מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- book (131) Apply book filter
- ספרי (98) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- עם (33) Apply עם filter
- עותקים (33) Apply עותקים filter
- מיוחסים (33) Apply מיוחסים filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- import (33) Apply import filter
- ownership (33) Apply ownership filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- ומכתבים (10) Apply ומכתבים filter
- יד (10) Apply יד filter
- כתבי (10) Apply כתבי filter
- letter (10) Apply letter filter
- manuscript (10) Apply manuscript filter
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף המעטפת שנכרך לפני השער מופיעה חתימת ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמא[ן]". בדף השער מופיעות שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי-יד וספרים עתיקים. בספרייתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
בשער: "נדפס בא"ד [אמשטרדם]". אך ההסכמה ניתנה על ידי רבי יוסף שטיינהארט אב"ד פיורדא למדפיס אלחנן אטינזויס מפיורדא.
[1], ד, כד, [4], כה-לו, לט-מו, מו-נב, נב-נז דף. ספירת דפים משובשת. 19 ס"מ בקירוב. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש. במספר דפים חיתוך שוליים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות ובטקסט. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
עותק מיוחס של אדמו"רי בית בענדר. בדף השער: חתימת רבי "ארי' ליב בהרב שמעון שלמה זצלה"ה"; חותמות נכדו האדמו"ר רבי "יצחק ווערטהיים - J.W.R.B. - אבד"ק בענדער"; "יצחק ווערטהיים הרב מבענדער".
האדמו"ר רבי אריה ליב מבענדר (תקל"ב-תרי"ד), בנו של "המגיד מסאווראן" רבי שמעון שלמה (שנפטר בשנת תקס"ב; מתלמידי המגיד ממזריטש). רבי אריה ליב מבנדר קרא את שם משפחתו ורטהיים על שם מוצא משפחתם מגזע "השר היהודי" מווינה רבי שמשון ורטהיימר (תי"ח-תפ"ד). אחיו היה האדמו"ר רבי משה צבי גוטרמן מסאווראן, שנודע בגדולתו בחכמת הקבלה.
מצאצאיו המשיכה שושלת אדמו"רי בית בענדר, שכיהנו באדמו"רות וברבנות העיר בענדר עד השואה. בנו האדמו"ר רבי שמעון שלמה בעל "אור השמש" נודע כפועל ישועות לעם ישראל (בספרו בפרשת ויקהל, הוא כותב: "שדרך הצדיקים בכל דור ודור לייחד יחודים נפלאים, ועי"ז ממשיכים שפע ברכה בכל העולמות...").
נכדו האדמו"ר רבי יצחק וורטהיים (נפטר תרע"א, ושלושה ימים לאחר פטירתו נשרף בנין בית מדרשו), חתן האדמו"ר רבי יוסף מראדוויל. ספרו "בארות המים" יצא לאור מכתבי ידו ע"י מכון בית אהרן וישראל (ירושלים, תשנ"ח).
[5], רנה דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש עם פגיעות רבות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של רבי יעקב קטינא מחוסט בעל "רחמי האב". בראש דף השער חתימת ידו: "י עקב קטינא מחוסט, מצפה לשבת בארץ הקדושה".
הגאון הקדוש רבי יעקב [קליין] קטינא (נפטר תר"ן), ראש בית דין בחוסט עוד לפני בואו של האב"ד המהר"ם שיק. תלמיד מובהק של האדמו"ר מצאנז בעל "דברי חיים". מחבר הספרים "רחמי האב" ו"קרבן העני", אותם הוציא בעילום שם. ספרו "רחמי האב" זכה להצלחה בלתי רגילה, נדפס בעשרות מהדורות (כולל מהדורה בערבית-יהודית, שנדפסה בג'רבה, תרצ"ט) והתקבל מאד אצל גדולי האדמו"רים והמשפיעים.
[2], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף. חסר הדף השני, עם ראשיתה של הקדמת המחבר (ראה להלן). 31.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער, ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
במקור מופיעה הקדמת המחבר על פני שני דפים, לאחר דף השער. באמצע ההקדמה (סופו של הדף הראשון וראשיתו של הדף השני) מופיעים דברי תוכחה ופולמוס כנגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים". החסידים נהגו לתלוש דפים אלו, ואכן בעותק שלפנינו מופיע רק הדף השני של ההקדמה (בפסקה הראשונה שלו עדיין ממשיכים דברי התוכחה).
