ספר אבקת רוכל, שאלות ותשובות בהלכה, מאת רבינו יוסף קארו בעל ה"בית יוסף". שאלוניקי, דפוס השותפים מרדכי נחמן ודוד ישראליג'ה, [תקנ"א 1791]. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: ספר יד אהרן, הגהות על טור ובית יוסף, מהדורה בתרא לחלק אורח חיים, מאת רבי אהרן ב"ר משה אלפאנדארי. שאלוניקי, דפוס השותפים מרדכי נחמן ודוד ישראליג'ה, [תקנ"א 1791]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשערי שני הספרים ובשולי כמה מהדפים, מספר חותמות בעלות מצעירותו, כשהתגורר עדיין בעיר מולדתו מרמרוש-סיגעט: "יואל טייטלבוים בהרהצז"ל - מ. סיגעט". חתימת בעלות בכתיבה ספרדית: "ע"ה נתן הלוי ס"ט".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה. מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה) וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל, לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב.
שני ספרים בכרך אחד: [2], קן דף; [1], מח, [1] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות ורישומים. כריכה חדשה.
ספר "יד אהרן - מהדורא בתרא", נדפס ונכרך במקור יחד עם הספר "מטה אפרים" על הרמב"ם מאת רבי אפרים ארדיט (והוא מוזכר גם בשער הספר מטה אפרים). לפנינו נכרך הספר "יד אהרן" עם ספר אחר שיצא באותו בית דפוס באותה שנה.

דף עם 8 שורות בכתב-יד קדשו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים. [ברוקלין, תשכ"ד בקירוב].
נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. טיוטה לתשובה הלכתית בפולמוס ההזרעה המלאכותית - נושא בו דן האדמו"ר מסאטמר בהרחבה, וניהל בעניינו משא ומתן עם כמה מפוסקי דורו (ראה שו"ת דברי יואל, חלק ב', אבן העזר, סימנים קז-קי). בתוך הדברים שלפנינו הוא מביא דברים שכתב בתשובה קודמת בנידון: "וכמו שהבאתי בתשובה קודמת...", והדברים נמצאים בשו"ת דברי יואל בסימן קח.
תוכן הדברים שבטיוטה נמצא (בשינויי לשון) בתשובות שנדפסו בשו"ת דברי יואל, בעיקר בתשובה קז (ראה חומר מצורף).
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שווייץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

שני קונטרסים בכתב-יד, דרשות ושיחות מפי הגאון הקדוש רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד אב"ד פאפא, בעל "ויגד יעקב". פאפא, תרצ"ח-ת"ש [1938-1939].
דרשות ושיחות, שנרשמו מפי בעל ה"ויגד יעקב" על ידי אחד מתלמידיו בפאפא [זהותו אינה ידועה לנו]. הקונטרס הראשון נושא את התאריך תרצ"ח, והוא מכיל שיחות קצרות וסיפורים שסיפר האדמו"ר בסעודות שבת, פורים ושבע ברכות, ביניהם עובדות והנהגות משמו של האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא וגדולי החסידות. מרבית הקטעים לא נדפסו, אך חלק קטן נדפס בנוסח שונה בספרי "ויגד יעקב". הקונטרס השני נושא את התאריך ת"ש, והוא מכיל שתי דרשות לראש השנה ויום כיפור. דרשות אלו, הרוויות דאגה וחרדה מפני מלחמת העולם השנייה, נדפסו בנוסח מעט שונה בספר "ויגד יעקב" (מועדים א, עמ' קעז-קעח; רפח-רצ).
הגאון הקדוש רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בעל "ויגד יעקב" (תרמ"ב-תש"א), אב"ד צעהלים ופאפא. בנו ותלמידו המובהק של הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם" אב"ד חוסט. הסתופף בצלם של האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא, האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח אב"ד בעלזא ובנו רבי אהרן רוקח אב"ד בעלזא. חתן דודו רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברעזאוויץ. עודו צעיר לימים נתמנה לרבה של קהלת ליקוב (באזור אורשיווא בקארפאטו-רוס). בשנת תרע"ב הוכתר כרבה של צעהלים. שם הקים ישיבה חשובה ושמו נודע כאחד מחשובי רבני הונגריה. בשנת תרפ"ג נתמנה לרבה של קהלת באנפי-הוניאד, ובשנת תרפ"ט התמנה לרבה של הקהילה החרדית בפאפא. שם כבר מנתה ישיבתו כמה מאות תלמידים. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוואלד בעל ה"ויחי יוסף", שלאחר השואה הגיע לארה"ב, בה כונן מחדש את קהילתו המפורסמת "קהילת יעקב - פאפא", והיה אחד מגדולי הרבנים והאדמו"רים בארה"ב.
שני קונטרסים. שיחות ודרשות שונות: טז עמ'. דרשות לראש השנה ויום כיפור: [5] דף (ועוד [3] דף ריקים). 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כריכות חדשות.

