מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- book (131) Apply book filter
- ספרי (98) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- עם (33) Apply עם filter
- עותקים (33) Apply עותקים filter
- מיוחסים (33) Apply מיוחסים filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- import (33) Apply import filter
- ownership (33) Apply ownership filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- ומכתבים (10) Apply ומכתבים filter
- יד (10) Apply יד filter
- כתבי (10) Apply כתבי filter
- letter (10) Apply letter filter
- manuscript (10) Apply manuscript filter
מציג 133 - 141 of 141
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $1,800
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
גלוית דואר עם מכתב (2 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, תרצ"ב 1932].
נשלח לנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "ב"ה [בעזרת השם], הנני פבש"ה [פורס בשלומו הטוב] באהבה, ידידושו"ט [ידידו דורש שלומו וטובתו] כל הימים, חיים אלעזר שפירא".
מעברה השני של הגלויה, מכתב מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד - "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבור... שהבורא רפואות ישלח לה רפואה שלימה במהרה מן השמים, ויוכל לבשר לנו תמיד ב"ט [בשורות טובות]...".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
נשלח לנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "ב"ה [בעזרת השם], הנני פבש"ה [פורס בשלומו הטוב] באהבה, ידידושו"ט [ידידו דורש שלומו וטובתו] כל הימים, חיים אלעזר שפירא".
מעברה השני של הגלויה, מכתב מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד - "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבור... שהבורא רפואות ישלח לה רפואה שלימה במהרה מן השמים, ויוכל לבשר לנו תמיד ב"ט [בשורות טובות]...".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
מכתב מהוועד לארגון חתונת בתו של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש, עם תוספת (2 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר. [מונקאטש, טבת תרצ"ג 1933].
נשלח לנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. מכתב (ביידיש) עם בקשה לעזרה כספית להוצאות חתונת בתו היחידה של האדמו"ר שתתקיים בחודש שבט, הכולל פרטים שונים על סדרי ההכנות לחתונה הגדולה. שכפול סטנסיל של מכתב במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם מילוי בכתב-יד וחתימות חברי הועד: ר' חיים כהנא, ר' אייזיק מענדל ווייסן ור' חיים קאליש.
בשולי המכתב הצטרף האדמו"ר לבקשה, בדברים קצרים ומדודים, בכתב ידו וחתימתו: " הנני פבש"ה [פורס בשלומו הטוב] באהבה ומברכו בכט"ס [בכל טוב סלה] כל הימים, ומבקשו על ככה, הפעם, לטובה, חיים אלעזר שפירא".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
בתו היחידה (שנולדה לו בגיל מבוגר, מזיווגו השני) נישאה לרבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ (תרע"ה-תשנ"ח), "העילוי מפרציווא" (פולין), בן האדמו"ר רבי נתן דוד, מגזע אדמור"י ביאלה. חתנו זה מילא את מקומו לאחר פטירתו. חתונת השניים תועדה אז בעיתונות כחתונה היהודית הגדולה ביותר באותה תקופה. הגבולות נפתחו, וקווי רכבת מיוחדים הובילו יהודים מכל קצוות הונגריה ופולין אל מונקאטש (ראה: אנצי' לחסידות ג', עמ' תתקט-תתקי). לחתונה היסטורית זו הגיעו גם עשרות רבות של אנשי תקשורת מרחבי העולם, וידועה ההסרטה שנעשתה בחתונה זו על ידי צוות תקשורת מארה"ב.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בקפלי הנייר. סימני חריכה בפינות הדף.
נשלח לנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. מכתב (ביידיש) עם בקשה לעזרה כספית להוצאות חתונת בתו היחידה של האדמו"ר שתתקיים בחודש שבט, הכולל פרטים שונים על סדרי ההכנות לחתונה הגדולה. שכפול סטנסיל של מכתב במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם מילוי בכתב-יד וחתימות חברי הועד: ר' חיים כהנא, ר' אייזיק מענדל ווייסן ור' חיים קאליש.
