיסא-פירעד. כאביו, נודע כ"בעל מופת" שברכותיו מתקיימות תמיד ורבים נהרו לפתחו להתברך בישועות (ראה אודותיו בספר "תולדות אנשי מופת", עמ' מד-סו, ובספרים הנ"ל).
עותק חסר - [5], צג דף (במקור: [12], צג דף. חסרים דפים מההקדמה ו"דברי חכמה ומוסר" מאת ר' שמואל זאב יונגרייז, בן המחבר). 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. בדפים הראשונים והאחרונים: כתמי רטיבות, בלאי רב וקרעים חסרים בשוליים. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.

ספר ראש מילין, רשמי מחשבה על אותיות האלף-בית, התגין, הנקודות והטעמים, מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק. לונדון, דפוס י"מ זאלקינד, [תרע"ז 1917]. מהדורה ראשונה.
הקדשה בכתב-ידו של הרב קוק, על צדה הפנימי של המעטפת הקדמית: "מנחה היא שלוחה מזכרת ידידות לכבוד ידידי הרב המאוה"ג סוע"ה הגביר הנעלה והמרומם מו"ה יעקב גארדאן שליט"א, מאת ידידו מוקירו ומכבדו, המחבר".
את ספר "ראש מילין" כתב הרב קוק בעת שהייתו בלונדון, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. מוראות המלחמה היו כפי הנראה המניע לכתיבת חיבור זה ההולך בדרך תורת הנסתר, מתוך כוונה להשגת טהרה רוחנית בתקופה בה מתרבה הרשע בעולם, כפי שכתב בהערות שבסוף הספר: "כשהעולם הולך במהלכו הרגיל, כשאין פרעות ומהומות בחיים, יכול גם הרעיון האצילי של האדם לקחת את פרנסתו מההסתכלות בתנועות החיים, מחיי החברה, ומהתורות האגודות בהם... לא כן הדבר בזמן שהחיים נופלים הם במהמורות המלאות מחשכי רשע ותוהו... ואז, כדי להחזיק את המעמד יבא התור של הצמאון הבוער אל התוכן הנעלם...".
בספר, הנחשב לאחד הקשים להבנה בכל כתביו, דורש הרב קוק את האותיות, הניקוד והטעמים, על מרכיביהם השונים, תוך שילוב רעיונות קבליים ופילוסופיים עמוקים.
על ספרו זה העיד הראי"ה: "אפילו הלשון החתום שבו יש בו גם כן סגולה להאיר אור עליון על כל המשננו בטהרת רעיון" (אגרות הראי"ה, אגרת תתצ), ואכן סיפורים שונים נודעו בירושלים על מעלת סגולתה של המהדורה הראשונה של הספר, והראי"ה ומקורביו נהגו להעניק אותו כסגולה (ראה: ליקוטי הראי"ה, חלק ב, כפר הראה תשנ"א, עמ' 256).
הגאון רבי יעקב גורדון, תלמיד חכם בעל שיעור-קומה ומעשירי אנגליה. יליד ליטא, היגר למנצ'סטר שבאנגליה, ובהמשך עבר לסאות'פורט ו-בורנמות'. עמד בקשרי מכתבי שו"ת עם גדולי הונגריה וליטא, ושמועות רבות מופיעות בשמו בספרי רבני דורו.
קמ, [2] עמ' + מעטפת מודפסת. 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב, המעטפת במצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי, קמטים וקרעים קטנים במעטפת ובשדרה.