עותק מיוחס, עם חתימות ורישומי בעלות של שניים מתלמידי האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז.
בשער ובדף המגן הקדמי, חתימות רבות של רבי יעקב יאסקי מהלר מצאנז - " הק' יעקב יאסקי בן מו"ה יצחק אשר מאהליר, פ[ה] צאנז". רבי יעקב יאסקי מהלר היה בנו של רבי יצחק אשר מהלר מהעיר צאנז (נפטר לפני תרל"ה). אביו ר' יצחק אשר היה תלמיד ה"ברוך טעם" והיה תלמיד וידיד קרוב של חתנו ה"דברי חיים". רבי יעקב יאסקי היה מהחסידים המפורסמים שבין תלמידי ה"דברי חיים". אחיו רבי מנחם אליעזר מהלר הדפיס וההדיר ספרי חסידות שונים, בהם "סדר ההקפות - צאנז" שאביו קיבל מה"דברי חיים" (וונדר, אנצי' לחכמי גליציה, ג, עמ' 728-731).
בדף המגן הקדמי רישום בעלות המעיד שהספר שייך לרבי מרדכי אליעזר וועבר אב"ד אדא, מגדולי תלמידי ה"דברי חיים": " הספר הקדוש והטהור קנה הרב... הגאון החסיד מו"ה מרדכי אליעזר וועבר נ"י אבד"ק אדא והגליל מדינת הגר. אני הכותב עבדו ותלמידו בנו הגדול הק' דוד וועבר מפה מדינת פולניא".
הרב מאדא - הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), מגדולי תלמידי ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך. מחבר ספרים רבים, בהם גם כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקיו של מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים".
בנו, כותב הרישום שלפנינו, הוא הרה"צ רבי דוד וועבר מאדא-ירושלים (תרי"א בערך-תר"ץ). רבי דוד המשיך בדרכי אביו ר' מרדכי אליעזר, ואף הוא היה מהמסתופפים הקבועים ("היושבים") בחצר הקודש בצאנז [ברישום הבעלות שלפנינו הוא חותם "מפה מדינת פולניא", וכפי הנראה נכתב בתקופות היותו מה"יושבים" בצאנז]. חתנו של רבי אהרן זעליג ליפשיץ ראב"ד ווישניצא (נפטר תרל"ח, בנו של האדמו"ר מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי"). בשנת תרל"ה עלה לירושלים יחד עם אביו והיה מהרבנים הממונים של "כולל שומרי החומות".
[1], סט; כ; ו דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדפים האחרונים). בלאי קל. קרע חסר גדול בתחתית דף השער, עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
הגמרא של האדמו"ר רבי שלום מסטרופקוב. בדפי המגן ובדפים נוספים חותמותיו: "ה"ק שלום הלברשטאם בן א"אמו"ר הר"הצ משינאווע זצ"ל". בדפי המגן ובדפים הראשונים והאחרונים חתימות שונות, רישומים וניסויי קולמוס.
האדמו"ר רבי (אברהם) שלום הלברשטאם (תרט"ז-ת"ש) בעל "דברי שלום", בנו חביבו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא-צאנז בעל "דברי יחזקאל" (בנו בכורו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז), שהיה אומר עליו "נשמתו קדושה מאד גבוה מעל גבוה". רבי שלום נולד מזיווגו הרביעי של אביו הקדוש, שהיה אומר עליו כי אצלו אפשר לפעול ישועות, מכיון שהוא נולד בקדושה, וזאת על פי דברי ה"תנא דבי אליהו" (זוטא, פרק ג) ש"הנושא אשה לשם שמים" יהיו לו "בנים שהן מושיעין את ישראל בעת צרה" (רבנו הקדוש מצאנז, ב, עמ' קצ). כיהן כרב וכאדמו"ר בסטרופקוב והיה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמור"י סטרופקוב. חצרו היתה הומה תמיד בחסידים רבים, אלפים נהרו לקבל את ברכותיו והוא התפרסם במעשי מופת.