בשולי המכתב הצטרף האדמו"ר לבקשה, בדברים קצרים ומדודים, בכתב ידו וחתימתו: " הנני פבש"ה [פורס בשלומו הטוב] באהבה ומברכו בכט"ס [בכל טוב סלה] כל הימים, ומבקשו על ככה, הפעם, לטובה, חיים אלעזר שפירא".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
בתו היחידה (שנולדה לו בגיל מבוגר, מזיווגו השני) נישאה לרבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ (תרע"ה-תשנ"ח), "העילוי מפרציווא" (פולין), בן האדמו"ר רבי נתן דוד, מגזע אדמור"י ביאלה. חתנו זה מילא את מקומו לאחר פטירתו. חתונת השניים תועדה אז בעיתונות כחתונה היהודית הגדולה ביותר באותה תקופה. הגבולות נפתחו, וקווי רכבת מיוחדים הובילו יהודים מכל קצוות הונגריה ופולין אל מונקאטש (ראה: אנצי' לחסידות ג', עמ' תתקט-תתקי). לחתונה היסטורית זו הגיעו גם עשרות רבות של אנשי תקשורת מרחבי העולם, וידועה ההסרטה שנעשתה בחתונה זו על ידי צוות תקשורת מארה"ב.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בקפלי הנייר. סימני חריכה בפינות הדף.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $600
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "ספר עניית אמן" - הספד על האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט, מאת רבי נחום שמריהו שכטר אב"ד הואש (הושי Huşi, רומניה), [תרצ"ג 1933].
כתיבה נאה (עם מחיקות ותיקונים) בכתב-יד המחבר, כפי הנראה לצורך הכנת הספר לדפוס. חיבור זה נדפס בשנת תרצ"ו, בעיר קלוז' (קלויזנבורג) תחת השם "ספר עניית אמ"ן".
בשער נכתב: "ספר עניית אמן - מה שעניתי ואמרתי והרימותי את קולי וקראתי לבכי ולמספד גדול בביהמ"ד הגדול דפה, בתוך קהל ועדה, על פטירת אדמו"ר ציס"ע... סבא קדישא כו' מרן הרב ר' אברהם מתתיהו 'זכר הצדיק לברכה' לפ"ק... ביום כ"א תמוז נלקו המאורות ונשבה ארון הקודש, והספדתיו במישלם יומיא דשלשים ביום א"ך מנחם אב...".
כפי שנכתב בהמשך נוסח השער, במעמד זה נשא הרב שכטר גם דברי הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מאיצ'קן (Ițcani, בוקובינה), בן-אחיו של רבי אברהם מתתיהו, שהיה אמור למלאות את מקום דודו הישיש באדמו"רות שטפנשט, אך נפטר בקיצור ימים - בכ"א סיון תרצ"ג, חודש לפני פטירת דודו הגדול.
רבי נחום שמריהו שכטר (תרמ"ו-תשכ"ז), מחשובי רבני בית רוז'ין (בויאן, בוהוש, ווסלוי ושטפנשט). כיהן ברבנות בדרבן (Darabani) ובהושי (חוש Huşi) שברומניה. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן בה כרב שכונת קרית היובל (בית מזמיל). מחבר פורה בהלכה ובאגדה, מחבר הספרים: "פרח שושן" (קלוז', תרפ"ה); "עניית אמ"ן"; שו"ת חזון נחום (נותר בכתבי יד); "בית המדרש שם ועבר" על שמות גיטין (ירושלים, תשכ"ה).
היה ממקורבי האדמו"ר הקדוש משטעפנשט, רבי אברהם מתתיהו פרידמן (תר"ח-תרצ"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' קלא-קלב), צדיק ופועל ישועות מפורסם. בן האדמו"ר רבי נחום משטעפנשט - בנו של רבי ישראל מרוז'ין. בגיל עשרים ואחת מילא רבי אברהם מתתיהו את מקום אביו, ותחת הנהגתו הפכה שטעפנשט למרכז חסידות רב השפעה. שימש באדמו"רות במשך למעלה משישים שנה. עצמותיו הועלו לארץ, לחלקת אדמור"י רוז'ין בבית העלמין "נחלת יצחק", ונודע עד היום כמקום ישועות בו באים רבים להתפלל.
[2], כ עמ'. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי רב וקרעים בשוליים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
מצורפת המהדורה המודפסת של ההספד: ספר עניית אמ"ן, קלויזנבורג, דפוס Ipuron, תרצ"ו [1936]. עם תמונת האדמו"ר משטפנשט ועם שער מעטפת נוסף. נתון בכריכה חדשה.
כתיבה נאה (עם מחיקות ותיקונים) בכתב-יד המחבר, כפי הנראה לצורך הכנת הספר לדפוס. חיבור זה נדפס בשנת תרצ"ו, בעיר קלוז' (קלויזנבורג) תחת השם "ספר עניית אמ"ן".
בשער נכתב: "ספר עניית אמן - מה שעניתי ואמרתי והרימותי את קולי וקראתי לבכי ולמספד גדול בביהמ"ד הגדול דפה, בתוך קהל ועדה, על פטירת אדמו"ר ציס"ע... סבא קדישא כו' מרן הרב ר' אברהם מתתיהו 'זכר הצדיק לברכה' לפ"ק... ביום כ"א תמוז נלקו המאורות ונשבה ארון הקודש, והספדתיו במישלם יומיא דשלשים ביום א"ך מנחם אב...".
