סט מחזורים "כמנהג ק"ק קארפטינטראץ" (צרפת), לראש השנה, ליום כיפור, לשלושה רגלים, ולארבעה צומות ופרשיות. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא (כרך ראשון ושני), ודפוס המשותפים הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן (כרך שלישי ורביעי), [תצ"ט-תקכ"ב 1739-1762]. סט שלם בארבעה כרכים. מהדורה ראשונה.
נוסח התפילה של קהילת קארפינטראץ שבדרום-מזרח צרפת הנו נוסח ייחודי לה. נוסח זה לא נדפס עד המאה ה-18 והוא הועתק במחזורי כתב-יד עבור בני הקהילה, עד שבשלב מסוים לא הצליחו הסופרים לספק את כמות המחזורים הנדרשת, וכפי שכותבים רבני קארפינטראץ בהסכמה למחזור לימים נוראים שלפנינו: "והנה לעת כזאת מיעוטא הוא דשכיח סופרים במדינתנו להספיק לכל הבעלי בתים". בשל כך, נטל על עצמו בן-המקום, תלמיד חכם צעיר, בשם רבי אברהם בן שמואל דמונטיליץ (מונטיל), להעלות על מזבח הדפוס את נוסח התפילה הייחודי של קהילת קארפינטראץ. המחזור לימים נוראים נדפס ראשון, בשנת תצ"ט, והוא כלל שני כרכים. מחזור זה נדפס ב-600 עותקים בלבד - לספק את צרכי קהילת קארפינטראץ בלבד, ומשום כך הוא נדיר. שני הכרכים האחרים נדפסו שנים רבות מאוחר יותר (על השתלשלות ההדפסה, ראה: ש' שוורצפוקס, צער הדפסת ספרים, עלי ספר, ו-ז, תשל"ט, עמ' 145-147).
ארבעה כרכים. כרך ראשון (ראש השנה): [2], יד, [1], טו-יז, [1], יח-עא, [6], עב-קיד דף. בין דפים קיג-קיד, נכרכו בשנית דפים כב-כג. כרך שני (יום כיפור): [2], קפה דף. כרך שלישי (שלושה רגלים): [2], ריט דף. ללא [3] דפים אחרונים (בהם נדפס "מנהג ק"ק לישלוא", דפים אלה נמצאים רק בחלק מהעותקים). כרך רביעי (לארבעה צומות ולארבע פרשיות): [2], ג, ה-קנא, [1] דף. 16-20 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהכרכים. דפים רופפים ומנותקים במספר מקומות (כולל דף השער של הכרך השלישי). קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט בכרך הרביעי. מספר רישומים. כריכות עור עתיקות (לא אחידות). בלאי, קרעים ופגמים בכריכות.
ישנם הבדלים בין הטפסים של הכרך השלישי לשלושה רגלים. בכל הטפסים מופיעה הגדה של פסח, אך רק בחלק מהטפסים מופיע נוסח ברכת המזון, ומספור הדפים בטפסים אלו שונה (כפי שמופיע במפעל הביבליוגרפיה). בטופס שלפנינו נוסח ברכת המזון אינו מופיע.

סידור נוסח אשכנז, עם פירוש מאת רבי יעקב עמדין, חלק ראשון - פלטין בית אל, "עמודי שמים", עם תפילות לחול ולשבת. קוריץ, [דפוס אברהם בן יצחק אייזיק, תקע"ח 1818]. מהדורה שניה.
סידור כמנהג פולין (נוסח אשכנז), עם ביאור רחב, הנהגות, כוונות בדרך הנגלה ובדרך הנסתר, הלכות ודברי מוסר.
דף שער כללי לסידור, ולאחריו דף שער נפרד לחלק שלפנינו.
סידור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות, ומהדורתו השניה של הסידור (המהדורה שלפנינו) נדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביוזמת ובהסכמת גדולי החסידות האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא והאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל. במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ"ו נדפס בברדיטשוב החלק השלישי, ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין. רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה".
בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מובא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מוויז'ניץ כותב בהסכמתו (למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול" הנ"ל): "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי מליובאוויטש הביא מספר פעמים בשיחותיו דיוקים והנהגות מסידור זה, ופעם אחת אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו'" (ספר בצל החכמה, עמ' 265).
[2], רסט, רפ-שפז דף. דף שפז נכרך שלא במקומו, לאחר דף ו. 17 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (עם פגיעה בטקסט). בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, בדפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמת. כריכה חדשה.

פירוש התורה שחבר ר' אברהם בן עזרא ז"ל. [קושטא, דפוס אשטרוק דטולון, רע"ד 1514]. מהדורה שניה.
עותק חסר. ג-פה דף. דף השער ודפים ב, פו-פז חסרים (הושלמו בצילום - הצילומים נעשו על גבי דפים עתיקים עם רישומי בעלות מקוריים משנות הת"ק). 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. בלאי. קרעים חסרים, בהם קרעים גדולים בחלק מהדפים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר (עם השלמות של הטקסט החסר בצילום ובכתב-יד). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. יתכן ומספר דפים הושלמו מעותק אחר. כריכה חדשה. נתון בנרתיק תואם.

ספר איסור והיתר, מאת רבי יונה אשכנזי מרגנשבורג. פירארה, דפוס אברהם ן' אושקי, [שט"ו 1555]. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפס: "ספר איסור והיתר מן הגאון מהר"ר יונה ז"ל" (יש שייחסו בטעות את הספר לרבינו יונה גירונדי). חיבור זה המכונה גם "איסור והיתר הארוך", נתחבר על ידי רבי יונה ב"ר איסרל אשכנזי, מחכמי רגנשבורג, וחבר בית דינו של חברו מהר"י ברונא. רבי יונה היה תלמידו ומחותנו של רבי ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן. "איסור והיתר הארוך" הפך לאחד ממקורות הפסיקה החשובים לבני אשכנז בענייני כשרות המאכלים.
במרכז דף השער מופיע דגל המדפיס של אושקי: מסגרת ובתוכה איור אצטרולב עם הפסוקים: "וקוי יי' יחליפו כח...", "קויתי יי' קותה נפשי...".
חתימה בדף השער (בכתיבה איטלקית): "לה"ו אנ'י בער' ס"ט".
[174] דף. קונטרס יא נכרך לפני קונטרס י. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (עם סימני פטריה במספר דפים). קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים בראש הספר ובסופו, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט מצדו השני של דף השער, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש מעטים בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
בעותק שלפנינו נמצאים שני הדפים האחרונים עם לוח תיקוני הטעויות. דפים אלו חסרים בטפסים רבים.

ספר כל בו. ונציה, דפוס זורזי די קבאלי, שכ"ז [1567].
ספר "כל בו" הוא ספר הלכה קדום, שנדפס בעילום שם מחברו. במשך השנים הועלו מספר השערות מי הוא מחבר הספר. כיום מקובל במחקר כי ספר כל בו הוא מהדורה מוקדמת של הספר ארחות חיים של רבי אהרן הכהן (ראה הרב ש"ז הבלין, "לעניין הספרים 'כלבו' ו'ארחות חיים'", בתוך ארחות חיים, מהד' אור עציון, חלק א, ישראל תשע"ז).
חתימות בדף השער. בדף פד/1 הגהה בכתיבה איטלקית (קצוצה מעט).
ד; קנח דף. 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמי פטריה במספר דפים. כריכה לא מקורית.