ספר מרגניתא שפירא, דרשות בענייני תקיעת שופר, מאת רבי אברהם א"ה [אופנהיים]. אמשטרדם, דפוס גירראד יוהאן יאנסון, תקכ"ז [1767]. מהדורה יחידה. הסכמות רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי שלמה שלם אב"ד ספרדים באמשטרדם ורבי שאול הלוי אב"ד האג.
העותק של האדמו"ר מווישיווא, עם חתימת יד קדשו בדף המגן הקדמי: " מנחם מענדיל אויברווישא האגער".
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
[5], עח דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חתימות וחותמות. כריכת עור חדשה.

ספר בת עיני, חידושי ש"ס ושו"ת, מאת רבי יששכר דוב בער מגזע צבי אב"ד זלוטשוב, תלמיד המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. דובנא, [דפוס יהונתן בהרמ"י (יעקב מוויעליטש)], [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס לאדמו"רי בית רוז'ין, עם חותמותיהם. בדף השער ובדף השני רישומי קוויטל שונים, בהם בקשות להזכרה: "להצלחה ברו"ג [ברוחניות וגשמיות] ובכל טוב".
בדף השער חותמת מוקדמת עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן - S. FRIEDMAN" - כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון) מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג) [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו - האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט].
בהמשך הגיע הספר אל האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. חותמותיו מופיעות בדף השער ובדף נוסף.
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
מחבר הספר היה ידיד נעוריו ובן-דודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עמו התיידד בעת שהתגוררו יחדיו בעיר לוברטוב. רבי יששכר בער ורבי לוי יצחק היו נשואים לבנות דודות ממשפחת פרץ מלוברטוב (שהיו מצאצאי גולי ספרד). רבי יששכר בער נשא את בתו של רבי צבי הירש פרץ, ורבי לוי יצחק נשא את בתו של רבי ישראל פרץ. רבי לוי יצחק וידידו רבי יששכר בער התקרבו יחדיו לחסידות בעקבות קרוב משפחתם רבי אריה ליבוש פרץ (בעל "בית פרץ").
לימים נתמנה רבי יששכר בער לאב"ד זלוטשוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בין תלמידיו היה רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים", המספר בספרו "ארץ החיים" על רוח הקודש שראה אצל רבו. רבי יששכר בער עלה לארץ ישראל והגיע לצפת בחודש שבט שנת תקנ"ה. נפטר בחודש אב של אותה שנה, ונקבר בצפת סמוך לקבר האלשיך הקדוש, כאשר על מצבתו נכתב: "פ"נ הגאון האמיתי חסיד ועניו". זכרו נתקדש בקהל החסידים ורבי יצחק אייזיק מקומרנא העיד עליו ש"מימיו לא פגם אפילו פגימה מועטת בצורת צלם אלקים", והיה מספר על כך סיפור נס ופלא שארע עמו בעת נסיעתו לארץ ישראל (ראה: נתיב מצוותיך, שביל א, אות יג). מספריו: "מבשר צדק" על התורה [שזכה ליותר משש מהדורות], וספר "בת עיני", שו"ת וחידושי ש"ס.
מחתניו: רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים", שירש מחותנו את הרבנות בזלוטשוב, ורבי גרשון מרגליות אב"ד סקאליט, שעלה עם חותנו לעיה"ק צפת.
[2], קיט, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר אור זרוע, פסקי הלכות על פי סדר התלמוד, מאת רבינו יצחק ב"ר משה מווינה. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ב 1862. מהדורה ראשונה שנדפסה מתוך כתב-יד שהיה גנוז כשש מאות שנה. שני חלקים בשני כרכים.
שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה.
העותק של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין. בדפי השער של שני החלקים - חותמות ספרייתו: " אוצר הספרים של ישראל פריעדמאן מהוסיאטין".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט), זקן אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל, בנו של האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין (בנו של הסבא קדישא מרוז'ין). משנת תרנ"ד החל לכהן באדמו"רות, והיה מגדולי האדמו"רים המפורסמים בגליציה. גדולי הפוסקים בגליציה הסתופפו בצילו, כדוגמת הרב מטשיבין, רבי מאיר אריק וה"מחזה אברהם". במלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לווינה. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל והתיישב בתל-אביב. איש קדוש מלא הוד, אשר מסופרים אודותיו סיפורים מופלאים. אנשים שנכנסו אליו עם בעיות ומצוקות יצאו עם בשורות מפתיעות ומדויקות. ברוח קדשו ראה דברים ברורים בנוגע לנעלם ולעתיד. "לא מעט עובדות מסופרות על היותו בו זמנית בשני עולמות, ואף משתתף בבית דין של מעלה בדיון על איש זה או אחר, או בקביעת גורלו של העולם..." (הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן, אמרו צדיק, רמת-גן תשס"ו, עמ' 111). ידוע סיפור תפילתו על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים בזמן השואה, כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל ינצח בחזית המצרית, וסכנת השמדה נשקפה ליישוב היהודי בארץ ישראל. לפי המפורסם, אמר אז כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל.
שני כרכים. חלק ראשון: 4, [2], 5-232 עמ'. חלק שני: 4, 184 עמ'. 37.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכות עור חדשות.

שני ספרים שנדפסו בליוורנו - עותקים מיוחסים לגדולי משפחת אדמו"רי רדומסק - עם חתימות הרה"ק הגאון רבי דוד משה הכהן רבינוביץ ראש ישיבות "כתר תורה - ראדומסק" בפולין, וחותמות של בן-אחותו האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין.
• ספר דעת זקנים, פירוש רבותינו בעלי התוספות על התורה ופירוש מנחת יהודה על התורה; עם ספר עפר יעקב (שער נפרד), מפתח לפירושי האחרונים על פירוש רש"י והרא"ם, מאת הגאון רבי יעקב נוניס ואיס. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תקמ"ג 1783]. מהדורה ראשונה.
בדף המגן הקדמי רישומי בעלות בכתב ידו וחתימותיו של רבי דוד משה הכהן רבינוביץ מראדומסק, וחותמת בן-אחותו האדמו"ר מראדזין: "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא". בראש דף השער רישום "קוויטל" בכתב-יד.
[9], צ דף; [1], ב-כט דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
• ספר יתר הבז, על מסכת סנהדרין וזבחים, על הרמב"ם, שו"ת ופיוטים, מאת רבי נהוראי ג'רמון, מגדולי חכמי תוניס (נפטר תקמ"ג); עם ספר צדקה לחיים (שער נפרד), חידושי סוגיות וחידושים על הרמב"ם, מאת רבי חיים בן רבי נהוראי ג'רמון. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תקמ"ז 1787].
בשער הראשון חתימה של רבי דוד משה הכהן רבינוביץ. בדף השני, חותמת בן-אחותו האדמו"ר מראדזין: "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא". בדפי הספר חתימות רבות של "ישראל גוטגעלד".
[3], סד, [5] דף; [1], סה-פב דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
הרה"ק רבי דוד משה הכהן רבינוביץ (תרס"ו-תש"ב; נספה בשואה), גאון מופלג, מצאצאי ה"תפארת שלמה" מראדומסק, בנו של האדמו"ר מקרימילוב הרה"ק רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ (מזקני אדמו"רי פולין שנספו בשואה, בן ה"חסד לאברהם" מראדומסק). נישא לבתו היחידה של בן-דודו האדמו"ר מראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ (תרמ"ב-תש"ב; נספה בשואה). ר' דוד משה (או כפי שהיה מכונה בחצר הקודש, "ר' מויש'לה") הרים את קרן התורה והחסידות בפולין, והקים יחד עם חותנו את רשת הישיבות "כתר תורה - ראדומסק", רשת זו הקיפה כ-36 ישיבות בערים שונות בפולין ובגליציה המערבית (בלודז', סוסנוביץ, בנדין, ראדומסק, קילץ, קטוביץ, פיעטרקוב, צ'נסטוכוב, קראקא, קשאנוב, אושפיצין, ועוד). ר' דוד היה אחראי יחד עם חותנו על הניהול הרוחני והלימודי של רשת הישיבות (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ב, עמ' 240-245; אלה אזכרה, ה, עמ' 99).
בן-אחותו - האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תר"ע-תשס"ו), בנו של רבי ישעיהו אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תרמ"ח-תש"ב, נספה בשואה; חתנו הבכור של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב), וחתנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין. עמד בראש רשת הישיבות של ראדזין בפולין וסייע לגיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר בהנהגת החסידות. כל משפחתו ומשפחת חותנו נספו בשואה והוא ניצל בנס. לאחר השואה היגר לארה"ב, ובשנת תשי"ד הוכתר לאדמו"ר מראדזין ועלה לארץ הקודש. האריך ימים ועד זקנה ושיבה הרביץ תורה וחסידות בעירו בני ברק.

"ספר עבודת עבודה - דברות קודש על התורה - אשר זכינו לשמוע מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א" - האדמו"ר מטאהש-קנדה רבי משולם פייש לאווי. שני חלקים: חלק א' על בראשית ושמות - קרית טאהש קנדה, הוצאה חדשה, תשס"ז [2007]; חלק ב' על ויקרא, במדבר ודברים - קרית טאהש קנדה, תשס"ד [2004 - מהדורה ראשונה].
בדף המגן של כרך ב', חתימת יד קדשו של האדמו"ר "משולם פייש סגל", מחבר הספר. בדף המגן של כרך א' מודבקת הקדשה מודפסת, מאת ר' יואל אלחנן פאפלאנאש, לנדיב מ"מחזיקי מוסדותינו הקדושים" של "רבינו הקדוש שליט"א".
האדמו"ר מטאהש, הגאון הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי (תרפ"ב-תשע"ה), בן האדמו"ר רבי מרדכי מדעמעטשער (דֶמֶצֶ'ר), נכדו של רבי משולם פייש לאווי מטהאש (הראשון). הגיע למונטריאול קנדה בשנת תשי"א, והקים בשנת תשכ"ג את קרית "בית הלוי" לחסידות טאהש. נודע בתפילותיו הארוכות והנהגתו בעבודת ה' בדבקות נפלאה. רבים נהרו לחסות בצל קורתו בשבת קודש, מהם מגדולי המשפיעים החסידיים בארה"ב וקנדה. דברי תורתו נדפסו בשני חלקי הספר "עבודת עבודה" שלפנינו.
שני כרכים: [7], ו-שפח, [1] עמ'; [4], ה-תטו, [17] עמ'. 23.5-24 ס"מ. מצב טוב. כריכות מקוריות.