כפי שנכתב בהמשך נוסח השער, במעמד זה נשא הרב שכטר גם דברי הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מאיצ'קן (Ițcani, בוקובינה), בן-אחיו של רבי אברהם מתתיהו, שהיה אמור למלאות את מקום דודו הישיש באדמו"רות שטפנשט, אך נפטר בקיצור ימים - בכ"א סיון תרצ"ג, חודש לפני פטירת דודו הגדול.
רבי נחום שמריהו שכטר (תרמ"ו-תשכ"ז), מחשובי רבני בית רוז'ין (בויאן, בוהוש, ווסלוי ושטפנשט). כיהן ברבנות בדרבן (Darabani) ובהושי (חוש Huşi) שברומניה. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן בה כרב שכונת קרית היובל (בית מזמיל). מחבר פורה בהלכה ובאגדה, מחבר הספרים: "פרח שושן" (קלוז', תרפ"ה); "עניית אמ"ן"; שו"ת חזון נחום (נותר בכתבי יד); "בית המדרש שם ועבר" על שמות גיטין (ירושלים, תשכ"ה).
היה ממקורבי האדמו"ר הקדוש משטעפנשט, רבי אברהם מתתיהו פרידמן (תר"ח-תרצ"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' קלא-קלב), צדיק ופועל ישועות מפורסם. בן האדמו"ר רבי נחום משטעפנשט - בנו של רבי ישראל מרוז'ין. בגיל עשרים ואחת מילא רבי אברהם מתתיהו את מקום אביו, ותחת הנהגתו הפכה שטעפנשט למרכז חסידות רב השפעה. שימש באדמו"רות במשך למעלה משישים שנה. עצמותיו הועלו לארץ, לחלקת אדמור"י רוז'ין בבית העלמין "נחלת יצחק", ונודע עד היום כמקום ישועות בו באים רבים להתפלל.
[2], כ עמ'. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי רב וקרעים בשוליים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
מצורפת המהדורה המודפסת של ההספד: ספר עניית אמ"ן, קלויזנבורג, דפוס Ipuron, תרצ"ו [1936]. עם תמונת האדמו"ר משטפנשט ועם שער מעטפת נוסף. נתון בכריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ בעל ה"אהבת ישראל". [גרוסוורדיין?, חשון] תרפ"ז [1926].
כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד קדשו המלאה של האדמו"ר. בראש הדף חותמת האדמו"ר. מכתב ברכות לישועה ולרפואה שלימה: "...והנני בזה לברך אותו ואת ז'[וגתו] תחי' שיפקדו בדבר ישועה ורחמים ויתמלאו משאלות לבם לטובה". בהמשך המכתב מייעץ לו האדמו"ר לשמוע להוראות הרופאים: "דעתי נוטה שז'[וגתו] תחי' תציית לדברי הרופאים, וה' ברוב רחמי'[ו] יעזור שיהי' לה לרפואה שלימה, ויתמיד ה' את בריא[ו]ת גופה תמיד, ויזכו לבשר במהרה בשורה טובה... המעתיר בעדם לטובה ומצפה לישועת ה' ולרחמי שמים, הק' ישראל בהה"צ מוהר"ב זצללה"ה".
הרב הקדוש רבי ישראל הגר (תר"ך-תרצ"ו; אנצי' לחסידות ב', עמ' תקלח-תקמא). מגדולי האדמו"רים בדורו. בנו של האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ וקוסוב. אדמו"ר בוויז'ניץ משנת תרנ"ג. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין והקים בה את מדרשו. בתקופתו הפכה ויז'ניץ לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. האדמו"ר הקדיש את חייו להקמת ישיבות ותלמודי תורה ולמשיכת בני הנוער ללימוד תורה ולעבודת השם. נודע בתפילותיו שהיו בהתלהבות גדולה ובהשתפכות הנפש. עסק רבות בצרכי צדקה ובניהול קופת ארץ ישראל. חביבותו לאנשי ארץ ישראל היתה גדולה, והיה נוהג לכבד מאד כל מי שנסע לארץ ישראל, והיה מלווהו עד הדלת. נודע על שם ספרו ה"אהבת ישראל". בניו הקדושים כיהנו כאדמו"רים ורבנים ברומניה ובארץ ישראל, והמשיכו בעבודת הקודש של הפצת תורה וחסידות: רבי מנחם מנדל מווישיווא; רבי חיים מאיר מוויזניץ בעל "אמרי חיים", שמילא את מקומו כאדמו"ר בבית מדרשו עיר גרוסוורדיין, ולאחר השואה הקים את החסידות בבני ברק; רבי אליעזר בעל ה"דמשק אליעזר"; רבי ברוך מסערעט וחיפה, בעל ה"מקור ברוך".
