ספר רב טוב לבית ישראל, על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב". לבוב, דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
בדף השער הקדשה בכתב ידו וחותמתו של המו"ל, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש, שהקדיש את הספר לבית מדרש בירושלים: "הריני שולח ספר זה במתנה לבהמ"ד דכולל עסטרייך יצ"ו". חותמות בית המדרש של "כולל עסטרייך גאליציען" בירושלים, וחותמות של המקובל רבי יהודה צבי ברנדוויין, האדמו"ר מסטרטין.
האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים (תרט"ו-תרצ"ה), נכדו ותלמידו המובהק של האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט. הוא וזקנו ערכו יחד את הספר "תפלה למשה" על תהלים מאת זקנם ה"ישמח משה". בשנים תרס"ו-תרס"ח הוציא לאור שני כרכים של "ישמח משה" על נ"ך ועניינים נוספים. כמו כן, ערך והוציא לאור חלק מספרי זקנו ה"ייטב לב". בשנת תרמ"ב התמנה לאב"ד ור"מ בלאפאש (מאדיאר-לאפאש, כיום: רומניה). בסוף ימיו התגורר בארה"ב, שם כיהן כאדמו"ר מוולאווע.
המקובל רבי יהודה צבי ברנדוויין, האדמו"ר מסטרטין (תרס"ג-תשכ"ט), נכדם של האדמו"רים רבי צבי אריה מאליק ורבי אברהם מסטרטין. למד בבחרותו אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. היה תלמידו המובהק וגיסו של האדמו"ר הקדוש רבי יהודה ליב אשלג בעל "הסולם". עסק כל ימיו בתורת הקבלה והפצתה ברבים. הגיה וסידר לדפוס את ספרי רבו בעל "הסולם" ואף כתב פירוש "מעלות הסולם" על תיקוני הזוהר, כהמשך לחיבור רבו על ספר הזוהר.
[1], קפא, [1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים. הדבקות נייר בדף השער. סימני עש קלים בדפים האחרונים. חותמות. כריכת עור חדשה.
כולל הדף האחרון, עם שני מכתבים מהאדמו"ר בעל "ייטב לב", "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויי"נ [ויין נסך]".

ספר מדרש אגדת בראשית, עם מדרש תמורה. זולקווא, דפוס אברהם יהודה ליב מאיר האפער, [תקס"ד 1804].
עותק מיוחס. בראש השער, רישום בעלות על קניית הספר בשנת תקפ"ה מאת ר' כתריאל מלמד, בחתימת: "הק' נתן לארבערבוים", החתום גם בכותרת דף ה מדפי הספר. כפי הנראה, מדובר ברבי נתן נטע לורברבוים בנו של הגאון רבי יעקב לורברבוים אב"ד ליסא ובעל "נתיבות המשפט" ו"חוות דעת".
בשולי השער, חותמות בעלות של הגאון רבי "יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב" (אבי-אמו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). בשער מופיעות גם חותמות בעלות של נכדו האדמו"ר רבי "משה דוד אשכנזי - נכד הה"צ ז"ל מאלעסק...".
הגאון רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (תק"ע-כסלו תרמ"ב), בנו של הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז; בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע"; חותנו של ה"ייטב לב"), תלמידו וחתן-חתנו של רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט". מגדולי הרבנים ומרביצי התורה בגליציה. בין תלמידיו המובהקים היה הגאון המהרש"ם מברעזאן, שנסמך על ידו להוראה. מחבר הספר שו"ת מהר"י אשכנזי (מונקאטש, תרנ"ג). בתו נישאה לבן-דודה בעל ה"קדושת יו"ט" והיא אמו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - שנקרא על שם סבו זה [בהסכמת האדמו"ר מסאטמר למהדורה החדשה של ספרו שו"ת מהר"י אשכנזי, הוא כותב עליו: "...זקני אבי אמי... הגה"ק מרן יואל אשכנזי האבדק"ק זלאטשוב... גאון וצדיק מדור הקדום... כי ידוע גאונו וצדקתו והעמיד תלמידים גאונים וגדולים..."].
בנו הרה"צ רבי אשר אנשיל אשכנזי האדמו"ר מאלעסק בסטניסלב, היה חתן האדמו"ר הקדוש רבי חנוך דוב מאלעסק, ובנו הוא האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי - שחותמותיו מופיעות על הספר שלפנינו. הרה"צ רבי משה דוד אשכנזי (נפטר א' ניסן, בשנות התר"פ בקירוב - אנצי' לחסידות, ג, עמ' שלב; תורת החסידות, ג, עמ' 461-462) היה חתן האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים מקולבסוב (בן ה"ייטב לב"), ומילא את מקום אביו כאדמו"ר מאלעסק בסטניסלב ולבוב. חתנו הוא האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב מראזלא-קאליב, אביו של האדמו"ר מקאליב בעל ה"קול מנחם".
[1], ב-נט דף (חסרים 9 דף בסופו: דפים ס-סח - ראה להלן). 18 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי. קרעים חסרים גדולים עם פגיעה בטקסט בכמחצית הדפים. כריכה חדשה.
חסרים בסופו הדפים ס-סח, הכוללים: ברייתא דר' יהושע בן לוי; מסכת כלים של בהמ"ק; ברייתא מסכת אצילות; וברייתא מפרקי המרכבה.
במהדורה זו הושמטו מסכת גרים, מסכת גיהנם ומסכת חבוט הקבר שנדפסו במהדורה הראשונה (ווילנא, תקס"ב). בראש הספר מופיעה הקדמתו של רבי אברהם בן הגר"א מווילנא (העורך והמפרש של מהדורת ווילנא, תקס"ב). רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ, המביא לבית הדפוס של מהדורת זולקווא, העלים את שמו וחתימתו של רבי אברהם בן הגר"א, וכן השמיט מתוך ההקדמה (דף ג/1) את המלים "ושמעתי ממר אבא הגאון" והדפיס במקומם "ושמעתי" בלבד. כך נוצר הרושם שהוא המהדיר של הוצאה זו. עיין: ש"י פין, קריה נאמנה, ווילנא תרע"ה, עמ' 211; ש' בובר, מדרש אגדת בראשית, קראקא תרס"ג, מבוא; ח' מאק, ר' אברהם בן הגר"א, בתוך: הגר"א ובית מדרשו, רמת גן תשס"ו, עמ' 108-109.