[1], ב-קמג, [1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. דף השער קרוע וחסר בחלקו העליון, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. קרעים חסרים בדף ב, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקה ומילוי נייר. הדבקת נייר דבק בדף ע. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר אור החמה - "והוא החלק השני מספר קרית ארבע", ביאור על ספר הזוהר, חלק שני, ספר שמות - מאת הגאון המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון, בעל ה"חסד לאברהם" (ש"ל-ת"ד; מאבות-אבותיו של הגאון חיד"א). ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, [תרל"ט 1879]. מהדורה ראשונה - נדפסה מכתב-יד, ביוזמת האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם מסטרופקוב ושיניווא, עם הסכמות אביו האדמו"ר "דברי חיים" מצאנז, האדמו"ר בעל "ייטב לב", ורבנים נוספים.
העותק של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב ושל בנו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב. בדף שלפני השער רישום בעלות: "זה הספר משייך שייך להרב הגאון הגדול בוצינא קדישא חסידא ופרישא... כקש"ת מו"ה משה הלברשטאם אבד"ק בארדיוב והגליל". בדף השער, בדף שאחריו ובדפים נוספים, חותמות בעלות של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם: "משה הלברשטאם - Moses Halberstam Rabbiner Bartfeld". בדף השער חותמות בנו: "יחיאל נתן הלברשטאם אבדק"ק בארדיוב והגליל".
האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב-בארטפלד (תר"י-תשרי תרס"ד), בנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, וחתן דודו האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם הרב מצאנז. התחנך בבית סבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז, שאף מסר לידיו את עריכת ספרו שאלות ותשובות "דברי חיים", יחד עם בן-דודו רבי שלמה מבובוב (הראשון). בחיי אביו נתמנה כרב ואדמו"ר בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד Bartfeld, הונגריה), ושם קבלו את מרותו חסידים רבים. מבניו וחתניו כיהנו ברבנות ובאדמו"רות, בהם חתנו הנודע רבי חנה הלברשטאם מקאלשיץ, ובנו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב (תרכ"ה-תרצ"ג; חתן האדמו"ר רבי אריה לייבוש הלברשטאם מקשאנוב), שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בבארדיוב. רבי יחיאל נתן נתקבל תחילה בשנת תרמ"ה לרב בצאנז-ישן הסמוכה לנובו-צאנז (עירו של סבו ה"דברי חיים"), ובשנת תרס"ד נקרא למלא את מקום אביו ברבנות של בארדיוב. רבים מחסידי גורליץ ובמיוחד אלה שהסתופפו במחוזות השונים של הונגריה קיבלו את מרותו (אנצי' לחסידות, ב, עמ' רכו).
החיבור "קרית ארבע - אור החמה" לביאור ספר הזוהר, נותר שנים רבות גנוז בכתב-יד, עד שכתב היד הגיע לידיו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שיניווא (תקע"ה-תרנ"ט 1815-1898). האדמו"ר משיניווא טרח רבות בהשגת כתב היד ובהבאתו לבית הדפוס. לשם כך הוא שלח את מקורבו הרה"צ רבי יצחק בעהם מקרולי, להדפיסו בעיר הקודש ירושלים, בסדרת ספרי "אור החמה".
[2], רט, [1] דף (דף רט נכרך הפוך). 32 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 265.
העותק של האדמו"ר רבי סיני הלברשטם אב"ד זמיגראד - מגדולי אדמו"רי בית צאנז. בשולי דף השער, חתימות יד קדשו: "סיני הלברשטאם"; "סיני האלבערשטאם". חותמותיו בדף השער ובדפים נוספים: "סיני האלבערשטאם"; "סיני הלברשטאם אבד"ק זמיגראד והגליל יצ"ו".
האדמו"ר מזמיגראד רבי סיני הלברשטאם (תרל"א-תש"א), מגדולי אדמו"רי בית צאנז. בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ (בנו של רבי חיים מצאנז), נקרא בשם סיני על פי פקודת זקנו ה"דברי חיים" (בטעם קריאת שמו "סיני", ראה במקורות המצוינים להלן). נודע כקדוש מרחם המנהיג עצמו בקדושה יתירה; עובד השם מופלא, קם כל לילה בחצות ולמד זהר עד התפילה. התפרסם גם כבעל מופת. כיהן ברבנות בגורליץ, בקולושיץ ובזמיגרד. משנת תרס"ד אדמו"ר בזמיגרד עיר-רבנותו. בסוף ימיו עבר לקראקא. נכדו רבי מאיר הלברשטאם (לימים, האדמו"ר מטשאקאווא-בני ברק) נסע בילדותו מירושלים לקראקא, כדי להניח תפילין בהגיעו לגיל מצוות בבית הסב בקראקא, אך באותו הזמן פרצה מלחמת העולם השניה. בניסי ניסים הצליח הנכד לחזור לארץ ישראל, אולם סביו האדמו"ר הישיש ברח מפני הנאצים ליערות אומסק ונספה שם ברעב. באורח פלא נזדמן לבני משפחתו בד לבן לקבורתו ואף העמידו מצבה על קברו. כתביו אבדו בשואה (רבינו הקדוש מצאנז, ח"ב, עמ' שסט; מאורי גליציה, ח"ב, עמ' 528).