[1] דף כפול. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקרע קל. רישום באנגלית בגב המכתב.
כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד קדשו המלאה של האדמו"ר. בראש הדף חותמת האדמו"ר. מכתב ברכות לישועה ולרפואה שלימה: "...והנני בזה לברך אותו ואת ז'[וגתו] תחי' שיפקדו בדבר ישועה ורחמים ויתמלאו משאלות לבם לטובה". בהמשך המכתב מייעץ לו האדמו"ר לשמוע להוראות הרופאים: "דעתי נוטה שז'[וגתו] תחי' תציית לדברי הרופאים, וה' ברוב רחמי'[ו] יעזור שיהי' לה לרפואה שלימה, ויתמיד ה' את בריא[ו]ת גופה תמיד, ויזכו לבשר במהרה בשורה טובה... המעתיר בעדם לטובה ומצפה לישועת ה' ולרחמי שמים, הק' ישראל בהה"צ מוהר"ב זצללה"ה".
הרב הקדוש רבי ישראל הגר (תר"ך-תרצ"ו; אנצי' לחסידות ב', עמ' תקלח-תקמא). מגדולי האדמו"רים בדורו. בנו של האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ וקוסוב. אדמו"ר בוויז'ניץ משנת תרנ"ג. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין והקים בה את מדרשו. בתקופתו הפכה ויז'ניץ לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. האדמו"ר הקדיש את חייו להקמת ישיבות ותלמודי תורה ולמשיכת בני הנוער ללימוד תורה ולעבודת השם. נודע בתפילותיו שהיו בהתלהבות גדולה ובהשתפכות הנפש. עסק רבות בצרכי צדקה ובניהול קופת ארץ ישראל. חביבותו לאנשי ארץ ישראל היתה גדולה, והיה נוהג לכבד מאד כל מי שנסע לארץ ישראל, והיה מלווהו עד הדלת. נודע על שם ספרו ה"אהבת ישראל". בניו הקדושים כיהנו כאדמו"רים ורבנים ברומניה ובארץ ישראל, והמשיכו בעבודת הקודש של הפצת תורה וחסידות: רבי מנחם מנדל מווישיווא; רבי חיים מאיר מוויזניץ בעל "אמרי חיים", שמילא את מקומו כאדמו"ר בבית מדרשו עיר גרוסוורדיין, ולאחר השואה הקים את החסידות בבני ברק; רבי אליעזר בעל ה"דמשק אליעזר"; רבי ברוך מסערעט וחיפה, בעל ה"מקור ברוך".
[1] דף כפול. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקרע קל. רישום באנגלית בגב המכתב.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
מכתב (2 עמודים) מישיבת "בית ישראל" בווישיווא, בחתימת יד קדשו של ראש הישיבה ורב העיר: "הק' מנחם מענדיל בהה"צ שליט"א מוויזניטץ". אויבער-ווישא (ווישיווא, Vișeu de Sus), [חשון] תרפ"ט, 28 באוקטובר 1928.
מכתב אל הנדיב ר' אהרן פרקש, ובו בקשת תמיכה ב"בית התבשיל" של הישיבה. נייר מכתבים רשמי - שבראשו תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה. המכתב בכתיבת סופר, ובסיום המכתב (מעברו השני של הדף), חתימת יד קדשו של האדמו"ר וחותמתו.
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. בלאי וסימני קיפול, עם קרעים קלים בקפלי הנייר.
מכתב אל הנדיב ר' אהרן פרקש, ובו בקשת תמיכה ב"בית התבשיל" של הישיבה. נייר מכתבים רשמי - שבראשו תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה. המכתב בכתיבת סופר, ובסיום המכתב (מעברו השני של הדף), חתימת יד קדשו של האדמו"ר וחותמתו.
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. בלאי וסימני קיפול, עם קרעים קלים בקפלי הנייר.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימות רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, לימים האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים". גרו"ו (גרוסוורדיין Oradea), [קיץ תרצ"ה 1935].
