ספר אור החמה - "והוא החלק השני מספר קרית ארבע", ביאור על ספר הזוהר, חלק שני, ספר שמות - מאת הגאון המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון, בעל ה"חסד לאברהם" (ש"ל-ת"ד; מאבות-אבותיו של הגאון חיד"א). ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, [תרל"ט 1879]. מהדורה ראשונה - נדפסה מכתב-יד, ביוזמת האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם מסטרופקוב ושיניווא, עם הסכמות אביו האדמו"ר "דברי חיים" מצאנז, האדמו"ר בעל "ייטב לב", ורבנים נוספים.

העותק של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב ושל בנו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב. בדף שלפני השער רישום בעלות: "זה הספר משייך שייך להרב הגאון הגדול בוצינא קדישא חסידא ופרישא... כקש"ת מו"ה משה הלברשטאם אבד"ק בארדיוב והגליל". בדף השער, בדף שאחריו ובדפים נוספים, חותמות בעלות של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם: "משה הלברשטאם - Moses Halberstam Rabbiner Bartfeld". בדף השער חותמות בנו: "יחיאל נתן הלברשטאם אבדק"ק בארדיוב והגליל".

האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב-בארטפלד (תר"י-תשרי תרס"ד), בנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, וחתן דודו האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם הרב מצאנז. התחנך בבית סבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז, שאף מסר לידיו את עריכת ספרו שאלות ותשובות "דברי חיים", יחד עם בן-דודו רבי שלמה מבובוב (הראשון). בחיי אביו נתמנה כרב ואדמו"ר בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד Bartfeld, הונגריה), ושם קבלו את מרותו חסידים רבים. מבניו וחתניו כיהנו ברבנות ובאדמו"רות, בהם חתנו הנודע רבי חנה הלברשטאם מקאלשיץ, ובנו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב (תרכ"ה-תרצ"ג; חתן האדמו"ר רבי אריה לייבוש הלברשטאם מקשאנוב), שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בבארדיוב. רבי יחיאל נתן נתקבל תחילה בשנת תרמ"ה לרב בצאנז-ישן הסמוכה לנובו-צאנז (עירו של סבו ה"דברי חיים"), ובשנת תרס"ד נקרא למלא את מקום אביו ברבנות של בארדיוב. רבים מחסידי גורליץ ובמיוחד אלה שהסתופפו במחוזות השונים של הונגריה קיבלו את מרותו (אנצי' לחסידות, ב, עמ' רכו).
החיבור "קרית ארבע - אור החמה" לביאור ספר הזוהר, נותר שנים רבות גנוז בכתב-יד, עד שכתב היד הגיע לידיו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שיניווא (תקע"ה-תרנ"ט 1815-1898). האדמו"ר משיניווא טרח רבות בהשגת כתב היד ובהבאתו לבית הדפוס. לשם כך הוא שלח את מקורבו הרה"צ רבי יצחק בעהם מקרולי, להדפיסו בעיר הקודש ירושלים, בסדרת ספרי "אור החמה".
[2], רט, [1] דף (דף רט נכרך הפוך). 32 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 265.

ספר שו"ת מהר"ש, חלק חמישי, מאת הגאון רבי שמואל ענגיל אב"ד רדומישלא. ווראנוב, דפוס ר' שמואל כץ זינגער, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. בדף השער חתימתו המלאה (בעפרון), מתקופת כהונתו בקלויזנבורג, טרם השואה: " הק' יקותיאל יהודה אבדקהי"ס [אב"ד דקהילת ספרדים] קלויזנבורג יצ"ו"; וחותמת מתקופת כהונתו כאדמו"ר בארץ ישראל, ב"קריית צאנז" בנתניה: "יקותיאל יהודה הלברשטאם אבדק"ק צאנז" (נדירים הם הספרים ששרדו מספרייתו של האדמו"ר בקלויזנבורג לפני השואה. רק מעטים מהם חזרו לספרייתו של האדמו"ר בעת שהתגורר ב"קרית צאנז").
האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה נסמך להוראה ע"י מחבר הספר שלפנינו, הגאון רבי שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא, שבחנו והתפעם מגדלותו בתורה וידיעותיו הנרחבות והעמוקות של הגאון הצעיר, עד שאמר עליו בהתפעלות מרובה: "אם יהיה העולם ראוי, נזכה שוב לאורו של ה'דברי חיים'!" (רבנו הקדוש מצאנז, ב, עמ' שנד).

האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (תרס"ד-תשנ"ד), מגדולי האדמו"רים, איש קדוש, גאון וצדיק מפורסם, מרביץ תורה ורב-פעלים. ממקימי עולם התורה ועולם החסידות בחמישים השנים שלאחר השואה. בן רבי צבי הלברשטאם אב"ד רודניק (בן רבי ברוך מגורליץ בן ה"דברי חיים" מצאנז). בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. נסמך להוראה בידי הגאונים רבי מאיר אריק ורבי שמואל ענגיל (מחבר הספר שלפנינו), וכיהן ברבנות הקהילה החסידית בעיר קלויזנבורג. לאחר השואה, בה נספו אשתו וכל צאצאיו, נשא בזיווג שני את בתו של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. מצעירותו נודע כאיש קדוש מופלג ביראת שמים, גאון מופלג, בקי בכל הש"ס ודברי הפוסקים. בימי השואה שמר בכל מאודו את צלם האלוקים שלו, ובעודו עובד במחנות הצוררים, המשיך את עבודתו בקודש במסירות נפש על-אנושית עם כל דקדוקי ההלכה. לאחר השואה התנער מעפר והלהיב מחדש את שלהבת היהדות במחנות העקורים בגרמניה. הקים במחנות את מוסדות הרבנות, בתי כנסיות, מטבחים כשרים וחינוך תורני, והיה נוסע ממחנה למחנה לחזק את ענייני הדת ולעודד את הלבבות השבורים של "שארית הפליטה" ניצולי השואה. לאחר מכן נסע לארה"ב, ובשנת תש"כ עלה לארץ ישראל והתיישב בנתניה. הקים את הקהילות הגדולות של חסידות צאנז בארה"ב, ירושלים ונתניה, ובהן ישיבות ומוסדות תורה וחסד. בקרית-צאנז בנתניה הוקם על ידו בית החולים "לניאדו", המתנהל עד היום על-פי הוראותיו. בשנותיו האחרונות הקים את "מפעל הש"ס" העולמי, לעריכת מבחנים חודשיים ללימוד הש"ס על-ידי אלפי לומדי-תורה בכל העולם.

ז, [1], 204 עמ'. 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב. כתמים. הדבקת נייר בשולי דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער. כריכה ישנה, בלויה. תו-ספר.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [2] עמ' נוספים בסוף הספר, שאינם נמצאים בעותק שלפנינו.