[1], קנז דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בדפים הראשונים כתמי צבע. בלאי. קרעים במספר דפים (כולל קרע בדף השער עם פגיעה קלה באחת החתימות). כריכה חדשה.
ללא יח דף של "הוספות לשו"ת וחידושי הרי"מ", שנוספו לחלק מעותקי מהדורה זו.
ספר שו"ת מהר"ש, חלק חמישי, מאת הגאון רבי שמואל ענגיל אב"ד רדומישלא. ווראנוב, דפוס ר' שמואל כץ זינגער, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. בדף השער חתימתו המלאה (בעפרון), מתקופת כהונתו בקלויזנבורג, טרם השואה: " הק' יקותיאל יהודה אבדקהי"ס [אב"ד דקהילת ספרדים] קלויזנבורג יצ"ו"; וחותמת מתקופת כהונתו כאדמו"ר בארץ ישראל, ב"קריית צאנז" בנתניה: "יקותיאל יהודה הלברשטאם אבדק"ק צאנז" (נדירים הם הספרים ששרדו מספרייתו של האדמו"ר בקלויזנבורג לפני השואה. רק מעטים מהם חזרו לספרייתו של האדמו"ר בעת שהתגורר ב"קרית צאנז").
האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה נסמך להוראה ע"י מחבר הספר שלפנינו, הגאון רבי שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא, שבחנו והתפעם מגדלותו בתורה וידיעותיו הנרחבות והעמוקות של הגאון הצעיר, עד שאמר עליו בהתפעלות מרובה: "אם יהיה העולם ראוי, נזכה שוב לאורו של ה'דברי חיים'!" (רבנו הקדוש מצאנז, ב, עמ' שנד).
האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (תרס"ד-תשנ"ד), מגדולי האדמו"רים, איש קדוש, גאון וצדיק מפורסם, מרביץ תורה ורב-פעלים. ממקימי עולם התורה ועולם החסידות בחמישים השנים שלאחר השואה. בן רבי צבי הלברשטאם אב"ד רודניק (בן רבי ברוך מגורליץ בן ה"דברי חיים" מצאנז). בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. נסמך להוראה בידי הגאונים רבי מאיר אריק ורבי שמואל ענגיל (מחבר הספר שלפנינו), וכיהן ברבנות הקהילה החסידית בעיר קלויזנבורג. לאחר השואה, בה נספו אשתו וכל צאצאיו, נשא בזיווג שני את בתו של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. מצעירותו נודע כאיש קדוש מופלג ביראת שמים, גאון מופלג, בקי בכל הש"ס ודברי הפוסקים. בימי השואה שמר בכל מאודו את צלם האלוקים שלו, ובעודו עובד במחנות הצוררים, המשיך את עבודתו בקודש במסירות נפש על-אנושית עם כל דקדוקי ההלכה. לאחר השואה התנער מעפר והלהיב מחדש את שלהבת היהדות במחנות העקורים בגרמניה. הקים במחנות את מוסדות הרבנות, בתי כנסיות, מטבחים כשרים וחינוך תורני, והיה נוסע ממחנה למחנה לחזק את ענייני הדת ולעודד את הלבבות השבורים של "שארית הפליטה" ניצולי השואה. לאחר מכן נסע לארה"ב, ובשנת תש"כ עלה לארץ ישראל והתיישב בנתניה. הקים את הקהילות הגדולות של חסידות צאנז בארה"ב, ירושלים ונתניה, ובהן ישיבות ומוסדות תורה וחסד. בקרית-צאנז בנתניה הוקם על ידו בית החולים "לניאדו", המתנהל עד היום על-פי הוראותיו. בשנותיו האחרונות הקים את "מפעל הש"ס" העולמי, לעריכת מבחנים חודשיים ללימוד הש"ס על-ידי אלפי לומדי-תורה בכל העולם.