מכתב ארוך (2 עמ') שנשלח אל הנגיד ר' אהרן פרקש מגבאי "בית המדרש של אדמו"ר שליט"א מוויזניטץ" בגרוסוורדיין, המבקשים ממנו לסייע במגבית לטובת בניית בניין חדש לבית מדרשו של האדמו"ר (בעל ה"אהבת ישראל") בגרוסוורדיין, וכותבים שהמגבית תיערך באמצעות מכירת אותיות בספר תורה שייכתב ויוקדש לבית המדרש - "...אשר כל איש מאנ"ש נוכח לדעת שבית 'מקדשינו מעט' קטן מהכיל את עם ה' הבא לשמוע אל הרינה ואל התפלה של מרן קדוש ישראל שליט"א ביחוד בימי[ם] נוראים ומועדי ה'...". בסיום המכתב חתומים: "הק' חיים מאיר בהה"צ שליט"א מוויזניטץ"; "הק' מנחם מענדיל מ---" ו"הק' שמואל כהנא". בשולי הדף מכתב נוסף, 5 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של ה"אמרי חיים", החותם: "...ידידו"ש חיים מאיר".
מכתב היסטורי זה צולם והודפס בבטאון קהילות ויזניץ - קשר איתן, כסלו-טבת תשע"ז, עמ' 9 (גליון העיתון מצורף).
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין, יחד עם אביו הקדוש, שהקים בה את בית מדרשו. רבי חיים מאיר עמד לימינו של אביו האדמו"ר בהנהגת חצר הקודש של חסידות ויז'ניץ בגרוסוורדיין, שהייתה בתקופה זו לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר רבי חיים מאיר למלא את מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרוסוורדיין. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 23.5 ס"מ מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים במספר מקומות, חלקם משוקמים בגב הדף בנייר דבק.
מכתב ארוך (2 עמ') שנשלח אל הנגיד ר' אהרן פרקש מגבאי "בית המדרש של אדמו"ר שליט"א מוויזניטץ" בגרוסוורדיין, המבקשים ממנו לסייע במגבית לטובת בניית בניין חדש לבית מדרשו של האדמו"ר (בעל ה"אהבת ישראל") בגרוסוורדיין, וכותבים שהמגבית תיערך באמצעות מכירת אותיות בספר תורה שייכתב ויוקדש לבית המדרש - "...אשר כל איש מאנ"ש נוכח לדעת שבית 'מקדשינו מעט' קטן מהכיל את עם ה' הבא לשמוע אל הרינה ואל התפלה של מרן קדוש ישראל שליט"א ביחוד בימי[ם] נוראים ומועדי ה'...". בסיום המכתב חתומים: "הק' חיים מאיר בהה"צ שליט"א מוויזניטץ"; "הק' מנחם מענדיל מ---" ו"הק' שמואל כהנא". בשולי הדף מכתב נוסף, 5 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של ה"אמרי חיים", החותם: "...ידידו"ש חיים מאיר".
מכתב היסטורי זה צולם והודפס בבטאון קהילות ויזניץ - קשר איתן, כסלו-טבת תשע"ז, עמ' 9 (גליון העיתון מצורף).
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין, יחד עם אביו הקדוש, שהקים בה את בית מדרשו. רבי חיים מאיר עמד לימינו של אביו האדמו"ר בהנהגת חצר הקודש של חסידות ויז'ניץ בגרוסוורדיין, שהייתה בתקופה זו לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר רבי חיים מאיר למלא את מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרוסוורדיין. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 23.5 ס"מ מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים במספר מקומות, חלקם משוקמים בגב הדף בנייר דבק.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מוויז'ניץ רבי משה יהושע הגר. [בני ברק?, שנות התש"י-התש"כ בערך].
נכתב עוד בחיי אביו האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" [המכתב חתום: "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א"], בתגובה למכתב ברכה שקיבל לרגל קבלת תפקיד כרב בקהילת חסידי ויז'ניץ בבני ברק, לצד אביו האדמו"ר: " ...ויהא רעוא מן שמיא שאזכה להשריש בלבי ובלב כל אנשי הקהלה רוח ישראל סבא, רוח קדושה וטהרה, למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, כי מה לו לאדם מכל עמלו בעולם השפל הזה, אם לא לקדש שם שמים ברבים, להתודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ". בהמשך המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שכנראה נתמנה אף הוא בהנהגה או ברבנות קהלה: " גם כת"ה יתברך ממקור הברכות בכל מיני ברכות וישועות, שיזכה לנהל את הקהלה החדשה שלו בדרך התורה והיראה, שידעו כולם שהבוית"ש הוא בורא ומנהיג לכל הברואים... המברכו בכל טוב ודו"ש וטובו לעולם, המחכה לישועה ורחמים הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א".
האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מוויז'ניץ ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ בתל אביב וסייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. בשנת תשי"ב עבר לבני ברק ונתמנה לרב ומורה הוראה בשיכון ויז'ניץ. עם השנים התרחבה השפעתו בניהול הקהלה, ובשנת תשכ"ג אף החל לערוך התוועדויות חסידיות ("באטע'ס") בשבתות, לאחר עריכת השולחן הטהור (ה"טיש") של אביו הקדוש. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף. 15.5 ס"מ. כ-17 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. סימני קיפול. ראש הדף, ובו כפי הנראה שם הנמען, נחתך.
נכתב עוד בחיי אביו האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" [המכתב חתום: "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א"], בתגובה למכתב ברכה שקיבל לרגל קבלת תפקיד כרב בקהילת חסידי ויז'ניץ בבני ברק, לצד אביו האדמו"ר: " ...ויהא רעוא מן שמיא שאזכה להשריש בלבי ובלב כל אנשי הקהלה רוח ישראל סבא, רוח קדושה וטהרה, למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, כי מה לו לאדם מכל עמלו בעולם השפל הזה, אם לא לקדש שם שמים ברבים, להתודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ". בהמשך המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שכנראה נתמנה אף הוא בהנהגה או ברבנות קהלה: " גם כת"ה יתברך ממקור הברכות בכל מיני ברכות וישועות, שיזכה לנהל את הקהלה החדשה שלו בדרך התורה והיראה, שידעו כולם שהבוית"ש הוא בורא ומנהיג לכל הברואים... המברכו בכל טוב ודו"ש וטובו לעולם, המחכה לישועה ורחמים הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א".
האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מוויז'ניץ ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ בתל אביב וסייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. בשנת תשי"ב עבר לבני ברק ונתמנה לרב ומורה הוראה בשיכון ויז'ניץ. עם השנים התרחבה השפעתו בניהול הקהלה, ובשנת תשכ"ג אף החל לערוך התוועדויות חסידיות ("באטע'ס") בשבתות, לאחר עריכת השולחן הטהור (ה"טיש") של אביו הקדוש. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף. 15.5 ס"מ. כ-17 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. סימני קיפול. ראש הדף, ובו כפי הנראה שם הנמען, נחתך.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $600
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
חמישה מכתבים מרבנים ואדמו"רים נודעים [שנות התש"י-התש"ל בקירוב]. בחלק מהמכתבים ברכות לשנה טובה.
• אגרת אויר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יהודה'לה הורביץ מדז'יקוב. [ירושלים, שנות התש"י-תש"כ בקירוב]. ברכות רבות, עם ברכת שנה טובה: " ...ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיזכה מעכ"ה תמיד להעניק לאחרים משלו מתוך הרחבה, ויתברך בכל משאלות לטובה כאו"נ [כאוות נפשו] ונפש ידידו דו"ש וטובתו המברכו בכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים, יהודא הורוביץ".
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר ממכנובקה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי. [בני ברק, אלול שנות התש"כ-תש"ל בקירוב]. ברכות רפואה שלימה ושנה טובה: " ...ואברך אותך בבריאות גו"נ [גוף ונפש] והשי"ת ישלח בקרוב רפ"ש לזוג'[תו] על כל גופה... והשנה הבאה תבוא להם שנת חיים וברכה והצלחה בכל מע"י [מעשי ידיהם] שנת שלום בארצינו... דברי המברכו בכל הטוב וכוח"ט אברהם יהושע השיל בהרב המפורסם מו"ה יוסף מאיר זצוק"ללה"ה". בחציו התחתון של הדף, מכתב נוסף בכתב-ידה של הרבנית ממכנובקה.
• מכתב ברכות לנישואין, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה ניישלאס, אב"ד שיכון סקווירא. [שיכון סקווירא (New Square), ניו יורק], חשון תשכ"ט [1968].
• מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן היילפרין, מרבני גולדרס גרין. לונדון, תש"י [1950]. תשובות הלכתיות קצרות בעניינים שונים.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ רבי אליעזר הגר. חיפה, אלול תשל"א [1971]. בפתיחת וסיום המכתב ברכת "כתיבה וחתימה טובה" לשנה טובה.
5 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• אגרת אויר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יהודה'לה הורביץ מדז'יקוב. [ירושלים, שנות התש"י-תש"כ בקירוב]. ברכות רבות, עם ברכת שנה טובה: " ...ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיזכה מעכ"ה תמיד להעניק לאחרים משלו מתוך הרחבה, ויתברך בכל משאלות לטובה כאו"נ [כאוות נפשו] ונפש ידידו דו"ש וטובתו המברכו בכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים, יהודא הורוביץ".