ספר מהר"ם שיק על התורה, מאת "הגאון האמיתי... שר התורה" רבי משה שיק אב"ד חוסט. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ה [1905]. מהדורה ראשונה.
בדף השער הקדשה ארוכה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד רבה של סאטמר, שנתן את הספר כ"דורון דרשה" - מתנה לתלמיד לרגל יום חתונתו, בסאטמר, ביום י"א תשרי תרפ"ה. חותמות בעלות של רבי אליעזר דוד גרינוואלד, מתקופת כהונתו כדיין בסערדאהעלי.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד (תרכ"ו בערך-תרפ"ח), רב העיר סאטמר. מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה בדור שלפני השואה. אחיו ותלמידו המובהק של הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר ובה עמד בראש ישיבה שהיתה הגדולה ביותר בטרנסילבניה ומן הגדולות בהונגריה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (שם, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (שם, תרצ"ד), ועוד.
[7], צב דף. 23 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. דף השער משוקם בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.

ספר עמק יהושע, חלק א' - על סוגיות הש"ס בבלי וירושלמי, וחלק ב' - דברי דרוש, מאת הגאון "ר' אייזיל חריף" - רבי יהושע אייזיק שפירא אב"ד קוטנא וסלונים. פיעטרקוב, דפוס אלי' פיינסקי, [תרנ"ו] 1896. מהדורה שניה, עם "שפת העמק" - הוספות וחידושים מאת בן המחבר, רבי משה שפירא. בסוף הספר, קונטרס (עם שער נפרד) "עמק הבכא - מספד מר" על אביו המחבר. שער נפרד לחלק ב'.
העותק של אדמו"רי בית סיגט, רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" ובנו רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". רישום בעלות בדף השער: "זה הספר שייך לכ"ק אדמו"ר הרה"ג הצדיק... מרן כקש"ת חיים צבי ט"ב שליט"א אב"ד ור"מ דפק"ק סיגוט יע"א. אברהם קירש מ---". בדף השער מופיעה גם חותמת בנו - ה"ברך משה", מימי צעירותו: "משה טייטלבוים - מ. סיגוט". רישומים וחתימות שונות.
הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, ובייחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו, בגיל 24[!], לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). בעל ה"עצי חיים" היה אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
בנו, האדמו"ר מסיגט-סאטמר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה" (חשון תרע"ה-תשס"ו). כיהן ברבנות בזנטה (יוגוסלביה), ולאחר השואה כיהן ברבנות בעיר מולדתו סיגט. לאחר שהתגברו רדיפות השלטון הקומוניסטי ברומניה, היגר לארה"ב והקים בבורו-פארק את בית המדרש "עצי חיים - סיגט". היה מגדולי הרבנים של "התאחדות הרבנים" ומנאמניו של דודו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. בשנת תשל"ט עלה לכהן על כס אדמו"רות סאטמר, כממלא-מקום דודו האדמו"ר רבי יואל (ששלוש בנותיו נפטרו בחייו וללא צאצאים). בניו הם האדמו"רים הגדולים מסאטמר, האחים רבי אהרן טייטלבוים שליט"א ורבי יקותיאל יהודה (זלמן ליב) טייטלבוים שליט"א, המנהיגים ברמה את שתי הקהילות הגדולות של חסידות סאטמר בארה"ב וברחבי העולם.
[4], 5-225, [1] עמ'; [3], 4-60 עמ'; [2] דף, 5-23 עמ'; 11 עמ'. 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש. כריכת עור חדשה.

ספר שר שלום, כוונות זמניות לסדר ליל פסח וכוונות חנוכה ופורים, מסידור הרב השמ"ש [רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש], בהוצאת הרב השד"ה (רבי חיים שאול דוויך הכהן, ראש ישיבת המקובלים "רחובות הנהר"), ורבי אליהו יעקב לעג'ימי. ירושלים, דפוס האחים ליפשיטץ, תרע"ב [1912]. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: סידור כוונות ספירת העומר, מסידור הרש"ש, בהוצאת ישיבת "שער השמים", [ירושלים, דפוס ש' צוקערמאן, תרע"ד 1914 - עותק חסר שער. מהדורה ראשונה].
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מתקופת מגוריו בירושלים (בשנת תש"ו בערך, לפני שעבר לארה"ב). בדף השער חותמתו של האדמו"ר מאותה תקופה, עם הכתובת: "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות - בעיה"ק ירושלים תובב"א".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה. מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה) וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן ושוויץ לארץ ישראל, והתגורר בה כשנה. בשנת תש"ז עבר לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב.
שני ספרים בכרך אחד: [1], נג דף; [3], ב-עז דף. חסר שער סידור כוונות ספירת העומר. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני שימוש. בלאי וקרעים. קרעים חסרים בדף האחרון (עם ציור "מנורת למנצח"), עם פגיעה קלה בטקסט, והדבקות נייר דבק. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה נאה.