ז, [1], 204 עמ'. 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב. כתמים. הדבקת נייר בשולי דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער. כריכה ישנה, בלויה. תו-ספר.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [2] עמ' נוספים בסוף הספר, שאינם נמצאים בעותק שלפנינו.
עותק מיוחס למשפחת אדמו"רי בית דעעש. בראש דף השער רישום בעלות בכתב-יד וחתימת הרה"צ רבי נפתלי צבי הורוויץ מדעעש, משנת תרע"ד. במרכז השער חותמת של אחיינו האדמו"ר רבי יוסף פאנעט מדעעש.
הרה"צ רבי נפתלי צבי הורביץ (תרמ"א-תרצ"ה), מצאצאי האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ (ונקרא על שמו: "נפתלי צבי הורוויץ"). בשנת תרנ"ט נשא את בתו של האדמו"ר רבי משה פאנעט אב"ד דעעש, וכיהן כל ימיו כמגיד ומרביץ תורה בעיר דעעש.
האדמו"ר רבי יוסף פאנעט (תרנ"ה-תשכ"ב), בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש בעל "כנסת יחזקאל". משנת תרפ"ט אב"ד וראש ישיבה באילונדא (טרנסילבניה). לאחר הכיבוש הגרמני נמלט מגטו דעעש לרומניה יחד עם תשעה מילדיו וכך שרדו. לאחר המלחמה חזר לדעעש לקומם את ההריסות, ולאחר מכן היגר לארצות הברית. התיישב בברוקלין, ניו-יורק, והקים מחדש את שושלת חסידות דעעש. כאבותיו, שימש כנשיא כולל אהבת ציון לעדת זיבנבירגן שבא"י.
[3], קכח, ו דף. 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים. קרעים חסרים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
בסופו של הספר נוספו ו דף עם שתי תשובות מאת הגאון רבי שלמה קלוגר.
מכיל מספר איורים: מפת ארץ ישראל, סולם יעקב, מנורת המקדש, ועוד.
חיבור זה יוחס בדף השער ולאורך הספר לרבי נתן שפירא, אך אין זה אלא זיוף. ביאוריו של רבי נתן על פירוש רש"י לתורה נדפסו למעשה בספר "אמרי שפר" (קראקא ולובלין, שנ"א-שנ"ז). בהקדמה ל"אמרי שפר" מספר בנו, רבי יצחק שפירא, על הדפסת הזיוף שלפנינו: "שזה שנתיים ימים יצא בדפוס איזה ביאורים, נקראים על שם הגאון א"א [אדוני אבי] ז"ל, כי המציאוהו אנשי' אנשי בלי עול מלכות שמים... ורצו לתלותו באילן גדול... ומזוייף מתוכו...". גילוי הזיוף הביא להחרמת הספר שלפנינו על ידי רבני פולין.
העותק של האדמו"ר רבי משה אייכנשטיין. בדפי הספר חותמות רבות שלו מתקופת כהונתו בזידיטשוב: "הק' משה אייכענשטיין חו"ק זידיטשוב יע"א".
האדמו"ר רבי משה אייכנשטיין מזידיטשוב-וורצקי-מונקאטש (תרל"ד?-תש"ד, אנצי' לחסידות ג', עמ' רנג), משושלת זידיטשוב. בן רבי יששכר בעריש אייכנשטיין מוורצקי וחתנו של רבי צבי הירש ערליך. נתמנה לאב"ד זידיטשוב בשנת תרנ"ב, והוכתר לאדמו"ר על מקום אביו בזידיטשוב בשנת תרפ"ד. בהמשך עבר לוורצקי ולמונקאטש. נודע בהתמדתו הגדולה, עד שאמרו עליו כי תוך כדי שינה הוא מצטט קטעי גמרא ללא טעות. חלק מדברי תורתו נדפסו בספר "זכרון משה". בנו רבי אליהו, נתמנה לאדמו"ר תחתיו בזידיטשוב. נספה באושוויץ.
בדפי הספר מספר הגהות, תיקונים ורישומים.
קפ דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בשולי דפים (בעיקר בדפים האחרונים), עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
כרוך עם: קונטרס "צוואה - של רבינו הקדוש... מרן חיים אלעזר שפירא הכ"מ זצללה"ה... נולד ה' טבת תרל"ב, ועלה לשמים... ב' לחודש סיון תרצ"ז". מונקאטש, דפוס גראפיא, תרצ"ז [1937].