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר ממכנובקה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי. [בני ברק, אלול שנות התש"כ-תש"ל בקירוב]. ברכות רפואה שלימה ושנה טובה: " ...ואברך אותך בבריאות גו"נ [גוף ונפש] והשי"ת ישלח בקרוב רפ"ש לזוג'[תו] על כל גופה... והשנה הבאה תבוא להם שנת חיים וברכה והצלחה בכל מע"י [מעשי ידיהם] שנת שלום בארצינו... דברי המברכו בכל הטוב וכוח"ט אברהם יהושע השיל בהרב המפורסם מו"ה יוסף מאיר זצוק"ללה"ה". בחציו התחתון של הדף, מכתב נוסף בכתב-ידה של הרבנית ממכנובקה.
• מכתב ברכות לנישואין, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה ניישלאס, אב"ד שיכון סקווירא. [שיכון סקווירא (New Square), ניו יורק], חשון תשכ"ט [1968].
• מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן היילפרין, מרבני גולדרס גרין. לונדון, תש"י [1950]. תשובות הלכתיות קצרות בעניינים שונים.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ רבי אליעזר הגר. חיפה, אלול תשל"א [1971]. בפתיחת וסיום המכתב ברכת "כתיבה וחתימה טובה" לשנה טובה.
5 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של כרטיסי "שנה טובה" מאישים שונים, בהם רבנים ואדמו"רים רבים. בחלקם רישומים בכתב-יד ומעט חתימות. ארץ ישראל, ארצות הברית ועוד, [המאה ה-20].
• כרטיסי "שנה טובה" מאדמו"רים, בהם: רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב, אב"ד מחנה העקורים בבמברג, גרמניה (תש"ז 1947); רבי חנוך העניך טווערסקי, האדמו"ר מראדומישל-מאלין, שיקגו (תשי"א 1950); רבי נחמן כהנא האדמו"ר מספינקא, בני ברק; רבי יעקב דוד ברוך קאליש, האדמו"ר מווארקא-אטוואצק, ברוקלין ניו-יורק (תשט"ו); רבי אשר ישעיה רוזנבום, האדמו"ר מנדבורנה-חדרה; רבי יוסף שמואל מוריה, האדמו"ר מפראבידענץ; רבי חנניה יו"ט ליפא דייטש, האדמו"ר מהעלמעץ, ניו-יורק; ועוד.
• כרטיסי "שנה טובה" מרבני ארה"ב וארצות נוספות, בהם: רבי אליעזר סילבר, ספרינגפילד, ארה"ב (שני כרטיסים שונים, שנות התר"צ); רבי משה שטרן, אב"ד דברצין ונייהייזל, ברוקלין, ניו-יורק; רבי יואל היילפרין, אב"ד יאסלא וברגן בלזן, ברוקלין ניו-יורק (תשי"ז 1956); רבי יעקב יוסף קצנלבויגן ורבי ברוך קצנלבויגן, וורשה (ער"ה תרצ"ד [1933]); רבי י. א. בערמאן, מונטריאול (תשרי תרצ"א [1930]); רבי מתתיה אשכנזי מירושלים, ארה"ב (שנת ת'כלה ש'נת ד'מים [ער"ה תש"ד 1943]); רבי י.ל. גורביץ, מלבורן, אוסטרליה (ער"ה ת"ש [1939]); רבי יצחק רופא (ער"ה תשכ"ו [1965]); הרב ד"ר דוד משה רוזן, הרב הראשי לרומניה (תשרי תשמ"ז [1986]).
• כרטיסי "שנה טובה" מרבני ארץ ישראל, בהם: רבי זלמן סורוצקין אב"ד לוצק, ירושלים (תש"ב [1941]); רבי טוביה יהודה טביומי אב"ד סוכוצ'ין, תל אביב (תש"ג [1942]); רבי ראובן כ"ץ, פתח תקוה (ער"ה תש"י [1949]); רבי צבי יהודה מלצר, רחובות (ער"ה תש"י [1949]); רבי ישראל משה דושינסקי (ברכה על גבי כרטיס שנה טובה של אביו רבי יוסף צבי דושינסקי, ירושלים [שנות הת"ש בקירוב]); רבי שלמה זלמן אויערבאך, שערי חסד, ירושלים; רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק, ירושלים; רבי צבי מרקוביץ, רמת גן (תשרי תשי"ט [1958]); רבי נתן גשטטנר, בני ברק (ער"ה תשל"ב [1971]); רבי דוב כ"ץ, מנהל בתי הרבניים, ירושלים; רבי שלום רוזנטל, צפת (ער"ה תשל"ה [1974]); רבי יהושע זליג דיסקין, [פרדס חנה] (תשרי תשכ"ה [1964]); ועוד.
