ארבעה ספרים מרבני פולין, בהם שלושה ספרי חסידות, שנדפסו בדפוסי ליוורנו על ידי הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ':
• ספר יקהל שלמה, על התורה, על התלמוד ועל הרמב"ם, מאת רבי שלמה בוכנר אב"ד פינטשוב. ליוורנו, Giov. Vincenzo Falorni, [תקמ"ו] 1786. מהדורה יחידה.
הגאון רבי שלמה בוכנר אב"ד פינטשוב, מגזע בעל מגלה עמוקות, היה מגיד, מוכיח וסופר של "ועד ארבע ארצות" בגליל קראקא והרביץ תורה לרבים. גדולי הדור העריצוהו עד למאוד. רבי יהונתן אייבשיץ פנה אליו בבקשת עזרה במחלוקת מול היעב"ץ, ותשובתו של רבי שלמה נדפסה בספרו בית שלמה. רבי שלמה נפטר בשנת תקכ"א, והספדו של רבי יהונתן עליו נדפס בספר יערות דבש (ח"ב, דף קנ ע"א). הספר שלפנינו נדפס כ"ה שנים לאחר פטירתו (בנין שאול, מהד' מייערס, ירושלים תשס"ה, עמ' רעז-רעח).
• ספר פקודת המלך, שני חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, דפוס אליעזר יוסף חיים סעדון, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. שני כרכים - כל חלק בכרך נפרד.
• ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, דפוס שמואל סעדון, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בספר מוזכרים דברים ששמע המחבר בנדודיו בארצות שונות. הוא מביא דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד.
• ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, חסר שם מדפיס, [תקפ"א 1821].
המחבר, רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצי לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות וגדולי ההוראה, אב"ד חורוסטקוב וסורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל, לעיה"ק צפת. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד": "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". ספריו התקבלו כספרי היסוד של ההלכה והחסידות.
הספר נדפס בעילום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בעל "חמדת ישראל" הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".
ארבעה ספרים (בחמישה כרכים). גודל ומצב משתנים.
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט), היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. החיד"א בספריו מביא משמו של רבי ישראל נחמן דברים ששמע מפיו, בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. באותו הזמן הדפיס בליוורנו את הספר "פקודת המלך" וספרים נוספים. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". רבי ישראל נחמן חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).
נדירים הם ספרי החסידות שנדפסו בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', לפנינו שלושה מתוכם.

ספר פרי קדש הלולים, הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, [תקצ"ג 1833]. בשער: [תקס"ב] "1802", ושם הדפוס: Jides Rosanes [יהודית רוזאניס].
הדפוסת מזוייפת. שם המדפיסה ופרטי השנה מזוייפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "ישראל ויהודה יחד" (ללא ו' החיבור), "ויבשר לגאולה", העולות בגימטריה תקצ"ג. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 108, מס' 47].
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושעליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; וכן ספרו "בית ישראל" - דרושים על התורה בדרך החסידות.
[1], כא; טו, [1] דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים ופגעי רטיבות. בלאי וקמטים בשולי הדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים, וקרע בשולי דף השער, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר עטרת צבי, פירוש על ספר הזוהר, חלק שני על ספר שמות, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. [לבוב, תר"א? 1841?]. מהדורה ראשונה.
חלק שני מתוך שלושה חלקים.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שום גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. שמו של החיבור לא ניתן על ידי רבי צבי הירש עצמו, אלא על ידי העורך והמביא לדפוס, רבי יוסף הכהן רפפורט [שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש] - חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו יחידו של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושעליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; ספרו "בית ישראל" - דרושים על התורה בדרך החסידות; וספרו "פרי קודש הלולים" - הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
חותמת בדף ב/1 (מטושטשת): "שייך לבהמ"ד של אדמו"ר...[?]".
[1], נד דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (כל הדפים עברו שיקום). כריכה חדשה.

ספר דעת קדושים, עניני קבלה וחסידות, מאת האדמו"ר רבי יהודה צבי [אייכנשטיין] אב"ד ראזדיל. לבוב, דפוס Chawa Grossmann, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
המחבר, האדמו"ר המקובל רבי יהודה צבי אייכנשטיין (תקנ"א-תר"ח), מגדולי אדמו"רי בית זידיטשוב, בנו של רבי משה מסאמבור וחתן דודו ה"עטרת צבי" מזידיטשוב. הספר שלפנינו הובא לדפוס על ידי חתנו (בזיווג שלישי) האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, שמילא את מקומו כאב"ד ראזדיל (עד שעבר לכהן כאב"ד שיניווא), ועל ידי תלמידו המקובל הקדוש רבי יצחק אייזיק ווייס (תקפ"ד-תרנ"ד), אב"ד סוואליווע, דודו ורבו של האדמו"ר הראשון לבית ספינקא. בראש הספר הסכמה מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, מחותנו של המחבר ואביו של מו"ל הספר - רבי יחזקאל שרגא. בהסכמתו כותב רבי חיים הלברשטאם על חשיבות הספר ודרכו בחכמת הקבלה: "... ומי אנכי שפל אנשים להעיד על גודל יקר הערך, אשר כמעט לא זכיתי להבין דבריו הקדושים... כי מי אשר חכמת ד' בקרבו, יבין כי רב מעשהו... כי מלבד אשר במרומים ידבר, גם יראה ומוסר ממנו ילקח, ולהורות לעם ד' דרך ילכו בה...".
האדמו"ר המחבר החשיב מאד את חיבוריו. מסופר שזמן מה לפני פטירתו ביקש שיביאו לו את כל חיבוריו שהיו בכתב-יד, ואמר: "תאמינו לי שאני בעצמי צריך אני לייגע את מוחי כדי להבין את הכוונה שהייתה לי בשעת כתיבתם". האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב נהג להחזיק את הספר "דעת קדושים" בתוך תיק הטלית והתפילין שלו, כדי שיוכל לעיין בו מיד לאחר התפילה (צבי לצדיק, אות לו).
חותמות "נח כ"ץ האלצער קרשאנוב". רישומים וחתימות בדף המגן הקדמי (בהם: "אברהם חיים גלאנצבערג אין באלחוב", "הק' יהודא משלם זושא בערגער מקראקא..."). רישומי שמות לרפואה בדף המגן האחורי, ורישום על פטירת "הגאון המפורסים... בוצינא קדישא מופת הדור... מו"ה יצחק אייזיק היום יום ו' עש"ק עשרה לחדש שבט דשנת כת"ר לפ"ק".
[2], עז דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר אהבת שלום, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב - אבי שושלת אדמו"רי ויז'ניץ וקוסוב. לבוב, [תקצ"ג 1833]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו; אנצ' לחסידות, ב', עמ' צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד - מבני חבורתו של הבעש"ט, ושליח הציבור בבית מדרשו. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה.
בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל שרוב דבריו נסובים על שלושה עניינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין, המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
[4], קלא דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. בלאי קל. קרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. רישום. חותמת. כריכת עור חדשה.
בשער נדפס פרט השנה: למברג, תקס"ד 1802, אך אין זה אלא זיוף. ראה: אברהם יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107.