מכתב הלכתי מאת רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד צעהלים ושתי טיוטות של מכתב תשובה מאת רבי יוסף ראזין אב"ד פאסייק:
• מכתב שו"ת ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון מצעהלים רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד קהל ערוגת הבושם, שנשלח אל הגאון רבי יוסף ראזין אב"ד פאסייק (ניו ג'רסי), ובו שאלות על כשרות המקווה במאנטיסעלא (Monticello, עיירה בהרי הקטסקיל בצפון מדינת ניו יורק) שנעשה על פי הוראות הרב ראזין. ברוקלין, [כ"ו תשרי] ת"ש [אוקטובר 1939].
• שתי טיוטות של מכתב תשובה למכתב הנ"ל, בכתב ידו של רבי יוסף ראזין (ללא חתימותיו). פאסייק, ניו ג'רזי, י"ג ו-י"ז חשון ת"ש [אוקטובר 1939].
רבי יוסף ראזין (תרכ"ה-תשי"ד), מגדולי וזקני הרבנים בארה"ב. תלמיד ישיבות ליטא: מיר, וואלוז'ין, ראדין וסלבודקה. משנת תרס"ג אב"ד קהילת סוויסלאץ' (פלך גרודנה), לאחר מלחמת העולם הראשונה היגר לארה"ב, ומשנת תרפ"ו כיהן כרבה הראשי ("רב הכולל") של העיר פאסייק שבניו ג'רזי.
רבי לוי יצחק גרינוואלד (תרנ"ג-תש"מ) גאון מופלג ואיש קדוש. בן-זקוניו ותלמידו המובהק של אביו רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם". חתנו של אחיו הגדול רבי אברהם יוסף גרינוואלד אב"ד אונגוואר. בשנים תרע"ח-תרצ"ג כיהן ברבנות במספר קהילות בהונגריה. בשנת תרצ"ג התמנה לרב בצעהלים (Deutschkreutz, אוסטריה - אחת מה"שבע קהלות" במדינת בורגנלנד), ובשמה התפרסם כל ימיו בשם "הרב מצעהלים". לאחר כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים, בשנת תרצ"ח, עקר לארה"ב בברכתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא, והתיישב בברוקלין. שם ייסד ועמד בראשות קהילת "ערוגת הבשם". היה מהעומדים על משמרת היהדות החרדית בארה"ב, בפרט בענייני כשרות וטהרה. עמד בחזית הקמת עולם התורה והחסידות בארה"ב, יחד עם בן-אחיו האדמו"ר מפאפא בעל "ויחי יוסף", שנפשו היתה קשורה בנפשו. בהלווייתו נפרד ממנו בעל ה"ויחי יוסף" בבכיות נוראות, ובתוך דברי קדשו אמר עליו במליצה את הפסוק: "דודי" ירד לגנו, ל"ערוגות הבושם"... לאחר פטירתו נדפסה סדרת ספריו "מגדלות מרקחים" - שו"ת, חידושים, דרשות על התורה והמועדים.
3 דפים (הכוללים קרוב ל-6 עמ' כתובים), ניירות מכתבים רשמיים. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים.

Orden de Roshasanah y Kipur, מחזור לראש השנה וליום כיפור, עם סדר הסליחות, בתרגום לספרדית. [דורדרכט (הולנד)], דפוס Yahacob Israel, [בבית הדפוס של P. Verhagen, שד"מ 1584].
מהדורת מחזור זו היא לפי הידוע ההדפסה הראשונה בהולנד של ספר תפילה עבור היהודים הספרדים שהתיישבו במקום (החלק הראשון של מחזור זה, לשלושת הרגלים, נדפס כחודשיים לפני החלק שלפנינו). ההתיישבות היהודית בהולנד היתה בחיתוליה באותה תקופה. בשעת הדפסת המחזור שלפנינו טרם קמה הקהילה היהודית באמשטרדם.
בקולופון שבעמוד האחרון, החסר בעותק שלפנינו, מופיעה העיר מיינץ (Maguntia) כמקום הדפוס (על פי קולופון זה כונה המחזור "Machzor Maguntia"), אך כפי הנראה מקום הדפוס שובש לצורך הטעיית הצנזורה הנוצרית, והמחזור נדפס באמת בעיר דורדרכט בדפוס P. Verhagen.
מחיקות צנזורה במספר מקומות. רישומים בשער ובדפי המגן.
24, 326-33 דף. חסרים דפים 32-25 ודף אחרון (סך הכל 9 דפים; במקומם נכרכו דפים ריקים). 14 ס"מ. חיתוך דפים צבעוני. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר. קרעים חסרים קטנים במספר דפים נוספים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים בשדרה.