חותמת (מחוקה), והקדשה עצמית של הגאון רבי ראובן חיים קליין אב"ד סנינא (הכותב שקיבל את הספר "מאת אחי היקר האברך המופלג... מו"ה מרדכי דוד.."). בגליונות הספר למעלה מעשר הגהות למדניות ארוכות בכתב-ידו (אחת מהן קצוצה).
הגאון הצדיק רבי ראובן חיים קליין (תרמ"ד-תש"ב; נספה בשואה), חתנו של הצדיק המפורסם האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינר מקרעסטיר, ובנו של רבי צבי דוב קליין ממונקאטש (מחשובי חסידי מונקאטש). תלמיד ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ותלמיד רבי נתנאל פריד בעל "פני מבין". בשנת תרס"ב בחר בו רבי ישעיה'לה מקרסטיר לחתן לבתו הגדולה הרבנית רבקה פיגא, והחזיקו כעשר שנים על שולחנו בכבוד רב. בשנת תרע"ב התמנה לאב"ד ור"מ בסנינה שבמזרח סלובקיה, שם כיהן למעלה מ-30 שנה, עמד בראשות ישיבה והעמיד בה הרבה תלמידים. בשנת תרצ"ח הדפיס את ספרו שו"ת "מטה ראובן" על יורה דעה. בפתח ספרו הוא מקדיש כמה שורות לזכר חמיו הקדוש: "זכר צדיק לברכה ה"ה כבוד קדושת מו"ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש"ת מו"ה ישעי' בר' משה זצ"ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת... אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול... ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם...". בשנות השואה גירשו הנאצים את כל תושבי סנינה למחנה השמדה. אחד מראשי העיר הנוצריים הציע לו מקום מסתור, אך רבי ראובן חיים מיאן להצעה, ואמר שהוא מעדיף להיות יחד עם תלמידיו ואנשי קהילתו. בשנת תש"ב נרצח במחנה סמוך ללובלין.
[8], ט-תב עמ'; [2], ג-ח עמ'. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
עותק מיוחס - הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר מסלונים רבי שמואל ויינברג, בעל "דברי שמואל", ולאחר פטירתו עבר בירושה לבנו האדמו"ר רבי יששכר ליב. בראש דף השער שתי חותמות, מטושטשות מאוד: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג" (השווה לחומר המצורף).
האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה". החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו. עסק באופן אישי בחינוך ובהדרכה רוחנית בקרב צעירים ובני נוער והציל רבים מהם מרדת שחת. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה. מפעל חייו הגדול של ה"דברי שמואל" היה הקמתה של ישיבת "אור תורה" בטבריה. היה ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב.
ה"דברי שמואל" הסתופף רבות בצל צדיקי ואדמו"רי דורו, כדוגמת ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין. הרבה בייחוד לנסוע אל האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, אשר שימש לו כרב מובהק בכל ענייניו. ה"דברי חיים" מצאנז הפליג פעם בשבחו של ה"דברי שמואל" ואמר עליו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה (רבי יצחק דוד לידר, בית דלי, מהדורת ירושלים תשס"ט, עמ' מט-נ). הגר"ח מבריסק אמר על ידיעת התורה שלו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, עמ' תעא). על התמדתו העצומה מסופר שבצעירותו הסתופף כששה שבועות בצלו של האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם מטשכנוב, ובמשך ששה שבועות אלו הספיק לחזור על כל הש"ס.
בנו הבכור, האדמו"ר רבי יששכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח, אנצ' לחסידות, ב, עמ' תסו-תסז) כיהן כאדמו"ר בסלונים לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו, לצד אחיו הצעיר האדמו"ר רבי אברהם ויינברג, בעל ה"בית אברהם". ידידות עזה שררה בין האחים, ולעתים הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. נודע כחכם ופיקח אף בענייני העולם, וכאוהב ישראל ומאיר פנים לכולם. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים. האדמו"ר רבי יששכר ליב נפטר בכ"ח ניסן תרפ"ח, והותיר אחריו את בנו רבי אברהם יהושע העשיל, לימים האדמו"ר מסלונים-תל אביב (תרנ"ח-תשל"ח, אנצ' לחסידות, א, עמ' צה-צו).
[2], עד דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים רבים בדף השער ובמספר דפים נוספים). שוליים חתוכים בשני דפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.