• כרטיס מישיבת מרכז הרב, עם ברכה מודפסת ותמונת רבי אברהם יצחק הכהן קוק "מרן ראש הרבנים שליט"א". חותמת על התמונה: "נפלה עטרת ראשנו" [כפי הנראה מחודש אלול תרצ"ה בו נפטר הרב קוק].
• כרטיס מישיבת ראמיילעס, ווילנא (תרצ"ו [1935]).
• גלויית ברכת שנה טובה, עם תמונת רבי אהרן שמואל אסאד אב"ד דונא-סרדהלי [הונגריה, אחרי תרס"ה].
• ועוד.
כ-85 פריטים. גודל ומצב משתנים. לחלקם מצורפות המעטפות בהן נשלחו.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.
• כרטיסי "שנה טובה" מאדמו"רים, בהם: רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב, אב"ד מחנה העקורים בבמברג, גרמניה (תש"ז 1947); רבי חנוך העניך טווערסקי, האדמו"ר מראדומישל-מאלין, שיקגו (תשי"א 1950); רבי נחמן כהנא האדמו"ר מספינקא, בני ברק; רבי יעקב דוד ברוך קאליש, האדמו"ר מווארקא-אטוואצק, ברוקלין ניו-יורק (תשט"ו); רבי אשר ישעיה רוזנבום, האדמו"ר מנדבורנה-חדרה; רבי יוסף שמואל מוריה, האדמו"ר מפראבידענץ; רבי חנניה יו"ט ליפא דייטש, האדמו"ר מהעלמעץ, ניו-יורק; ועוד.
• כרטיסי "שנה טובה" מרבני ארה"ב וארצות נוספות, בהם: רבי אליעזר סילבר, ספרינגפילד, ארה"ב (שני כרטיסים שונים, שנות התר"צ); רבי משה שטרן, אב"ד דברצין ונייהייזל, ברוקלין, ניו-יורק; רבי יואל היילפרין, אב"ד יאסלא וברגן בלזן, ברוקלין ניו-יורק (תשי"ז 1956); רבי יעקב יוסף קצנלבויגן ורבי ברוך קצנלבויגן, וורשה (ער"ה תרצ"ד [1933]); רבי י. א. בערמאן, מונטריאול (תשרי תרצ"א [1930]); רבי מתתיה אשכנזי מירושלים, ארה"ב (שנת ת'כלה ש'נת ד'מים [ער"ה תש"ד 1943]); רבי י.ל. גורביץ, מלבורן, אוסטרליה (ער"ה ת"ש [1939]); רבי יצחק רופא (ער"ה תשכ"ו [1965]); הרב ד"ר דוד משה רוזן, הרב הראשי לרומניה (תשרי תשמ"ז [1986]).
• כרטיסי "שנה טובה" מרבני ארץ ישראל, בהם: רבי זלמן סורוצקין אב"ד לוצק, ירושלים (תש"ב [1941]); רבי טוביה יהודה טביומי אב"ד סוכוצ'ין, תל אביב (תש"ג [1942]); רבי ראובן כ"ץ, פתח תקוה (ער"ה תש"י [1949]); רבי צבי יהודה מלצר, רחובות (ער"ה תש"י [1949]); רבי ישראל משה דושינסקי (ברכה על גבי כרטיס שנה טובה של אביו רבי יוסף צבי דושינסקי, ירושלים [שנות הת"ש בקירוב]); רבי שלמה זלמן אויערבאך, שערי חסד, ירושלים; רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק, ירושלים; רבי צבי מרקוביץ, רמת גן (תשרי תשי"ט [1958]); רבי נתן גשטטנר, בני ברק (ער"ה תשל"ב [1971]); רבי דוב כ"ץ, מנהל בתי הרבניים, ירושלים; רבי שלום רוזנטל, צפת (ער"ה תשל"ה [1974]); רבי יהושע זליג דיסקין, [פרדס חנה] (תשרי תשכ"ה [1964]); ועוד.
• כרטיס מישיבת מרכז הרב, עם ברכה מודפסת ותמונת רבי אברהם יצחק הכהן קוק "מרן ראש הרבנים שליט"א". חותמת על התמונה: "נפלה עטרת ראשנו" [כפי הנראה מחודש אלול תרצ"ה בו נפטר הרב קוק].
• כרטיס מישיבת ראמיילעס, ווילנא (תרצ"ו [1935]).
• גלויית ברכת שנה טובה, עם תמונת רבי אהרן שמואל אסאד אב"ד דונא-סרדהלי [הונגריה, אחרי תרס"ה].
• ועוד.
כ-85 פריטים. גודל ומצב משתנים. לחלקם מצורפות המעטפות בהן נשלחו.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג